שלומי הייזלר
צילום: לעמ

העימות בין המשטרה לאוצר מסלים: "ניצול ציני של לוחמי הימ”מ"

האימות בין המשטרה לבין משרד האוצר ממשיך להסלים: לאחר שמוקדם יותר האשימו במשטרה, כי האוצר החילט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ, באוצר טענו שהמשטרה היא
שבחרה שלא לקדם את המהלך "חרף המאמצים והלחצים" שהפעילו

איתן גרסטנפלד | (1)

העימות בין משרד האוצר לבין המשטרה עולה שלב. מוקדם יותר היום המשטרה הוציאה הודעה חריגה תחת הכותרת -"פגיעה בימ״מ - האוצר ממשיך לפגוע במשטרת ישראל". תגובת האוצר לא איחרה לבוא בו היא טוענת שמדובר ב"ניצול ציני ומיותר של לוחמי הימ”מ".


בהודעה שהוציאה דוברות המשטרה היום אחר הצהריים נכתב, כי  "בהחלטה חד צדדית של האוצר הוחלט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ - היחידה הלאומית למלחמה בטרור - שלוחמיה פועלים בחירוף נפש להצלת אזרחים ולמען בטחון הציבור. מדובר בהחלטה שהתקבלה ללא כל סיבה מוצדקת, באופן חד צדדי ובעת שמתקיימות עבודות קבלן במקום", אמרו במשטרה וציינו כי "פגיעה בשוטרים מהווה פגיעה ממשית ומיידית בביטחון מדינת ישראל ובאזרחיה".

Unmute

אלא שבאוצר כאמור מיהרו לטעון שהתקציב לפרויקט הועבר זה מכבר. אך "למרות זאת, משטרת ישראל בחרה שלא לקדם את הפרויקט, תוך שהיא מסבירה כי מדובר בהחלטת המפכ”ל וכי הוחלט לתעדף נושאים אחרים. חרף המאמצים והלחצים שהפעלנו לשינוי ההחלטה, גם אתמול המשטרה עמדה על עמדתה שלא להתקדם עם הנושא. הניסיון להציג מצג שווא הפוך, תוך ניצול ציני של לוחמי הימ”מ, הוא מצער ומיותר".


חילופי האשמות היום מגיעים לאחר שלפני כשבועיים הודיעו במשטרה ובשב"ס על הענקת תוספת שכר לחלק מהשוטרים ולוחמי הכליאה. אלא שכעבור מספר שעות התברר שהדבר נעשה ללא ידיעת האוצר שמיהר להכחיש את הדברים. בהודעה שפרסמו החשב הכללי, יהלי רוטנברג, והממונה על השכר, אפי מלכין נכתב כי "משרד האוצר פועל במסגרת חוקים ותקנות המחייבים קבלת אישורים מתאימים לכל פעולה תקציבית. הודעות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אישור מהגורמים המוסמכים לכך אסורות בתכלית האיסור ואינן חוקיות. מהלכים שגויים מעין אלו יוצרים ציפיות בקרב השוטרים והסוהרים, באופן שאינו תורם לחיזוק המורל ומסירותם".


ברקע, למאבקי הכוח בין הצדדים עומדים היחסים המתוחים בין השרים הממונים על המשרדים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. מוקדם יותר איימו בעוצמה יהודית, מפלגתו של בן גביר, כי יצביעו נגד התקציב "עד שסמוטריץ' לא יפסיק את הפגיעה בשוטרים, בשב"ס ובמכבי האש". מנגד, שר האוצר תקף את שותפו הפוליטי עד לאחרונה ואמר בראיון לכאן ב', כי "באקט פופוליסטי בן גביר לקח תקציב שנועד לגיוס שוטרים והעניק אותו לשוטרים הקיימים. תפקידי זה לשמור על הכלכלה הישראלית ואני מנהל את זה נכון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    א תמשיכו לריב לשניכ יהיה רע (ל"ת)
    אמונחטאפ 30/12/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.