הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?

בעוד הפד האמריקני מתקרב להורדת ריבית, יפן, בריטניה ונורווגיה מתמודדות עם אינפלציה ולחצים פוליטיים שמקשים על הקלות; מה קורה בשווקים מתפתחים כמו דרום אפריקה וברזיל?
אדיר בן עמי |

השבוע מגיע הרגע שהמשקיעים ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ חיכו לו: הפדרל ריזרב צפוי לחזור למדיניות הקלות מוניטרית. נתוני התעסוקה החלשים ונתוני האינפלציה המתונים פתחו את הדרך להורדת ריבית של לפחות 0.25 נקודות בסיס. הישיבה של הפד ביום שלישי-רביעי הקרוב תסמן את החזרה למסלול הקלות שהחל בספטמבר אשתקד והופסק בדצמבר. יו"ר הפד ג'רום פאוול ובכירים נוספים רמזו בשבועות האחרונים על הקלה קרובה. השאלות שנותרו הן מתי ובאיזה היקף.


טראמפ, מצדו, מאמין שהתשובות הן "מיד" ו"הרבה". שוק החוזים העתידיים מתמחר הורדה של רבע נקודה ברמת ודאות של 90%, עם סיכוי של 10% להורדה כפולה של חצי נקודה. עד דצמבר, השוק מתמחר הקלה של לפחות 0.75 נקודות בסיס.


מה קורה ביפן

בנק יפן עומד בפני הדילמה ההפוכה. העלאת ריבית ב-19 בספטמבר נראית כעת רחוקה, בעיקר בגלל חוסר הוודאות הפוליטית במדינה. יפן לא תדע מי ראש הממשלה הבא שלה עד 4 באוקטובר לכל הפחות. המועמדים המובילים לראשות הממשלה, סנאה טקאיצ'י ושינג'ירו קויזומי, מייצגים גישות סותרות למדיניות הכלכלית. טקאיצ'י תומכת בהוצאה ממשלתית גבוהה ובמדיניות מוניטרית רופפת, בעוד קויזומי מייצג המשכיות למדיניות הזהירה הנוכחית.


סביבה של הקלה בארה"ב יוצרת בעיה נוספת עבור בנק יפן. העלאת ריבית במצב כזה עלולה לערער את שוק האג"ח הפגיע ביפן, לחזק את הין ולפגוע במניות שהגיעו לרמות שיא. סיכויי העלאת ריבית בסוף השנה ירדו מ-72% לכ-50%.


מה קורה באירופה

בבריטניה המצב שונה. בנק אנגליה צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי ביום חמישי, כאשר האינפלציה עדיין גבוהה מהרצוי ומסרבת לרדת. האנליסטים שדחפו בעבר להקלות מוניטריות משנים עכשיו את עמדתם. נתוני האינפלציה לאוגוסט יפורסמו יום רביעי, ואם הם יישארו גבוהים, זה יחזק את הטענה שבנק אנגליה לא יוכל להקל בקרוב. נתוני התעסוקה שיפורסמו ביום שלישי גם הם חשובים להבנת התמונה.


בעוד הפד יכול להרשות לעצמו להקל בזכות האטת האינפלציה, בריטניה נתקעת במצב שבו האינפלציה עדיין בעייתית. זה יוצר פער גדול במדיניות המוניטרית בין שתי המדינות, מה שיכול להשפיע על שער החליפין בין הפאונד לדולר ועל זרימת ההון.

נורווגיה מציגה דוגמה נוספת לאותה בעיה. הבנק המרכזי הנורווגי ייפגש ביום חמישי, והסיכויים להורדת ריבית ברבע נקודה עומדים על 70%. אבל יש בעיה: האינפלציה הבסיסית שם עומדת על 3.5% - רמה שגורמת לבנקאים המרכזיים לחשוב פעמיים לפני הקלה. הסוחרים מבינים את הדילמה הזו ולכן פחות בטוחים שההורדה באמת תקרה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החלטות הריבית ביום חמישי באירופה יבליטו את הפערים הגדלים בין הבנקים המרכזיים הגדולים. בעוד הפד אמור להקל, אירופה מתמודדת עם אינפלציה גבוהה מהצפוי שמקשה על הקלות נוספות.


הריביות בשווקים מתפתחים

בדרום אפריקה, הבנק המרכזי הודיע לאחרונה על מדיניות חדשה - יעד אינפלציה של 3% במקום היעד הקודם. השינוי הזה יכול להשפיע על החלטת הריבית, ורבים צופים שהבנק ישמור על הריבית ברמה הנוכחית של 7% כדי להבטיח השגת היעד החדש.

