בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה שלא לאשר את הארכה שביקש משרד הכלכלה, עבור הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, לאחר שבשנה וחצי האחרונות כמעט ולא נעשה דבר בעניין; "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, סירבה היום לאשר את הצו של משרד הכלכלה והתעשייה שמאריך בשנה את הוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון, עד לסוף 2025. במהלך הדיון היום מתח ביטן ביקורת על כך שבמשך שנה וחצי לא נעשה שום דבר לרסן את עליית מחירי המזון. "החוק ביקש להקפיא מצב קיים עד לבירור ממשלתי, אבל הממשלה לא עשתה דבר ויש לזה משמעות" אמר.
הוראת השעה האמורה אושרה בוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024, לפני כשנה וחצי, וקבעה כי עד סוף שנת 2024 יוקפאו מיזוגים של ספקים גדולים עם ספקים בינוניים בענף המזון. זאת על מנת לאפשר בתקופה זו את עבודת הצוות הבין משרדי שהקימה הממשלה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. בפתח הישיבה ציין היו"ר ביטן כי משרד הכלכלה העביר לוועדה את הצו ביום האחרון של השנה, רגע לפני פקיעת הוראת העשה, וביקש לדעת מה נעשה בשנה וחצי האחרונים. נציג רשות התחרות, איל שפירא, הסביר כי החוק אסר על מיזוגים בין חברות גדולות עם מחזור של מעל 307 מיליון שקל לחברות עם מחזור של מעל 30 מיליון שקל, בהוראת שעה שהייתה בתוקף עד סוף 2024 והבקשה היא להאריך את הוראת השנה בשנה נוספת.
שפירא הסביר כי ועדת סלבין התכנסה כ-5 או 6-7 פעמים וטרם הגיעה להחלטה. היו"ר ביטן שאל: "מה הם עשו? שתו קפה?". שפירא השיב כי בשנה החולפת רשות התחרות עשתה מחקר מקיף בתחום המזון שקשור לכך, והיו"ר ביטן ביקש לראות פרוטוקול של הוועדה, כדי לראות על מה דנו. הוא אף שאל אם הוועדה הבין משרדית שהקימה הממשלה התכנסה ואמר: "אי אפשר לדבר על תחרות ויוקר מחייה ולא לעשות כלום. ביקשתם לעצור את כל גלגלי המשק ועצרתם, גם לזה יש משמעות. רציתים הקפאה על מנת ליצור דיון, אבל אי אפשר לא לעשות כלום. לא קיבלתי שום חוות דעת ושום התחייבות של המשרד שאם נעצור מיזוגים המחירים ירדו. זה לא קורה בפועל. זה לא יכול להימשך, אם נראה לכם שהוועדה תהייה חותמת גומי זה לא נכון".
היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד יעל שיינין, אמרה כי היא יכולה להבין את הביקורת על כך שהוועדה לא התכנסה, אך ביקשה להזכיר כי הטענות על ריכוזיות בתחום המזון עולה כל השנים מהוועדה, מהתקשורת ומהשרים, והרשות רוצה להביא ניתוח כלכלי מבוסס נתונים. "בשביל זה הקצנו המון משאבים לעשות מחקר שאמור להיות בסיס לחקיקה מוסכמת", אמרה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי מי שפונה לרשות לבקש מיזוג הרשות יכולה להודיע לו שיקח בחשבון שבעתיד תתקבל החלטה לפירוק, והוא יצטרך לקבל החלטה מה הוא עושה.
