בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
בצעד חסר תקדים בזמן מלחמה: האופוזיציה מגנה את המהלך כ'פגיעה בשלטון החוק', בקואליציה מברכים על ההחלטה
שר המשפטים יריב לוין הודיע הערב (רביעי) על פתיחה בהליכי הדחה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. במכתב ששלח למזכיר הממשלה, כתב לוין: "הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת". זהו צעד חסר תקדים בעיצומה של מלחמה.
בתקציר המכתב תקף לוין את בהרב-מיארה בחריפות, וטען כי "היועצת המשפטית הנוכחית לממשלה יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזלות'". לדבריו, "תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה", והאשים אותה כי "פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
הליך ההדחה של היועצת המשפטית צפוי לכלול מספר שלבים מורכבים: ישיבת ממשלה לצורך הבעת אי אמון, פנייה לוועדת האיתור שמינתה את בהרב-מיארה כדי שתביע את עמדתה, הצבעה בממשלה על הדחה, ולבסוף – ככל הנראה – התמודדות עם עתירות לבג"ץ שיוגשו נגד המהלך.
באופוזיציה זעמו על ההודעה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי "יריב לוין החליט לפרק את החברה הישראלית בזמן מלחמה" וכי הוא "פוגע במדינה, פוגע בשלטון החוק, פוגע במאמץ המלחמתי". ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, התבטא בחריפות: "אנחנו במלחמה שבתוך המלחמה. יריב לוין מבקש להחריב סופית את שלטון החוק וזהותה של ישראל כדמוקרטיה".
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- אושר החוק להסדרת עסקאות איגוח במשק הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 13.הגיע הזמן! (ל"ת)סוף סוף 06/03/2025 11:03הגב לתגובה זו
- 12.אבי גדות 06/03/2025 09:41הגב לתגובה זולא יקרה שום הדחה תיבדקו אותי במקום להלחם ביוקר מחיה מיתעסקים בשטויות שלא יקרה שתפו ותיבדקו
- 11.מזרח תיכון חדש 06/03/2025 08:23הגב לתגובה זוביבי מנהיג חלש כל מנהל נורמלי היה זורק את הפקידה המשפטית הכושלת והטיפשה כבר לפני שנה.
- 10.קונילמל 05/03/2025 23:14הגב לתגובה זולגלי יש מזל שמתעסקת עם לוין וביבי... היא היתה צריכה לעוף כבר לפני שנה.
- 9.סוף סוף טוב מאוחר .... (ל"ת)יוסי 05/03/2025 22:28הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 05/03/2025 22:01הגב לתגובה זוהרסה את הדמוקרטיה
- 7.דב 05/03/2025 21:34הגב לתגובה זולוין צנון יבש שיחד עם המושחת באדם רוצים להרוס את המדינה מטורללים .
- אנונימי 05/03/2025 23:30הגב לתגובה זוירדת מהפסים
- 6.וורן באפט אמר 05/03/2025 21:14הגב לתגובה זוומה חסר לנתניהו לדעתכם
- 5.הליכוד בלחץ אטומי 05/03/2025 21:12הגב לתגובה זולוין בהוראת המנהיג העליון מקדמים ההפיכה הדיקטטורית בכול הכוח המחיר שהמדינה משלמת ותשלם על השיגעון הזה לא מעניין אותם...העיקר המשילות המדומיינת
- מזרח תיכון חדש 06/03/2025 08:27הגב לתגובה זוכל האהבלים חסדי האדמור ביילין רונן בר ושאר חבורת הנפל גלי מיארה נכנסים ללחץ
- 4.אנונימי 05/03/2025 21:12הגב לתגובה זוביום הראשון בו יועצת מפסיקה ליעץ והופכת ללעומתית היא הייתה צריכה לעוף. אנשים שכחו או רוצים להנדס דמוקרטיה מחדש. תפקיד יועצת לעזור ולקדם את רצון הממשלה גם אם היא חושבת ההפך שלא נדבר על סינדול זה כבר פלילי
- 3.לוין האחראי למחדל ה 7.10 (ל"ת)שלא נדע 05/03/2025 21:01הגב לתגובה זו
- יוני 05/03/2025 21:55הגב לתגובה זורק לוין הוא האחראי אהה הבנתי...
- הבנת לא רע.... זו התחלה טובה (ל"ת)אנונימי 05/03/2025 22:56
- 2.צעד נכון משום שהיא לא יועצת לממשלה הזאת אלא אנטי על כל דבר (ל"ת)שלמה 05/03/2025 20:30הגב לתגובה זו
- 1.לוין וביבי לכלא באשמת אחריות לטבח 07.10.2023 (ל"ת)אנונימי 05/03/2025 20:14הגב לתגובה זו
- מה הקשר .ביבי הביתה ומה הקשר ללוין ולמיארה שפוגעת בדמוקרטיה נגד רצון הרוב שנבחר (ל"ת)אנונימי 05/03/2025 20:28הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.