
גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
אזהרה למשקיעים: שוק ההון האמריקאי תלוי באופן קריטי בהזרמת כספים ענקית לטכנולוגיות AI, וכל סדק בהתלהבות עלול להצית ירידות חדות במדדי וול סטריט
שוק המניות האמריקאי ממשיך לרשום שיאים, כשמדד S&P 500 שנסגר מעל 6,500 נקודות והנאסד"ק מעל 22,000 נקודות. אולם דוח חדש של גולדמן זאקס מבטא דאגה: עצירה או האטה משמעותית בהשקעות ב-AI עלולים להוביל לירידות של עד 20% בשווי השוק של שוק המניות.
האנליסט ריימונד האמונד, מדגיש כי תרחיש כזה יחזיר את מכפילי הרווח לרמות של תחילת 2023, תקופה שבה השוק סבל מטלטלות עקב חששות מאינפלציה. "השוק נשען יותר מדי על ציפיות לצמיחה אקספוננציאלית ב-AI", כותב האמונד. "אם ההשקעות יאטו, ההשפעה תהיה דרמטית על כל המגזרים."
הדוח משקף מגמה רחבה של חששות גוברים בקרב אנליסטים. בעוד השוק נהנה מזרם כספים עצום שמניע את המנועים הטכנולוגיים, כל סימן להאטה עלול להפעיל אפקט דומינו. השוק האמריקאי הפך לכלכלת AI-תלויה, והתלות הזו הופכת אותו לפגיע במיוחד. ניתוחים מראים כי 40% מהצמיחה במדד מאז תחילת 2025 נובעת מחברות AI.
זרם ההשקעות: התרחבות אדירה עם סימני עייפות ראשוניים
ההשקעות בבינה מלאכותית ממשיכות לזרום בקצב מסחרר. מטא הודיעה על תוכנית השקעה של 60-65 מיליארד דולר ב-2025 לפיתוח תשתיות AI. מארק צוקרברג תיאר זאת כ"השקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלנו", והדגיש כי הסכום כולל בניית מרכזי נתונים חדשים עם צריכת אנרגיה עצומה.
- ״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקרוסופט חתמה על הסכם השקעה של 17.4 מיליארד דולר עד 2031 עם חברת נביוס, ספקית תשתיות AI. ההסכם כולל אספקת קיבולת GPU מתקדמות שישמשו להרחבת פלטפורמת Azure AI. מניות נביוס זינקו ב-50% בעקבות ההכרזה.
מטא, אמזון, אלפאבית, אפל ומיקרוסופט יוציאו יחד מעל 400 מיליארד דולר על תשתיות AI ב-2025. אורקל וסיסקו מגבירות השקעות בתשתיות ענן מבוססות AI ולמעשה כמעט כל חברה טכנולוגית מגדילה השקעות ב-AI כדי להיות חלק מהמשחק הגדול.
הנתונים מצביעים על צמיחה מואצת, אך גם מדגישים את הסיכון: ההשקעות מבוססות על ציפיות להכנסות עתידיות עצומות. אם אלה לא יתממשו, הן עלולות להפוך לנטל כבד. עלויות האנרגיה למרכזי נתונים צפויות לזנק ב-160% עד 2030, מה שמגביר לחץ על שולי הרווח כשההשקעות הענקיות האלו גם יתבטאו בפחת בדוחות הכספיים ואולי במקרים מסוימים גם הוצאות מימון.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תלות קריטית: כיצד AI שולט במדדי השוק
התלות של שוק המניות ב-AI מתבטאת במספרים קשים. אנבידיה, יצרנית השבבים המובילה, מהווה 8% ממשקל מדד S&P 500, שבע החברות המובילות: אנבידיה, אפל, מיקרוסופט, אלפאבית, אמזון, מטא וטסלה - תופסות יחד 35% ממשקל המדד.
חברות נוספות מחזקות את התלות: אורקל, פלנטיר וסיסקו מוסיפות כ-3% נוספים. בסך הכל, כמעט 40% ממשקל S&P 500 קשור ל-AI, מה שגולדמן זאקס מכנה "ריכוזיות קיצונית". במדד נאסד"ק, זה בולט הרבה יותר, שבע המופלאות מעל 50% ויחד עם החברות המרכזיות שנוגעות בתחומי ה-AI, מדובר על 70%. בפועל, כאמור, כל מגזר הטכנולוגיה נוגע בצורה כזו או אחרת ב-AI. כולן משקיעות בתחום.
אם מגמת ההשקעות תתהפך, ההשפעה תהיה רחבה. ירידות במניות הטק עלולות לגרור מכירות פאניקה שיפגעו בסקטורים אחרים.
