
האחות הקטנה של נאוויטס מעוררת את עניין המוסדיים
מי החברה הקטנה שמושכת את תשומת הלב של המוסדיים ואיך היא קשורה לאחת העסקאות המעניינות ביותר בשוק האנרגיה?
חברת רוקהופר אקספלורציה Rockhopper Exploration -4.43% היא לא שם מוכר למשקיע הישראלי הממוצע. החברה הבריטית, הנסחרת בבורסת לונדון הייתה עד לאחרונה דיי אנונימית, אבל התפתחות אחרונה שינתה את התמונה.
החברה מחזיקה
ב‑35% ממאגר הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, אחת מתגליות הנפט הגדולות בעולם שטרם פותחו. במשך שנים רוקהופר הייתה סוג של "נכס תקוע": המאגר נותר על הנייר, מימון לא הושג, והמשקיעים איבדו עניין. מניית החברה, שנסחרה אי שם בשנת 2012 באזור 400 פני למניה, ירדה עד ל-5 פני
בשפל של שנת 2020 והתקשתה להתרומם.
אך לאחרונה משהו השתנה, והמניה זינקה בכ-380% בשנה האחרונה.
זה מגיע כאשר המשקיעים מצפים להתקדמות המיוחלת על ידי נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 0% הישראלית. מאז כניסתה כשותפה עם 65% מהמיזם והמפעילה של הפרויקט, המודל השתנה. נאוויטס, עם ניסיון מוכח בקידום פרויקטים, יכולת סגירת מימון ותיאבון לסיכון, הציבה ל‑Sea Lion לוח זמנים ברור: החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2025, ותחילת הפקה ב‑2028.
אם היה מדובר בחברה אחרת, כנראה שכהקדמה למהלך השוק היה נשאר אדיש, אך בהתחשב שמדובר בחברה שעד כה סיפקה את הסחורה, המניה החלה להגיב בעליות עוד לפני שה-FID התקבל. נאוויטס, בראשות גדעון תדמור, ציינה בעבר כי התקדמות הפרויקט תקודם רק כאשר ההפקה משננדואה תחל, ואכן (באיחור אופנתי קל) זה קרה נאוויטס מפעילה את פרויקט שננדואה - EBITDA של מעל מיליארד דולר.
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, כאשר המועד המכריע מתקרב, יוצאת רוקהופר למימון מותנה, גיוס דרך הנפקת מניות של עד 140 מיליון דולר, המיועדת למימון השלב הראשון של פיתוח Sea Lion. שלב זה מתמקד בפיתוח חלקו הצפוני של המאגר, עם פוטנציאל הפקה של כ‑170 מיליון חביות בשלב ראשון ותחילת הפקה צפויה ב‑2028.
החלק המעניין הוא מי שמזהים את הפוטנציאל עוד לפני שהחלטת ההשקעה מתקבלת: הגופים המוסדיים.
על פי מידע שהיגע לביזפורטל, נוקד קפיטל, שהיא בעלת עניין מרכזית בנאוויטס (כ‑6% מההון, שווי של כ‑700 מיליון שקל), הצטרפה כמשקיעה גם ברוקהופר, דרך ההנפקה המותנית של עד 140 מיליון דולר. הכסף יוחזק בנאמנות וישתחרר רק עם ה‑FID, מה שמאפשר השתתפות בתנאים נוחים יחסית
עבור המוסדיים. בהנפקה מקבלים המוסדיים גם אופציות למימוש לפי מחיר גבוה, אך תקופת המימוש ארוכה מספיק בכדי לאפשר למאגר להתחיל להפיק, כך המחיר עשוי להיכנס לכסף בהמשך.
עוד עולה מבדיקה שלנו כי מוסדיים נוספים רצו להשתתף בהנפקה אך חלקם לא הצליח להשתתף לאור הביקושים, דבר שאולי ישתקף בקניות במחירי השוק, כאשר המניה מגיבה בחיוב להודעה על גיוס ההון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
כלומר, נוקד לא מסתפקת בחשיפה של נאוויטס למאגר, היא רואה את הפוטנציאל ולוקחת פוזיציה כפולה. אם Sea Lion יתממש כמתוכנן, הפוטנציאל הכלכלי משמעותי, כאשר בשלב
הראשון לבדו אמור להפיק כ‑170 מיליון חביות עם עלות הפקה משוערת של 24 דולר לחבית. שלבים נוספים צפויים להיות ממומנים מתזרים המזומנים של השלב הראשון.
