בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון

ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה שלא לאשר את הארכה שביקש משרד הכלכלה, עבור הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, לאחר שבשנה וחצי האחרונות כמעט ולא נעשה דבר בעניין; "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות"

איתן גרסטנפלד | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, סירבה היום לאשר את הצו של משרד הכלכלה והתעשייה שמאריך בשנה את הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, עד לסוף 2025. במהלך הדיון היום מתח ביטן ביקורת על כך שבמשך שנה וחצי לא נעשה שום דבר לרסן את עליית מחירי המזון. "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות" אמר.


הוראת השעה האמורה אושרה בוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024, לפני כשנה וחצי, וקבעה כי עד סוף שנת 2024 יוקפאו מיזוגים של ספקים גדולים עם ספקים בינוניים בענף המזון. זאת על מנת לאפשר בתקופה זו את עבודת הצוות הבין משרדי שהקימה הממשלה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. בפתח הישיבה ציין היו"ר ביטן כי משרד הכלכלה העביר לוועדה את הצו ביום האחרון של השנה, רגע לפני פקיעת הוראת העשה, וביקש לדעת מה נעשה בשנה וחצי האחרונים. נציג רשות התחרות, איל שפירא, הסביר כי החוק אסר על מיזוגים בין חברות גדולות עם מחזור של מעל 307 מיליון שקל לחברות עם מחזור של מעל 30 מיליון שקל, בהוראת שעה שהייתה בתוקף עד סוף 2024 והבקשה היא להאריך את הוראת השנה בשנה נוספת.


שפירא הסביר כי ועדת סלבין התכנסה כ-5 או 6-7 פעמים וטרם הגיעה להחלטה. היו"ר ביטן שאל: "מה הם עשו? שתו קפה?". שפירא השיב כי בשנה החולפת רשות התחרות עשתה מחקר מקיף בתחום המזון שקשור לכך, והיו"ר ביטן ביקש לראות פרוטוקול של הוועדה, כדי לראות על מה דנו. הוא אף שאל אם הוועדה הבין משרדית שהקימה הממשלה התכנסה ואמר: "אי אפשר לדבר על תחרות ויוקר מחייה ולא לעשות כלום. ביקשתם לעצור את כל גלגלי המשק ועצרתם, גם לזה יש משמעות. רציתים הקפאה על מנת ליצור דיון, אבל אי אפשר לא לעשות כלום. לא קיבלתי שום חוות דעת ושום התחייבות של המשרד שאם נעצור מיזוגים המחירים ירדו. זה לא קורה בפועל. זה לא יכול להימשך, אם נראה לכם שהוועדה תהייה חותמת גומי זה לא נכון".


היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד יעל שיינין, אמרה כי היא יכולה להבין את הביקורת על כך שהוועדה לא התכנסה, אך ביקשה להזכיר כי הטענות על ריכוזיות בתחום המזון עולה כל השנים מהוועדה, מהתקשורת ומהשרים, והרשות רוצה להביא ניתוח כלכלי מבוסס נתונים. "בשביל זה הקצנו המון משאבים לעשות מחקר שאמור להיות בסיס לחקיקה מוסכמת", אמרה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי מי שפונה לרשות לבקש מיזוג הרשות יכולה להודיע לו שיקח בחשבון שבעתיד תתקבל החלטה לפירוק, והוא יצטרך לקבל החלטה מה הוא עושה.


עו"ד שיינין התייחסה לכך, ואמרה: "אנחנו חושבים שאם יהיו מיזוגים זה יקשה על מהלך של פירוק". ח"כ שלום דנינו ציין כי החוק גם ככה מיותר כי לרשות התחרות יש את הסמכות לעצור מיזוגים. היו"ר ביטן הוסיף כי הוועדה הייתה צריכה לקבל דיווח. "לצערי הרב הוועדה הבין משרדית לא עשתה את עבודתה, אולי היא לא התכנסה בגלל המלחמה אבל זה המצב. הייתם צריכים במצב הזה לדווח לוועדה ולעשות את העבודה שלכם ולא עשיתם אותה.   אם צריך לפרק תביאו חוק שמפרק, אבל אל תעצרו את גלגלי המשק. תחרות היחידה במשק היא מי מעלה יותר את המחירים וזה מצוין לאוצר כי גם המסים עולים".


