דוחות תפוז אנשים: גידול של 34% בהכנסות. הרווח הנקי עומד על 168 אלף שקל
חברת האינטרנט תפוז דיווחה הבוקר על עלייה בשיעור של 33.7% בהכנסות הרבעון השלישי שלא הצליחה לחלחל לשורה התחתונה בדוחות עקב ירידה חדה בהכנסות ממימון.
השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת הרווח הגולמי זינק ביותר מ-80% לאחר שהחברה הצליחה לחסוך בעלויות השירותים.
הכנסות תפוז נובעות כיום משני תחומים עיקריים, מפעילות בתחומי האינטרנט והתוכן הסלולארי. הכנסות החברה מתחום התוכן הסלולרי צמחו ברבעון השלישי של השנה בשיעור של כ-60% והסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. בתחום האינטרנט הסתכמו הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה בכ-3.5 מיליון שקל.
בתוך כך, עלויות המכירה רשמו עלייה ברבעון השלישי ל-2.322 מיליון שקל מ-1.609 מיליון שקל וכמו כן, ההכנסות ממימון צנחו ל-118 אלף שקל מ-2.678 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכ-168 אלף שקל, זאת לעומת רווח של 1.012 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2007. יצויין כי זהו הרבעון השני ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי לאחר תקופה של הפסדים, וזאת בעיקר הודות לארגון מחדש שיישמה החברה, בראשותו של המנכ"ל דן חן, שמונה לתפקיד בתחילת הרבעון השני של השנה.
כאמור, בסוף חודש מרץ 2008, עם מינוי של דן חן למנכ"ל החברה החלה תפוז בתהליך רה-ארגון והתייעלות, במסגרתם היא מתמקדת בתפעול ופיתוח של פעילויות הליבה של החברה. תהליך הרה ארגון כלל בין היתר החלפה וצמצום במספר המנהלים בחברה. חלק מהתפקידים שבעליהם עזבו לא אויש ותחום אחריותם מתחלק כיום בין מנהלים אחרים בחברה.
"תפוז ממשיכה לפעול בהתאם לתוכנית העבודה שגיבשנו בתחילת השנה. אנו שבעי רצון מהתוצאות הכספיות, המלמדות על המשך מגמת הצמיחה של תפוז, תוך שיפור רווחיות החברה זה הרבעון השני ברציפות. אנו מתכוונים להמשיך ולנצל את היכולות שלנו בתחום הסלולר, הקהילות ותכני הגולשים באינטרנט וכן את מיצובה הגבוה של תפוז בשוק האינטרנט והסלולר, על-מנת להגביר את מגמת השיפור בביצועינו העסקיים גם בהמשך הדרך", אמר חן.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
