סקר נת"מ: ירידה של כ-35% במחירי השכירויות במשרדים ב"טבעת הראשונה"
מסקר המשרדים החצי שנתי (מסוף יוני עד סוף דצמבר 2008) של חברת שירותי הנדל"ן העסקי, נת"מ מקבוצת קוליירס הבינלאומית, עולה כי בשוק הנדל"ן המסחרי, הנפגע העיקרי ממשבר הנדל"ן הוא אזור המשרדים הנמצא ברדיוס של עד 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונה גם "הטבעת הראשונה".
בעוד שבמרכז ת"א ובמתחם הבורסה ברמת גן מסתכמות עד כה ירידות המחירים בכ-15%, הרי שאזור הטבעת הראשונה ספג כבר ירידות של 20-35% והמחיר לסגירת עסקאות חדשות נע ברמות של 53-56 שקלים למ"ר. מדובר במשרדים ברמת CLASS A ברעננה, פתח תקווה, רמת החייל ובמשרדים הטובים ביותר באזור אור יהודה.
עוד עולה מהסקר, כי האזור סובל מירידה של כ-1.15% ברמת האכלוס הממוצעת העומדת על כ-91.62%, זאת בהמשך למגמה שהחלה כבר לפני שנה.
מחירי הביקוש באזור עברו תיקון כלפי מטה וחלה בו הירידה הגדולה ביותר בביקוש מבין האזורים הנסקרים.
באזורי המשרדים הנמצאים במרחק של מעל 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונים "הטבעת השנייה", חלה ירידת מחירים מתונה יותר, המסתכמת לכל היותר ב-10-15%. מדובר ברעננה, נתניה, פולג , רחובות, נס ציונה, כפר סבא וראש העין, שרמות המחירים בהן נחשבו יחסית נמוכות עוד לפני המשבר. באזורים אלו רמת המחירים הממוצעת לסגירת עסקאות חדשות, עומדת כיום על כ-45-48 שקלים למ"ר, וברמת האכלוס חלה ירידה של כ-0.9%, והיא עומדת על כ-95.13%.
"בנוסף להיצע ההולך וגדל, כ-5-10% מהשטחים הפנויים מוצעים להשכרת משנה על ידי דיירים. כמו כן, עסקאות רבות שנחתמו במהלך שנת 2008, בוטלו ברבעון הרביעי של 2008", מציינת עדינה קופר, מנכ"ל משותף בנת"מ.
"להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת עקב התחרות מול שטחי השכרת המשנה ואילו רמת האכלוס הרשמית, המדווחת על ידי בעלי הנכסים עלולה לרדת באופן מתון, עקב השכרת נכסים חדשים לדיירי קצה, כאשר בפועל חלק מהשטחים יוותרו ריקים", מוסיפה קופר.
לדברי קופר, בולטת כיום התופעה ששוכרי משרדים יורדים לפחות מדרגה אחת, כלומר עוברים מממרכז ת"א ותמתחם הבורסה בר"ג לאזור הטבעת הראשונה, ומאזור הטבעת הראשונה לאזור הטבעת השנייה. בשקלול ארנונה, דמי חנייה והוצאות נוספות, החיסכון יכול להתבטא אף בכ-40 שקלים למ"ר.
יחד עם זאת, מדגישה קופר כי מדובר בשוק שאינו מגיב מהר. כך למשל במשבר הדוט קום לקח לשוק המשרדים כשנה וחצי להפנים את המצב ולהגיע לשיא הירידות במחירים. מצד שני, לדבריה, השוק יצא מקיפאון, שכן בעלי נכסים רבים, ובעיקר אלו המחזיקים אג"ח לטווח קצר, הפנימו את הצורך לממש נכסים ולהנזיל את הקופה, והם מוכרים כיום נכסים בתשואה של 8.5-9%. גם חברות רב לאומיות מעדיפות לממש נכסים בישראל, בלי לשלם קנס גבוה מדי, על פני מכירת חיסול של נכסיהן בחו"ל.
"למזלנו מערכת התכנון והבנייה בארץ כל כך מסורבלת ולכן לא קיים היצע משרדים גדול כל כך. כך למשל, לפני שנה יזמים שונים תכננו לבנות למעלה מ-290 אלף מ"ר באזור פתח תקווה, אולם בשל ההליכים המסורבלים, בפועל החלו לבנות רק כ-30 עד 40 אלף מ"ר שטחי משרדים", מציינת קופר.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
