השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדנר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.

לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

• "אנחנו רואים איך אפשר להשתמש ב-AI כדי להתכונן לאיומים על תשתיות חשמל"
• 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".

בתשובה לשאלה האם החוסכים לפנסיה מקבלים תשואה הולמת עבור ההשקעה, סוסונקין הבהיר: "גם כשיש עיכובים בפרויקטים כמו הקו האדום, החוסכים לא נפגעים. ההסכמים כוללים הגנות חזקות הן מהמדינה והן מהקבלנים, זה מאפשר לנו להבטיח תשואה יציבה לאורך זמן".

לינדנר: "PPP הוא Game Changer אמיתי"

לינדנר הדגיש כי לאורך עשרות שנים לא נרשם כישלון מהותי בפרויקטי PPP: "השיטה מבטיחה זהות אינטרסים לטווח ארוך. כשיזם יודע שיתפעל ויתחזק פרויקט עשרים שנה, הוא מכניס שיקולי איכות אמיתיים. זו הדרך לתת שירות טוב לציבור ולייצר תשואה בטוחה לחוסכים".

• טראמפ מאיים על איראן - הנפט בשיא של ארבעה חודשים
• מהפכת האספקה: האם רפורמת החשמל באמת הוזילה לכם את התשלומים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• איך התקפה באיראן תשפיע על מחירי הנפט בטווח קצר ובטווח...

בהתייחס לאופן שבו מתבצע מימון פרויקטי ענק, פלד הסביר: "אנחנו מדברים על מיליארדים, וזה כמעט תמיד כולל קונסורציום עם מארגן חוב. מעבר למחירים, חשוב ההרכב האנושי, היכולת להגיב במהירות למציאות משתנה, במיוחד בתקופת מלחמה. זהו מפתח להצלחת הפרויקט".

בהמשך הפאנל התבקש סוסונקין להתייחס להשקעות האנרגיה: "אנרגיה מתחדשת לא נעלמה יש פעילות רבה בשמש, רוח ואגירה. אבל לצד זאת יש גם הקמה של תחנות גז חדשות. השילוב יוצר משק מגוון יותר", אמר. לדבריו, האתגר הגדול הוא רגולטורי: "השנתיים האחרונות שינו מהותית את מבנה השוק: אין יותר תעריפים קבועים או הגנות מלאות. מי שידע לעשות אנליזה נכונה ימצא הרבה הזדמנויות".

בהתייחס לסביבת הריבית, לינדר אמר: "אני לא מאמין שנחזור לעולם של ריבית אפסית. אולי נרד חזרה לכ־3.5%, אבל האינפלציה עדיין כאן. בתחום התשתיות המדינה דואגת לחלוקת סיכונים כך שהיזמים לא נושאים את סיכון הריבית. בשוק הנדל״ן למגורים זה כבר אתגר אמיתי".

כשנשאל מה יכול להמריץ השקעות בתשתיות נוכח תוכנית משרד האוצר בנושא, איתי פלד סיכם: "לא צריך תמריץ חד־פעמי בדמות מיסוי. מה שהכי נחוץ הוא יציבות רגולטורית לטווח ארוך. תחום התשתיות הוא עתיר השקעות, והמשקיעים חייבים לדעת שהתנאים לא משתנים באמצע הדרך".