מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף
מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף

מנכ"ל חברת החשמל: "הבירוקרטיה עוברת כל דמיון לרעת תושבי מדינת ישראל"

במהלך כנס של רמי"י מתח מאיר שפיגלר ביקורת חריפה על רשות החשמל והאשים אותה ברגולציה מיותרת שהובילה בין היתר למחירים נמוכים במכרזים על קסם ושורק - "הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית"

הרצי אהרון | (3)

"הרגולציה והבירוקרטיה עוברות כל דמיון אפשרי לרעת תושבי מדינת ישראל...מי אחראי על זה? רשות החשמל. מי משלם על זה את המחיר? כתוצאה מקשר כזה בכל זאת ישנו סידרי בראשית? אף אחד. הם הראשונים לברוח מאחריות". את הדברים החריפים הללו אמר היום מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, שבחר להאשים את הרשות בין היתר במה שהוא רואה ככישלון של  המכרזים על קסם ושורק.


שפיגלר שהשמיע את הדברים במהלך כנס של רשות מקרקעי ישראל, התייחס גם לשיתוף הפעולה של חברת החשמל עם גורמים נוספים במשק האנרגיה, בהם חברת נגה, במטרה להכניס אנרגיות מתחדשות ולשפר את איכות הסביבה. לדבריו, "תחרות אמיתית זה כשיש היצע שהוא שווה או גדול מהביקוש. אז אתה מניח שהמחירים ירדו. אנחנו רוצים ומאמינים שמחירים יירדו. לא באמירה, במעשה. אנחנו אלה שעובדים מסביב לשעון לשפר בצורה בלתי רגילה את רשת ההולכה והחלוקה כדי לאפשר לכמה שיותר גורמים להכניס אנריגה מתחדשת, נקייה, למשק".


בנוגע למכרזים שערכה לאחרונה רשות החשמל, שפיגלר ציין כי הכשלים במכרזים הובילו למחירים נמוכים מהצפוי, דבר שפוגע במשק: "לאחרונה היה מכרז על קסם ושורק. הצפי היה שלכל קילוואט לשעה יקבלו 5.1 אגורות וזה נגמר ב3.8 אגורות ו-3.18 בהתאמה. זה בגלל כישלון חרוץ של רשות החשמל בעריכת מכרזים במשק החשמל. הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית".


לדבריו, יש להפחית את הרגולציה ולצמצם את הבירוקרטיה כדי לאפשר למשק החשמל להתפתח בצורה יעילה: "אנחנו עושים הפחתה בבירוקרטיה, אנו רוצים להקל לוחות זמנים לממצם, להפחית רוגולציה. יש לנו מה לעשות, משתדלים לגרום לכך שאכן מה שאנו עושים יהיה ראוי לתושבים שאותם אנו אמורים לשרת - אבל יש לנו בפועל הרבה רגולציה ובירוקרטיה" - סיכם שפיגלר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/03/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    נפוטיזם ואבטלה סמויה רווחים בכל משרדי חברת החשמל...לשלוח חצי מהעובדים הביתה אף אחד לא ירגיש באמת שהם לא שם.. כולל את המנכל הלחוץ.. להפריט את חברת החשמל שבמשך שנים מסרבת לשדרג את התשתיות בגלל שיקולים לא רלוונטים וסחטנות של ועד העובדים. לרוקן את קופת ועד העובדים שמקבלת 1% מכל הכנסות החברה...
  • 2.
    זורזיניו 20/03/2025 15:05
    הגב לתגובה זו
    מיליארדי שקלים הולכים כל שנה באופן אוטומטי למקומות שאין בהם צורך או לחלופין למקומות לא יעילים במגזר הממשלתי כל אחד שעבד שם יודע שהכל עובד לאט בלי לחץ ובלי צורך להוכיח יעילות מהשניה שהתקבלת לעבודה....שמה הכסף נמצא לא אצל אף אחד אחר זה האמת תבדקו מספרים לא פרשנים...
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    יצרני החשמל יקבלו מחיר נמוך יותר וזה טוב לצרכני החשמל
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.