
ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
ארגנטינה חזרה על התנגדותה לפרויקט סי ליון והאשימה את נאוויטס בפעילות בלתי חוקית באיי פוקלנד, אך בחברה מדגישים כי אין שינוי משפטי והמהלך לא צפוי לעכב את קבלת ה-FID במחצית השנייה של השנה
משרד החוץ של ארגנטינה פרסם הצהרה בסוף השבוע שבה גינה את פעילות חברת נאוויטס נאוויטס פטר יהש 0.79%  בפרויקט הנפט סי ליון באיי פוקלנד (Malvinas), וטען כי החברה פועלת באופן בלתי חוקי בשטח ריבוני של ארגנטינה, מבלי שקיבלה
 את האישורים הנדרשים מהרשויות המוסמכות במדינה. בהצהרה נכתב כי כל פעילות חד-צדדית באזור הנתון במחלוקת מהווה הפרה של החלטות האו״ם, בהן החלטה 2065, הקוראות לשני הצדדים, ארגנטינה והממלכה המאוחדת, להימנע מצעדים חד-צדדיים עד לסיום המשא ומתן על מעמד האיים.
במשרד החוץ הארגנטינאי ציינו כי פעילות החברה כוללת צעדים "בלתי לגיטימיים" כגון הכנת הצהרות השפעה סביבתית וחברתית כלכלית לפרויקט סי ליון, הארכת רישיונות ההפקה, התקשרות עם ספקי שירותים וגיוס כספים לפיתוח המאגר, הממוקם באגן צפון פוקלנד מול חופי האיים. עוד נכתב
 כי נאוויטס הוכרזה כבר בשנת 2022 על-ידי מזכירות האנרגיה של ארגנטינה כגוף הפועל במחתרת ופעילותה הוגדרה כבלתי חוקית, וכי עמדת הממשלה בעניין נשמרת בעקביות גם בשנים האחרונות, כך שהצהרה זו אינה מהווה שינוי או החרפה בעמדה הארגנטינאית, אלא חזרה על התנגדותה המסורתית
 לפעילות נפט באזור הנתון במחלוקת ריבונית.
בתגובה לפרסומים הודיעה נאוויטס כי אין שינוי במעמד המשפטי של פעילותה, וכי העמדה הארגנטינאית המוכרת תוארה כבר בדוחותיה התקופתיים. השותפות ציינה כי היא פועלת בהתאם לרישיונות נפט תקפים שהוענקו כחוק על-ידי ממשלת
 איי פוקלנד, טריטוריה בריטית בעלת שלטון עצמי, וכי לפי הערכתה, לפרסומים אין השפעה על לוחות הזמנים לקבלת החלטת השקעה סופית (FID) בפרויקט, המתוכננת למחצית השנייה של 2025, בכפוף להשלמת שלב התכנון ההנדסי (FEED) וקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים.
פרויקט סי ליון
פרויקט סי ליון נחשב לאחת מתגליות הנפט הימיות הגדולות בעולם שטרם פותחו, וממוקם בצפון איי פוקלנד. המאגר, שהתגלה כבר לפני יותר מעשור, נותר במשך שנים בגדר "נכס תקוע" בשל כישלונות חוזרים בגיוס מימון, אי-ודאות גיאופוליטית והיעדר שותף תפעולי מנוסה.
 הכניסה של נאוויטס פטרוליום כשותפה בכירה (65%) ומפעילת הפרויקט הובילה לשינוי מהותי בגישה: החברה הציבה לראשונה לוח זמנים ברור להגעה להחלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2025 ותחילת הפקה ב-2028. שלב הפיתוח הראשון מתמקד בצפון המאגר וצפוי לכלול הפקה של כ-170 מיליון
 חביות נפט, בעלות הפקה מוערכת של כ-24 דולר לחבית, כששלבים נוספים ימומנו מתזרים המזומנים שייווצר בהמשך. אם אכן יושלם בהצלחה, הפרויקט עשוי להפוך למנוע הצמיחה המרכזי של נאוויטס, עם תרומה פוטנציאלית של מאות מיליוני דולרים בשנה לרווח התפעולי (EBITDA).
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוקהופר (Rockhopper Exploration), שותפתה של נאוויטס המחזיקה ב-35% מהפרויקט, הייתה במשך שנים חברה קטנה ושולית יחסית שנסחרה בשווי נמוך בבורסת לונדון, לאחר שמנייתה צנחה מכ-400 פני בתחילת העשור הקודם לכ-5 פני בלבד ב-2020. המפנה הגיע עם הצטרפות נאוויטס כשותפה,
 שהחזירה את העניין של משקיעים ומוסדיים בפרויקט, להרחבה - האחות הקטנה של נאוויטס מעוררת את עניין המוסדיים
נאוויטס התייחסה בעבר לפרויקט וקראה לו "הדבר הגדול הבא" ומכאן גם החשיבות שלו לחברה ולמשקיעים. לראיון שעשינו עם גדעון תדמור נאוויטס: "ה-EBITDA תזנק פי 30 בתוך כשנתיים"
- 7.אנונימיYL 26/09/2025 20:18הגב לתגובה זוהתשובה ברורה . במיוחד נכון להיום תמיכה חזקה של טרמפ ב נשיא ארגנטינה ו מתן הלוואת ענק ל ארגנטינה.חלפו הזמנים של ראש ממשלת אנגליה טאצר היום ארגנטינה מצויידת ב טילים ישראלים ש מסוגלים להשמיד כל ספינת מלחמה אנגלית איי פוקלנד יחזרו ל רשות ארגנטינה הם פועלים בשקט בנדון אף אחד לא יוותר על שדה אנרגיה ענק
- 6.אנונימי 14/09/2025 15:04הגב לתגובה זווכל ההערכות והציפיות ...ולמרות שחברות ביטוח גדולות רכשו את הנייר הזה יש גם חשש. כבדהו וחשדהו!!!תמיד יש סיכון גדול בהשקעה בנפט!!!
- 5.דעה אישית המשך 14/09/2025 13:44הגב לתגובה זווכמובן שהכל יכול לקרות בנושא.וכמובן שאין שום ערבות לכך שלא תוגש על ידם תביעה משפטית.המשקיעים בנייר זה צריכים לדעתי לקחת בחשבון גם נקודה זאת.גם אפשרות לבוננזת נפט וגם סיכונים שיש בדרך.
- 4.אנונימי 14/09/2025 13:38הגב לתגובה זו1. זה לא דבר חדש בכלל שארגנטינה רוצה את הנפט לעצמה וזה כבר ידוע מזמן.2. אני מניח שהנהלת החברה בראשות תדמור ערוכים משפטית היטב כבר מזמן אם בכלל יהיה צורך בכך.3. נשיא ארגנטינה ידיד אמיתי של ישראל ....
- 3.אנונימי 14/09/2025 11:56הגב לתגובה זוסכסוך עם ממשלת ארגנטינה שהיא מדינה ידידותית וכו. העיקר שהרווח לפני ריבית פחת מס וכו יזנק תוך שנתיים.
- 2.אנונימי 14/09/2025 11:37הגב לתגובה זומודעים לפוטנציאל ורוצים שותפות בפרוייקט.
- 1.אנונימי 14/09/2025 11:23הגב לתגובה זוככה נראה לי לא המלצה לשום פעולה

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי".
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון
 זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי".
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון
 זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

