גירעון של 44 מיליון שקל לליכוד: המבקר חושף את מאזני סיעות הכנסת
הגירעון הכולל של סיעות הכנסת העשרים וחמש עמד על כ-77 מיליון שקל, בסוף שנת 2023, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום מבקר המדינה. במהלך העשור האחרון חל זינוק של 317% בהיקף ההלוואות שנטלו הסיעות מקופת המדינה, מה שמביא את המבקר להביע "חשש כבד שסיעות הכנסת לא יוכלו לפרוע במועד את ההלוואות שלקחו מאוצר המדינה".
על פי נתונים שמפרסם משרד מבקר המדינה 11 סיעות מתוך 16 דיווחו במהלך שנת 2023 על גירעון מצטבר של כמעט 104 מיליון שקל. את הרשימה הובילה סיעת הליכוד, שדיווחה על גרעון של כ-44.3 מיליון שקל. אחריה ניתן למצוא את סיעת רע"ם (גרעון 13.9 מיליון שקל), העבודה (10 מיליון שקל), ישראל ביתנו (5.7 מיליון שקל) ותקווה חדשה (5.5 מיליון שקל). מנגד, סיעת יש עתיד מחזיקה בעודף תקציבי של 12 מיליון שקל, בזמן שהסיעות תע"ל והאיחוד הלאומי מחזיקות בעודף של כ-7 ו-6 מיליון שקל בהתאמה.
על פי המבקר, ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף, ואף נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. בכך, הן חורגות מהיעוד של כספי המימון שנועדו לקיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- חיות: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", לוין בתגובה: השופטים - מפלגה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מצביע אנגלמן על כך שיתרת ההלוואות לכנסת הסתכמה בסוף שנת 2023 על כ-146 מיליון שקל, עלייה של כ-317% מאז שנת 2014 אז חוקק החוק שמאפשר לסיעות קבל הלוואות מהכנסת (במקום מתאגידים בנקאיים). לדברי המבקר נוכח גובה החובות של הסיעות לאוצר המדינה (הנובע בעיקרו מריבוי מערכות הבחירות שהתקיימו בשנים האחרונות) וקצב הפירעון שלהם בתקופה השוטפת הנוכחית (קיטון של כ-9% בגובה יתרת קרן ההלוואות), "מתעורר חשש כבד שלא יהיה ביכולתן של הסיעות לפרוע את ההלוואות במועד שנקבע בחוק, וגדל הסיכון כי ההלוואות לא יוחזרו לאוצר המדינה. יש לכך משנה תוקף כאשר מדובר בסיעות שיחדלו מלהתקיים לאחר הבחירות הבאות ולא יהיו זכאיות למימון ממלכתי שוטף המאפשר את השבת החובות".
קנסות לאגודת ישראל, עוצמה יהודית ותע"ל
כחלק מהליך הביקורת, החליט המבקר לקנוס ארבע סיעות שלא ניתן בעניינן דוח חיובי, וקבעת כי יישלל מהן מימון
בסכום כולל של 120,000 שקל. על פי הדו"ח הסיעות אגודת ישראל (חלק מיהדות התורה), א"י שלנו וחזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית), לא דיווחו לרשות המיסים במועד על סכומי
המס שהן ניכו משכר הפעילים והעובדים במערכת הבחירות האחרונה. בנוסף, המבקר השית קנס של 30 אלף שקל על סיעת תע"ל שלא עמדה בזמנים שנקבעו למסירת הדוחות.
בנוסף, הודיע המבקר אנגלמן ליו"ר הכנסת, כי סיעת חד"ש מסרה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי שלה לאחר מועד פרסום הדו"ח והמליץ והמליץ לשלול ממנה סכום של 179,652 שקלף שהם 10% מהתשלום שלא שולם לה, בשל איחור של כארבעה חודשים במסירת חשבונות ודוח כספי למשרדו.
- 4.עוד חקיקה לטובת הבנקים והכל יסתדר ואזרחים ימשיכו לשלם אופוזיציה קואליציה הכל אותו דבר. (ל"ת)אא 14/02/2025 15:12הגב לתגובה זו
- 3.נמדר 14/02/2025 09:13הגב לתגובה זוולאתר בעזה את מזוודות הכסף שנתניהו חילק לחמאס לפני טבח נתניהועל מנת לממן את הגירעון.
- 2.ארגון הפשע ליכוד צריך לגנוב יותר. (ל"ת)צביצ72בשכירות 13/02/2025 16:15הגב לתגובה זו
- 1.סווינגר 13/02/2025 16:11הגב לתגובה זואין מתאימים לנהל את הכלכלה של המדינה.השאר מיותרים ואשמח שיוחלפו עי בינה מלאכותית פרותושב ישראלי.הממשל נגד האזרחים בכל אספקט.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
