פוטנציאל עליות של 50%-100%: לא מה שאתם חושבים!

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, חושב שצריך להתחיל להסתכל על האפיק המנייתי
מיכה צ'רניאק |

מזה מספר חודשים, במסגרת הטור השבועי, אני מטיף באדיקות על רכישת אג"ח קונצרניות בפיזור גדול של חברות אשר להערכתי האג"ח שלהן הינן קצרות ואיכותיות וזאת מכיוון שלאחר בדיקה של הנתונים הגעתי למסקנה כי לא צפויה לחברות הנ"ל בעיה בפירעון אגרות החוב שלהן.

אני מקווה שרבים מכם ניצלו את הכתבות בכדי להפיק רווח נאה בשוק האג"ח ולבנות תיק אג"ח שיאפשר לכם לשרוד את השנה הקרובה בשוק ההון ועדין לקבל תשואה נאה.

ההמלצה להתמקד בשוק האג"ח הקונצרני, ניתנה מתוך הנחה כי זהו האפיק אשר נותן את הפיצוי הטוב ביותר לרמת סיכון הניתנת למדידה בשוק זה.

כשהתחלתי לכתוב כתבות אלו התשואה בשוק זה נעה בין 15%-20% צמוד תשואה אשר העניקה פיצוי מעל לנורמלי לסיכון. גם היום, לאחר עליה ממוצעת של כ -20% באפיק זה, ניתן לבנות תיק אג"ח שהתשואה העתידית שלו תנוע בין 6%-12% בהתאם לרמת הסיכון.

פעמים רבות, כשדנים על שוק ההון, יש כאלה החושבים שמי שפעיל בשוק זה מעוניין להתעשר מפעילותו, אך לא כך פני הדברים. תיק השקעות לטווחים ארוכים בשוק ההון, אשר מנוהל ע"י מנהלי השקעות מקצועיים, מניב לאורך זמן כ 6%-8% בשנה. מנהלי השקעות מעולים, מניבים בתיק השקעות כ 10% בשנה בפרקי זמן ארוכים (כל אחד מכם יכול לבדוק את קופת הגמל שלכם בעשור האחרון ולאמת את הנתונים הנ"ל).

מסיבות אלו, כל ההתמקדות שלנו בלהבה היו באפיק האג"ח הקונצרני בו ניתן לקבל תשואות סביב 10% ברמת סיכון מבוקרת, אבל אני חש כי מתקרב רגע האמת באפיק שעד עכשיו נמנענו מלהשקיע בו. אני מתכוון כמובן לאפיק המניות.

אקדים ואומר שלאורך שנות פעילותי בשוק ההון למדתי דבר אחד על עצמי והוא שאני פועל לפני הזמן, גם בהמלצות קניה וגם בהמלצות מכירה, ומי שעוקב אחרי לאורך השנים בשוק בוודאי מנענע עכשיו בראשו. אבל אני מכיר בעובדה זו ומשתף אתכם בה כדי שאחרי שתקראו, אלו מבינכם אשר יחליטו להשקיע במניות לא ירכוש מניות אלו מיד, אלא ברצוני כרגע רק לעורר עניין באפיק זה.

להערכתי, במהלך החודש הקרוב, עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ל 2008 של החברות הנסחרות בבורסת ת"א, נוכל לראות ולהבין טוב יותר את עוצמת המשבר הכלכלי המתרחש. חברות יבצעו מחיקות והפחתות של נכסים בדוחות הכספיים שלהן. במהלך החודש הקרוב גם תכונן ממשלה חדשה שעל פי הסימנים תתנהל בחוסר יציבות. התקציב ל 2009 צפוי להגיע במהלך אפריל ועימו הגזרות, לאחר מכן יגיעו כבר הדוחות של הרבעון הראשון 2009 ויצביעו על הרעה נוספת בחברות.

העיתונים יעסקו בתחרות הרגילה של הכותרת המפחידה ביותר, כולם יסבירו לכם שזה המשבר הגדול בהיסטוריה מאז הכחדת הדינוזאורים, הבורסות יקרסו, האנליסטים יצבעו את הדוחות בצבע האהוב והיחיד שלהם להיום - שחור, ואתם משקיעים יקרים, תחפשו את הסלע להתחבא תחתיו.

ואני אומר - הגיע הזמן לבחון את ההשקעה באפיק המניות! ואתם בוודאי שואלים מדוע? מפני שאני חושב שמחירי המניות מתחילים לגלם חלק גדול מהקטסטרופה.

הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להעצים מגמות, לטוב או לרע. כשטוב אנו בטוחים שיהיה טוב לנצח וכשרע אנו בטוחים שהשמים יצבעו בשחור לעולמים. הסיכון ברור, אבל הפיצוי להערכתי מתחיל להצדיק אותו. ברור לי כי רבים מכם יגיבו בספקנות על המאמר, אין לי שום בעיה עם כך. זו בדיוק הסיבה שאני כותב את הטור הזה. כאנלוגיה למצב אני מדמיין את גלילאו אשר עבר עינויים קשים ע"י האינקוויזיציה כיוון שהעז להגות את הרעיון כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך, כפי שהיה מקובל לחשוב בתקופתו. כאמור, הוא עונה כמעט עד מותו ולבסוף הוא הסכים לומר בפני כל הנאספים כי הוא טעה. אבל מבין שפתיו הוא סינן את המשפט האלמותי: "ואף על פי כן נוע תנוע". כך מרגיש אותו משקיע אשר חש כמוני כי זה הזמן להתחיל ולשקול השקעה באפיק המניות - זו תחושה מאוד בודדה בסביבה הנוכחית.

אבל זו האמונה שלנו בלהבה, ואין זה אומר שהיא אינה נכונה.

איך אני מתכוון לפעול בנוגע להערכתי כפי שהצגתי לכם?

בראש ובראשונה - קבלת החלטה, מהו רכיב המניות הסופי אליו אני מעוניין להגיע. לאחר מכן, בצורה מדודה ואיטית, רכישה שתתפרס לאורך מספר חודשים ותתבצע במספר שלבים של אותם סקטורים שאני מעוניין להשקיע בהם בשוק המניות ולגביהם אני מתכוון להרחיב בחלק מהטורים הבאים שלי בפרוטרוט.

אני מודע לביטוי כי לא תופסים "סכין נופלת", אבל להערכתי הסיכון הוא לירידה נוספת של 10%-20% לעומת פוטנציאל עליות של 50%-100% על ממוצע הרכישות אשר נבצע בחודשים הקרובים. אני מוכן להשקעה בפרמטרים של סיכוי/סיכון כאלו.

שוב, אני חוזר ומזהיר, כפי שכבר חזרתי והזהרתי בכל הטורים שלי בעבר, גישתי מתאימה למשקיעים לטווח ארוך ולא לסוחרים.

להתראות בטורים הבאים...

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.