מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף
מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף

מנכ"ל חברת החשמל: "הבירוקרטיה עוברת כל דמיון לרעת תושבי מדינת ישראל"

במהלך כנס של רמי"י מתח מאיר שפיגלר ביקורת חריפה על רשות החשמל והאשים אותה ברגולציה מיותרת שהובילה בין היתר למחירים נמוכים במכרזים על קסם ושורק - "הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית"

הרצי אהרון | (3)

"הרגולציה והבירוקרטיה עוברות כל דמיון אפשרי לרעת תושבי מדינת ישראל...מי אחראי על זה? רשות החשמל. מי משלם על זה את המחיר? כתוצאה מקשר כזה בכל זאת ישנו סידרי בראשית? אף אחד. הם הראשונים לברוח מאחריות". את הדברים החריפים הללו אמר היום מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, שבחר להאשים את הרשות בין היתר במה שהוא רואה ככישלון של  המכרזים על קסם ושורק.


שפיגלר שהשמיע את הדברים במהלך כנס של רשות מקרקעי ישראל, התייחס גם לשיתוף הפעולה של חברת החשמל עם גורמים נוספים במשק האנרגיה, בהם חברת נגה, במטרה להכניס אנרגיות מתחדשות ולשפר את איכות הסביבה. לדבריו, "תחרות אמיתית זה כשיש היצע שהוא שווה או גדול מהביקוש. אז אתה מניח שהמחירים ירדו. אנחנו רוצים ומאמינים שמחירים יירדו. לא באמירה, במעשה. אנחנו אלה שעובדים מסביב לשעון לשפר בצורה בלתי רגילה את רשת ההולכה והחלוקה כדי לאפשר לכמה שיותר גורמים להכניס אנריגה מתחדשת, נקייה, למשק".


בנוגע למכרזים שערכה לאחרונה רשות החשמל, שפיגלר ציין כי הכשלים במכרזים הובילו למחירים נמוכים מהצפוי, דבר שפוגע במשק: "לאחרונה היה מכרז על קסם ושורק. הצפי היה שלכל קילוואט לשעה יקבלו 5.1 אגורות וזה נגמר ב3.8 אגורות ו-3.18 בהתאמה. זה בגלל כישלון חרוץ של רשות החשמל בעריכת מכרזים במשק החשמל. הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית".


לדבריו, יש להפחית את הרגולציה ולצמצם את הבירוקרטיה כדי לאפשר למשק החשמל להתפתח בצורה יעילה: "אנחנו עושים הפחתה בבירוקרטיה, אנו רוצים להקל לוחות זמנים לממצם, להפחית רוגולציה. יש לנו מה לעשות, משתדלים לגרום לכך שאכן מה שאנו עושים יהיה ראוי לתושבים שאותם אנו אמורים לשרת - אבל יש לנו בפועל הרבה רגולציה ובירוקרטיה" - סיכם שפיגלר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/03/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    נפוטיזם ואבטלה סמויה רווחים בכל משרדי חברת החשמל...לשלוח חצי מהעובדים הביתה אף אחד לא ירגיש באמת שהם לא שם.. כולל את המנכל הלחוץ.. להפריט את חברת החשמל שבמשך שנים מסרבת לשדרג את התשתיות בגלל שיקולים לא רלוונטים וסחטנות של ועד העובדים. לרוקן את קופת ועד העובדים שמקבלת 1% מכל הכנסות החברה...
  • 2.
    זורזיניו 20/03/2025 15:05
    הגב לתגובה זו
    מיליארדי שקלים הולכים כל שנה באופן אוטומטי למקומות שאין בהם צורך או לחלופין למקומות לא יעילים במגזר הממשלתי כל אחד שעבד שם יודע שהכל עובד לאט בלי לחץ ובלי צורך להוכיח יעילות מהשניה שהתקבלת לעבודה....שמה הכסף נמצא לא אצל אף אחד אחר זה האמת תבדקו מספרים לא פרשנים...
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    יצרני החשמל יקבלו מחיר נמוך יותר וזה טוב לצרכני החשמל
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).