מסעדה
צילום: שלומי יוסף

ממשיכים לגהץ - עלייה של 11% בהוצאות אשראי בינואר

על פי נתוני שב"א בחודש ינואר נרשמו הוצאות באשראי בסך של 46.35 מיליארד שקל לעומת 41.77 מיליארד שקל בינואר אשתקד; ההוצאות באונליין הגיעו לשיא - 27.74 מיליארד שקל

רוי שיינמן |

מנתוני חברת שב"א, מפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, עולה כי העלייה בהוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי נמשכה גם בחודש ינואר, עם הוצאות בסך של 43.35 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת חודש ינואר 2024 בו הסתכמו ההוצאות בכרטיסי אשראי ב-41.77 מיליארד שקל.


סכום ההוצאות הממוצע היומי בחודש ינואר עמד על 1.49 מיליארד שקל, נתון המהווה ירידה של 0.4% ו-6 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע בדצמבר 2024 אשר עמד על 1.5 מיליארד שקל. נתון השיא בהוצאה היומית בחודש נרשם בחודש ספטמבר 2024 עם 1.536 מיליארד שקל.


בנוסף, בחודש ינואר נרשם זינוק של 12.1% בהיקף העסקאות באונליין לשיא של 27.74 מיליארד שקל, עלייה של 2.99 מיליארד שקל לעומת ינואר 2024. סכום השיא הקודם נרשם בספטמבר 2024 עם 27.224 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי באונליין בינואר עמד על 894.806 מיליון שקל, עלייה של 18.33 מיליון שקל ו-2.1% לעומת סכום ההוצאות היומי הממוצע בעסקאות אונליין במהלך דצמבר 2024 שעמד על 876.482 מיליון שקל.


העלייה בנתונים משקפת גם את העלייה בסנטימנט של הציבור. בחודש ינואר התחיל לצאת לפועל ההסכם עם החמאס במסגרתו נפסקה הלחימה בעזה וחטופים התחילו להשתחרר בפעימות. בנוסף, כניסתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב והתבטאויותיו החיוביות בנוגע לישראל גם כן תרמו לסנטימנט, כאשר רק אתמול הוא אמר כי הוא תומך בהעברת הפלסטינים מעזה. טראמפ גם מתנגד להתיישבות יהודית בעזה, הוא רוצה שהיא תהיה בשליטה אמריקאית והוא חושב שאפשר לפתח את הרצועה, אלה אומנם הצהרות באוויר נכון לכרגע שיהיה קשה ליישם, אבל הקו החיובי שטראמפ נוקט בו בכל הנוגע לישראל משפר מאוד את האווירה כאן, ולצד ההתקדמות בהחזרת החטופים זה משתקף גם בעובדה שהישראלים יוצאים וצורכים יותר.


״תחילת שנת 2025 הביאה איתה גם עלייה בהוצאות באשראי בכל ענפי הצריכה המרכזיים של המשק", מסר מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב. "בנוסף, גם סכום ההוצאות הכללי שמר החודש על רמה גבוהה ועמד על כמעט 1.5 מיליארד שקל בממוצע ליום. על רקע הפסקת האש בצפון ובעזה, והסכם החזרת החטופים, אנו רואים שענפי התיירות נמצאים במגמת התאוששות נוספת".


נתונים נוספים מינואר

בחודש ינואר 2025 נרשם סכום של 18.614 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 9.4% לעומת סכום של 17.021 מיליארד שקל שנרשם בחודש ינואר 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש ינואר 2025 עמד על 600.443 מיליון שקל ורשם ירידה של 3.9% ו-24.1 מיליון שקל לעומת חודש דצמבר 2024 . בדצמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 624.524 מיליון שקל.


היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 8.6% בהשוואה לינואר 2024. סך משיכות המזומן בינואר 2025 עמד על סכום של 5.329 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 4.906 מיליארד שקל בינואר 2024. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בינואר 2025 על סכום של 171.890 מיליון שקל  והיה נמוך ב-10.1 מיליון שקל ו-5.5% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם בחודש דצמבר 2024 ועמד על סכום של 181.990 מיליון שקל. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"


בהסתכלות על המגזרים השונים, עולה כי העלייה הגדולה ביותר נרשמה בהוצאות בסוכנויות נסיעות, עם הוצאות בסך 961.39 מיליון שקל בינואר 2025 לעומת 487.26 מיליון שקל בינואר 2024, זינוק של 97.3%, בתחום התעופה ההוצאות הסתכמו ב-400.96 מיליון שקל לעומת 281.14 מיליון שקל בנשה שעברה, עלייה של 42.6%. הישראלים ממשיכים להרגיש יותר בנוח להזמין טיסות לחו"ל או אפילו נופש בארץ - ההוצאות במגזר המלונאות וחדרי אירוח הסתכמו ב-619.16 מיליון שקל, זינוק של 87% לעומת ינואר בשנה שעברה עם 331 מיליון שקל.


הישראלים גם יצאו יוצר לבלות - ההוצאות על פנאי ובידור הסתכמו ב-229.27 מיליון שקל לעומת 163.77 מיליון שקל בשנה שעברה, עלייה של 40%, וההוצאות על מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר הסתכמו ב-3.236 מיליארד שקל לעומת 2.694 מיליארד שקל בשנה שעברה, עלייה של 20.1%. ההוצאות ברשתות המזון הסתכמו ב-5.657 מיליארד שקל לעומת 5.216 מיליארד שקל בינואר בשנה שעברה, עלייה של 8.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.