בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ


ServiceNow היא רק חלק מתמונה רחבה הרבה יותר. בשנה האחרונה, ענקיות הטכנולוגיה נכנסו לתחרות חסרת רסן על חוזים ממשלתיים. מיקרוסופט מציעה את חבילות ה-Azure AI שלה בהנחות של עד 60%, גוגל נותנת גישה חינמית לכלי AI מתקדמים לתקופת ניסיון של שנה, ואמזון מספקת שירותי AWS בתמחור מיוחד למשרדי ממשל. אפילו OpenAI ו-Anthropic חתמו על הסכמים בדולר סימלי אחד לשנה הראשונה.

הפרדוקס ברור - אותן חברות שגובות מעסקים פרטיים אלפי דולרים חודשיים מוכנות לתת את אותם שירותים בדיוק לממשלות כמעט בחינם. מה באמת קורה כאן?

כדי להבין את הפער העצום בין העלות למחיר, צריך להבין את המודל הכלכלי הייחודי של שירותי AI. העלות הראשונית של פיתוח מודל שפה גדול או אג'נטים וכלי עזר היא אסטרונומית עבור אימון, תשתית וצוותי מחקר. אבל ברגע שהמודל קיים, העלות להוסיף משתמש נוסף היא זניחה. זה כמו תוכנה רגילה - אין חומרי גלם, אין ייצור פיזי, רק כוח מחשוב שהולך ונעשה זול יותר.

קיראו עוד ב"BizTech"

בשוק תחרותי רגיל, כשהעלות השולית מתקרבת לאפס, המחיר אמור לרדת בהתאם. זה קרה בתעשיות אחרות - גיגה-בייט של אחסון בענן עלה פעם 100 דולר, והיום הוא כמעט חינמי. אבל בשוק ה-AI אנחנו רואים בינתיים את ההפך - השירות הבסיסי בצ'אטים הולך ועולה כשככל שהדרישות עולות כך גם המחיר עולה. הלקוחות שחלקן בעצמן מפתחות תוכנה מורידים את עלות הפיתוח, והן כאמור אמורות מתישהו בהינתן התחרות להוריד מחירים לצרכנים. בינתיים זה קורה רק מיול ממשלות וגופים ענקיים.  



למה המחירים עדיין לא יורדים?


הסיבה הראשונה והמרכזית היא המבנה המונופוליסטי של השוק. כשרק חמש או שש חברות שולטות בטכנולוגיה, אין תחרות אמיתית ואין לחץ להוריד מחירים. החברות הגדולות יכולות לתאם ביניהן רמת מחירים גבוהה ולשמור עליה.

סיבה נוספת קשורה לתפיסה הציבורית של AI כטכנולוגיה מהפכנית וכמעט קסומה. כל עוד לקוחות מאמינים שמדובר במשהו יוצא דופן, הם מוכנים לשלם פרמיה גבוהה. החברות מנצלות את הפער הזה בין התפיסה למציאות כדי לשמור על מחירים מנופחים.

השוק הארגוני, שהוא היעד העיקרי של רוב החברות, פשוט לא רגיש למחיר כמו הצרכן הפרטי. עסקים גדולים רגילים לשלם עשרות אלפי דולרים על רישיונות תוכנה, ועוד אלף דולר לחודש לא משנה את התמונה בתקציב של חברת ענק. זה מאפשר לספקיות לגבות מחירים גבוהים בלי לחשוש מאובדן לקוחות.

יש גם את נושא העלויות הנסתרות - תמיכה טכנית, התאמה אישית, אבטחת מידע ועמידה ברגולציה. כל אלה דורשים השקעה מצד הספקיות, אבל השאלה היא האם הן באמת מצדיקות את הפער העצום בין העלות הבסיסית למחיר הסופי.

ואולי החשוב מכל - המודל החדש של סבסוד צולב. הלקוחות הקטנים והבינוניים למעשה מממנים את ההנחות העצומות שמקבלים הלקוחות הגדולים והממשלות. זה תמחור דיפרנציאלי בגרסה הקיצונית ביותר שלו.

ההיסטוריה הטכנולוגית מלמדת שבסופו של דבר המחירים תמיד יורדים. השאלה היא מתי ואיך זה יקרה בשוק ה-AI.

התרחיש הסביר ביותר הוא שברגע שיופיעו עשרות ספקי AI ברמה גבוהה, ולא רק קומץ חברות, התחרות האמיתית תתחיל והמחירים יתחילו לרדת. זה יכול לקרות תוך שנה-שנתיים, כשסטארטאפים חדשים ומתחרים מסין ואירופה יכנסו לשוק בכוח.

גורם נוסף שיאיץ את הירידה הוא הפיכת AI מטכנולוגיה מהפכנית לכלי עבודה בסיסי. ברגע שהניצוץ יעבור והשימוש ב-AI יהפוך לשגרתי כמו שימוש באקסל, הפרמיה שלקוחות מוכנים לשלם תיעלם.

לחץ ציבורי ורגולטורי גם ישחק תפקיד. כשיותר ויותר אנשים יבינו שהממשלות מקבלות 70% הנחה על אותם שירותים בדיוק, השאלה "למה לא אנחנו?" תהפוך לבלתי נמנעת. רגולטורים עשויים להתערב ולדרוש שקיפות מחירים או אפילו להגביל את הפערים.

מה זה אומר על העתיד הקרוב?

מנהלי IT צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם חותמים על חוזים ארוכי טווח במחירים הנוכחיים. המשא ומתן צריך להיות הרבה יותר אגרסיבי, עם דרישה לקבל לפחות חלק מההנחות שהממשלות מקבלות. כדאי גם לבחון אלטרנטיבות - כבר היום יש עשרות סטארטאפים שמציעים פתרונות דומים בחצי מחיר.

צרכנים פרטיים יכולים להרשות לעצמם לחכות. הגרסאות החינמיות של כלי AI משתפרות כל הזמן, ותוך שנה-שנתיים המחירים של הגרסאות המתקדמות צפויים לרדת משמעותית. בינתיים, כדאי לנצל מנויים קבוצתיים שמציעים הנחות משמעותיות.

משקיעים צריכים להיזהר מחברות עם מודל תמחור מנופח - הן יהיו הראשונות להיפגע כשהבועה תתפוצץ. מצד שני, חברות עם עלות ייצור נמוכה ויכולת להוריד מחירים במהירות ישרדו את מלחמת המחירים הצפויה. הדיסרפטורים שישברו את הקרטל הנוכחי עשויים להיות ההשקעה הטובה ביותר.

18 החודשים הקריטיים

המומחים בתעשייה מסכימים ש-18 החודשים הקרובים יהיו קריטיים לעיצוב מחדש של שוק ה-AI. בתקופה הזו צפויים להיכנס לשוק לפחות עשרה מתחרים חדשים ברמה גבוהה, הרגולציה תתחיל להתערב בתמחור, והלקוחות הגדולים ידרשו שקיפות מחירים מלאה.

התחזית של רוב האנליסטים היא שעד סוף 2026, מחירי שירותי AI יירדו לפחות ב-50%. חברות שלא יתאימו את המודל העסקי שלהן למציאות החדשה פשוט לא ישרדו את השינוי.

לסיכום, העסקה של ServiceNow עם הממשל האמריקאי היא הרבה יותר מסתם חדשות עסקיות. היא הסדק הראשון בחומה, הרגע שבו השוק מתחיל להבין שהפער בין העלות האמיתית למחיר לצרכן הוא פשוט בלתי נסבל. בשוק חופשי, פערים כאלה לא מחזיקים מעמד לאורך זמן.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.