יחסי ציבור - אינטרנט או עיתונות כתובה?
כידוע, יחסי ציבור הם הפעולה של – הבאת דברים טובים לידיעת הציבור. המשמעות היא חשיפת פעולות ומעשים בעלי ערך ותוכן חיובי בשלל סוגי המדיה.
ההגדרה של יחסי ציבור פשוטה וברורה והמטרה שלה הינה להגיע לקהל היעד וליצור הסכמה חיובית לגבי אותו מוצר, עסק, אדם ורצון לקבל אותו.
אולם, כאן עולה השאלה המורכבת – היכן הכי כדאי לפרסם? המדיה כיום מכילה בתוכה את העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, כמו גם את האינטרנט ומנועי החיפוש.
אין חדש באמירה כי עולם התקשורת הפך דינאמי ותחרותי מאי פעם. בעוד העיתונות הכתובה עושה כמיטב יכולתה להיות צעירה ועדכנית התחרות עם האינטרנט שמתעדכן ומשתנה און ליין בכל שעות היום היא כמעט בלתי אפשרית.
ניתן להגיע למסקנה שרבים חושבים כי היא נכונה ולומר - כיוון שהאינטרנט הוא הדבר הבא התקשורת רצוי לבסס את כל קווי התקשורת באינטרנט מתוך ראייה שזה מוקד המידע המרכזי והעיקרי היום ובעתיד. אך, לא כך הדבר.
ניתן לנצל בצורה טובה הן את תקשורת האינטרנט והן את העיתונות הכתובה. במאמר זה אנסה לעמוד על היתרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנצל אותן ליחסי ציבור.
היתרונות של העיתונות הכתובה
1. העיתונות הכתובה ביססה את עצמה כבר שנים כדבר הכי חשוב בעולם התקשורת. "אם אתה שם- אתה חשוב, אתה קיים". רבים מהאנשים רואים עדיין חשיבות ואמינות גדולה ורבה יותר בכתבה שתופיע בעיתונות הכתובה ובהרגשה כי החשיפה היא רחבה יותר. ופונה לקהל רחב יותר.
2. הפנייה בעיתונות הכתובה הינה בד"כ לקהל בוגר יותר ומחושב יותר שלרוב גם אם נחשף לתקשורת האינטרנט , יעדיף את העיתונות הכתובה.
3. גופי תקשורת רבים מסתמכים על ידיעות מהעיתון ונותנים להם עדיפות "כבר סמכא" מאשר לתקשורת האינטרנט.
היתרונות של תקשורת האינטרנט
1. מיידיות ורלוונטיות אינסופית. ניתן לפרסם כל דבר כל הזמן באופן מיידי ומאוד מהיר. המידע הנחשף באינטרנט נשמר לתמיד. בכתיבת שם העסק, המוצר או החברה במנועי החיפוש ניתן יהיה לאתר כתבות שפורסמו בעבר וכך למעשה האינטרנט הופך את כתבות הפרסום ויחסי הציבור לרלוונטיים ומשפיעים כל הזמן. כמו כן האינטרנט היא רשת תקשורת בינלאומית המגיע לכולם.
2. שימוש באינטרנט לטקטיקות יחסי ציבור- בניית אתרים, פורומים ובלוגים לצרכי פרסומים, הסברים וקידומי מכירות של מוצרים. פרסום מאמרים מקצועיים במטרה לשתף בידע ובמקצועיות ולשווק את החברה, מוצר ,אדם.
3. קהל היעד הינו קהל טכנולוגי- טווח גילאים צעיר בדרך כלל או אנשי תקשורת ומחשבים. מתעדכנים כל הזמן ובצורה שוטפת ונחשפים לכמות עצומה של ידע ועדכונים.
למעשה, כפי שניתן לראות מהאמור לעיל בעשיית יחסי ציבור אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. יש להשכיל ולנצל את השתיים בצורה נכונה.
ייתכן, כי בעולם החדשות הפרמטרים לבחינת יתרונות וחסרונות תהיה שונה . אולם בבדיקת חשיפה לתכנים פרסומיים ושיווקים יש להשכיל ולנצל את שתי המדיות בצורה נכונה ואין להספיד אף אחת מהן טרם זמנה.
יש לבנות קווי תקשורת טובים ומבוססים בכל אחת מהמדיות ולהפעיל אותן בהתאם לפרסום הרלוונטי ולאפקט אותו אנו רוצים ליצור.
היעילות תלוית קהל יעד ולכן אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. כאשר מדובר במדיות כל כך חשובות ופעילות בעידן התקשורת לפעמים קשה להחליט מה יותר טוב. המסקנה היא שאין מדיה אחת רלוונטית. כל מדיה היא נכונה כאשר היא ממוקדת עבור קהל המטרה של הלקוח.
אם מדובר במוצר אינטרנטי אשר קהל המטרה שלו הוא צעירים וסטודנטים אז כתבה באינטרנט תהיה יעילה יותר מכתבה בעיתונות כתובה. אם יש לך מוצר שקהל המטרה שלו הוא הגיל השלישי אז מן הסתם יהיה יעיל יותר לתקשר עימו דרך עיתונות כתובה או תכנית טלוויזיה ספציפית לנושא.
חברת יחסי הציבור יכולה להשפיע גם על לקוחות מקובעים. נכון, ישנו קיבעון אצל הלקוחות שמכירים עיתונים מובילים וחושבים שרק משם תבוא הישועה אך חברת יחסי ציבור טובה תשכיל ללמד את הלקוח ולגרום לו להבין שמה שהוא צריך כדי לגדול זה לקוחות מעל הכל. לצורך זה הוא נעזר במדיה זו או אחרת אך היא רק אמצעי, עוד דרך מיני רבות להגיע אל קהל המטרה ולכן החכמה היא למקד את החשיפה מול קהל המטרה ולא להתעסק באם זה אינטרנט או טלוויזיה הכל טוב כאשר התוצאות הסופיות הם שהלקוח ידוע יותר וכמובן מוכר יותר.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
