שחר ברכה, שותף ומוביל תחום AI, ענן ודאטה ב-Deloitte ישראל. קרדיט: דלויטשחר ברכה, שותף ומוביל תחום AI, ענן ודאטה ב-Deloitte ישראל. קרדיט: דלויט

הקרב על חופש הידע

שחר ברכה - שותף ומוביל תחום AI, ענן ודאטה ב-Deloitte ישראל ולשעבר ראש רשות התקשוב הממשלתי - על הקלות הבלתי נסבלת של התשובה המנוסחת לעילא של המודלים הגדולים של ה-AI, ומעלה שאלה לגבי השקיפות של קבלת ההחלטות שמתווכות לנו את המידע

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

בשנות ה-90, כשהאינטרנט רק החל לחדור לבתים, לראשונה בהיסטוריה האנושית נוצרה תחושת שחרור אמיתית סביב המידע. כל תשובה הייתה במרחק חיפוש, כל שאלה יכלה לזכות למאה תשובות שהיו שונות, לפעמים סותרות או מאתגרות. החיפוש הפך למסע. למדנו לחשוב דרך קישורים, להצליב מקורות, לזהות מניפולציות ולבנות תודעה ביקורתית מתוך גישה חופשית. 

היום, בעידן הבינה המלאכותית, משהו יסודי משתנה. אנחנו לא מחפשים אלא שואלים. במקום מאה תשובות מקבלים רק אחת. מנוסחת היטב, נראית מוסמכת, לרוב משכנעת. 

וכאן מתחיל הפער. מה לא נאמר בה? מה הושמט? איזו זווית לא עברה את סף הבינה המלאכותית? אנחנו כבר לא רואים את כל הקישורים, לא בוחרים את המקורות ולא יודעים מה האלגוריתם סימן כ"לא רלוונטי" או "רגיש". מה שנראה כגישה מהירה לאמת הוא לעיתים קיצור דרך לאשליה של ידע. 

אנחנו רגילים לחשוב שהבינה המלאכותית מרחיבה את הידע, אך ייתכן שהיא דווקא מצמצמת אותו. לא מתוך כוונה רעה אלא מתוך מנגנון. אלגוריתמים שמבצעים תוך אלפית השנייה סינון, עיבוד, תיעדוף ולעיתים קרובות גם השמטה. 

לא מדובר באיזה חזון עתידי מאיים. ברוסיה, לדוגמא, הוחלט לחסום לחלוטין את ChatGPT מחשש להשפעה מערבית על תמימות האזרחים. בסין הרגולציה מחייבת כל חברת AI להגיש תכנים התואמים את ערכי המפלגה הקומוניסטית ומודלים שאינם עומדים בדרישות נחסמים או מוגבלים. 

מדובר לא רק בפיקוח אלא בעיצוב תודעתי מכוון שיוצר מערכת אוטונומית לכאורה, אך מוגבלת מבפנים ומצומצמת לרעיונות חיצוניים או מאתגרים. 

השאלה היא לא רק מה קורה ברוסיה או בסין, אלא מה יקרה במדינות המערב. האם גם בעולם הדמוקרטי מודלים יקודדו כך שיקדמו תכנים בהתאם לאינטרסים תאגידיים? האם אלגוריתמים שמשרתים יעדים מסחריים ינטרלו תכנים שנחשבים רגישים למפרסמים? ומה יעלה בגורל תחומי הליבה של החברה האנושית – חינוך, עיתונות, רפואה, משפט וכלכלה – אם יתבססו על תשתיות ידע חסרות שקיפות. 

כבר עכשיו ראינו שופטים ועורכי דין מצטטים פסקי דין שמעולם לא נכתבו, רופאים מחפשים אבחנות בצ'אט ומערכי חינוך שלמים בבתי ספר שנבנים בחוכמת (או בצנזורת) האלגוריתם. 

קיראו עוד ב"BizTech"

מנוע החיפוש הקלאסי לא מושלם, אבל הוא לפחות מציע גישה, מגוון תוצאות ובעיקר את זכות הבחירה. בבינה מלאכותית נקבל תשובה אחת שהיא אמנם מרשימה ושוטפת, אבל מעלימה את כל מה שנותר מאחור ובעיקר את השיקולים שמאחורי ההחלטות. 

זו לא רק שאלה טכנית, זו שאלה של שליטה. האלגוריתמים לא נוצרים בוואקום ועלותם גבוהה מאוד. ממשלות עלולות להכתיב מדיניות תוכן, חברות פרטיות עלולות להעדיף את שורת הרווח וגופים עסקיים את תדמיתם הנקייה. 

וכך, בתוך ההתלהבות הגדולה שלנו מהצעצוע החדש, אנחנו מפספסים את המציאות החדשה שמתגבשת כאן. מציאות של ידע סלקטיבי. לא עיתונאים, לא חוקרים, לא אינסוף אפשרויות אלא קוד. מי בנה אותו? מי בחר את מקורותיו? מי קבע מה לגיטימי? 

כולם מדברים על האתיקה בבינה המלאכותית, אבל הגיע הזמן לדבר גם על הכוח שלה. זו שאלה של דמוקרטיה, של חירות. לא מה ראוי לדעת אלא מה ניתן לדעת. אם פעם נלחמנו על חופש הביטוי, ייתכן שהמאבק הבא יהיה על חופש הגישה לידע. לא רק לומר את דעתך, אלא לדעת בכלל שיש דעה אחרת.

לקריאה נוספת: 

האם גוגל הפכה להיות "שחקן רע"?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.


בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