מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף
מנכל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. קרדיט:יובל יוסף

מנכ"ל חברת החשמל: "הבירוקרטיה עוברת כל דמיון לרעת תושבי מדינת ישראל"

במהלך כנס של רמי"י מתח מאיר שפיגלר ביקורת חריפה על רשות החשמל והאשים אותה ברגולציה מיותרת שהובילה בין היתר למחירים נמוכים במכרזים על קסם ושורק - "הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית"

הרצי אהרון | (3)

"הרגולציה והבירוקרטיה עוברות כל דמיון אפשרי לרעת תושבי מדינת ישראל...מי אחראי על זה? רשות החשמל. מי משלם על זה את המחיר? כתוצאה מקשר כזה בכל זאת ישנו סידרי בראשית? אף אחד. הם הראשונים לברוח מאחריות". את הדברים החריפים הללו אמר היום מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, שבחר להאשים את הרשות בין היתר במה שהוא רואה ככישלון של  המכרזים על קסם ושורק.


שפיגלר שהשמיע את הדברים במהלך כנס של רשות מקרקעי ישראל, התייחס גם לשיתוף הפעולה של חברת החשמל עם גורמים נוספים במשק האנרגיה, בהם חברת נגה, במטרה להכניס אנרגיות מתחדשות ולשפר את איכות הסביבה. לדבריו, "תחרות אמיתית זה כשיש היצע שהוא שווה או גדול מהביקוש. אז אתה מניח שהמחירים ירדו. אנחנו רוצים ומאמינים שמחירים יירדו. לא באמירה, במעשה. אנחנו אלה שעובדים מסביב לשעון לשפר בצורה בלתי רגילה את רשת ההולכה והחלוקה כדי לאפשר לכמה שיותר גורמים להכניס אנריגה מתחדשת, נקייה, למשק".


בנוגע למכרזים שערכה לאחרונה רשות החשמל, שפיגלר ציין כי הכשלים במכרזים הובילו למחירים נמוכים מהצפוי, דבר שפוגע במשק: "לאחרונה היה מכרז על קסם ושורק. הצפי היה שלכל קילוואט לשעה יקבלו 5.1 אגורות וזה נגמר ב3.8 אגורות ו-3.18 בהתאמה. זה בגלל כישלון חרוץ של רשות החשמל בעריכת מכרזים במשק החשמל. הגיע הזמן לעשות שידוד מערכות שם. שיתנו לשוק להיות בתחרות אמיתית".


לדבריו, יש להפחית את הרגולציה ולצמצם את הבירוקרטיה כדי לאפשר למשק החשמל להתפתח בצורה יעילה: "אנחנו עושים הפחתה בבירוקרטיה, אנו רוצים להקל לוחות זמנים לממצם, להפחית רוגולציה. יש לנו מה לעשות, משתדלים לגרום לכך שאכן מה שאנו עושים יהיה ראוי לתושבים שאותם אנו אמורים לשרת - אבל יש לנו בפועל הרבה רגולציה ובירוקרטיה" - סיכם שפיגלר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/03/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    נפוטיזם ואבטלה סמויה רווחים בכל משרדי חברת החשמל...לשלוח חצי מהעובדים הביתה אף אחד לא ירגיש באמת שהם לא שם.. כולל את המנכל הלחוץ.. להפריט את חברת החשמל שבמשך שנים מסרבת לשדרג את התשתיות בגלל שיקולים לא רלוונטים וסחטנות של ועד העובדים. לרוקן את קופת ועד העובדים שמקבלת 1% מכל הכנסות החברה...
  • 2.
    זורזיניו 20/03/2025 15:05
    הגב לתגובה זו
    מיליארדי שקלים הולכים כל שנה באופן אוטומטי למקומות שאין בהם צורך או לחלופין למקומות לא יעילים במגזר הממשלתי כל אחד שעבד שם יודע שהכל עובד לאט בלי לחץ ובלי צורך להוכיח יעילות מהשניה שהתקבלת לעבודה....שמה הכסף נמצא לא אצל אף אחד אחר זה האמת תבדקו מספרים לא פרשנים...
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    יצרני החשמל יקבלו מחיר נמוך יותר וזה טוב לצרכני החשמל
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.