שלומי הייזלר
צילום: לעמ

העימות בין המשטרה לאוצר מסלים: "ניצול ציני של לוחמי הימ”מ"

האימות בין המשטרה לבין משרד האוצר ממשיך להסלים: לאחר שמוקדם יותר האשימו במשטרה, כי האוצר החילט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ, באוצר טענו שהמשטרה היא
שבחרה שלא לקדם את המהלך "חרף המאמצים והלחצים" שהפעילו

איתן גרסטנפלד | (1)

העימות בין משרד האוצר לבין המשטרה עולה שלב. מוקדם יותר היום המשטרה הוציאה הודעה חריגה תחת הכותרת -"פגיעה בימ״מ - האוצר ממשיך לפגוע במשטרת ישראל". תגובת האוצר לא איחרה לבוא בו היא טוענת שמדובר ב"ניצול ציני ומיותר של לוחמי הימ”מ".


בהודעה שהוציאה דוברות המשטרה היום אחר הצהריים נכתב, כי  "בהחלטה חד צדדית של האוצר הוחלט להקפיא תקציב שיועד להקמת מבנה עבור הימ״מ - היחידה הלאומית למלחמה בטרור - שלוחמיה פועלים בחירוף נפש להצלת אזרחים ולמען בטחון הציבור. מדובר בהחלטה שהתקבלה ללא כל סיבה מוצדקת, באופן חד צדדי ובעת שמתקיימות עבודות קבלן במקום", אמרו במשטרה וציינו כי "פגיעה בשוטרים מהווה פגיעה ממשית ומיידית בביטחון מדינת ישראל ובאזרחיה".

Unmute

אלא שבאוצר כאמור מיהרו לטעון שהתקציב לפרויקט הועבר זה מכבר. אך "למרות זאת, משטרת ישראל בחרה שלא לקדם את הפרויקט, תוך שהיא מסבירה כי מדובר בהחלטת המפכ”ל וכי הוחלט לתעדף נושאים אחרים. חרף המאמצים והלחצים שהפעלנו לשינוי ההחלטה, גם אתמול המשטרה עמדה על עמדתה שלא להתקדם עם הנושא. הניסיון להציג מצג שווא הפוך, תוך ניצול ציני של לוחמי הימ”מ, הוא מצער ומיותר".


חילופי האשמות היום מגיעים לאחר שלפני כשבועיים הודיעו במשטרה ובשב"ס על הענקת תוספת שכר לחלק מהשוטרים ולוחמי הכליאה. אלא שכעבור מספר שעות התברר שהדבר נעשה ללא ידיעת האוצר שמיהר להכחיש את הדברים. בהודעה שפרסמו החשב הכללי, יהלי רוטנברג, והממונה על השכר, אפי מלכין נכתב כי "משרד האוצר פועל במסגרת חוקים ותקנות המחייבים קבלת אישורים מתאימים לכל פעולה תקציבית. הודעות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אישור מהגורמים המוסמכים לכך אסורות בתכלית האיסור ואינן חוקיות. מהלכים שגויים מעין אלו יוצרים ציפיות בקרב השוטרים והסוהרים, באופן שאינו תורם לחיזוק המורל ומסירותם".


ברקע, למאבקי הכוח בין הצדדים עומדים היחסים המתוחים בין השרים הממונים על המשרדים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. מוקדם יותר איימו בעוצמה יהודית, מפלגתו של בן גביר, כי יצביעו נגד התקציב "עד שסמוטריץ' לא יפסיק את הפגיעה בשוטרים, בשב"ס ובמכבי האש". מנגד, שר האוצר תקף את שותפו הפוליטי עד לאחרונה ואמר בראיון לכאן ב', כי "באקט פופוליסטי בן גביר לקח תקציב שנועד לגיוס שוטרים והעניק אותו לשוטרים הקיימים. תפקידי זה לשמור על הכלכלה הישראלית ואני מנהל את זה נכון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    א תמשיכו לריב לשניכ יהיה רע (ל"ת)
    אמונחטאפ 30/12/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.