דוחות תפוז אנשים: גידול של 34% בהכנסות. הרווח הנקי עומד על 168 אלף שקל

השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אריאל אטיאס |

חברת האינטרנט תפוז דיווחה הבוקר על עלייה בשיעור של 33.7% בהכנסות הרבעון השלישי שלא הצליחה לחלחל לשורה התחתונה בדוחות עקב ירידה חדה בהכנסות ממימון.

השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת הרווח הגולמי זינק ביותר מ-80% לאחר שהחברה הצליחה לחסוך בעלויות השירותים.

הכנסות תפוז נובעות כיום משני תחומים עיקריים, מפעילות בתחומי האינטרנט והתוכן הסלולארי. הכנסות החברה מתחום התוכן הסלולרי צמחו ברבעון השלישי של השנה בשיעור של כ-60% והסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. בתחום האינטרנט הסתכמו הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה בכ-3.5 מיליון שקל.

בתוך כך, עלויות המכירה רשמו עלייה ברבעון השלישי ל-2.322 מיליון שקל מ-1.609 מיליון שקל וכמו כן, ההכנסות ממימון צנחו ל-118 אלף שקל מ-2.678 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכ-168 אלף שקל, זאת לעומת רווח של 1.012 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2007. יצויין כי זהו הרבעון השני ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי לאחר תקופה של הפסדים, וזאת בעיקר הודות לארגון מחדש שיישמה החברה, בראשותו של המנכ"ל דן חן, שמונה לתפקיד בתחילת הרבעון השני של השנה.

כאמור, בסוף חודש מרץ 2008, עם מינוי של דן חן למנכ"ל החברה החלה תפוז בתהליך רה-ארגון והתייעלות, במסגרתם היא מתמקדת בתפעול ופיתוח של פעילויות הליבה של החברה. תהליך הרה ארגון כלל בין היתר החלפה וצמצום במספר המנהלים בחברה. חלק מהתפקידים שבעליהם עזבו לא אויש ותחום אחריותם מתחלק כיום בין מנהלים אחרים בחברה.

"תפוז ממשיכה לפעול בהתאם לתוכנית העבודה שגיבשנו בתחילת השנה. אנו שבעי רצון מהתוצאות הכספיות, המלמדות על המשך מגמת הצמיחה של תפוז, תוך שיפור רווחיות החברה זה הרבעון השני ברציפות. אנו מתכוונים להמשיך ולנצל את היכולות שלנו בתחום הסלולר, הקהילות ותכני הגולשים באינטרנט וכן את מיצובה הגבוה של תפוז בשוק האינטרנט והסלולר, על-מנת להגביר את מגמת השיפור בביצועינו העסקיים גם בהמשך הדרך", אמר חן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.