גירעון של 44 מיליון שקל לליכוד: המבקר חושף את מאזני סיעות הכנסת
הגירעון הכולל של סיעות הכנסת העשרים וחמש עמד על כ-77 מיליון שקל, בסוף שנת 2023, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום מבקר המדינה. במהלך העשור האחרון חל זינוק של 317% בהיקף ההלוואות שנטלו הסיעות מקופת המדינה, מה שמביא את המבקר להביע "חשש כבד שסיעות הכנסת לא יוכלו לפרוע במועד את ההלוואות שלקחו מאוצר המדינה".
על פי נתונים שמפרסם משרד מבקר המדינה 11 סיעות מתוך 16 דיווחו במהלך שנת 2023 על גירעון מצטבר של כמעט 104 מיליון שקל. את הרשימה הובילה סיעת הליכוד, שדיווחה על גרעון של כ-44.3 מיליון שקל. אחריה ניתן למצוא את סיעת רע"ם (גרעון 13.9 מיליון שקל), העבודה (10 מיליון שקל), ישראל ביתנו (5.7 מיליון שקל) ותקווה חדשה (5.5 מיליון שקל). מנגד, סיעת יש עתיד מחזיקה בעודף תקציבי של 12 מיליון שקל, בזמן שהסיעות תע"ל והאיחוד הלאומי מחזיקות בעודף של כ-7 ו-6 מיליון שקל בהתאמה.
על פי המבקר, ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף, ואף נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. בכך, הן חורגות מהיעוד של כספי המימון שנועדו לקיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- חיות: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", לוין בתגובה: השופטים - מפלגה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מצביע אנגלמן על כך שיתרת ההלוואות לכנסת הסתכמה בסוף שנת 2023 על כ-146 מיליון שקל, עלייה של כ-317% מאז שנת 2014 אז חוקק החוק שמאפשר לסיעות קבל הלוואות מהכנסת (במקום מתאגידים בנקאיים). לדברי המבקר נוכח גובה החובות של הסיעות לאוצר המדינה (הנובע בעיקרו מריבוי מערכות הבחירות שהתקיימו בשנים האחרונות) וקצב הפירעון שלהם בתקופה השוטפת הנוכחית (קיטון של כ-9% בגובה יתרת קרן ההלוואות), "מתעורר חשש כבד שלא יהיה ביכולתן של הסיעות לפרוע את ההלוואות במועד שנקבע בחוק, וגדל הסיכון כי ההלוואות לא יוחזרו לאוצר המדינה. יש לכך משנה תוקף כאשר מדובר בסיעות שיחדלו מלהתקיים לאחר הבחירות הבאות ולא יהיו זכאיות למימון ממלכתי שוטף המאפשר את השבת החובות".
קנסות לאגודת ישראל, עוצמה יהודית ותע"ל
כחלק מהליך הביקורת, החליט המבקר לקנוס ארבע סיעות שלא ניתן בעניינן דוח חיובי, וקבעת כי יישלל מהן מימון
בסכום כולל של 120,000 שקל. על פי הדו"ח הסיעות אגודת ישראל (חלק מיהדות התורה), א"י שלנו וחזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית), לא דיווחו לרשות המיסים במועד על סכומי
המס שהן ניכו משכר הפעילים והעובדים במערכת הבחירות האחרונה. בנוסף, המבקר השית קנס של 30 אלף שקל על סיעת תע"ל שלא עמדה בזמנים שנקבעו למסירת הדוחות.
בנוסף, הודיע המבקר אנגלמן ליו"ר הכנסת, כי סיעת חד"ש מסרה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי שלה לאחר מועד פרסום הדו"ח והמליץ והמליץ לשלול ממנה סכום של 179,652 שקלף שהם 10% מהתשלום שלא שולם לה, בשל איחור של כארבעה חודשים במסירת חשבונות ודוח כספי למשרדו.
- 4.עוד חקיקה לטובת הבנקים והכל יסתדר ואזרחים ימשיכו לשלם אופוזיציה קואליציה הכל אותו דבר. (ל"ת)אא 14/02/2025 15:12הגב לתגובה זו
- 3.נמדר 14/02/2025 09:13הגב לתגובה זוולאתר בעזה את מזוודות הכסף שנתניהו חילק לחמאס לפני טבח נתניהועל מנת לממן את הגירעון.
- 2.ארגון הפשע ליכוד צריך לגנוב יותר. (ל"ת)צביצ72בשכירות 13/02/2025 16:15הגב לתגובה זו
- 1.סווינגר 13/02/2025 16:11הגב לתגובה זואין מתאימים לנהל את הכלכלה של המדינה.השאר מיותרים ואשמח שיוחלפו עי בינה מלאכותית פרותושב ישראלי.הממשל נגד האזרחים בכל אספקט.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
