נפסלו למושב משיקולים זרים - הוועד ישלם מאות אלפי שקלים

בפסק דין ארוך ומנומק שניתן cאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט עמית כהן קיבל את תביעתם של האחים יגל ורעות מימון בחלקה, וקבע כי הסירוב של האגודה השיתופית במושב זוהר לקבלם כחברים היה נגוע בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ושיקולים זרים. ההחלטות האלה גרמו לכך שהאחים איבדו את ההזדמנות לרכוש שתי נחלות חקלאיות, אף שהשניים עמדו בכל התנאים המהותיים והציעו הצעות רכישה גבוהות שזכו בהתמחרות. בית המשפט חייב את יו"ר הוועד לשעבר, אהרון אסל, בפיצויים חריגים בסכום מצטבר של יותר מ1.3 מיליון שקל, וקבע כי התנהלותו מהווה דוגמה קיצונית להפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי.

הפרשה החלה כשיגל מימון ניסה לרכוש את נחלה 60 במסגרת הליך כינוס נכסים. הוא הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר וזכה בהתמחרות, אך התנגדות האגודה לקבל אותו כחבר הביאה לכך שבית המשפט שינה את החלטתו ואישר את מכירת הנחלה למציע אחר. לאחר מכן ניסו האחים לרכוש את נחלה 78, שהיתה בבעלות משפחתם ונמכרה אף היא בהליך כינוס נכסים. גם הפעם נדחתה בקשת החברות שלהם, אף שניתנה להם זכות קדימה לרכישה, והנחלה נמכרה לאדם אחר. בפסק הדין שפורסם, ציין השופט כי, "מסקנתי היא שיגל לא זכה לרכוש את נחלה 60, ואף אחד מהתובעים לא זכה לרכוש את נחלה 78, עקב התערבות האגודה בהליכי הכינוס וסירובה לקבלם לחברות באגודה".

השופט כהן הקדיש חלק נרחב בפסק הדין לבחינת התנהלותו של אסל, ששימש בתקופה הרלוונטית בתחילה יועץ מלווה לוועד ובהמשך יו"ר הוועד. לדבריו, אסל "פעל בחוסר תום לב קיצוני כדי למנוע את קבלת התובעים לחברות באגודה, משיקולים זרים ובהיותו בניגוד עניינים", והוסיף כי החלטותיו נבעו מיריבות אישית ארוכת שנים עם אביהם של האחים, תמיר מימון. בין היתר, נקבע כי אסל יצר מצג שווא בבית המשפט באמצעות הצגת תקנון שבו צוין גיל סף שגוי של 21 שנה לחברות באגודה, אף שהתקנון הרשמי קובע גיל מינימום של 18 בלבד. השופט ציין כי, "אסל גיבש את דעתו להכשיל את יגל, בלי לבחון את התאמתו לחברות באגודה, משיקולים אשר אינם קשורים ליגל".

השפעת היו"ר על חברי הוועד היתה דומיננטית

עוד נחשף בפסק הדין כי לבתו של אסל היתה כוונה לרכוש את אחת הנחלות, וכי לאסל היו קשרים עסקיים עם משפחתו של מי שזכה לבסוף בנחלה 78. העובדות האלה יצרו, לדברי השופט, ניגוד עניינים חמור שהיה צריך למנוע את מעורבותו של אסל בהחלטות הוועד. השופט קבע כי, "לא יעלה על הדעת שאסל יפעל באופן המסייע לבנו של המעסיק שלו לרכוש את נחלה 78, תוך הכשלת התובעים", וקבע כי השפעתו על יתר חברי הוועד היתה דומיננטית עד כדי כך שהם לא הפעילו שיקול דעת עצמאי.

• ההורים מינו בן ממשיך לנחלה - זו הסיבה לפסילתו
• הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט גם לא חסך את ביקורתו משאר חברי הוועד. הוא קבע כי בריז'ט ברבי ודוד מימוני, "הפרו את חובותיהם לנהל הליך שקוף והוגן בבקשות החברוּת", וחייב אותם בפיצויי הסתמכות. גם חברת הוועד מירן אמסלם נמצאה אחראית לגבי נחלה 60 ונדרשה לפצות את יגל, אך תביעת רעות נגדה נדחתה לאחר שהוכח כי נמנעה בהצבעה בעניין נחלה 78. לעומת זאת, התביעה נגד אריאלה ברמי נדחתה לחלוטין לאחר שהוכח כי גם היא נמנעה מהצבעה ולא היתה שותפה פעילה בהחלטות.

