נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.

הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע

דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.

פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.

הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.

• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• טראמפ חתם על הצו ומניות הקנאביס מגיבות בתנודתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.

תחזיות רווח לעומת דיווח שוטף

אל תתבלבלו בין ויתור על תחזיות רווח לרבעון לבין ביטול חובת הדיווח עצמה. כבר ב־2018 קראו וורן באפט וג'יימי דיימון לחברות לשקול להפסיק לפרסם תחזיות רווח רבעוניות, שלדבריהם מעודדות התמקדות קצרת טווח. אולם שניהם הדגישו כי תמיכתם בכך אינה מתפרשת כהתנגדות לדיווח כספי שוטף, אותו ראו כחיוני לשקיפות בשוק.

גם אם רשות ניירות הערך תאמץ את הצעת טראמפ, לא ייעלם הדיווח הרבעוני לחלוטין. הוא פשוט יחדל להיות חובה. חברות רבות עשויות להמשיך לדווח מרצונן, ואחרות יצטרכו לשקול אם החיסכון מצדיק פגיעה אפשרית במוניטין ובהערכת השוק. לא ברור איך משקיעים פרטיים יגיבו לאובדן גישה למידע עדכני. משקיעים פסיביים, המסתפקים בהשוואה למדדי שוק, ממילא פחות מעיינים בדוחות. אך משקיעים אקטיביים – אלה שמובילים את גילוי המחירים – בוודאי ישימו לב.

• קרניבל מזנקת לאחר העלאת תחזיות הרווח ותחזור לחלק דיבידנד
• פאלו אלטו וגוגל מעמיקות שותפות אסטרטגית בעסקה של כ-10 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות...

מאבק שלא נגמר

אחרי שערוריות השחיתות החשבונאית של תחילת שנות האלפיים - כשחברות כמו אנרון ווורלדקום קרסו בגלל זיופים רחבי היקף - הקונגרס ורשות ניירות הערך החליטו לחזק את הפיקוח. הם חייבו חברות ציבוריות בדיווח מחמיר יותר ובכללי ממשל תאגידי נוקשים.

אבל תמיד יש תגובת נגד. החברות התלוננו שהעומס הרגולטורי כבד מדי, בעיקר לחברות הקטנות. הן טענו שהעלויות של עמידה בכל הדרישות גוזלות יותר מדי משאבים וגורמות להן להימנע מלהיות ציבוריות. הקונגרס הקשיב והקל על חלק מהדרישות, בעיקר עבור חברות ציבוריות קטנות שנחשבות פחות מסוכנות למערכת.

אם הרשות לניירות ערך האמריקנית תלך בכיוון של טראמפ, יכול להיות שממשל עתידי יחזיר את החובה לדווח מדי רבעון. תנודות רגולטוריות כאלה הן מקור קבוע לחוסר יציבות שמטריד הן את המשקיעים והן הנהלות.