ועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת דני שם טוב

בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון

ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה שלא לאשר את הארכה שביקש משרד הכלכלה, עבור הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, לאחר שבשנה וחצי האחרונות כמעט ולא נעשה דבר בעניין; "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות"

איתן גרסטנפלד | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, סירבה היום לאשר את הצו של משרד הכלכלה והתעשייה שמאריך בשנה את הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, עד לסוף 2025. במהלך הדיון היום מתח ביטן ביקורת על כך שבמשך שנה וחצי לא נעשה שום דבר לרסן את עליית מחירי המזון. "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות" אמר.


הוראת השעה האמורה אושרה בוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024, לפני כשנה וחצי, וקבעה כי עד סוף שנת 2024 יוקפאו מיזוגים של ספקים גדולים עם ספקים בינוניים בענף המזון. זאת על מנת לאפשר בתקופה זו את עבודת הצוות הבין משרדי שהקימה הממשלה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. בפתח הישיבה ציין היו"ר ביטן כי משרד הכלכלה העביר לוועדה את הצו ביום האחרון של השנה, רגע לפני פקיעת הוראת העשה, וביקש לדעת מה נעשה בשנה וחצי האחרונים. נציג רשות התחרות, איל שפירא, הסביר כי החוק אסר על מיזוגים בין חברות גדולות עם מחזור של מעל 307 מיליון שקל לחברות עם מחזור של מעל 30 מיליון שקל, בהוראת שעה שהייתה בתוקף עד סוף 2024 והבקשה היא להאריך את הוראת השנה בשנה נוספת.


שפירא הסביר כי ועדת סלבין התכנסה כ-5 או 6-7 פעמים וטרם הגיעה להחלטה. היו"ר ביטן שאל: "מה הם עשו? שתו קפה?". שפירא השיב כי בשנה החולפת רשות התחרות עשתה מחקר מקיף בתחום המזון שקשור לכך, והיו"ר ביטן ביקש לראות פרוטוקול של הוועדה, כדי לראות על מה דנו. הוא אף שאל אם הוועדה הבין משרדית שהקימה הממשלה התכנסה ואמר: "אי אפשר לדבר על תחרות ויוקר מחייה ולא לעשות כלום. ביקשתם לעצור את כל גלגלי המשק ועצרתם, גם לזה יש משמעות. רציתים הקפאה על מנת ליצור דיון, אבל אי אפשר לא לעשות כלום. לא קיבלתי שום חוות דעת ושום התחייבות של המשרד שאם נעצור מיזוגים המחירים ירדו. זה לא קורה בפועל. זה לא יכול להימשך, אם נראה לכם שהוועדה תהייה חותמת גומי זה לא נכון".


היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד יעל שיינין, אמרה כי היא יכולה להבין את הביקורת על כך שהוועדה לא התכנסה, אך ביקשה להזכיר כי הטענות על ריכוזיות בתחום המזון עולה כל השנים מהוועדה, מהתקשורת ומהשרים, והרשות רוצה להביא ניתוח כלכלי מבוסס נתונים. "בשביל זה הקצנו המון משאבים לעשות מחקר שאמור להיות בסיס לחקיקה מוסכמת", אמרה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי מי שפונה לרשות לבקש מיזוג הרשות יכולה להודיע לו שיקח בחשבון שבעתיד תתקבל החלטה לפירוק, והוא יצטרך לקבל החלטה מה הוא עושה.


עו"ד שיינין התייחסה לכך, ואמרה: "אנחנו חושבים שאם יהיו מיזוגים זה יקשה על מהלך של פירוק". ח"כ שלום דנינו ציין כי החוק גם ככה מיותר כי לרשות התחרות יש את הסמכות לעצור מיזוגים. היו"ר ביטן הוסיף כי הוועדה הייתה צריכה לקבל דיווח. "לצערי הרב הוועדה הבין משרדית לא עשתה את עבודתה, אולי היא לא התכנסה בגלל המלחמה אבל זה המצב. הייתם צריכים במצב הזה לדווח לוועדה ולעשות את העבודה שלכם ולא עשיתם אותה.   אם צריך לפרק תביאו חוק שמפרק, אבל אל תעצרו את גלגלי המשק. תחרות היחידה במשק היא מי מעלה יותר את המחירים וזה מצוין לאוצר כי גם המסים עולים".


