סקר נת"מ: ירידה של כ-35% במחירי השכירויות במשרדים ב"טבעת הראשונה"
מסקר המשרדים החצי שנתי (מסוף יוני עד סוף דצמבר 2008) של חברת שירותי הנדל"ן העסקי, נת"מ מקבוצת קוליירס הבינלאומית, עולה כי בשוק הנדל"ן המסחרי, הנפגע העיקרי ממשבר הנדל"ן הוא אזור המשרדים הנמצא ברדיוס של עד 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונה גם "הטבעת הראשונה".
בעוד שבמרכז ת"א ובמתחם הבורסה ברמת גן מסתכמות עד כה ירידות המחירים בכ-15%, הרי שאזור הטבעת הראשונה ספג כבר ירידות של 20-35% והמחיר לסגירת עסקאות חדשות נע ברמות של 53-56 שקלים למ"ר. מדובר במשרדים ברמת CLASS A ברעננה, פתח תקווה, רמת החייל ובמשרדים הטובים ביותר באזור אור יהודה.
עוד עולה מהסקר, כי האזור סובל מירידה של כ-1.15% ברמת האכלוס הממוצעת העומדת על כ-91.62%, זאת בהמשך למגמה שהחלה כבר לפני שנה.
מחירי הביקוש באזור עברו תיקון כלפי מטה וחלה בו הירידה הגדולה ביותר בביקוש מבין האזורים הנסקרים.
באזורי המשרדים הנמצאים במרחק של מעל 15 ק"מ ממרכז ת"א, ומכונים "הטבעת השנייה", חלה ירידת מחירים מתונה יותר, המסתכמת לכל היותר ב-10-15%. מדובר ברעננה, נתניה, פולג , רחובות, נס ציונה, כפר סבא וראש העין, שרמות המחירים בהן נחשבו יחסית נמוכות עוד לפני המשבר. באזורים אלו רמת המחירים הממוצעת לסגירת עסקאות חדשות, עומדת כיום על כ-45-48 שקלים למ"ר, וברמת האכלוס חלה ירידה של כ-0.9%, והיא עומדת על כ-95.13%.
"בנוסף להיצע ההולך וגדל, כ-5-10% מהשטחים הפנויים מוצעים להשכרת משנה על ידי דיירים. כמו כן, עסקאות רבות שנחתמו במהלך שנת 2008, בוטלו ברבעון הרביעי של 2008", מציינת עדינה קופר, מנכ"ל משותף בנת"מ.
"להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת עקב התחרות מול שטחי השכרת המשנה ואילו רמת האכלוס הרשמית, המדווחת על ידי בעלי הנכסים עלולה לרדת באופן מתון, עקב השכרת נכסים חדשים לדיירי קצה, כאשר בפועל חלק מהשטחים יוותרו ריקים", מוסיפה קופר.
לדברי קופר, בולטת כיום התופעה ששוכרי משרדים יורדים לפחות מדרגה אחת, כלומר עוברים מממרכז ת"א ותמתחם הבורסה בר"ג לאזור הטבעת הראשונה, ומאזור הטבעת הראשונה לאזור הטבעת השנייה. בשקלול ארנונה, דמי חנייה והוצאות נוספות, החיסכון יכול להתבטא אף בכ-40 שקלים למ"ר.
יחד עם זאת, מדגישה קופר כי מדובר בשוק שאינו מגיב מהר. כך למשל במשבר הדוט קום לקח לשוק המשרדים כשנה וחצי להפנים את המצב ולהגיע לשיא הירידות במחירים. מצד שני, לדבריה, השוק יצא מקיפאון, שכן בעלי נכסים רבים, ובעיקר אלו המחזיקים אג"ח לטווח קצר, הפנימו את הצורך לממש נכסים ולהנזיל את הקופה, והם מוכרים כיום נכסים בתשואה של 8.5-9%. גם חברות רב לאומיות מעדיפות לממש נכסים בישראל, בלי לשלם קנס גבוה מדי, על פני מכירת חיסול של נכסיהן בחו"ל.
"למזלנו מערכת התכנון והבנייה בארץ כל כך מסורבלת ולכן לא קיים היצע משרדים גדול כל כך. כך למשל, לפני שנה יזמים שונים תכננו לבנות למעלה מ-290 אלף מ"ר באזור פתח תקווה, אולם בשל ההליכים המסורבלים, בפועל החלו לבנות רק כ-30 עד 40 אלף מ"ר שטחי משרדים", מציינת קופר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
