על רקע המיתון המתקרב המהירות למשק הישראלי מזהיר היום איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה כי תעשיית ההיי-טק עומדת על סף משבר חריף.

האיגוד ערך לאחרונה סקר בקרב חברות היי-טק בישראל. בסקר נטלו חלק 49 חברות היי-טק, כ-62% אחוז מהן מעסיקות למעלה מ-100 עובדים וכ-37% מהן מוכרות בלמעלה מ-50 מיליון דולר בשנה.

הסקר, העלה מספר נתונים מדאיגים: 73% מהחברות מתכננות לצמצם את היקף כוח האדם המועסק על ידן, היקף הצמצום בכוח האדם יהיה 10%-15%, 56 אחוז מהחברות מתמודדות עם בעיית אשראי. 63% מהחברות הצביעו על המערכת הבנקאית כגורם לבעיית האשראי. 18% מהחברות הצביעו על המערכות החוץ בנקאיות. 9% מהחברות הצביעו על קרנות הון הסיכון ו-10% מהחברות ציינו גורמים אחרים כגורמים לבעיית האשראי.

החברות צופות, שאם ימשך המצב הנוכחי, ירד היקף המכירות שלהן בממוצע בכ-11%. "בעקבות ממצאי הסקר אנו צופים פיטורים של כ-7000 עובדים ישירות בתעשיית ההיי-טק ועוד כ-כ-28 אלף עובדים, במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה", אמר יהודה זיסאפל יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתייחסו לסקר.

"8000 בוגרי המוסדות האקדמאיים, המסיימים מדי שנה את לימודיהם במקצועות הקשורים לתעשייה, יתקשו להיקלט בעבודה. התוצאה תהא הרת אסון לעתידה של תעשיית ההיי-טק, והיא תביא להמשך בריחת מוחות מהארץ מחד, ומאידך תפגע במספר הסטודנטים המעוניינים ללמוד באקדמיה מקצועות כהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב".

"הפתרון לאבטחת התעסוקה ולמלחמה באבטלה במדינה קשור באופן ישיר למצב תעשיית ההיי-טק. קליטתו של עובד אחד בענף ההיי-טק מייצרת בממוצע 4 מקומות עבודה נוספים בענפים אחרים במשק. נתון זה פועל גם בכיוון ההפוך - פיטוריו של עובד אחד בהיי-טק, גורר אחריו פיטורים של 4 עובדים נוספים".

זיסאפל אמר עוד כי עד לשנה הנוכחית צמחה התעשייה בהיקף של 10-15 אחוז מדי שנה, ועל פי היקף ההזמנות במטבע זר היה צפוי גידול נוסף גם ב- 2008. בפועל, עקב התחזקות השקל באופן חריג צופה ההערכות הן ששנת 2008 תסתיים בירידה של 10-15% בהכנסות בשקלים. "בהסתמך על נתוני המכירות של שנת 2007 - צפויה הירידה במכירות של תעשיית ההיי-טק להגיע לכ-3 מיליארד דולר בשנת 2009", אמר זיסאפל.

לפיכך קורא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לממשלה לבצע מספר פעולות בדחיפות: לחזק את שער הדולר מול השקל ולהביאו ל-4.5 שקלים ואף למעלה מזה. שער זה יש לייצב ולתחזק ברמה זו על מנת להפחית אי-ודאות, לסייע למערכת הבנקאית לחזור לאותם תנאי האשראי שניתנו בטרם פרוץ המשבר הפיננסי בעולם, ליצור מקורות מימון לתעשייה על בסיס - Venture Landing - באמצעות הבנקים או באמצעות המדינה ולהכפיל את תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת ואין להסתפק בתוספות חד פעמיות, עליהם אנו מברכים.

"אנו יכולים לחזור לצמיחה, קליטת עובדים והצלת מפעלים באם תתקיים מדיניות מוניטרית נכונה. הדבר יסייע בטווח הארוך, גם להעלאת ערכן של קרנות הפנסיה", מסר יהודה זיסאפל.