כמובן, מדובר בהשקעה שמותנית באבני דרך. ללא FID, העסקה לא תצא לפועל. אבל ההיסטוריה של נאוויטס מוכיחה
שכשהצוותים יודעים לסגור מימון, להפעיל פרויקטים ולנהל סיכונים זה יכול להפוך להצלחה גדולה. לראיה, נאוויטס: "ה-EBITDA תזנק פי 30 בתוך כשנתיים". קרי, מ-EBITDA
של 30 וקצת מיליון דולר בשנת 2024 לכמיליארד דולר בשנת 2026.
בעולם של תגליות נפט שהולכות ונעלמות, Sea Lion בולט כמקרה נדיר: תגלית גדולה, מפותחת בשלבים, עם מפעיל מנוסה ושילוב של שחקנים פיננסיים שמבינים את ההזדמנות. המוסדיים הישראלים, שכבר נהנו מרווחים
נאים דרך נאוויטס, מתחילים לגלות שגם השותפה הבריטית הקטנה שווה מבט שני.
ואם הזכרנו רווחים, נציין שבינואר 2020 הפכה נוקד לבעלת עניין בנאוויטס, כשהשקיעה בגיוס הון לפי תשקיף ורכשה כ‑3.25 מיליון יחידות השתתפות, מה שהקנה לה כ‑6.9% מההון ומהזכויות בשותפות לפי מחיר של 20.17 שקל למניה. חמש וחצי שנים אחרי, נוקד עדיין מחזיקים במניות וברווח של יותר מ-450%, המתורגם לרווח של כ-300 מיליון שקל.
מועד תחילת ההפקה עוד רחוק ועל פי הערכות תחל ההפקה בשנת 2028, אך עוד טרם לכך העסקה עשויה לגלם פוטנציאל אפסייד משמעותי, כך על פי שיחות שערכנו. עוד בשלב ה-FID עשוי לצוף האפסייד כאשר המכשול המשמעותי יהיה מאחורי החברה, ובמועד ההפקה אף עשוי להגיע גבוה יותר, כאשר ישנן הערכות שמדברות על מכפלות מהשווי הנוכחי.
האם ההשקעה הזו תניב את הרווחים
המשמעותיים שראינו בעבר? זה תלוי כמובן בשורה של גורמים, ממחירי הנפט, דרך הביצוע ההנדסי ועד המימון הסופי. אבל עצם ההצטרפות של שחקן כמו נוקד מאותתת על אמון גבוה בפרויקט ובחברה המבצעת. וכמו לא פעם בשוק ההון, לפעמים האיתות הזה שווה לא פחות מהנפט שבים הדרומי.
- 4.אנונימי 10/09/2025 15:04הגב לתגובה זוהתשובה ידועה...כ עובדה אף חברה בינלאומית לא היתה מוכנה לקדוח ממש כמו שאף אחד לא מכיר ב קפריסין התורקית. אם תדמור יגיע להסכם עם ממשלת ארגנטינה שאפו לדעתי האישת אן לו מוצא אחר במיוחד לאור חילופי השלטון ו תנופת הפיתוח
- 3.אנונימי 01/08/2025 06:26הגב לתגובה זוהאם כתבה ממומנת לגיוס כסף
- 2.אנונימי 31/07/2025 23:37הגב לתגובה זוביזפורטל לא מתאים לכם. לפרסם משהו שכולו מבוסס השערות בלבד. שננדואה לא הרוויח עדיין דולר. נראה מה יהיה בסו השנה
- 1.חן 31/07/2025 17:23הגב לתגובה זומי שקנה בזמן עד מאי שיחק אותה.השאר הצטרפו למסיבה מאוחר מידי!

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט
מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה,
וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.
נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה.
למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע.
הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי?
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פורסטר הוסיף: "אין מדינה בעולם ששומרת גז טבעי לדורות כמו ישראל. בארה"ב, לדוגמה, היחס עומד על כ־15 שנה בלבד בזכות חיפושים מתמשכים. גם אצלנו, על פי ההסכמים הקיימים, יש מלאי שמספיק ליותר מ־30 שנה עוד לפני גילויים חדשים".