התעשיינים מזהירים: צפויים פיטורי כ-7,000 עובדי היי-טק ועוד 23 אלף עובדים מסייעים
על רקע המיתון המתקרב המהירות למשק הישראלי מזהיר היום איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה כי תעשיית ההיי-טק עומדת על סף משבר חריף.
האיגוד ערך לאחרונה סקר בקרב חברות היי-טק בישראל. בסקר נטלו חלק 49 חברות היי-טק, כ-62% אחוז מהן מעסיקות למעלה מ-100 עובדים וכ-37% מהן מוכרות בלמעלה מ-50 מיליון דולר בשנה.
הסקר, העלה מספר נתונים מדאיגים: 73% מהחברות מתכננות לצמצם את היקף כוח האדם המועסק על ידן, היקף הצמצום בכוח האדם יהיה 10%-15%, 56 אחוז מהחברות מתמודדות עם בעיית אשראי. 63% מהחברות הצביעו על המערכת הבנקאית כגורם לבעיית האשראי. 18% מהחברות הצביעו על המערכות החוץ בנקאיות. 9% מהחברות הצביעו על קרנות הון הסיכון ו-10% מהחברות ציינו גורמים אחרים כגורמים לבעיית האשראי.
החברות צופות, שאם ימשך המצב הנוכחי, ירד היקף המכירות שלהן בממוצע בכ-11%. "בעקבות ממצאי הסקר אנו צופים פיטורים של כ-7000 עובדים ישירות בתעשיית ההיי-טק ועוד כ-כ-28 אלף עובדים, במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה", אמר יהודה זיסאפל יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתייחסו לסקר.
"8000 בוגרי המוסדות האקדמאיים, המסיימים מדי שנה את לימודיהם במקצועות הקשורים לתעשייה, יתקשו להיקלט בעבודה. התוצאה תהא הרת אסון לעתידה של תעשיית ההיי-טק, והיא תביא להמשך בריחת מוחות מהארץ מחד, ומאידך תפגע במספר הסטודנטים המעוניינים ללמוד באקדמיה מקצועות כהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב".
"הפתרון לאבטחת התעסוקה ולמלחמה באבטלה במדינה קשור באופן ישיר למצב תעשיית ההיי-טק. קליטתו של עובד אחד בענף ההיי-טק מייצרת בממוצע 4 מקומות עבודה נוספים בענפים אחרים במשק. נתון זה פועל גם בכיוון ההפוך - פיטוריו של עובד אחד בהיי-טק, גורר אחריו פיטורים של 4 עובדים נוספים".
זיסאפל אמר עוד כי עד לשנה הנוכחית צמחה התעשייה בהיקף של 10-15 אחוז מדי שנה, ועל פי היקף ההזמנות במטבע זר היה צפוי גידול נוסף גם ב- 2008. בפועל, עקב התחזקות השקל באופן חריג צופה ההערכות הן ששנת 2008 תסתיים בירידה של 10-15% בהכנסות בשקלים. "בהסתמך על נתוני המכירות של שנת 2007 - צפויה הירידה במכירות של תעשיית ההיי-טק להגיע לכ-3 מיליארד דולר בשנת 2009", אמר זיסאפל.
לפיכך קורא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לממשלה לבצע מספר פעולות בדחיפות: לחזק את שער הדולר מול השקל ולהביאו ל-4.5 שקלים ואף למעלה מזה. שער זה יש לייצב ולתחזק ברמה זו על מנת להפחית אי-ודאות, לסייע למערכת הבנקאית לחזור לאותם תנאי האשראי שניתנו בטרם פרוץ המשבר הפיננסי בעולם, ליצור מקורות מימון לתעשייה על בסיס - Venture Landing - באמצעות הבנקים או באמצעות המדינה ולהכפיל את תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת ואין להסתפק בתוספות חד פעמיות, עליהם אנו מברכים.
"אנו יכולים לחזור לצמיחה, קליטת עובדים והצלת מפעלים באם תתקיים מדיניות מוניטרית נכונה. הדבר יסייע בטווח הארוך, גם להעלאת ערכן של קרנות הפנסיה", מסר יהודה זיסאפל.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
