סקר נת"מ: ירידה של כ-35% במחירי השכירויות במשרדים ב"טבעת הראשונה"
מסקר המשרדים החצי שנתי (מסוף יוני עד סוף דצמבר 2008) של חברת שירותי הנדל"ן העסקי, נת"מ מקבוצת קוליירס הבינלאומית, עולה כי בשוק הנדל"ן המסחרי, הנפגע העיקרי ממשבר הנדל"ן הוא אזור המשרדים הנמצא ברדיוס של עד 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונה גם "הטבעת הראשונה".
בעוד שבמרכז ת"א ובמתחם הבורסה ברמת גן מסתכמות עד כה ירידות המחירים בכ-15%, הרי שאזור הטבעת הראשונה ספג כבר ירידות של 20-35% והמחיר לסגירת עסקאות חדשות נע ברמות של 53-56 שקלים למ"ר. מדובר במשרדים ברמת CLASS A ברעננה, פתח תקווה, רמת החייל ובמשרדים הטובים ביותר באזור אור יהודה.
עוד עולה מהסקר, כי האזור סובל מירידה של כ-1.15% ברמת האכלוס הממוצעת העומדת על כ-91.62%, זאת בהמשך למגמה שהחלה כבר לפני שנה.
מחירי הביקוש באזור עברו תיקון כלפי מטה וחלה בו הירידה הגדולה ביותר בביקוש מבין האזורים הנסקרים.
באזורי המשרדים הנמצאים במרחק של מעל 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונים "הטבעת השנייה", חלה ירידת מחירים מתונה יותר, המסתכמת לכל היותר ב-10-15%. מדובר ברעננה, נתניה, פולג , רחובות, נס ציונה, כפר סבא וראש העין, שרמות המחירים בהן נחשבו יחסית נמוכות עוד לפני המשבר. באזורים אלו רמת המחירים הממוצעת לסגירת עסקאות חדשות, עומדת כיום על כ-45-48 שקלים למ"ר, וברמת האכלוס חלה ירידה של כ-0.9%, והיא עומדת על כ-95.13%.
"בנוסף להיצע ההולך וגדל, כ-5-10% מהשטחים הפנויים מוצעים להשכרת משנה על ידי דיירים. כמו כן, עסקאות רבות שנחתמו במהלך שנת 2008, בוטלו ברבעון הרביעי של 2008", מציינת עדינה קופר, מנכ"ל משותף בנת"מ.
"להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת עקב התחרות מול שטחי השכרת המשנה ואילו רמת האכלוס הרשמית, המדווחת על ידי בעלי הנכסים עלולה לרדת באופן מתון, עקב השכרת נכסים חדשים לדיירי קצה, כאשר בפועל חלק מהשטחים יוותרו ריקים", מוסיפה קופר.
לדברי קופר, בולטת כיום התופעה ששוכרי משרדים יורדים לפחות מדרגה אחת, כלומר עוברים מממרכז ת"א ותמתחם הבורסה בר"ג לאזור הטבעת הראשונה, ומאזור הטבעת הראשונה לאזור הטבעת השנייה. בשקלול ארנונה, דמי חנייה והוצאות נוספות, החיסכון יכול להתבטא אף בכ-40 שקלים למ"ר.
יחד עם זאת, מדגישה קופר כי מדובר בשוק שאינו מגיב מהר. כך למשל במשבר הדוט קום לקח לשוק המשרדים כשנה וחצי להפנים את המצב ולהגיע לשיא הירידות במחירים. מצד שני, לדבריה, השוק יצא מקיפאון, שכן בעלי נכסים רבים, ובעיקר אלו המחזיקים אג"ח לטווח קצר, הפנימו את הצורך לממש נכסים ולהנזיל את הקופה, והם מוכרים כיום נכסים בתשואה של 8.5-9%. גם חברות רב לאומיות מעדיפות לממש נכסים בישראל, בלי לשלם קנס גבוה מדי, על פני מכירת חיסול של נכסיהן בחו"ל.
"למזלנו מערכת התכנון והבנייה בארץ כל כך מסורבלת ולכן לא קיים היצע משרדים גדול כל כך. כך למשל, לפני שנה יזמים שונים תכננו לבנות למעלה מ-290 אלף מ"ר באזור פתח תקווה, אולם בשל ההליכים המסורבלים, בפועל החלו לבנות רק כ-30 עד 40 אלף מ"ר שטחי משרדים", מציינת קופר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