מבט היסטורי: בין בועת הדוט-קום למציאות של AI
הדינמיקה הנוכחית מעוררת השוואות לבועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90, כשציפיות מופרזות מהאינטרנט דחפו את נאסד"ק לעלייה של 400% בין 1995 ל-2000, רק כדי לקרוס ב-78% בשלוש השנים הבאות.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הזהיר לאחרונה כי "שוק ה-AI נמצא בבועה", והשווה אותו לדוט-קום. עם זאת, ההבדלים מהותיים: בניגוד לדוט-קום, חברות ה-AI המובילות הן תאגידים מבוססים עם תזרים מזומנים חזק. מיקרוסופט רשמה רווחים של כ-100 מיליארד דולר, ומטא מעל 50 מיליארד.
גולדמן זאקס מעריך כי צמיחת ההוצאות על ענן AI תאט מ-54% ל-26%. מורגן סטנלי טוען כי "השיא של מחזור ההשקעות בהון כבר מאחורינו".
גורמים נוספים שישפיעו לשלילה: עליית עלויות אנרגיה, מחסור בשבבים מתקדמים, ורגולציה גוברת באירופה ובארה"ב. ה-P/E של S&P 500 עומד על 29, גבוה ב-40% מהממוצע ההיסטורי, מה שמגביר את הסיכון לתיקון.
גולדמן זאקס אינו ממליץ למכור, אך ממליץ על גיוון והגנות. לגישתו, השנתיים הקרובות יהיו תקופה של תנודתיות גבוהה, עם AI כמנוע צמיחה מרכזי אך גם כמקור סיכון עיקרי.
- 3.חדשות טובות לנייס (ל"ת)חדשות טובות לנייס 14/09/2025 18:09הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 14/09/2025 18:06הגב לתגובה זובדכ כתבות מבהילות נועדו למשקיעים חלשים שמישהו מחכה להם במחיר נוח להגדיל רכישה.
- 1.שון 14/09/2025 16:51הגב לתגובה זואבל... מי מוכר
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
מניתוח הנתונים הקרים ועד למגפת הסיפורים הדיגיטלית: כך פסיכולוגיית ההמונים מעצבת את עתיד שוק ההון
הרעיון שכלכלה היא מדע מדויק מושרש עמוק במאה ה-20, עם אימוץ מודלים מתמטיים והנחות רציונליות שמטרתן לחזות תוצאות כמו בפיזיקה. אבל משברים חוזרים - כמו זה של 2008 עם ירידת תוצר של 4.3% בארה"ב, בועת הנדל"ן שגרמה להפסדים של 8 טריליון דולר, ובועות טכנולוגיה עדכניות יותר - מראים שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם המודלים.
חוקרי הכלכלה ניקולה ג'נאיולי, אנדריי שלייפר ורוברט וישני פיתחו גישה שמדגישה ציפיות לא רציונליות והשפעה הדדית. כפי שהם כותבים במאמרם מ-2015: "משקיעים מגיבים יתר על המידה לסדרת חדשות טובות, כי סדרה כזו מייצגת מצב טוב. כמה חדשות רעות לא משנות את דעתם כי המצב הטוב עדיין מיוצג, אבל מספיק חדשות רעות מובילות לשינוי רדיקלי באמונות ולמשבר פיננסי".
הכלכלה היא מערכת חברתית פתוחה, המושפעת מאמון, פחד ודינמיקה קבוצתית. שווקים הם זירה של סיפורים, לא רק מנגנון הקצאת משאבים יעיל. רוברט שילר מוסיף בספרו "כלכלה נרטיבית": "אם לא נבין את המגפות של נרטיבים פופולריים, לא נבין באופן מלא שינויים בכלכלה והתנהגות כלכלית. נרטיבים הם וקטורים מרכזיים לשינוי מהיר בתרבות, ברוח התקופה ובהתנהגות כלכלית".
מעגל הקסמים של נרטיבים בבועות פיננסיות
נרטיב כלכלי הוא סיפור פשוט שמסביר מציאות מורכבת ומאפשר פעולה מהירה בעולם לא ודאי. הוא אמנם תמיד חלקי, אבל שימושי. דוגמה קלאסית: האקסיומה "אין אלטרנטיבה להשקעה במניות" (TINA) בתקופות ריבית נמוכה, שהובילה לעלייה של 26% במדד S&P 500 ב-2023 למרות ריבית של 5.5%.
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נרטיבים מחזקים את עצמם באופן מעגלי: סיפור יוצר אמון, אמון מגדיל ביקוש, ביקוש מעלה מחירים, ומחירים מאשרים את הסיפור. בבועת הנדל"ן של 2006-2000, עליות מחירים שנתיות של 10% חיזקו את האמונה ש"נדל"ן תמיד עולה", למרות חוב משקי בית שהגיע ל-127% מהתוצר. כשהסיכונים מתממשים, הקריסה חדה: ירידה של 27% במחירי בתים בין 2006 ל-2012.
