פוטנציאל עליות של 50%-100%: לא מה שאתם חושבים!
מזה מספר חודשים, במסגרת הטור השבועי, אני מטיף באדיקות על רכישת אג"ח קונצרניות בפיזור גדול של חברות אשר להערכתי האג"ח שלהן הינן קצרות ואיכותיות וזאת מכיוון שלאחר בדיקה של הנתונים הגעתי למסקנה כי לא צפויה לחברות הנ"ל בעיה בפירעון אגרות החוב שלהן.
אני מקווה שרבים מכם ניצלו את הכתבות בכדי להפיק רווח נאה בשוק האג"ח ולבנות תיק אג"ח שיאפשר לכם לשרוד את השנה הקרובה בשוק ההון ועדין לקבל תשואה נאה.
ההמלצה להתמקד בשוק האג"ח הקונצרני, ניתנה מתוך הנחה כי זהו האפיק אשר נותן את הפיצוי הטוב ביותר לרמת סיכון הניתנת למדידה בשוק זה.
כשהתחלתי לכתוב כתבות אלו התשואה בשוק זה נעה בין 15%-20% צמוד תשואה אשר העניקה פיצוי מעל לנורמלי לסיכון. גם היום, לאחר עליה ממוצעת של כ -20% באפיק זה, ניתן לבנות תיק אג"ח שהתשואה העתידית שלו תנוע בין 6%-12% בהתאם לרמת הסיכון.
פעמים רבות, כשדנים על שוק ההון, יש כאלה החושבים שמי שפעיל בשוק זה מעוניין להתעשר מפעילותו, אך לא כך פני הדברים. תיק השקעות לטווחים ארוכים בשוק ההון, אשר מנוהל ע"י מנהלי השקעות מקצועיים, מניב לאורך זמן כ 6%-8% בשנה. מנהלי השקעות מעולים, מניבים בתיק השקעות כ 10% בשנה בפרקי זמן ארוכים (כל אחד מכם יכול לבדוק את קופת הגמל שלכם בעשור האחרון ולאמת את הנתונים הנ"ל).
מסיבות אלו, כל ההתמקדות שלנו בלהבה היו באפיק האג"ח הקונצרני בו ניתן לקבל תשואות סביב 10% ברמת סיכון מבוקרת, אבל אני חש כי מתקרב רגע האמת באפיק שעד עכשיו נמנענו מלהשקיע בו. אני מתכוון כמובן לאפיק המניות.
אקדים ואומר שלאורך שנות פעילותי בשוק ההון למדתי דבר אחד על עצמי והוא שאני פועל לפני הזמן, גם בהמלצות קניה וגם בהמלצות מכירה, ומי שעוקב אחרי לאורך השנים בשוק בוודאי מנענע עכשיו בראשו. אבל אני מכיר בעובדה זו ומשתף אתכם בה כדי שאחרי שתקראו, אלו מבינכם אשר יחליטו להשקיע במניות לא ירכוש מניות אלו מיד, אלא ברצוני כרגע רק לעורר עניין באפיק זה.
להערכתי, במהלך החודש הקרוב, עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ל 2008 של החברות הנסחרות בבורסת ת"א, נוכל לראות ולהבין טוב יותר את עוצמת המשבר הכלכלי המתרחש. חברות יבצעו מחיקות והפחתות של נכסים בדוחות הכספיים שלהן. במהלך החודש הקרוב גם תכונן ממשלה חדשה שעל פי הסימנים תתנהל בחוסר יציבות. התקציב ל 2009 צפוי להגיע במהלך אפריל ועימו הגזרות, לאחר מכן יגיעו כבר הדוחות של הרבעון הראשון 2009 ויצביעו על הרעה נוספת בחברות.
העיתונים יעסקו בתחרות הרגילה של הכותרת המפחידה ביותר, כולם יסבירו לכם שזה המשבר הגדול בהיסטוריה מאז הכחדת הדינוזאורים, הבורסות יקרסו, האנליסטים יצבעו את הדוחות בצבע האהוב והיחיד שלהם להיום - שחור, ואתם משקיעים יקרים, תחפשו את הסלע להתחבא תחתיו.
ואני אומר - הגיע הזמן לבחון את ההשקעה באפיק המניות! ואתם בוודאי שואלים מדוע? מפני שאני חושב שמחירי המניות מתחילים לגלם חלק גדול מהקטסטרופה.
הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להעצים מגמות, לטוב או לרע. כשטוב אנו בטוחים שיהיה טוב לנצח וכשרע אנו בטוחים שהשמים יצבעו בשחור לעולמים. הסיכון ברור, אבל הפיצוי להערכתי מתחיל להצדיק אותו. ברור לי כי רבים מכם יגיבו בספקנות על המאמר, אין לי שום בעיה עם כך. זו בדיוק הסיבה שאני כותב את הטור הזה. כאנלוגיה למצב אני מדמיין את גלילאו אשר עבר עינויים קשים ע"י האינקוויזיציה כיוון שהעז להגות את הרעיון כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך, כפי שהיה מקובל לחשוב בתקופתו. כאמור, הוא עונה כמעט עד מותו ולבסוף הוא הסכים לומר בפני כל הנאספים כי הוא טעה. אבל מבין שפתיו הוא סינן את המשפט האלמותי: "ואף על פי כן נוע תנוע". כך מרגיש אותו משקיע אשר חש כמוני כי זה הזמן להתחיל ולשקול השקעה באפיק המניות - זו תחושה מאוד בודדה בסביבה הנוכחית.
אבל זו האמונה שלנו בלהבה, ואין זה אומר שהיא אינה נכונה.
איך אני מתכוון לפעול בנוגע להערכתי כפי שהצגתי לכם?
בראש ובראשונה - קבלת החלטה, מהו רכיב המניות הסופי אליו אני מעוניין להגיע. לאחר מכן, בצורה מדודה ואיטית, רכישה שתתפרס לאורך מספר חודשים ותתבצע במספר שלבים של אותם סקטורים שאני מעוניין להשקיע בהם בשוק המניות ולגביהם אני מתכוון להרחיב בחלק מהטורים הבאים שלי בפרוטרוט.
אני מודע לביטוי כי לא תופסים "סכין נופלת", אבל להערכתי הסיכון הוא לירידה נוספת של 10%-20% לעומת פוטנציאל עליות של 50%-100% על ממוצע הרכישות אשר נבצע בחודשים הקרובים. אני מוכן להשקעה בפרמטרים של סיכוי/סיכון כאלו.
שוב, אני חוזר ומזהיר, כפי שכבר חזרתי והזהרתי בכל הטורים שלי בעבר, גישתי מתאימה למשקיעים לטווח ארוך ולא לסוחרים.
להתראות בטורים הבאים...
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