בית המשפט הדגיש בהכרעתו כי אף שבמצב רגיל הוא לא מתערב בהחלטות של אגודות שיתופיות בנוגע לקבלת חברים, במקרים חריגים וקיצוניים ניתן ואף נדרש להתערב. השופט ציטט את ההלכה בעניין פרינץ, שלפיה שלב בחינת החברות הוא שלב טרום חוזי החייב להתנהל בתום לב ועל פי עקרונות של הגינות ושוויון. במקרה הזה, הוא קבע, נפלו פגמים מהותיים בהליך: הוועד הודיע על התנגדותו עוד לפני שהוגשה בקשת החברות, לא ניתנה לתובעים זכות טיעון, נמנעה מהם האפשרות לערער בפני האסיפה הכללית, וההחלטות התקבלו ללא הנמקה מספקת. כמו כן, חברי הוועד העבירו בפועל את שיקול הדעת לאסל, בניגוד לעקרונות התקנון והחוק.

שווי הנחלה הראשונה עלה במיליון שקל

בסוגיית הנזקים קיבל בית המשפט את חוות דעת השמאי שמינה, שהעריך כי שווי נחלה 60 עלה מ-2.5 מיליון שקל בעת ההתמחרות ל-3.5 מיליון שקל במועד הגשת התביעה, ואילו שווי נחלה 78 עלה מ-2.8 ל-3.5 מיליון שקל באותה תקופה. לפיכך נפסק ליגל פיצוי בגין ההפרש בשווי הנחלה, בסכום כולל של 980 אלף שקל, וכן 150 אלף שקל בגין עוגמת נפש, ואילו רעות תפוצה ב-200 אלף שקל, ובתוספת של 50 אלף שקל בגין עוגמת נפש. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "אני מחייב את אסל לשלם ליגל סכום של 1,130,000 שקל ולרעות סכום של 250,000 שקל", לצד חיוב יתר חברי הוועד והאגודה בפיצויים נוספים לפי חלקם.

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

השופט כהן סיכם כי התנהלות האגודה במקרה זה חרגה מכל אמת מידה סבירה, וכי "הוועד גיבש את דעתו מראש, מבלי לבחון את בקשת המועמדוּת של יגל, ומבלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להציג את מועמדותו". לדבריו, החיוב בפיצויי קיום נגד אסל נועד לשדר מסר ברור בדבר הצורך בהגינות ותום לב בהחלטות ועדות קבלה באגודות שיתופיות, בייחוד כשמדובר בזכות לרכוש נחלה משפחתית. השופט אף העיר בהכרעת הדין כי, "אם הוועד היה פועל בתום לב ומתוך רצון אמיתי לבחון את התאמתם של התובעים לחברות באגודה, כוונותיהם ברכישת הנחלות והאם הם מתכוונים להתגורר בהן, היה הוועד מזמן אותם להתייצב בפניו ובוחן את הדברים".

למה בכלל צריך להיות חבר באגודה כדי לקנות נחלה במושב?

במושבים רבים הנחלה היא חלק מהאגודה השיתופית, ולכן מי שרוצה לרכוש נחלה חייב קודם להתקבל כחבר באגודה. החברות היא תנאי כדי לגור במושב, להצביע באסיפות ולהחזיק בזכויות המלאות בנחלה. בלי חברות, אי אפשר להשלים את העסקה.

מה זה אומר שבית המשפט דיבר על ניגוד עניינים?

ניגוד עניינים הוא מצב שבו מי שמקבל החלטה מושפע גם משיקולים אישיים או עסקיים שמטים את שיקול הדעת שלו. כאן השופט קבע שיו"ר האגודה לשעבר היה מסוכסך עם אביהם של האחים, וגם היו לו קשרים עסקיים שגרמו לו לפעול נגד קבלתם לאגודה - ולכן ההחלטות שלו לא היו נקיות.

למה השופט לא הסתפק בלבטל את ההחלטה, אלא גם פסק פיצויים גבוהים כל כך?

