טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
טראמפ נכנע ללחץ הפוליטי והודיע שלא יחזיר את שיעורי המס על עשירים לרמות הגבוהות של לפני 2017: "זה רעיון רע מאוד"; למרות שהוא חושש מבריחת הון, האנליסטים דווקא סקפטיים: "לא ראינו מיליונרים בורחים לפני 2017 כשהמס היה גבוה"
נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, מאותת כעת כי הוא מתנגד ליוזמות במפלגה הרפובליקנית לבחון את האפשרות להעלות מסים על העשירים ביותר בארה"ב. "אני חושב שזה יהיה מאוד רע, כי הרבה מיליונרים יעזבו את המדינה", אמר טראמפ לכתבים.
במרכז
הוויכוח עומד שיעור המס הנוכחי של 37% על הכנסות העולות על כ-640 אלף דולר בשנה, שהוגדר ברפורמת המסים של טראמפ בשנת 2017. שיעור זה אמור לפוג בסוף השנה, ואם לא יינקטו צעדים, הוא יעלה חזרה ל-39.6%.
למרות ההצהרה של טראמפ, אין כמעט ראיות שמגבות אותה. ההצעה הייתה למעשה להחזיר את שיעור המס של העשירים לרמות שהיו לפני רפורמת המסים של 2017, כשנכון להיום רמות המס על הכנסות גבוהות במדינות רבות בעולם גבוהות משמעותית מאשר בארה"ב, כשבאירופה למשל המס על עשירים עומד על כ-50%. למעשה, המומחים מציינים שכאשר שיעור המס הגבוה של 39.6% היה בתוקף ב-2017, לא נרשמה תופעה של בריחה המונית של עשירים מארה"ב. "מרבית המיליארדרים לא היו בכלל שמים לב להעלאה של 1% או 2% במס", כתב גרג ואלייר, אסטרטג בכיר ב-AGF Investments, ורמז כי בסופו של דבר מדובר במאבק יותר פוליטי מאשר כלכלי.
הנרייטה טרייז מחברת Veda Partners כתבה כי למרות שהרעיון עדיין נמצא בדיונים בגבעת הקפיטול, היא מעריכה שהוא לא ייכלל בחוק הסופי. לדבריה, לוותר על הכנסות אלו יכריח את המחוקקים למצוא דרכים אחרות לממן את תקציב המדינה. בינתיים המחוקקים הרפובליקנים
מנסים לגבש הצעת חוק שתשלב בין הארכת הקלות המס מ-2017 לבין הפחתות מסים חדשות שהבטיח טראמפ במהלך הקמפיין, כגון ביטול מסים על שעות נוספות, טיפים וקצבאות ביטוח לאומי.
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, תוכנית המסים המתגבשת צפויה להוביל לזינוק אדיר בגירעון הלאומי.
מסגרת התקציב שעברה לאחרונה בקונגרס מאפשרת תוספת של 5.8 טריליון דולר לחוב הלאומי בעשור הקרוב, יותר מאשר כלל החוקים הגדולים שהעבירו הממשלים האחרונים, כולל תכנית החילוץ בתקופת הקורונה.
מאיפה טראמפ יביא את הכסף?
למרות התקוות
לחיסכון של עד 2 טריליון דולר בקיצוצים בתקציב בזכות מהלכים של "המשרד ליעילות ממשלתית" (DOGE), חלק הרעיונות שהועלו, כגון קיצוצים בתכנית מדיקר ובתוכניות סיוע למזון, כבר נתקלו בהתנגדות עזה בתוך המפלגה הרפובליקנית.
טרייז הדגישה כי כל
עוד מס העשירים ירד מהפרק, ילכו ויתגברו הלחצים לאשר צעדים אחרים שנויים במחלוקת, כמו הגבלת הטבת מס החברות במיסי מדינה ועיריות (SALT), קיצוץ בקצבאות בריאות או ביטול זיכויי מס לייצור אנרגיה נקייה.
- כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון
- ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
רעיון לא פופולרי נוסף שעלה הוא שינוי בקריטריונים לקבלת זיכוי המס על ילדים, כך שרק הורים הרשומים בביטוח הלאומי האמריקני יהיו זכאים, כלומר מהגרים לא. מחקר חדש שפרסם "המרכז ללימודי הגירה" מעריך כי אם יתקבל שינוי כזה, כ-4.5 מיליון ילדים אזרחי ארה"ב עלולים לאבד את הזיכוי בגלל שהוריהם שלהם מהגרים.
- 2.עושה חשבון 28/04/2025 08:27הגב לתגובה זולעשיר בארהב יש דרכים רבות לחמוק ממס עד כי המס שהעשירים משלמים נמוך מהמס שהשכירים משלמים. כך אמר האיש העשיר וורן באפט.
- 1.אנונימי 27/04/2025 22:14הגב לתגובה זוזה מתקרב מאוד למקומות אחרים כשסוכמים את המס הפדראלי ושל הסטייט
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
