האם תיאום השבח מבוצע מיום הרכישה או מיום ההפעלה
לישראל בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין ת"א 1
מאת: רו"ח שלמה הררי
העובדות
הנכס שבו מדובר מצוי ביהוד, שטחו 330 מ"ר קומת קרקע ו-120 מ"ר קומת מרתף. את הנכס רכש בנק לאומי לישראל בע"מ [להלן - "העורר"] בשנת 1975, בסכום השווה ל-162 ש"ח. העורר מכר את הנכס בסך 459 אלף דולר, בשנת 2004.
העורר הגיש שומה עצמית למנהל מס שבח מקרקעין ת"א 1 [להלן - "המשיב"]. המשיב הוציא שומה כנגד, העורר השיג על השומה הזאת והשגתו נדחתה.
השאלה הייתה: כיצד קובעים את שווי הרכישה? הוסכם, כאמור, שהעלות הנה 162 ש"ח. מתוך סכום זה, 33 ש"ח לא הופחתו. עמדת העורר הייתה, שיש לתאם את הפחת (שהופחת משנת 1978, ביום הפעלת הנכס, ושהסתכם בסך 129 ש"ח) משנת 1975 עד ליום המכירה בשנת 2004, וסכום זה יש להפחית מ-162 ש"ח, כאשר הם משוערכים משנת 1975 עד ליום המכירה.
המשיב טען, שיש לתאם את השווי מיום ההפעלה (שנת 1978), וכן יש להפחית פחת נומינלי מן השווי ואז לתאם.
הטענות
העורר טען, שיש פגיעה בקביעת הרווח, שהרי העלות לטענת המשיב משוערכת ליום ההפעלה (שנת 1978) ולא לשנת הרכישה (שנת 1975). העורר הסתמך על פסק הדין, בעניין ה"ב 5/2007.
העורר טען, שגישתו הוצגה אף בחב"ק, בעמודים 317 ו-318, כדרך השנייה שהוצגה שם.
המשיב טען מנגד, שסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "החוק"], קובע ששבח הנו הסכום, שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה, כמשמעותה בסעיף 47 לחוק.
בסעיף 47 לחוק נקבע, ש"שווי הרכישה" הנו שווי הרכישה בניכוי הפחת, והתוצאה הנה "יתרת שווי הרכישה". את התוצאה יש לתאם לאור הגדרת "שווי רכישה מתואם". תיאום הפחת כעמדת העורר מנוגדת לביטול הגדרת "פחת מתואם", אשר בוטל (בעבר, ההגדרה הופיעה בסעיף 47 לחוק). המשיב טען, שבעבור נכסים שנרכשו משנת 1973, יש לבצע את שיטת החישוב החדשה.
דיון
עמדת המשיב הייתה, שיש להפחית משווי הרכישה (162 ש"ח) פחת (בסך 129 ש"ח). את התוצאה המתקבלת (33 ש"ח) יש לתאם מיום הרכישה ועד יום המכירה. העורר טען, שיש לתאם את העלות בסך 162 ש"ח, החל משנת 1975; וכן את הפחת בסך 129 ש"ח, שהופחת בשנת 1978, יש לתאם משנת 1975 מיום רכישת הנכס.
לעמדת העורר, כל תיאום אחר יגרום שיהיו שני רכיבים בנכס: רכיב הקרקע שיתואם משנת 1975, ורכיב הפחת שיתואם משנת 1978, והרי מדובר בנכס אחד שנקנה בשנת 1975.
העורר הסתמך על הילכת דבורה אביב (ע"א 7934/04). שם נקבע, שיש למסות את הרווח הכלכלי האמיתי, שהפיק הנישום מעליית ערכם של המקרקעין. כאמור לעיל, העורר הסתמך גם על פסקי הדין בעניין ה"ב 5/2007. מנגד, המשיב הסתמך על ביטול הגדרת "פחת מתואם", שחישוב כטענת העורר לא ייתכן.
העורר מבקש להתעלם מלשונו הברורה של החוק, על אף שמן הבחינה הכלכלית נראה שהעורר צודק. אולם נקבע, שלשון החוק היא הקובעת, ורק כאשר לשון החוק אינה ברורה, אז נזקקים לכללי פירוש אחרים.
עמדת המשיב היא שהחישוב, כפי שהוא הציג חל על נכסים שנרכשו החל משנת 1973. את הרציונאל לכך ניתן ללמוד מפסק דין בעניין ע"א 535/09, שופרסל נ' מנהל מס שבח מרכז.
מנגד ניתן למצוא צדק בדברי שני הצדדים; הרי מדובר בנכס אחד ויש לתאם את העלות ואת הפחת מאותו המועד. מנגד, לא היה פחת בשנת 1975, ולכן מדוע יש לתאם את הפחת משנת 1975 ולא משנת 1978 ?
המשיב שהוציא שומה, שחלקה על שומת המשיב, לא פיצל את התיאום לשנים 1975 ו- 1978, ורק כאשר המשיב דחה את ההשגה, הוא ביצע את הפיצול, שהעלות תואמה משנת 1975 (הפחת תואם משנת 1978).
לסיכום הבעיה, רצון העורר אינו מופיע בחוק למרות "צדקתו" הכלכלית. מידוד הפחת משנת 1975 אינה מצויה בסמכות הוועדה, אלא בסמכות המחוקק. הפגיעה בערר היא סבירה.
לכן מציעים לבצע את החישוב של 162 ש"ח עלות, בניכוי 129 ש"ח פחת. התוצאה של 33 ש"ח תתואם משנת 1975.
לא תתקבל עמדת העורר לתאם לאחור (שלילית) את הפחת משנת 1978 לשנת 1975 (וכך תתקבל עלות גבוהה יותר) ורווח נמוך יותר. אולם, הפחת יוצג נומינלית בשנת 1975 ויופחת מן העלות, והשבח יתואם משנת 1975.
חלק מן הערעור התקבל.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) עמוס זמיר - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח אליהו מונד
ניתן ב-27.3.2008
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. בע"מ
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
