סקר נת"מ: ירידה של כ-35% במחירי השכירויות במשרדים ב"טבעת הראשונה"

לדברי חברת שירותי הנדלן העסקי, מדובר במשרדים שלא נמצאים בלב ת"א אך נמצאים ברדיוס של עד 15 ק"מ מהמרכז. "עסקאות רבות שנחתמו במהלך שנת 2008, בוטלו ברבעון הרביעי של 2008"
איריס בר טל |

מסקר המשרדים החצי שנתי (מסוף יוני עד סוף דצמבר 2008) של חברת שירותי הנדל"ן העסקי, נת"מ מקבוצת קוליירס הבינלאומית, עולה כי בשוק הנדל"ן המסחרי, הנפגע העיקרי ממשבר הנדל"ן הוא אזור המשרדים הנמצא ברדיוס של עד 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונה גם "הטבעת הראשונה".

בעוד שבמרכז ת"א ובמתחם הבורסה ברמת גן מסתכמות עד כה ירידות המחירים בכ-15%, הרי שאזור הטבעת הראשונה ספג כבר ירידות של 20-35% והמחיר לסגירת עסקאות חדשות נע ברמות של 53-56 שקלים למ"ר. מדובר במשרדים ברמת CLASS A ברעננה, פתח תקווה, רמת החייל ובמשרדים הטובים ביותר באזור אור יהודה.

עוד עולה מהסקר, כי האזור סובל מירידה של כ-1.15% ברמת האכלוס הממוצעת העומדת על כ-91.62%, זאת בהמשך למגמה שהחלה כבר לפני שנה.

מחירי הביקוש באזור עברו תיקון כלפי מטה וחלה בו הירידה הגדולה ביותר בביקוש מבין האזורים הנסקרים.

באזורי המשרדים הנמצאים במרחק של מעל 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונים "הטבעת השנייה", חלה ירידת מחירים מתונה יותר, המסתכמת לכל היותר ב-10-15%. מדובר ברעננה, נתניה, פולג , רחובות, נס ציונה, כפר סבא וראש העין, שרמות המחירים בהן נחשבו יחסית נמוכות עוד לפני המשבר. באזורים אלו רמת המחירים הממוצעת לסגירת עסקאות חדשות, עומדת כיום על כ-45-48 שקלים למ"ר, וברמת האכלוס חלה ירידה של כ-0.9%, והיא עומדת על כ-95.13%.

"בנוסף להיצע ההולך וגדל, כ-5-10% מהשטחים הפנויים מוצעים להשכרת משנה על ידי דיירים. כמו כן, עסקאות רבות שנחתמו במהלך שנת 2008, בוטלו ברבעון הרביעי של 2008", מציינת עדינה קופר, מנכ"ל משותף בנת"מ.

"להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת עקב התחרות מול שטחי השכרת המשנה ואילו רמת האכלוס הרשמית, המדווחת על ידי בעלי הנכסים עלולה לרדת באופן מתון, עקב השכרת נכסים חדשים לדיירי קצה, כאשר בפועל חלק מהשטחים יוותרו ריקים", מוסיפה קופר.

לדברי קופר, בולטת כיום התופעה ששוכרי משרדים יורדים לפחות מדרגה אחת, כלומר עוברים מממרכז ת"א ותמתחם הבורסה בר"ג לאזור הטבעת הראשונה, ומאזור הטבעת הראשונה לאזור הטבעת השנייה. בשקלול ארנונה, דמי חנייה והוצאות נוספות, החיסכון יכול להתבטא אף בכ-40 שקלים למ"ר.

יחד עם זאת, מדגישה קופר כי מדובר בשוק שאינו מגיב מהר. כך למשל במשבר הדוט קום לקח לשוק המשרדים כשנה וחצי להפנים את המצב ולהגיע לשיא הירידות במחירים. מצד שני, לדבריה, השוק יצא מקיפאון, שכן בעלי נכסים רבים, ובעיקר אלו המחזיקים אג"ח לטווח קצר, הפנימו את הצורך לממש נכסים ולהנזיל את הקופה, והם מוכרים כיום נכסים בתשואה של 8.5-9%. גם חברות רב לאומיות מעדיפות לממש נכסים בישראל, בלי לשלם קנס גבוה מדי, על פני מכירת חיסול של נכסיהן בחו"ל.

"למזלנו מערכת התכנון והבנייה בארץ כל כך מסורבלת ולכן לא קיים היצע משרדים גדול כל כך. כך למשל, לפני שנה יזמים שונים תכננו לבנות למעלה מ-290 אלף מ"ר באזור פתח תקווה, אולם בשל ההליכים המסורבלים, בפועל החלו לבנות רק כ-30 עד 40 אלף מ"ר שטחי משרדים", מציינת קופר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.