היו"ר ביטן הוסיף כי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה לו בעצמה שהבדיקה של היצרנים תארך זמן רב. הוא הזכיר כי עצירת מיזוגים היא צעד משמעותי ולא שגרתי ואמר: "תעשו את העבודה שלכם מהר ותביאו הצעת חוק שמפרקת אותם. אני לא נגד. אבל אתם לא יכולים לעכב את כל המשק עד שתשתו קפה ותעשו בדיקה, ובנתיים כל המשק עומד ומחכה לתוצאות". ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי שנה וחצי זה מספיק זמן לעשות שיעורי בית, וח"כ דנינו הוסיף כי הוראת שעה משמעותה שהדבר הוא זמני ודחוף, אבל זה הפך להרגל שהוראות שעה דחופות וזמניות הופכות לעניין של שנים.


נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, ציין כי חלק מהדברים מתעכבים בשל המלחמה, ואמר שקשה לטעון שרשות התחרות לא מבצעת שום דבר. היו"ר ביטן הגיב כי הסיבה מתקבלת, אבל אי אפשר להמתין עכשיו עוד שנתיים.

קיראו עוד ב"בארץ"


יו"ר טמפו, ז'ק בר, ציין כי טמפו פתחה לפני שנה וחצי חטיבה בתחום המזון ורכשה יבואנית גבינות, את חברת פסטה נונה ואת חברת זוקה שעוסקת בבצקים. הוא הסביר כי אלו חברות קטנות שהתחרו בתנובה ושטראוס הענקיות לבדן והתקשו מאוד. "אין ספק שאף אחת מהחברות האלה לבד לא הייתה מסוגלת לחלום על ההתפתחות שקרתה בשנה וחצי האלה. המיזוג התאפשר כי בפוקס היינו מתחת לרף של 30 מיליון השקלים. אם חלילה השווי היה 35 מיליון ולא 25 מיליון אז כל התהליך היה נעצר ולחברות לבד לא היה סיכוי להתחרות מול תנובה ושטראוס. אין תחרות בלי זה ומי שמנסה למכור שזה מעודד תחרות – הצעד הזה הוא אנטי תחרותי", אמר.


היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה ביקשה צעד מאוד דרקוני, הקימה ועדה ממשלתית ועוד ועדה ועכשיו מבקשת תוספת זמן. "אני לא חושב שמן הראוי לתת לכם תוספת זמן, מה גם שאתם יכולים לפתור את הבעיה הזו בכך שתתנו לחברות שביקשו מיזוג התראה שאתם בוחנים פירוק ויכול להיות שזה יקרה אחרי שתסיימו את הבדיקות. במצב הזה אני לא רואה אפשרות להאריך את הוראת השעה. אני מציע לכם לסיים את העבודה כמה שיותר מהר. הביקורת שלי היא כלפי משרדי המשפטים והאוצר, אתם לא עושים שום דבר לרסן את המחירים אפילו אם החקיקה מאפשרת את זה. אי אפשר רק לדבר. העול על הצרכנים הוא גדול במיוחד בענף המזון, הסל קפץ ב-30-40 אחוז ובאוצר עושים תרגיל ומראים שהסל הממוצע לא עלה. אולי צריך לחייב בחוק את בעלי התפקידים ללכת בעצמם למכולת לעשות קניות", אמר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנחם 08/01/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    חבורת אפסים.שום דבר לא מנוהל במדינה הזו אבל כולם עם טייטל של מנהל.
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.