בברזיל הסיפור שונה לגמרי. הבנק המרכזי צפוי להשאיר את הריבית ברמה של 15% ביום רביעי - רמה שהיא הגבוהה ביותר כמעט עשרים שנה. הבנק העלה את הריבית ב-4.5 נקודות באחוז בשנים האחרונות, והוא עדיין נזהר מהאינפלציה למרות ההאטה הכלכלית. באינדונזיה המצב מסובך יותר. הפיטורים של שרת האוצר שרי מוליאני יצרו חוסר ודאות לגבי מדיניות הפיסקלית של הנשיא פראבובו סוביאנטו. הבנק המרכזי מתלבט אם להוריד את הריבית מ-5% או להמתין עד שהתמונה תתבהר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

סם אלטמן ולארי אליסון CHATGPTסם אלטמן ולארי אליסון CHATGPT

אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?

הסכם מחשוב בהיקף 300 מיליארד דולר מציב את אורקל בתלות חריגה בלקוח אחד שעדיין אינו רווחי, ומעלה חששות בשוק לגבי סיכונים פיננסיים ותחרות גוברת בתחום הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אורקל OpenAI

מניית אורקל Oracle Corp -5.09%  זינקה בשבוע שעבר ב-36% ביום אחד - העלייה הגדולה ביותר שלה מאז 1992. העלייה הגיעה בעקבות הדוחות הרבעוניים שחשפו התחייבות של 455 מיליארד דולר מלקוחות עתידיים, כשחלק ניכר מהסכום קשור ללקוח אחד: OpenAI. במקביל לעלייה החדה, גברו הקולות הספקניים בקרב האנליסטים. OpenAI עדיין לא רווחית, והיא כבר התחייבה להוציא סכומי עתק על פרויקטי בינה מלאכותית. כעת בוול-סטריט תוהים האם החברה תצליח לעמוד בהתחייבויות כלפי אורקל.


OpenAI התחייבה לקנות מאורקל כוח מחשוב בשווי 300 מיליארד דולר במשך חמש שנים, החל מ-2027. זו אחת העסקות הגדולות בתעשיית הטכנולוגיה. למה זה בעייתי? OpenAI מייצרת היום רק 12 מיליארד דולר הכנסות שנתיות. במקביל, היא כבר התחייבה להוציא יותר מ-100 מיליארד דולר נוספים על פרויקטי בינה מלאכותית אחרים. כלמר, החברה מתחייבת להוציא הרבה יותר כסף מאשר היא מייצרת. "OpenAI צריכה יותר מ-300 מיליארד דולר הכנסות כדי להצדיק רמת הוצאה כזאת", מסביר גיל לוריה, מנהל השקעות בחברת D.A. Davidson. הוא נמנה עם הקומץ אנליסטים בוול סטריט שנשארו זהירים אחרי הדוח הרבעוני המרשים של אורקל.


לקוח בודד אחראי לרוב ההכנסות

אורקל דיווחה על 455 מיליארד דולר בהתחייבויות ביצוע עתידיות - עלייה חדה של 359% משנה קודמת. אבל הנתון שהטריד את האנליסטים הוא כי חלק ניכר מהסכום הזה קשור ללקוח בודד - OpenAI. השוק מהמר בעצם על היכולת של חברת הבינה המלאכותית לעמוד בהבטחותיה.


OpenAI פועלת כעמותה ללא רווח, מה שמגביל את יכולתה לגייס הון בחופשיות. בעיה זו מסבכת את יכולתה לממן את ההתחייבויות הכספיות הנרחבות שלה. האנליסטים צופים שהבעיה תיפתר בשנה הקרובה כשהחברה תשנה את מעמדה המשפטי.


מארק מרפי, אנליסט מג'יי פי מורגן, העלה את מחיר היעד של אורקל ל-270 דולר. מחיר היעד הזה נמוך מהמחיר הנוכחי של המניה בכ-7%. מרפי מעריך ש-70% מההכנסות של אורקל הן קבועות, מה שנחשב לנכס חשוב. הוא גם רואה בחברה "מקלט יחסי" במגזר התוכנה. אבל הוא מודאג מחוסר השקיפות בחוזים. "אורקל סוגרת עסקים גם מחוץ ל-OpenAI, כולל לפחות שני חוזים ששווים 'מיליארדי דולרים'", כתב מרפי. "אבל אנחנו בחושך לגבי האם המיליארדים האלה מסתכמים ב-4 מיליארד דולר מתוך 455 המיליארד, או 10, 50, אפילו 100 מיליארד דולר". כלומר, חוסר השקיפות של אורקל מקשה על השוק להעריך כמה מהסיכון של החברה תלוי בלקוח אחד.