דוחות תפוז אנשים: גידול של 34% בהכנסות. הרווח הנקי עומד על 168 אלף שקל

השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אריאל אטיאס |

חברת האינטרנט תפוז דיווחה הבוקר על עלייה בשיעור של 33.7% בהכנסות הרבעון השלישי שלא הצליחה לחלחל לשורה התחתונה בדוחות עקב ירידה חדה בהכנסות ממימון.

השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת הרווח הגולמי זינק ביותר מ-80% לאחר שהחברה הצליחה לחסוך בעלויות השירותים.

הכנסות תפוז נובעות כיום משני תחומים עיקריים, מפעילות בתחומי האינטרנט והתוכן הסלולארי. הכנסות החברה מתחום התוכן הסלולרי צמחו ברבעון השלישי של השנה בשיעור של כ-60% והסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. בתחום האינטרנט הסתכמו הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה בכ-3.5 מיליון שקל.

בתוך כך, עלויות המכירה רשמו עלייה ברבעון השלישי ל-2.322 מיליון שקל מ-1.609 מיליון שקל וכמו כן, ההכנסות ממימון צנחו ל-118 אלף שקל מ-2.678 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכ-168 אלף שקל, זאת לעומת רווח של 1.012 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2007. יצויין כי זהו הרבעון השני ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי לאחר תקופה של הפסדים, וזאת בעיקר הודות לארגון מחדש שיישמה החברה, בראשותו של המנכ"ל דן חן, שמונה לתפקיד בתחילת הרבעון השני של השנה.

כאמור, בסוף חודש מרץ 2008, עם מינוי של דן חן למנכ"ל החברה החלה תפוז בתהליך רה-ארגון והתייעלות, במסגרתם היא מתמקדת בתפעול ופיתוח של פעילויות הליבה של החברה. תהליך הרה ארגון כלל בין היתר החלפה וצמצום במספר המנהלים בחברה. חלק מהתפקידים שבעליהם עזבו לא אויש ותחום אחריותם מתחלק כיום בין מנהלים אחרים בחברה.

"תפוז ממשיכה לפעול בהתאם לתוכנית העבודה שגיבשנו בתחילת השנה. אנו שבעי רצון מהתוצאות הכספיות, המלמדות על המשך מגמת הצמיחה של תפוז, תוך שיפור רווחיות החברה זה הרבעון השני ברציפות. אנו מתכוונים להמשיך ולנצל את היכולות שלנו בתחום הסלולר, הקהילות ותכני הגולשים באינטרנט וכן את מיצובה הגבוה של תפוז בשוק האינטרנט והסלולר, על-מנת להגביר את מגמת השיפור בביצועינו העסקיים גם בהמשך הדרך", אמר חן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?