רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, צילום: שלומי יוסף
רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

"אנחנו לא הבלם - אנחנו המנוע": המשרד להגנת הסביבה רוצה שתסתכלו עליו אחרת

בוועידת התשתיות של ביזפורטל הבהיר מנכ"ל המשרד רמי רוזן שהם ״לא מגיעים לעכב אלא לעצב״ לגישתם הסביבה היא לא המחסום לפיתוח, אלא חלק בלתי נפרד ממנו;  רפורמות ברישוי, השקעה בייעור, קידום אנרגיה מבוזרת ותחבורה נקייה הם לא מותרות אלא משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו לפני הכל - בשבילנו

מנדי הניג | (3)

במשך שנים נתפס המשרד להגנת הסביבה כגורם שמצטרף בסוף התהליך זה שבעיקר אומר "לא", זה שמאט תכניות, זה שדוחף מקלות בגלגלים ומעכב פרויקטים בשם האידיאלים הירוקים. אבל על הבמה בוועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד, רמי רוזן, ביקש שיסתכלו על המשרד מעין קצת אחרת. לא בלם, אלא אינטגרטור. הוא רוצה שנסתכל על המשרד הסביבתי כגורם שמסתכל קדימה, דורש תכנון סביבתי כבר מההתחלה ומשתדל לתת גם פתרונות, לא רק לחסום.

בין דיונים על רפורמות תחבורתיות, אסטרטגיות חשמל חדשות ותוכניות בינוי רחבות היקף, חשוב לחשוב גם על הסביבה, השאלה היא לא רק איפה בונים, אלא גם איך. רוזן התייחס לשורה של נושאים שעל הפרק: מהיחס למפרץ חיפה ותמ"א 75, דרך קידום פרויקטים סולאריים על גגות ציבוריים ועד רפורמת הרישוי הסביבתי החדשה, שתבטיח מצד אחד פחות בירוקרטיה אבל מצד שני אכיפה הרבה יותר מחמירה כלפי אלו שמזהמים.

ראייה סביבתית, בסופו של יום חשובה לכולנו. "הציבור לא רוצה לחיות באזור עם רעש, זיהום אוויר ותעשייה צפופה", הוא אומר. "אם לא מסתכלים על תכנון סביבתי מההתחלה, פשוט מפסידים פעמיים - גם פוגעים בסביבה וגם נדרשים להשקיע הרבה יותר בשיקום".


תיעוד מהכנס:



הראיון המלא - רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

כמה למדיניות סביבתית יש מקום בעיצוב מפת התשתיות של ישראל?

"אם לא מתכננים מראש מתוך ראייה סביבתית, פשוט משלמים ביוקר אחרי זה. תסתכל על מפרץ חיפה, תמ"א 75, או כל אזור שבו לא נתנו לסביבה את המקום הראוי בשלבי התכנון מה שקורה אחר כך זה השקעות עתק בשיקום, בפינוי קרקעות, בטיפול בזיהומים. אנשים לא רוצים לחיות באזורים עם רעש, זיהום אוויר, תחבורה כבדה ותעשייה שלא תוכננה נכון. זה לא רק עניין של טבע, זו בריאות הציבור. וזה גם, בסופו של דבר, הכי כלכלי. עדיף להשקיע מראש בתכנון נכון מאשר לתקן בדיעבד."

איך זה בא לידי ביטוי בפועל, למשל בתחום החשמל?

"אנחנו תומכים מאוד בפרויקטים של אנרגיה סולארית, במיוחד על גגות. לא רק שזה מפחית פליטות, זה גם מחזק את עמידות המערכת. ראינו את זה במלחמה האחרונה: אסור שנישען רק על מקורות ייצור בודדים. ככל שהאנרגיה יותר מבוזרת - יש פחות סיכון. אנחנו מובילים יחד עם משרד הספורט ומשרד האנרגיה פרויקט ענק לקירוי גגות מגרשי ספורט בגגות סולאריים, בשיתוף עשרות רשויות. זה גם שימוש חכם בשטח, גם הפקת חשמל, וגם צל שזה חשוב מאוד באקלים שלנו."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ואיך זה מקבל ביטוי בתחום התחבורה?

"פליטות זיהום האוויר בישראל מגיעות בעיקר מהתחבורה כך לפי דוח הפליטות האחרון. לכן אנחנו מקדמים אוטובוסים חשמליים, שבילי אופניים, מכוניות חשמליות כל מה שיכול להפחית מסה מהכביש. תחבורה ציבורית נקייה היא אינטרס של כולנו. אי אפשר להתעלם מכך שהכבישים סואנים, המכוניות עוברות מתחת לבתי מגורים, וזה פוגע בבריאות הציבור."


