דוחות תפוז אנשים: גידול של 34% בהכנסות. הרווח הנקי עומד על 168 אלף שקל
חברת האינטרנט תפוז דיווחה הבוקר על עלייה בשיעור של 33.7% בהכנסות הרבעון השלישי שלא הצליחה לחלחל לשורה התחתונה בדוחות עקב ירידה חדה בהכנסות ממימון.
השורה העליונה בדוחות הסתכמה ברבעון השלישי של 2007 ב-10.121 מיליון שקל, עלייה של 33.7% בהשוואה להכנסות בסך 7.57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת הרווח הגולמי זינק ביותר מ-80% לאחר שהחברה הצליחה לחסוך בעלויות השירותים.
הכנסות תפוז נובעות כיום משני תחומים עיקריים, מפעילות בתחומי האינטרנט והתוכן הסלולארי. הכנסות החברה מתחום התוכן הסלולרי צמחו ברבעון השלישי של השנה בשיעור של כ-60% והסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. בתחום האינטרנט הסתכמו הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה בכ-3.5 מיליון שקל.
בתוך כך, עלויות המכירה רשמו עלייה ברבעון השלישי ל-2.322 מיליון שקל מ-1.609 מיליון שקל וכמו כן, ההכנסות ממימון צנחו ל-118 אלף שקל מ-2.678 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכ-168 אלף שקל, זאת לעומת רווח של 1.012 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2007. יצויין כי זהו הרבעון השני ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי לאחר תקופה של הפסדים, וזאת בעיקר הודות לארגון מחדש שיישמה החברה, בראשותו של המנכ"ל דן חן, שמונה לתפקיד בתחילת הרבעון השני של השנה.
כאמור, בסוף חודש מרץ 2008, עם מינוי של דן חן למנכ"ל החברה החלה תפוז בתהליך רה-ארגון והתייעלות, במסגרתם היא מתמקדת בתפעול ופיתוח של פעילויות הליבה של החברה. תהליך הרה ארגון כלל בין היתר החלפה וצמצום במספר המנהלים בחברה. חלק מהתפקידים שבעליהם עזבו לא אויש ותחום אחריותם מתחלק כיום בין מנהלים אחרים בחברה.
"תפוז ממשיכה לפעול בהתאם לתוכנית העבודה שגיבשנו בתחילת השנה. אנו שבעי רצון מהתוצאות הכספיות, המלמדות על המשך מגמת הצמיחה של תפוז, תוך שיפור רווחיות החברה זה הרבעון השני ברציפות. אנו מתכוונים להמשיך ולנצל את היכולות שלנו בתחום הסלולר, הקהילות ותכני הגולשים באינטרנט וכן את מיצובה הגבוה של תפוז בשוק האינטרנט והסלולר, על-מנת להגביר את מגמת השיפור בביצועינו העסקיים גם בהמשך הדרך", אמר חן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