היו"ר ביטן הוסיף כי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה לו בעצמה שהבדיקה של היצרנים תארך זמן רב. הוא הזכיר כי עצירת מיזוגים היא צעד משמעותי ולא שגרתי ואמר: "תעשו את העבודה שלכם מהר ותביאו הצעת חוק שמפרקת אותם. אני לא נגד. אבל אתם לא יכולים לעכב את כל המשק עד שתשתו קפה ותעשו בדיקה, ובנתיים כל המשק עומד ומחכה לתוצאות". ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי שנה וחצי זה מספיק זמן לעשות שיעורי בית, וח"כ דנינו הוסיף כי הוראת שעה משמעותה שהדבר הוא זמני ודחוף, אבל זה הפך להרגל שהוראות שעה דחופות וזמניות הופכות לעניין של שנים.


נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, ציין כי חלק מהדברים מתעכבים בשל המלחמה, ואמר שקשה לטעון שרשות התחרות לא מבצעת שום דבר. היו"ר ביטן הגיב כי הסיבה מתקבלת, אבל אי אפשר להמתין עכשיו עוד שנתיים.

קיראו עוד ב"בארץ"


יו"ר טמפו, ז'ק בר, ציין כי טמפו פתחה לפני שנה וחצי חטיבה בתחום המזון ורכשה יבואנית גבינות, את חברת פסטה נונה ואת חברת זוקה שעוסקת בבצקים. הוא הסביר כי אלו חברות קטנות שהתחרו בתנובה ושטראוס הענקיות לבדן והתקשו מאוד. "אין ספק שאף אחת מהחברות האלה לבד לא הייתה מסוגלת לחלום על ההתפתחות שקרתה בשנה וחצי האלה. המיזוג התאפשר כי בפוקס היינו מתחת לרף של 30 מיליון השקלים. אם חלילה השווי היה 35 מיליון ולא 25 מיליון אז כל התהליך היה נעצר ולחברות לבד לא היה סיכוי להתחרות מול תנובה ושטראוס. אין תחרות בלי זה ומי שמנסה למכור שזה מעודד תחרות – הצעד הזה הוא אנטי תחרותי", אמר.


היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה ביקשה צעד מאוד דרקוני, הקימה ועדה ממשלתית ועוד ועדה ועכשיו מבקשת תוספת זמן. "אני לא חושב שמן הראוי לתת לכם תוספת זמן, מה גם שאתם יכולים לפתור את הבעיה הזו בכך שתתנו לחברות שביקשו מיזוג התראה שאתם בוחנים פירוק ויכול להיות שזה יקרה אחרי שתסיימו את הבדיקות. במצב הזה אני לא רואה אפשרות להאריך את הוראת השעה. אני מציע לכם לסיים את העבודה כמה שיותר מהר. הביקורת שלי היא כלפי משרדי המשפטים והאוצר, אתם לא עושים שום דבר לרסן את המחירים אפילו אם החקיקה מאפשרת את זה. אי אפשר רק לדבר. העול על הצרכנים הוא גדול במיוחד בענף המזון, הסל קפץ ב-30-40 אחוז ובאוצר עושים תרגיל ומראים שהסל הממוצע לא עלה. אולי צריך לחייב בחוק את בעלי התפקידים ללכת בעצמם למכולת לעשות קניות", אמר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנחם 08/01/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    חבורת אפסים.שום דבר לא מנוהל במדינה הזו אבל כולם עם טייטל של מנהל.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.