הזכרתם את הרגולציה. אתם נתפסים לעיתים ככאלו ששמים את ה׳ברייקס׳, מי שעושים הכי הרבה כאב ראש ליזמים - איך אתה רואה את זה?

"אולי לפעמים אנחנו אלו שאומרים לא. אבל אנחנו לא עושים את זה מתוך עיקרון, אלא כי אנחנו רואים את טובת הציבור בטווח הארוך. אנחנו יושבים בכל ועדות התכנון, עוקבים אחרי תכניות, מנסים להבטיח שהצמיחה לא תבוא על חשבון הסביבה. יש מתחים טבעיים בין אינטרסים של תשתית, מגורים, תעשייה, תחבורה ואנחנו שם כדי לאזן. יש תקופות קשות, במיוחד כמו זו שאנחנו נמצאים בה עכשיו, עם לחצים על כל מקור אנרגיה וכל פיסת קרקע. ובכל זאת, חשוב שלא נאבד את השטחים הפתוחים ושנדאג לבריאות הציבור. זה האתגר הגדול שלנו."


ואיך זה מתקדם ברמה המערכתית? איזה רפורמות אתם מקדמים?

"אחת הרפורמות המרכזיות שאנחנו מקדמים עכשיו היא רפורמת הרישוי הסביבתי המשולב. היום כל מפעל צריך לרדוף אחרי אינספור היתרים, מהיתרי פליטה, דרך אישורים סביבתיים ועד רישוי עסק. הרפורמה שלנו תהפוך את הכל לוואן-סטופ-שופ: תהליך אחד מרוכז, עם רמת דרישות גבוהה יותר אבל תהליך בירוקרטי קצר יותר. המעקב והבקרה יהפכו מדויקים יותר, והפיקוח על מפעלים מזהמים הרבה יותר אפקטיבי. זה טוב לתעשייה, זה טוב לציבור, וזה כלי קריטי להתמודדות עם אתגרי האקלים והזיהום."


עלתה שאלה מהקהל לגבי סיכונים סביבתיים כמו דשא סינתטי וסוללות רכב - יש לכם מדיניות גם בתחומים האלה?

"בנוגע לחשיפה לשמש, אין ספק שזה נושא קריטי. אנחנו משקיעים המון בייעור והצללה פשוט מפוצצים את המדינה בעצים, כדי לייצר צל ברחובות, במגרשי ספורט, במרחבים עירוניים. זה חשוב לבריאות הציבור, ובמיוחד לדור הצעיר. לגבי סוללות רכב יש עבודה מערכתית בנושא מיחזור וטיפול, ואנחנו נמשיך לחזק את התחום הזה ככל שהשוק יגדל."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 16/09/2025 22:25
    הגב לתגובה זו
    מינוי פוליטי של עסקן ליכוד
  • 1.
    אנונימי 16/09/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    כל מה שרע באירופה אימצתם. השמדתם את ההתעצמות. אירופה התפרקה מנכסים והלכתם בעיקבותהה. חלומות באספמיה. הכל בשביל גובים לחברים בשמאל. אוטוטו מלחמת עולם וישראל לא יכולה ליבא. בגללכם נעלמו תעשיות.
  • אנונימי 18/09/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    לפרק את בזבוז הכסף שנקרא משרד לאיכות הסביבה.. גם בשוודיה סגרו ..
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פורצת שיאים; מגה אור מזנקת 9%, אלביט ב-4.6%

המדדים בשיאים חדשים ת"א 35 מוסיף 0.8% ת"א 90 מזנק 1.3%; אלביט מתחזקת אחרי שדיווחה אמש על אישור מהפרלמנט היווני; מגה אור מזנקת אחרי הערכות למו"מ עם אנבידיה על הקמת חוות שרתים; נקסט ויז'ן פתחה את השנה באיזור ה-55-60 בשווי שוק וכיום היא במקום ה-23 בשווי השוק בבורסה אחרי שזינקה כמעט פי 40 משווי ההנפקה שלה ב-2021 - מי הגופים שהשקיעו עוד בתחילת הדרך, מי הצטרפו באמצע ומי בכלל פספסו את הרכבת?

מערכת ביזפורטל |

   


התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.71%     מדד ת"א 90 1.23%   מדד ת"א 125 0.81%   

מדדים ענפיים:  מדד ת"א בנקים -0.11%   מדד ת"א-ביטוח 1.88%   , מדד ת"א נדל"ן   מדד ת"א נפט וגז 0.4%    מדד ת"א בטחוניות 1.96%  

דולר שקל רציף