השופט רצה לא רק לתקן את העוול אלא גם להעביר מסר ברור לוועדי מושבים אחרים, כדי שלא יפעלו משיקולים אישיים ושישמרו על תום לב והוגנות. פיצויי הקיום הגבוהים נועדו להרתיע מקרים דומים בעתיד.

מה זה פיצויי קיום?

אלה פיצויים שנועדו לשים את הנפגע במצב שבו היה נמצא אם ההסכם היה מתקיים כמו שצריך. במקרה הזה, הכוונה לכמה האחים היו מרוויחים אם היו מצליחים לרכוש את הנחלות בזמן, כולל עליית הערך שלהן עד יום הגשת התביעה.

האם זה אומר שעכשיו האחים כן יקבלו את הנחלות?

לא בהכרח. פסק הדין עסק בפיצויים ולא בהחזרת הנחלות עצמן. הנחלות כבר נמכרו לאחרים, ולכן בית המשפט פיצה את האחים בכסף על הנזק שנגרם להם.

למה השופט כתב שהוועד היה צריך לזמן את האחים לשיחה?

מכיוון שחלק מההליך התקין הוא לאפשר למועמד להסביר את עצמו ולענות על שאלות. זה חלק מזכות הטיעון. כאן הוועד החליט לדחות אותם בלי לשמוע אותם בכלל – וזה פגם מהותי.

האם כל חברי הוועד נחשבים אחראים באותה מידה?

לא. השופט הבחין בין מי שהוביל את ההחלטות ובין מי שנמנע או לא היה שותף פעיל. היו כאלה שחויבו בפיצויים מלאים, כאלה שחויבו בסכומים קטנים יותר, והיו גם כאלה שזוכו לגמרי.

איך נקבע גובה הפיצוי?

בית המשפט מינה שמאי שבדק בכמה עלו ערכי הנחלות מאז ההתמחרות ועד מועד הגשת התביעה. הפיצוי חושב לפי ההפרש הזה בתוספת סכום על עוגמת נפש שנגרמה לאחים.

במקרה אחר, בפסק דין שניתן במרץ האחרון בבית משפט השלום בתל אביב, הכריע השופט אביים ברקאי בסוגיה מורכבת שהעסיקה את בעלי המשק במושב כפר אז"ר במשך עשרות שנים. התובעים, נורית ברק וגדי ליפוביצקי, ירשו את זכויותיהם במשק מהוריהם, אך גילו כי לא רק שלא קיבלו פיצוי על קרקע שנגרעה מהמשק שלהם, אלא שהאגודה השיתופית של המושב אף החליטה, כעבור שנים רבות, לסווג את המשק שלהם כ"נחלה חסרה" – החלטה שהובילה לאובדן מחצית מהחלוקות הכספיות המגיעות להם. בפסק דינו, ביקר השופט ברקאי בחריפות את התנהלות האגודה, קבע כי מדובר בפעולה חסרת תום לב, והורה להחזיר למשק את מעמדו כ"נחלה מלאה". הסיפור מתחיל ב-1982, כשבמסגרת תהליכי תכנון ופיתוח של האזור, נגרעו כ-9.5 דונמים מאדמת משק ליפוביצקי. הגריעה בוצעה כחלק מהחלטות תכנוניות שנועדו להסדיר את המבנה האורבני בכפר אז"ר, והאגודה השיתופית של המושב קיבלה בתמורה שטח חלופי בגודל 20 דונם. עם זאת, בעלי המשק עצמם - הורי התובעים - לא קיבלו שום פיצוי אישי עבור הקרקע שנלקחה מהם. לאורך השנים, ניסו בעלי המשק לקבל הכרה כלשהי באובדן הקרקע, וב-1992 החליטה האגודה עצמה להכיר במשק כ"נחלה מלאה" - מה שאיפשר לתובעים לקבל את מלוא החלוקות הכספיות הנהוגות במושב. במשך כשלושה עשורים לא ערער איש על מעמדו של המשק, אך ב-2020, האגודה השיתופית שינתה לפתע את עמדתה. בהחלטה חד-צדדית, הודיעה האגודה לתובעים כי המשק יסווג מחדש כ"נחלה חסרה". משמעות הדבר היתה קיצוץ של 50% בזכויות הכלכליות של המשק.