טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
טראמפ נכנע ללחץ הפוליטי והודיע שלא יחזיר את שיעורי המס על עשירים לרמות הגבוהות של לפני 2017: "זה רעיון רע מאוד"; למרות שהוא חושש מבריחת הון, האנליסטים דווקא סקפטיים: "לא ראינו מיליונרים בורחים לפני 2017 כשהמס היה גבוה"
נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, מאותת כעת כי הוא מתנגד ליוזמות במפלגה הרפובליקנית לבחון את האפשרות להעלות מסים על העשירים ביותר בארה"ב. "אני חושב שזה יהיה מאוד רע, כי הרבה מיליונרים יעזבו את המדינה", אמר טראמפ לכתבים.
במרכז
הוויכוח עומד שיעור המס הנוכחי של 37% על הכנסות העולות על כ-640 אלף דולר בשנה, שהוגדר ברפורמת המסים של טראמפ בשנת 2017. שיעור זה אמור לפוג בסוף השנה, ואם לא יינקטו צעדים, הוא יעלה חזרה ל-39.6%.
למרות ההצהרה של טראמפ, אין כמעט ראיות שמגבות אותה. ההצעה הייתה למעשה להחזיר את שיעור המס של העשירים לרמות שהיו לפני רפורמת המסים של 2017, כשנכון להיום רמות המס על הכנסות גבוהות במדינות רבות בעולם גבוהות משמעותית מאשר בארה"ב, כשבאירופה למשל המס על עשירים עומד על כ-50%. למעשה, המומחים מציינים שכאשר שיעור המס הגבוה של 39.6% היה בתוקף ב-2017, לא נרשמה תופעה של בריחה המונית של עשירים מארה"ב. "מרבית המיליארדרים לא היו בכלל שמים לב להעלאה של 1% או 2% במס", כתב גרג ואלייר, אסטרטג בכיר ב-AGF Investments, ורמז כי בסופו של דבר מדובר במאבק יותר פוליטי מאשר כלכלי.
הנרייטה טרייז מחברת Veda Partners כתבה כי למרות שהרעיון עדיין נמצא בדיונים בגבעת הקפיטול, היא מעריכה שהוא לא ייכלל בחוק הסופי. לדבריה, לוותר על הכנסות אלו יכריח את המחוקקים למצוא דרכים אחרות לממן את תקציב המדינה. בינתיים המחוקקים הרפובליקנים
מנסים לגבש הצעת חוק שתשלב בין הארכת הקלות המס מ-2017 לבין הפחתות מסים חדשות שהבטיח טראמפ במהלך הקמפיין, כגון ביטול מסים על שעות נוספות, טיפים וקצבאות ביטוח לאומי.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, תוכנית המסים המתגבשת צפויה להוביל לזינוק אדיר בגירעון הלאומי.
מסגרת התקציב שעברה לאחרונה בקונגרס מאפשרת תוספת של 5.8 טריליון דולר לחוב הלאומי בעשור הקרוב, יותר מאשר כלל החוקים הגדולים שהעבירו הממשלים האחרונים, כולל תכנית החילוץ בתקופת הקורונה.
מאיפה טראמפ יביא את הכסף?
למרות התקוות
לחיסכון של עד 2 טריליון דולר בקיצוצים בתקציב בזכות מהלכים של "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE), חלק הרעיונות שהועלו, כגון קיצוצים בתכנית מדיקר ובתוכניות סיוע למזון, כבר נתקלו בהתנגדות עזה בתוך המפלגה הרפובליקנית.
טרייז הדגישה כי כל
עוד מס העשירים ירד מהפרק, ילכו ויתגברו הלחצים לאשר צעדים אחרים שנויים במחלוקת, כמו הגבלת הטבת מס החברות במיסי מדינה ועיריות (SALT), קיצוץ בקצבאות בריאות או ביטול זיכויי מס לייצור אנרגיה נקייה.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
רעיון לא פופולרי נוסף שעלה הוא שינוי בקריטריונים לקבלת זיכוי המס על ילדים, כך שרק הורים הרשומים בביטוח הלאומי האמריקני יהיו זכאים, כלומר מהגרים לא. מחקר חדש שפרסם "המרכז ללימודי הגירה" מעריך כי אם יתקבל שינוי כזה, כ-4.5 מיליון ילדים אזרחי ארה"ב עלולים לאבד את הזיכוי בגלל שהוריהם שלהם מהגרים.
- 2.עושה חשבון 28/04/2025 08:27הגב לתגובה זולעשיר בארהב יש דרכים רבות לחמוק ממס עד כי המס שהעשירים משלמים נמוך מהמס שהשכירים משלמים. כך אמר האיש העשיר וורן באפט.
- 1.אנונימי 27/04/2025 22:14הגב לתגובה זוזה מתקרב מאוד למקומות אחרים כשסוכמים את המס הפדראלי ושל הסטייט
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