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד שיינין התייחסה לכך, ואמרה: "אנחנו חושבים שאם יהיו מיזוגים זה יקשה על מהלך של פירוק". ח"כ שלום דנינו ציין כי החוק גם ככה מיותר כי לרשות התחרות יש את הסמכות לעצור מיזוגים. היו"ר ביטן הוסיף כי הוועדה הייתה צריכה לקבל דיווח. "לצערי הרב הוועדה הבין משרדית לא עשתה את עבודתה, אולי היא לא התכנסה בגלל המלחמה אבל זה המצב. הייתם צריכים במצב הזה לדווח לוועדה ולעשות את העבודה שלכם ולא עשיתם אותה. אם צריך לפרק תביאו חוק שמפרק, אבל אל תעצרו את גלגלי המשק. תחרות היחידה במשק היא מי מעלה יותר את המחירים וזה מצוין לאוצר כי גם המסים עולים".
היו"ר ביטן הוסיף כי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה לו בעצמה שהבדיקה של היצרנים תארך זמן רב. הוא הזכיר כי עצירת מיזוגים היא צעד משמעותי ולא שגרתי ואמר: "תעשו את העבודה שלכם מהר ותביאו הצעת חוק שמפרקת אותם. אני לא נגד. אבל אתם לא יכולים לעכב את כל המשק עד שתשתו קפה ותעשו בדיקה, ובנתיים כל המשק עומד ומחכה לתוצאות". ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי שנה וחצי זה מספיק זמן לעשות שיעורי בית, וח"כ דנינו הוסיף כי הוראת שעה משמעותה שהדבר הוא זמני ודחוף, אבל זה הפך להרגל שהוראות שעה דחופות וזמניות הופכות לעניין של שנים.
נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, ציין כי חלק מהדברים מתעכבים בשל המלחמה, ואמר שקשה לטעון שרשות התחרות לא מבצעת שום דבר. היו"ר ביטן הגיב כי הסיבה מתקבלת, אבל אי אפשר להמתין עכשיו עוד שנתיים.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
יו"ר טמפו, ז'ק בר, ציין כי טמפו פתחה לפני שנה וחצי חטיבה בתחום המזון ורכשה יבואנית גבינות, את חברת פסטה נונה ואת חברת זוקה שעוסקת בבצקים. הוא הסביר כי אלו חברות קטנות שהתחרו בתנובה ושטראוס הענקיות לבדן והתקשו מאוד. "אין ספק שאף אחת מהחברות האלה לבד לא הייתה מסוגלת לחלום על ההתפתחות שקרתה בשנה וחצי האלה. המיזוג התאפשר כי בפוקס היינו מתחת לרף של 30 מיליון השקלים. אם חלילה השווי היה 35 מיליון ולא 25 מיליון אז כל התהליך היה נעצר ולחברות לבד לא היה סיכוי להתחרות מול תנובה ושטראוס. אין תחרות בלי זה ומי שמנסה למכור שזה מעודד תחרות – הצעד הזה הוא אנטי תחרותי", אמר.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הממשלה ביקשה צעד מאוד דרקוני, הקימה ועדה ממשלתית ועוד ועדה ועכשיו מבקשת תוספת זמן. "אני לא חושב שמן הראוי לתת לכם תוספת זמן, מה גם שאתם יכולים לפתור את הבעיה הזו בכך שתתנו לחברות שביקשו מיזוג התראה שאתם בוחנים פירוק ויכול להיות שזה יקרה אחרי שתסיימו את הבדיקות. במצב הזה אני לא רואה אפשרות להאריך את הוראת השעה. אני מציע לכם לסיים את העבודה כמה שיותר מהר. הביקורת שלי היא כלפי משרדי המשפטים והאוצר, אתם לא עושים שום דבר לרסן את המחירים אפילו אם החקיקה מאפשרת את זה. אי אפשר רק לדבר. העול על הצרכנים הוא גדול במיוחד בענף המזון, הסל קפץ ב-30-40 אחוז ובאוצר עושים תרגיל ומראים שהסל הממוצע לא עלה. אולי צריך לחייב בחוק את בעלי התפקידים ללכת בעצמם למכולת לעשות קניות", אמר.
- 1.מנחם 08/01/2025 13:40הגב לתגובה זוחבורת אפסים.שום דבר לא מנוהל במדינה הזו אבל כולם עם טייטל של מנהל.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
