היום ומחר, יתכנס הפדרל ריזרב לישיבה קריטית שעשויה להכתיב את כיוון הכלכלה האמריקאית לשנים הקרובות. נכון לעכשיו, ההערכה הרווחת היא שהריבית תופחת ברבע אחוז ותעבור לטווח של 4%-4.25%. עם זאת, ההאטה המהירה בשוק העבודה והעובדה שהאינפלציה נותרה גבוהה יחסית מעלים את האפשרות שהיוניים בוועדה ידחפו להפחתה חדה יותר של חצי אחוז. מהלך כזה ייחשב לחריג במיוחד, שכן הפד מעדיף צעדים הדרגתיים ומבוססי קונצנזוס.

ההחלטה תתקבל ביום רביעי בשעה 14:00 (21:00 אצלנו), יחד עם פרסום עדכון תחזיות הצמיחה, האבטלה והאינפלציה, ולצידו ה"דוט פלוט": תרשים נקודות שמציג את הציפיות של כל אחד מחברי הוועדה באשר לריבית בשנים הקרובות. למעשה, זהו כלי מרכזי שדרכו השווקים מנסים להבין את כיוון המדיניות המוניטרית. חצי שעה לאחר מכן ימסור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הצהרה לתקשורת.

מהו הדוט פלוט?
ה"דוט פלוט" (Dot Plot, בתרגום חופשי: "תרשים נקודות") הוא מסמך שמפרסם הפד אחת לרבעון. כל אחד מחברי הוועדה לסקירת המדיניות מסמן נקודה שמייצגת את הצפי שלו לריבית בסוף כל שנה, ובכך נוצר גרף של נקודות בודדות. הנקודות אינן מקושרות לשמות החברים, אך הן מאפשרות לשווקים לראות את פיזור הדעות בתוך הוועדה ואת הממוצע, אשר מהווה אינדיקציה לאן הפד עצמו צופה שהריבית תלך בשנים הקרובות. למרות שמדובר בהערכות בלבד ולא בהתחייבות, המשקיעים מתייחסים אליו ככלי מרכזי לפענוח כוונות הפד.

רבע אחוז או חצי אחוז, על מה הוויכוח?
המחנה היוני בפד סבור כי הנתונים הכלכליים מצביעים על האטה מהירה שמחייבת פעולה דרסטית. עדכון רטרואקטיבי של נתוני התעסוקה חשף כי בשנה שהסתיימה במרץ נוספו לשוק האמריקאי רק 847 אלף משרות חדשות, לעומת 1.8 מיליון שדווחו במקור. כלומר, הכלכלה יצרה כמעט מיליון משרות פחות מהמשוער. נוסף לכך, התביעות השבועיות לדמי אבטלה עלו לרמתן הגבוהה ביותר מאז 2021, והנתונים מלמדים על התרחבות האבטלה הסמויה.

• פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית
• היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, המחנה הנצי מזהיר כי הפחתה חדה של חצי אחוז עלולה להיראות כהיסטרית ולפגוע באמינותו של הפד. בנוסף, באוגוסט נותרה האינפלציה קרובה ל-3%, כמעט נקודת אחוז מעל היעד של 2%. הורדה חדה מדי של הריבית עלולה ללבות מחדש לחצים אינפלציוניים, דווקא כאשר יש סימנים להתייצבות בצריכה.

תחזיות הכלכלה, מה יגיד הדוט פלוט?
מלבד ההחלטה המיידית על הריבית, השווקים יעקבו בדריכות אחרי פרסום תחזיות הפד. ביוני הצביעו חברי הוועדה על שתי הפחתות עד סוף 2025, אך ההתפתחויות האחרונות עשויות לשנות את התמונה. חלק מהאנליסטים מעריכים כי הפד יאותת על המשך הפחתות גם ב-2026, מתוך מטרה להקל על שוק העבודה.

ה"דוט פלוט" צפוי להציג פערים ברורים בין חברי הוועדה: כמה מהם עשויים להצביע על שמירה על ריבית גבוהה יחסית, בעוד אחרים יתמכו בצעדים מהירים יותר להפחתה. ככל שהמחנה היוני יתחזק, כך יגדל הלחץ על השווקים להיערך לעידן חדש של ריביות נמוכות לאורך זמן.

• ריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
• תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי: ירידה של 30% במשקל, אך שיעור הנשירה גבוה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

נתונים כלכליים סותרים והאתגר של הפד
הבעיה המרכזית היא חוסר העקביות בנתונים הכלכליים. מצד אחד, שוק העבודה מאט בקצב מהיר והגיוסים החדשים מתכווצים. מצד שני, הצריכה הפרטית ממשיכה להחזיק את הכלכלה האמריקאית מעל המים: ההוצאות במסעדות, בקמעונאות ובתחבורה אווירית נשארות ברמות גבוהות. גם שוקי המניות מגלים עמידות, כאשר המדדים המובילים קרובים לשיא כל הזמנים.

התמונה הזו יוצרת מצב של "סטגפלציה רכה", אינפלציה שגבוהה מהיעד לצד האטה בתעסוקה. עבור הפד מדובר בדילמה קלאסית: אם יפחית את הריבית מהר מדי, הוא עלול להצית מחדש את האינפלציה; אם ימתין יותר מדי, שוק העבודה עלול להיכנס להאטה עמוקה ולהגביר את הלחץ החברתי והפוליטי.

סוגיות פוליטיות על הפרק
נוסף על האתגרים הכלכליים, הפד מתמודד גם עם מתחים פנימיים הנובעים מהתערבות הממשל. נגידת הפד ליסה קוק תמשיך לכהן למרות ניסיונות הדחה מצדו של טראמפ, ובמקביל מצטרף לוועדה סטיבן מירן, מקורב לנשיא ותומך במדיניות מוניטרית מרחיבה. שני המהלכים הללו מעוררים חששות באשר לעצמאות הבנק המרכזי ומחזקים את התחושה שהפד פועל תחת לחץ פוליטי חסר תקדים.

נצטרך לראות האם הפד יסתפק בצעד מדוד של רבע אחוז, או שייכנע ללחץ היוניים ויבצע הפחתה חדה של חצי אחוז? בכל מקרה, ההחלטה הקרובה תעצב את נתיב המדיניות המוניטרית לשנה הקרובה, ותשלח איתות ברור לשווקים על האיזון בין המאבק באינפלציה לבין הרצון להגן על שוק העבודה.