מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

• איפה משקיעים העשירים?
• טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

להלן טבלה ובה פירוט של תשואה שנתית דולרית ממוצעת שהניבו 14 אפיקי השקעה מרכזיים בחו"ל, שהתשואה של רובם אינה חשופה לציבור הרחב כי מדובר באפיקים לא סחירים (הנתונים רק עד סוף הרבעון הראשון כי המידע מגיע באיחור בתחום זה):

• הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
• שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

המקור: Value השקעות מתקדמות

בואו ננתח כמו משקיעים מוסדיים

בראשית הדברים כדאי להדגיש שהתמקדות בתוצאות של טווחי זמן קצרים של רבעון עד שניים לא ממש מלמדת משהו חשוב. בספרות הכלכלית נהוג לבחון תשואות לטווחים של שנה, כטווח קצר, שלוש שנים כטווח בינוני וחמש שנים כהשקעה לטווח ארוך.

גופים מוסדיים נוהגים לבחון רקורד של שלוש שנים לפחות, מקרנות המעוניינות בכספם.

בחינת 14 האפיקים שבטבלה לטווח זמן של שלוש שנים, מראה לנו שהתשואה הממוצעת מתיק השקעות כזה היתה נמוכה מאד. למעשה זו הפתעה גדולה – 14 האפיקים האלו הניבו תשואה ממוצעת של 2.2% בלבד, לשנה, בשלוש השנים האחרונות, תשואה שהיא פחות ממחצית ממה שהשיגו אפיקים כספיים סולידיים לחלוטין, כי ניתן היה להשיג בארה"ב תשואה דולרית ממוצעת של כ-4.5% לשנה, בקרנות כספיותMoney Market , שהן למעשה כמעט חסרות סיכון.

למעשה, רק 6 מתוך 14 אפיקים (שניים מהם אפיקים סחירים הפתוחים לכל) השיגו תשואה טובה יותר מאותם 4.5% בשנה. לכן לו היינו משקיעים מוסדיים, רק 6 אפיקים בכלל היו עוברים את הסינון הראשוני שלנו.

בניגוד לתחושה של רוב המשקיעים, וודאי כאשר הבורסה הישראלית הניבה תוצאות יוצאות דופן בשנים האחרונות, בארה"ב, בשלוש השנים האחרונות עדיף היה שלא לקחת סיכונים מיותרים. החריג היחיד שאותו הישראלים אוהבים במיוחד הוא ה-S&P 500 שהשיג תשואה שנתית ממוצעת של 8.9% ב-3 השנים שהסתיימו ברבעון הראשון של 2025. מדד ת"א 125 אף הוא היה עדיף בתקופה הזו והניב תשואה שנתית ממוצעת של 5.9%. בינתיים, התוצאות של שני מדדים אלו עוד השתפרו בהרבה בעקבות הזינוקים בבורסות מאז.

בשנים אלו, כמעט בכל אפיקי ההשקעה המסוכנים האחרים – עדיף היה שלא להשקיע...

למעשה, בטווח של חמש שנים ה-S&Pניצח כמעט את כל אפיקי ההשקעה האחרים, כולל כל האפיקים הפתוחים למשקיעים עשירים בלבד, מלבד שניים מהם. ז"א, העשירים היו יכולים באותה מידה להשקיע ב-S&P ולא בכל מיני אפיקים "מתוחכמים".

בפרקי זמן של חמש שנים אפיקי ההשקעה המסוכנים ניצחו בגדול

נבחן פרק זמן ארוך יותר, של חמש שנים. כאן התוצאה כבר מתהפכת - הריבית השנתית הממוצעת על קרנות כספיות Money Market היתה 2.9% בלבד. מדובר בדרמה: התשואה השנתית הממוצעת בהשקעה במשקל זהה ב-14 האפיקים שאנו בוחנים היתה 9.3% בטווח של חמש שנים! ללא ספק תשואה גבוהה ביותר. משמע, עד לפני שלוש שנים היו שנתיים של תשואות גבוהות ביותר ברוב האפיקים, לא פלא כי היו אלו השנים שהייתה בהן הקפיצה האדירה של היציאה מהבור של הקורונה, שנוצר ברבעון הראשון של 2020.

המסקנה היא פשוטה ומוכרת לכל יועץ השקעות רציני. בעולמות של ריביות אפסיות בבנקים, כפי שהיה שנים רבות, מאז שנת 2009 ועד 2022, רבים מהמשקיעים העבירו את כספם לבורסות ולאפיקי השקעה אחרים, כדי להשיג תשואה על כסף שלא קיבל כמעט שום ריבית בבנק. לעומת זאת מרגע שהריביות החלו לעלות באופן ניכר ונותרו גבוהות, היתה הסטה הולכת וגוברת של כספים לחיק הבטוח של הריבית כמעט חסרת הסיכון של קרנות כספיות ופיקדונות בבנקים.

במה לא היה כדאי להשקיע?

מתברר שהשקעה בקרנות המשקיעות בנדל"ן אינו רעיון מוצלח ביותר. זבו המדד היחיד עם תשואה שלילית ב-5 השנים האחרונות. השקעה בכל אפיק אחר זולתו הניבה תשואה גבוהה יותר. זה מלמד אותנו משהו על מחירי הנדל"ן בעולם בתקופות שהריבית מטפסת גבוה והמשכנתאות חונקות.

השקעה בקרנות הון סיכון – בשנים האחרונות קטסטרופה. אמנם ב-5 שנים מדובר באפיק השישי הכי טוב, עם תשואה שנתית ממוצעת של 13.1%, אך בשלוש השנים האחרונות האפיק יצר הפסד ממוצע של מינוס 6.3% בשנה – המסלול הגרוע ביותר ובפער מכל היתר. לא פלא שקרנות הון סיכון כל כך מתקשות לאחרונה לגייס כסף.

יתכן ולא צריכים להיות מופתעים. ההייפ המטורף של השקעה בכל מה שזז בעולמות ההייטק, בתקופה שאחרי הקורונה, הביאה סטארטאפים רבים לשוויים מטורפים תוך שרוב קרנות ההון סיכון דורבנו וקנו מתוך פחד לפספס הזדמנויות, מה שנקרא בעגה המקצועית שלהן FOMO – Fear of Missing Out. עליית הריבית המאסיבית בארה"ב בשנים האחרונות גרמה להסטת כספים בהיקפים אדירים לאפיקים בטוחים יותר וכרסמה בשוויים של אינספור סטארטאפים בפורטפוליו של קרנות אלו.

מצד שני, הטבלה מראה שאין כמו השקעה בקרנות המתמחות בהשקעה בחברות פרטיות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 16.7% בחמש השנים האחרונות – אך אופציה זו אכן פתוחה רק לעשירים.

לסיכום, התמונה קצת מורכבת. בשלוש השנים האחרונות העשירים השיגו ברוב האפיקים הרבה פחות מאשר הציבור הרחב שרכש את מדדי המניות העיקריים בארה"ב (או בישראל). אפילו פחות מאשר מה שהשיג הציבור הרחב ששם את כספו בפקדונות בנקאיים או קרנות כספיות סולידיות ביותר! לעומת זאת בטווח זמן של חמש שנים, הסיפור הפוך והעשירים השיגו תשואה טובה יותר.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"