פוטנציאל עליות של 50%-100%: לא מה שאתם חושבים!

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, חושב שצריך להתחיל להסתכל על האפיק המנייתי
מיכה צ'רניאק |

מזה מספר חודשים, במסגרת הטור השבועי, אני מטיף באדיקות על רכישת אג"ח קונצרניות בפיזור גדול של חברות אשר להערכתי האג"ח שלהן הינן קצרות ואיכותיות וזאת מכיוון שלאחר בדיקה של הנתונים הגעתי למסקנה כי לא צפויה לחברות הנ"ל בעיה בפירעון אגרות החוב שלהן.

אני מקווה שרבים מכם ניצלו את הכתבות בכדי להפיק רווח נאה בשוק האג"ח ולבנות תיק אג"ח שיאפשר לכם לשרוד את השנה הקרובה בשוק ההון ועדין לקבל תשואה נאה.

ההמלצה להתמקד בשוק האג"ח הקונצרני, ניתנה מתוך הנחה כי זהו האפיק אשר נותן את הפיצוי הטוב ביותר לרמת סיכון הניתנת למדידה בשוק זה.

כשהתחלתי לכתוב כתבות אלו התשואה בשוק זה נעה בין 15%-20% צמוד תשואה אשר העניקה פיצוי מעל לנורמלי לסיכון. גם היום, לאחר עליה ממוצעת של כ -20% באפיק זה, ניתן לבנות תיק אג"ח שהתשואה העתידית שלו תנוע בין 6%-12% בהתאם לרמת הסיכון.

פעמים רבות, כשדנים על שוק ההון, יש כאלה החושבים שמי שפעיל בשוק זה מעוניין להתעשר מפעילותו, אך לא כך פני הדברים. תיק השקעות לטווחים ארוכים בשוק ההון, אשר מנוהל ע"י מנהלי השקעות מקצועיים, מניב לאורך זמן כ 6%-8% בשנה. מנהלי השקעות מעולים, מניבים בתיק השקעות כ 10% בשנה בפרקי זמן ארוכים (כל אחד מכם יכול לבדוק את קופת הגמל שלכם בעשור האחרון ולאמת את הנתונים הנ"ל).

מסיבות אלו, כל ההתמקדות שלנו בלהבה היו באפיק האג"ח הקונצרני בו ניתן לקבל תשואות סביב 10% ברמת סיכון מבוקרת, אבל אני חש כי מתקרב רגע האמת באפיק שעד עכשיו נמנענו מלהשקיע בו. אני מתכוון כמובן לאפיק המניות.

אקדים ואומר שלאורך שנות פעילותי בשוק ההון למדתי דבר אחד על עצמי והוא שאני פועל לפני הזמן, גם בהמלצות קניה וגם בהמלצות מכירה, ומי שעוקב אחרי לאורך השנים בשוק בוודאי מנענע עכשיו בראשו. אבל אני מכיר בעובדה זו ומשתף אתכם בה כדי שאחרי שתקראו, אלו מבינכם אשר יחליטו להשקיע במניות לא ירכוש מניות אלו מיד, אלא ברצוני כרגע רק לעורר עניין באפיק זה.

להערכתי, במהלך החודש הקרוב, עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ל 2008 של החברות הנסחרות בבורסת ת"א, נוכל לראות ולהבין טוב יותר את עוצמת המשבר הכלכלי המתרחש. חברות יבצעו מחיקות והפחתות של נכסים בדוחות הכספיים שלהן. במהלך החודש הקרוב גם תכונן ממשלה חדשה שעל פי הסימנים תתנהל בחוסר יציבות. התקציב ל 2009 צפוי להגיע במהלך אפריל ועימו הגזרות, לאחר מכן יגיעו כבר הדוחות של הרבעון הראשון 2009 ויצביעו על הרעה נוספת בחברות.

העיתונים יעסקו בתחרות הרגילה של הכותרת המפחידה ביותר, כולם יסבירו לכם שזה המשבר הגדול בהיסטוריה מאז הכחדת הדינוזאורים, הבורסות יקרסו, האנליסטים יצבעו את הדוחות בצבע האהוב והיחיד שלהם להיום - שחור, ואתם משקיעים יקרים, תחפשו את הסלע להתחבא תחתיו.

ואני אומר - הגיע הזמן לבחון את ההשקעה באפיק המניות! ואתם בוודאי שואלים מדוע? מפני שאני חושב שמחירי המניות מתחילים לגלם חלק גדול מהקטסטרופה.

הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להעצים מגמות, לטוב או לרע. כשטוב אנו בטוחים שיהיה טוב לנצח וכשרע אנו בטוחים שהשמים יצבעו בשחור לעולמים. הסיכון ברור, אבל הפיצוי להערכתי מתחיל להצדיק אותו. ברור לי כי רבים מכם יגיבו בספקנות על המאמר, אין לי שום בעיה עם כך. זו בדיוק הסיבה שאני כותב את הטור הזה. כאנלוגיה למצב אני מדמיין את גלילאו אשר עבר עינויים קשים ע"י האינקוויזיציה כיוון שהעז להגות את הרעיון כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך, כפי שהיה מקובל לחשוב בתקופתו. כאמור, הוא עונה כמעט עד מותו ולבסוף הוא הסכים לומר בפני כל הנאספים כי הוא טעה. אבל מבין שפתיו הוא סינן את המשפט האלמותי: "ואף על פי כן נוע תנוע". כך מרגיש אותו משקיע אשר חש כמוני כי זה הזמן להתחיל ולשקול השקעה באפיק המניות - זו תחושה מאוד בודדה בסביבה הנוכחית.

אבל זו האמונה שלנו בלהבה, ואין זה אומר שהיא אינה נכונה.

איך אני מתכוון לפעול בנוגע להערכתי כפי שהצגתי לכם?

בראש ובראשונה - קבלת החלטה, מהו רכיב המניות הסופי אליו אני מעוניין להגיע. לאחר מכן, בצורה מדודה ואיטית, רכישה שתתפרס לאורך מספר חודשים ותתבצע במספר שלבים של אותם סקטורים שאני מעוניין להשקיע בהם בשוק המניות ולגביהם אני מתכוון להרחיב בחלק מהטורים הבאים שלי בפרוטרוט.

אני מודע לביטוי כי לא תופסים "סכין נופלת", אבל להערכתי הסיכון הוא לירידה נוספת של 10%-20% לעומת פוטנציאל עליות של 50%-100% על ממוצע הרכישות אשר נבצע בחודשים הקרובים. אני מוכן להשקעה בפרמטרים של סיכוי/סיכון כאלו.

שוב, אני חוזר ומזהיר, כפי שכבר חזרתי והזהרתי בכל הטורים שלי בעבר, גישתי מתאימה למשקיעים לטווח ארוך ולא לסוחרים.

להתראות בטורים הבאים...

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חרדים
צילום: לעמ עמוס בן גרשום

יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך

חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים


הדס ברטל |

נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.

הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.

לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

בנק ישראל
בנק ישראל - קרדיט: בנק ישראל

לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.