יחסי ציבור - אינטרנט או עיתונות כתובה?
כידוע, יחסי ציבור הם הפעולה של – הבאת דברים טובים לידיעת הציבור. המשמעות היא חשיפת פעולות ומעשים בעלי ערך ותוכן חיובי בשלל סוגי המדיה.
ההגדרה של יחסי ציבור פשוטה וברורה והמטרה שלה הינה להגיע לקהל היעד וליצור הסכמה חיובית לגבי אותו מוצר, עסק, אדם ורצון לקבל אותו.
אולם, כאן עולה השאלה המורכבת – היכן הכי כדאי לפרסם? המדיה כיום מכילה בתוכה את העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, כמו גם את האינטרנט ומנועי החיפוש.
אין חדש באמירה כי עולם התקשורת הפך דינאמי ותחרותי מאי פעם. בעוד העיתונות הכתובה עושה כמיטב יכולתה להיות צעירה ועדכנית התחרות עם האינטרנט שמתעדכן ומשתנה און ליין בכל שעות היום היא כמעט בלתי אפשרית.
ניתן להגיע למסקנה שרבים חושבים כי היא נכונה ולומר - כיוון שהאינטרנט הוא הדבר הבא התקשורת רצוי לבסס את כל קווי התקשורת באינטרנט מתוך ראייה שזה מוקד המידע המרכזי והעיקרי היום ובעתיד. אך, לא כך הדבר.
ניתן לנצל בצורה טובה הן את תקשורת האינטרנט והן את העיתונות הכתובה. במאמר זה אנסה לעמוד על היתרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנצל אותן ליחסי ציבור.
היתרונות של העיתונות הכתובה
1. העיתונות הכתובה ביססה את עצמה כבר שנים כדבר הכי חשוב בעולם התקשורת. "אם אתה שם- אתה חשוב, אתה קיים". רבים מהאנשים רואים עדיין חשיבות ואמינות גדולה ורבה יותר בכתבה שתופיע בעיתונות הכתובה ובהרגשה כי החשיפה היא רחבה יותר. ופונה לקהל רחב יותר.
2. הפנייה בעיתונות הכתובה הינה בד"כ לקהל בוגר יותר ומחושב יותר שלרוב גם אם נחשף לתקשורת האינטרנט , יעדיף את העיתונות הכתובה.
3. גופי תקשורת רבים מסתמכים על ידיעות מהעיתון ונותנים להם עדיפות "כבר סמכא" מאשר לתקשורת האינטרנט.
היתרונות של תקשורת האינטרנט
1. מיידיות ורלוונטיות אינסופית. ניתן לפרסם כל דבר כל הזמן באופן מיידי ומאוד מהיר. המידע הנחשף באינטרנט נשמר לתמיד. בכתיבת שם העסק, המוצר או החברה במנועי החיפוש ניתן יהיה לאתר כתבות שפורסמו בעבר וכך למעשה האינטרנט הופך את כתבות הפרסום ויחסי הציבור לרלוונטיים ומשפיעים כל הזמן. כמו כן האינטרנט היא רשת תקשורת בינלאומית המגיע לכולם.
2. שימוש באינטרנט לטקטיקות יחסי ציבור- בניית אתרים, פורומים ובלוגים לצרכי פרסומים, הסברים וקידומי מכירות של מוצרים. פרסום מאמרים מקצועיים במטרה לשתף בידע ובמקצועיות ולשווק את החברה, מוצר ,אדם.
3. קהל היעד הינו קהל טכנולוגי- טווח גילאים צעיר בדרך כלל או אנשי תקשורת ומחשבים. מתעדכנים כל הזמן ובצורה שוטפת ונחשפים לכמות עצומה של ידע ועדכונים.
למעשה, כפי שניתן לראות מהאמור לעיל בעשיית יחסי ציבור אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. יש להשכיל ולנצל את השתיים בצורה נכונה.
ייתכן, כי בעולם החדשות הפרמטרים לבחינת יתרונות וחסרונות תהיה שונה . אולם בבדיקת חשיפה לתכנים פרסומיים ושיווקים יש להשכיל ולנצל את שתי המדיות בצורה נכונה ואין להספיד אף אחת מהן טרם זמנה.
יש לבנות קווי תקשורת טובים ומבוססים בכל אחת מהמדיות ולהפעיל אותן בהתאם לפרסום הרלוונטי ולאפקט אותו אנו רוצים ליצור.
היעילות תלוית קהל יעד ולכן אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. כאשר מדובר במדיות כל כך חשובות ופעילות בעידן התקשורת לפעמים קשה להחליט מה יותר טוב. המסקנה היא שאין מדיה אחת רלוונטית. כל מדיה היא נכונה כאשר היא ממוקדת עבור קהל המטרה של הלקוח.
אם מדובר במוצר אינטרנטי אשר קהל המטרה שלו הוא צעירים וסטודנטים אז כתבה באינטרנט תהיה יעילה יותר מכתבה בעיתונות כתובה. אם יש לך מוצר שקהל המטרה שלו הוא הגיל השלישי אז מן הסתם יהיה יעיל יותר לתקשר עימו דרך עיתונות כתובה או תכנית טלוויזיה ספציפית לנושא.
חברת יחסי הציבור יכולה להשפיע גם על לקוחות מקובעים. נכון, ישנו קיבעון אצל הלקוחות שמכירים עיתונים מובילים וחושבים שרק משם תבוא הישועה אך חברת יחסי ציבור טובה תשכיל ללמד את הלקוח ולגרום לו להבין שמה שהוא צריך כדי לגדול זה לקוחות מעל הכל. לצורך זה הוא נעזר במדיה זו או אחרת אך היא רק אמצעי, עוד דרך מיני רבות להגיע אל קהל המטרה ולכן החכמה היא למקד את החשיפה מול קהל המטרה ולא להתעסק באם זה אינטרנט או טלוויזיה הכל טוב כאשר התוצאות הסופיות הם שהלקוח ידוע יותר וכמובן מוכר יותר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
