התעשיינים מזהירים: צפויים פיטורי כ-7,000 עובדי היי-טק ועוד 23 אלף עובדים מסייעים
על רקע המיתון המתקרב המהירות למשק הישראלי מזהיר היום איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה כי תעשיית ההיי-טק עומדת על סף משבר חריף.
האיגוד ערך לאחרונה סקר בקרב חברות היי-טק בישראל. בסקר נטלו חלק 49 חברות היי-טק, כ-62% אחוז מהן מעסיקות למעלה מ-100 עובדים וכ-37% מהן מוכרות בלמעלה מ-50 מיליון דולר בשנה.
הסקר, העלה מספר נתונים מדאיגים: 73% מהחברות מתכננות לצמצם את היקף כוח האדם המועסק על ידן, היקף הצמצום בכוח האדם יהיה 10%-15%, 56 אחוז מהחברות מתמודדות עם בעיית אשראי. 63% מהחברות הצביעו על המערכת הבנקאית כגורם לבעיית האשראי. 18% מהחברות הצביעו על המערכות החוץ בנקאיות. 9% מהחברות הצביעו על קרנות הון הסיכון ו-10% מהחברות ציינו גורמים אחרים כגורמים לבעיית האשראי.
החברות צופות, שאם ימשך המצב הנוכחי, ירד היקף המכירות שלהן בממוצע בכ-11%. "בעקבות ממצאי הסקר אנו צופים פיטורים של כ-7000 עובדים ישירות בתעשיית ההיי-טק ועוד כ-כ-28 אלף עובדים, במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה", אמר יהודה זיסאפל יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתייחסו לסקר.
"8000 בוגרי המוסדות האקדמאיים, המסיימים מדי שנה את לימודיהם במקצועות הקשורים לתעשייה, יתקשו להיקלט בעבודה. התוצאה תהא הרת אסון לעתידה של תעשיית ההיי-טק, והיא תביא להמשך בריחת מוחות מהארץ מחד, ומאידך תפגע במספר הסטודנטים המעוניינים ללמוד באקדמיה מקצועות כהנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב".
"הפתרון לאבטחת התעסוקה ולמלחמה באבטלה במדינה קשור באופן ישיר למצב תעשיית ההיי-טק. קליטתו של עובד אחד בענף ההיי-טק מייצרת בממוצע 4 מקומות עבודה נוספים בענפים אחרים במשק. נתון זה פועל גם בכיוון ההפוך - פיטוריו של עובד אחד בהיי-טק, גורר אחריו פיטורים של 4 עובדים נוספים".
זיסאפל אמר עוד כי עד לשנה הנוכחית צמחה התעשייה בהיקף של 10-15 אחוז מדי שנה, ועל פי היקף ההזמנות במטבע זר היה צפוי גידול נוסף גם ב- 2008. בפועל, עקב התחזקות השקל באופן חריג צופה ההערכות הן ששנת 2008 תסתיים בירידה של 10-15% בהכנסות בשקלים. "בהסתמך על נתוני המכירות של שנת 2007 - צפויה הירידה במכירות של תעשיית ההיי-טק להגיע לכ-3 מיליארד דולר בשנת 2009", אמר זיסאפל.
לפיכך קורא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לממשלה לבצע מספר פעולות בדחיפות: לחזק את שער הדולר מול השקל ולהביאו ל-4.5 שקלים ואף למעלה מזה. שער זה יש לייצב ולתחזק ברמה זו על מנת להפחית אי-ודאות, לסייע למערכת הבנקאית לחזור לאותם תנאי האשראי שניתנו בטרם פרוץ המשבר הפיננסי בעולם, ליצור מקורות מימון לתעשייה על בסיס - Venture Landing - באמצעות הבנקים או באמצעות המדינה ולהכפיל את תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת ואין להסתפק בתוספות חד פעמיות, עליהם אנו מברכים.
"אנו יכולים לחזור לצמיחה, קליטת עובדים והצלת מפעלים באם תתקיים מדיניות מוניטרית נכונה. הדבר יסייע בטווח הארוך, גם להעלאת ערכן של קרנות הפנסיה", מסר יהודה זיסאפל.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויש גם לחץ מבפנים. המשפט הפך לאחד הגורמים הכי מפלגים, קורעים ומשסעים את החברה הישראלית. רוב הציבור רואה ומבין את זה. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שבו נכתב: "המשך ההליך המשפטי נגד ראש ממשלה מכהן, ללא הכרעה סופי, יוצר נזק מתמשך למרקם החברתי וליכולת הממשל להתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה. במצב של קרע לאומי חריף, חנינה מותנית יכולה לשמש כלי לגיטימי לאיחוי ולאחדות, בתנאי שתכלול ויתורים משמעותיים מצד המבקש ותנאים שיבטיחו את כבוד שלטון החוק". זהו ניסוח נדיר מגוף שידוע בעמדותיו הליברליות-משפטיות, והוא מחזק את הטענה שגם בקרב מומחים שאינם תומכי נתניהו קיימת הכרה בכך שהמשך המשפט עלול להמשיך ולקרוע את החברה הישראלית לעוד דור. אחרים טוענים כי המסר הזה נובע מכך שנתניהו מצליח לעמוד איתן מול הרדיפה ומול המשפטים וכי הוא ייצא זכאי.
