העימות בין המשטרה לאוצר מסלים: "ניצול ציני של לוחמי הימ”מ"
האימות בין המשטרה לבין משרד האוצר ממשיך להסלים: לאחר שמוקדם יותר האשימו במשטרה, כי האוצר החילט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ, באוצר טענו שהמשטרה היא
שבחרה שלא לקדם את המהלך "חרף המאמצים והלחצים" שהפעילו
העימות בין משרד האוצר לבין המשטרה עולה שלב. מוקדם יותר היום המשטרה הוציאה הודעה חריגה תחת הכותרת -"פגיעה בימ״מ - האוצר ממשיך לפגוע במשטרת ישראל". תגובת האוצר לא איחרה לבוא בו היא טוענת שמדובר ב"ניצול ציני ומיותר של לוחמי הימ”מ".
בהודעה שהוציאה דוברות המשטרה היום אחר הצהריים נכתב, כי "בהחלטה חד צדדית של האוצר הוחלט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ - היחידה הלאומית למלחמה בטרור - שלוחמיה פועלים בחירוף נפש להצלת אזרחים ולמען בטחון הציבור. מדובר בהחלטה שהתקבלה ללא כל סיבה מוצדקת, באופן חד צדדי ובעת שמתקיימות עבודות קבלן במקום", אמרו במשטרה וציינו כי "פגיעה בשוטרים מהווה פגיעה ממשית ומיידית בביטחון מדינת ישראל ובאזרחיה".
אלא שבאוצר כאמור מיהרו לטעון שהתקציב לפרויקט הועבר זה מכבר.
אך "למרות זאת, משטרת ישראל בחרה שלא לקדם את הפרויקט, תוך שהיא מסבירה כי מדובר בהחלטת המפכ”ל וכי הוחלט לתעדף נושאים אחרים. חרף המאמצים והלחצים שהפעלנו לשינוי ההחלטה, גם אתמול המשטרה עמדה על עמדתה שלא להתקדם עם הנושא. הניסיון להציג מצג שווא הפוך, תוך ניצול ציני
של לוחמי הימ”מ, הוא מצער ומיותר".
חילופי האשמות היום מגיעים לאחר שלפני כשבועיים הודיעו במשטרה ובשב"ס על הענקת תוספת שכר לחלק מהשוטרים ולוחמי הכליאה. אלא שכעבור מספר שעות התברר שהדבר נעשה ללא ידיעת האוצר שמיהר להכחיש את הדברים. בהודעה שפרסמו החשב הכללי, יהלי רוטנברג, והממונה על השכר, אפי מלכין נכתב כי "משרד האוצר פועל במסגרת חוקים ותקנות המחייבים קבלת אישורים מתאימים לכל פעולה תקציבית. הודעות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אישור מהגורמים המוסמכים לכך אסורות בתכלית האיסור ואינן חוקיות. מהלכים שגויים מעין אלו יוצרים ציפיות בקרב השוטרים והסוהרים, באופן שאינו תורם לחיזוק המורל ומסירותם".
- כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
- כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע, למאבקי הכוח בין הצדדים עומדים היחסים המתוחים בין השרים הממונים על המשרדים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. מוקדם יותר איימו בעוצמה יהודית, מפלגתו של בן גביר, כי יצביעו נגד התקציב "עד שסמוטריץ' לא יפסיק את הפגיעה בשוטרים, בשב"ס ובמכבי האש". מנגד, שר האוצר תקף את שותפו הפוליטי עד לאחרונה ואמר בראיון לכאן ב', כי "באקט פופוליסטי בן גביר לקח תקציב שנועד לגיוס שוטרים והעניק אותו לשוטרים הקיימים. תפקידי זה לשמור על הכלכלה הישראלית ואני מנהל את זה נכון"
- 1.א תמשיכו לריב לשניכ יהיה רע (ל"ת)אמונחטאפ 30/12/2024 18:37הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
