
משרד התיירות יעביר 160 מיליון שקל לשיפוץ מלונות שאירחו מפונים
המשרד יתחיל לשלם מענקים לכ-400 מקומות לינה ברחבי הארץ שאירחו עשרות אלפי מפונים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הסכום יחולק בהתאם למספר הלינות ורמת האירוח, וייועד לשיפוץ הנזקים שנגרמו בתקופת השהות הממושכת של המפונים - משפחות עם ילדים, ולעתים גם חיות מחמד.
 המהלך נועד לסייע לענף המלונאות להתמודד עם הפגיעה שחווה בתקופה של ירידה בתיירות הכללית - ומחו"ל בפרט
משרד התיירות החל בהעברת מענקי שיפוץ למלונות, צימרים, דירות אירוח ואכסניות ששימשו בית למפונים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 ועד סוף דצמבר 2024. מדובר בתקציב כולל של כ-160 מיליון שקל, שיחולק לכ-400 מקומות אירוח ברחבי הארץ. ההקצאה לכל אחד מהם חושבה בהתאם למספר הלינות שהוכרו ולרמת הסיווג של המקום, כשהממוצע עומד על כ-400 אלף שקל ומגיע עד ל-2.7 מיליון שקל לאותם מתקנים שאירחו עשרות אלפי לינות. במשרד הסבירו כי המעבר מאירוח תיירותי קצר טווח לשהות ממושכת של משפחות ואף בעלי חיים גרם לשחיקה במבנים ובציוד, ולכן יכללו השיפוצים עבודות צביעה, החלפת שטיחים, תיקוני ריהוט והחזרת השטחים הציבוריים לרמה הנהוגה בתעשייה.
מאז תחילת המלחמה שוכנו כ-100 אלף מפונים במאות מקומות אירוח - מהלך שאיפשר לספק פתרון דיור מיידי לאזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם. במשרד התיירות מדגישים כי אף שהפעלת מערך הפינוי האזרחי אינה בתחומי אחריותם, הם בחרו להירתם למשימה כחלק מהמאמץ הלאומי. לפי נתוני המשרד, המהלך חסך למדינה יותר מ-7 מיליארד שקל, בזכות הפער בין התעריף ששולם למלונות לבין זה ששולם למפונים ששוכנו בקהילה, ובמקביל שמר על תעסוקה בענף המלונאות בתקופה שבה תיירות החוץ צנחה.
שר התיירות, חיים כץ, אמר כי, "כפי שהתחייבנו, משרד התיירות מעביר תקציב ייעודי למלונות שלקחו על עצמם משימה לאומית, ופתחו את שעריהם כדי לשמש בית חם עבור
 עשרות אלפי מפונים. מדובר במהלך נוסף שאנו מבצעים לשיקום התעשייה, לטובת החזרת רמת האירוח לקדמותה".
המהלך הנוכחי משתלב במציאות מורכבת בענף המלונאות, שנמצא עדיין בתהליך התאוששות מהמלחמה. לפי נתוני הלמ"ס, מספר הלינות במלונות בינואר-מאי 2025 ירד ל-7.8 מיליון לעומת 9.3 מיליון לינות בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 16%. שיעור התפוסה הארצית בתקופה הזו הגיע ל-50.6% בלבד. בירושלים נרשמה תפוסה של 36.9%, בצפון הנתון הזה הגיע ל-39.8%, ואילו בתל אביב - 47.6%. הדרום בלט מנגד עם תפוסה של 66%, בעיקר הודות לאילת, שעדיין נהנית מביקושים נאים.
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פתאל, ישרוטל ודן הציגו בדו"חות האחרונים שפרסמו, עבור הרבעון השני של 2025, ירידה ברווח התפעולי. הירידה הזו נרשמה בעקבות המלחמה מול איראן ומלחמת חרבות ברזל. מלבד
 ההשפעה החד־פעמית של מבצע עם כלביא ברבעון השני, נראה שלהפסקת הטיסות של החברות הזרות לישראל ולירידה המשמעותית שנרשמה בכניסת תיירים, תהיה השפעה ארוכה משמעותית יותר על מגזר התיירות בישראל - וייתכן גם שהאמירה
 שסיפק אתמול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבי הבידוד הבינלאומי של ישראל, מצביעה על כך שהשינוי אינו קרוב.
העברת המענקים אמורה לסייע למקומות האירוח לשוב לפעילות מלאה ברמה תיירותית תקנית, בתקווה שהשיפוץ וההשקעות יחזקו את הענף לקראת עונות התיירות הבאות ויתרמו לחזרתו למסלול צמיחה, אבל השאלה הגדולה היא האם ועד כמה יחזרו לכאן התיירים מחו"ל. הישראלים לבדם לא יוכלו להחזיק את תעשיית התיירות המקומית מעל המים לבדם.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

