פוטנציאל עליות של 50%-100%: לא מה שאתם חושבים!
מזה מספר חודשים, במסגרת הטור השבועי, אני מטיף באדיקות על רכישת אג"ח קונצרניות בפיזור גדול של חברות אשר להערכתי האג"ח שלהן הינן קצרות ואיכותיות וזאת מכיוון שלאחר בדיקה של הנתונים הגעתי למסקנה כי לא צפויה לחברות הנ"ל בעיה בפירעון אגרות החוב שלהן.
אני מקווה שרבים מכם ניצלו את הכתבות בכדי להפיק רווח נאה בשוק האג"ח ולבנות תיק אג"ח שיאפשר לכם לשרוד את השנה הקרובה בשוק ההון ועדין לקבל תשואה נאה.
ההמלצה להתמקד בשוק האג"ח הקונצרני, ניתנה מתוך הנחה כי זהו האפיק אשר נותן את הפיצוי הטוב ביותר לרמת סיכון הניתנת למדידה בשוק זה.
כשהתחלתי לכתוב כתבות אלו התשואה בשוק זה נעה בין 15%-20% צמוד תשואה אשר העניקה פיצוי מעל לנורמלי לסיכון. גם היום, לאחר עליה ממוצעת של כ -20% באפיק זה, ניתן לבנות תיק אג"ח שהתשואה העתידית שלו תנוע בין 6%-12% בהתאם לרמת הסיכון.
פעמים רבות, כשדנים על שוק ההון, יש כאלה החושבים שמי שפעיל בשוק זה מעוניין להתעשר מפעילותו, אך לא כך פני הדברים. תיק השקעות לטווחים ארוכים בשוק ההון, אשר מנוהל ע"י מנהלי השקעות מקצועיים, מניב לאורך זמן כ 6%-8% בשנה. מנהלי השקעות מעולים, מניבים בתיק השקעות כ 10% בשנה בפרקי זמן ארוכים (כל אחד מכם יכול לבדוק את קופת הגמל שלכם בעשור האחרון ולאמת את הנתונים הנ"ל).
מסיבות אלו, כל ההתמקדות שלנו בלהבה היו באפיק האג"ח הקונצרני בו ניתן לקבל תשואות סביב 10% ברמת סיכון מבוקרת, אבל אני חש כי מתקרב רגע האמת באפיק שעד עכשיו נמנענו מלהשקיע בו. אני מתכוון כמובן לאפיק המניות.
אקדים ואומר שלאורך שנות פעילותי בשוק ההון למדתי דבר אחד על עצמי והוא שאני פועל לפני הזמן, גם בהמלצות קניה וגם בהמלצות מכירה, ומי שעוקב אחרי לאורך השנים בשוק בוודאי מנענע עכשיו בראשו. אבל אני מכיר בעובדה זו ומשתף אתכם בה כדי שאחרי שתקראו, אלו מבינכם אשר יחליטו להשקיע במניות לא ירכוש מניות אלו מיד, אלא ברצוני כרגע רק לעורר עניין באפיק זה.
להערכתי, במהלך החודש הקרוב, עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ל 2008 של החברות הנסחרות בבורסת ת"א, נוכל לראות ולהבין טוב יותר את עוצמת המשבר הכלכלי המתרחש. חברות יבצעו מחיקות והפחתות של נכסים בדוחות הכספיים שלהן. במהלך החודש הקרוב גם תכונן ממשלה חדשה שעל פי הסימנים תתנהל בחוסר יציבות. התקציב ל 2009 צפוי להגיע במהלך אפריל ועימו הגזרות, לאחר מכן יגיעו כבר הדוחות של הרבעון הראשון 2009 ויצביעו על הרעה נוספת בחברות.
העיתונים יעסקו בתחרות הרגילה של הכותרת המפחידה ביותר, כולם יסבירו לכם שזה המשבר הגדול בהיסטוריה מאז הכחדת הדינוזאורים, הבורסות יקרסו, האנליסטים יצבעו את הדוחות בצבע האהוב והיחיד שלהם להיום - שחור, ואתם משקיעים יקרים, תחפשו את הסלע להתחבא תחתיו.
ואני אומר - הגיע הזמן לבחון את ההשקעה באפיק המניות! ואתם בוודאי שואלים מדוע? מפני שאני חושב שמחירי המניות מתחילים לגלם חלק גדול מהקטסטרופה.
הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להעצים מגמות, לטוב או לרע. כשטוב אנו בטוחים שיהיה טוב לנצח וכשרע אנו בטוחים שהשמים יצבעו בשחור לעולמים. הסיכון ברור, אבל הפיצוי להערכתי מתחיל להצדיק אותו. ברור לי כי רבים מכם יגיבו בספקנות על המאמר, אין לי שום בעיה עם כך. זו בדיוק הסיבה שאני כותב את הטור הזה. כאנלוגיה למצב אני מדמיין את גלילאו אשר עבר עינויים קשים ע"י האינקוויזיציה כיוון שהעז להגות את הרעיון כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך, כפי שהיה מקובל לחשוב בתקופתו. כאמור, הוא עונה כמעט עד מותו ולבסוף הוא הסכים לומר בפני כל הנאספים כי הוא טעה. אבל מבין שפתיו הוא סינן את המשפט האלמותי: "ואף על פי כן נוע תנוע". כך מרגיש אותו משקיע אשר חש כמוני כי זה הזמן להתחיל ולשקול השקעה באפיק המניות - זו תחושה מאוד בודדה בסביבה הנוכחית.
אבל זו האמונה שלנו בלהבה, ואין זה אומר שהיא אינה נכונה.
איך אני מתכוון לפעול בנוגע להערכתי כפי שהצגתי לכם?
בראש ובראשונה - קבלת החלטה, מהו רכיב המניות הסופי אליו אני מעוניין להגיע. לאחר מכן, בצורה מדודה ואיטית, רכישה שתתפרס לאורך מספר חודשים ותתבצע במספר שלבים של אותם סקטורים שאני מעוניין להשקיע בהם בשוק המניות ולגביהם אני מתכוון להרחיב בחלק מהטורים הבאים שלי בפרוטרוט.
אני מודע לביטוי כי לא תופסים "סכין נופלת", אבל להערכתי הסיכון הוא לירידה נוספת של 10%-20% לעומת פוטנציאל עליות של 50%-100% על ממוצע הרכישות אשר נבצע בחודשים הקרובים. אני מוכן להשקעה בפרמטרים של סיכוי/סיכון כאלו.
שוב, אני חוזר ומזהיר, כפי שכבר חזרתי והזהרתי בכל הטורים שלי בעבר, גישתי מתאימה למשקיעים לטווח ארוך ולא לסוחרים.
להתראות בטורים הבאים...
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
