התעשיינים מזהירים: צפויים פיטורי כ-7,000 עובדי היי-טק ועוד 23 אלף עובדים מסייעים
על רקע המיתון המתקרב המהירות למשק הישראלי מזהיר היום איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה כי תעשיית ההיי-טק עומדת על סף משבר חריף.
האיגוד ערך לאחרונה סקר בקרב חברות היי-טק בישראל. בסקר נטלו חלק 49 חברות היי-טק, כ-62% אחוז מהן מעסיקות למעלה מ-100 עובדים וכ-37% מהן מוכרות בלמעלה מ-50 מיליון דולר בשנה.
הסקר, העלה מספר נתונים מדאיגים: 73% מהחברות מתכננות לצמצם את היקף כוח האדם המועסק על ידן, היקף הצמצום בכוח האדם יהיה 10%-15%, 56 אחוז מהחברות מתמודדות עם בעיית אשראי. 63% מהחברות הצביעו על המערכת הבנקאית כגורם לבעיית האשראי. 18% מהחברות הצביעו על המערכות החוץ בנקאיות. 9% מהחברות הצביעו על קרנות הון הסיכון ו-10% מהחברות ציינו גורמים אחרים כגורמים לבעיית האשראי.
החברות צופות, שאם ימשך המצב הנוכחי, ירד היקף המכירות שלהן בממוצע בכ-11%. "בעקבות ממצאי הסקר אנו צופים פיטורים של כ-7000 עובדים ישירות בתעשיית ההיי-טק ועוד כ-כ-28 אלף עובדים, במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה", אמר יהודה זיסאפל יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתייחסו לסקר.
"8000 בוגרי המוסדות האקדמאיים, המסיימים מדי שנה את לימודיהם במקצועות הקשורים לתעשייה, יתקשו להיקלט בעבודה. התוצאה תהא הרת אסון לעתידה של תעשיית ההיי-טק, והיא תביא להמשך בריחת מוחות מהארץ מחד, ומאידך תפגע במספר הסטודנטים המעוניינים ללמוד באקדמיה מקצועות כהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב".
"הפתרון לאבטחת התעסוקה ולמלחמה באבטלה במדינה קשור באופן ישיר למצב תעשיית ההיי-טק. קליטתו של עובד אחד בענף ההיי-טק מייצרת בממוצע 4 מקומות עבודה נוספים בענפים אחרים במשק. נתון זה פועל גם בכיוון ההפוך - פיטוריו של עובד אחד בהיי-טק, גורר אחריו פיטורים של 4 עובדים נוספים".
זיסאפל אמר עוד כי עד לשנה הנוכחית צמחה התעשייה בהיקף של 10-15 אחוז מדי שנה, ועל פי היקף ההזמנות במטבע זר היה צפוי גידול נוסף גם ב- 2008. בפועל, עקב התחזקות השקל באופן חריג צופה ההערכות הן ששנת 2008 תסתיים בירידה של 10-15% בהכנסות בשקלים. "בהסתמך על נתוני המכירות של שנת 2007 - צפויה הירידה במכירות של תעשיית ההיי-טק להגיע לכ-3 מיליארד דולר בשנת 2009", אמר זיסאפל.
לפיכך קורא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לממשלה לבצע מספר פעולות בדחיפות: לחזק את שער הדולר מול השקל ולהביאו ל-4.5 שקלים ואף למעלה מזה. שער זה יש לייצב ולתחזק ברמה זו על מנת להפחית אי-ודאות, לסייע למערכת הבנקאית לחזור לאותם תנאי האשראי שניתנו בטרם פרוץ המשבר הפיננסי בעולם, ליצור מקורות מימון לתעשייה על בסיס - Venture Landing - באמצעות הבנקים או באמצעות המדינה ולהכפיל את תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת ואין להסתפק בתוספות חד פעמיות, עליהם אנו מברכים.
"אנו יכולים לחזור לצמיחה, קליטת עובדים והצלת מפעלים באם תתקיים מדיניות מוניטרית נכונה. הדבר יסייע בטווח הארוך, גם להעלאת ערכן של קרנות הפנסיה", מסר יהודה זיסאפל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
