יחסי ציבור - אינטרנט או עיתונות כתובה?

היכן הכי כדאי לפרסם? יעל לוטן מסבירה מהו כלי המדיה המועדף עבור יחסי ציבור לעסק, אדם או מוצר
יעל לוטן |

כידוע, יחסי ציבור הם הפעולה של – הבאת דברים טובים לידיעת הציבור. המשמעות היא חשיפת פעולות ומעשים בעלי ערך ותוכן חיובי בשלל סוגי המדיה.

ההגדרה של יחסי ציבור פשוטה וברורה והמטרה שלה הינה להגיע לקהל היעד וליצור הסכמה חיובית לגבי אותו מוצר, עסק, אדם ורצון לקבל אותו.

אולם, כאן עולה השאלה המורכבת – היכן הכי כדאי לפרסם? המדיה כיום מכילה בתוכה את העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, כמו גם את האינטרנט ומנועי החיפוש.

אין חדש באמירה כי עולם התקשורת הפך דינאמי ותחרותי מאי פעם. בעוד העיתונות הכתובה עושה כמיטב יכולתה להיות צעירה ועדכנית התחרות עם האינטרנט שמתעדכן ומשתנה און ליין בכל שעות היום היא כמעט בלתי אפשרית.

ניתן להגיע למסקנה שרבים חושבים כי היא נכונה ולומר - כיוון שהאינטרנט הוא הדבר הבא התקשורת רצוי לבסס את כל קווי התקשורת באינטרנט מתוך ראייה שזה מוקד המידע המרכזי והעיקרי היום ובעתיד. אך, לא כך הדבר.

ניתן לנצל בצורה טובה הן את תקשורת האינטרנט והן את העיתונות הכתובה. במאמר זה אנסה לעמוד על היתרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנצל אותן ליחסי ציבור.

היתרונות של העיתונות הכתובה

1. העיתונות הכתובה ביססה את עצמה כבר שנים כדבר הכי חשוב בעולם התקשורת. "אם אתה שם- אתה חשוב, אתה קיים". רבים מהאנשים רואים עדיין חשיבות ואמינות גדולה ורבה יותר בכתבה שתופיע בעיתונות הכתובה ובהרגשה כי החשיפה היא רחבה יותר. ופונה לקהל רחב יותר.

2. הפנייה בעיתונות הכתובה הינה בד"כ לקהל בוגר יותר ומחושב יותר שלרוב גם אם נחשף לתקשורת האינטרנט , יעדיף את העיתונות הכתובה.

3. גופי תקשורת רבים מסתמכים על ידיעות מהעיתון ונותנים להם עדיפות "כבר סמכא" מאשר לתקשורת האינטרנט.

היתרונות של תקשורת האינטרנט

1. מיידיות ורלוונטיות אינסופית. ניתן לפרסם כל דבר כל הזמן באופן מיידי ומאוד מהיר. המידע הנחשף באינטרנט נשמר לתמיד. בכתיבת שם העסק, המוצר או החברה במנועי החיפוש ניתן יהיה לאתר כתבות שפורסמו בעבר וכך למעשה האינטרנט הופך את כתבות הפרסום ויחסי הציבור לרלוונטיים ומשפיעים כל הזמן. כמו כן האינטרנט היא רשת תקשורת בינלאומית המגיע לכולם.

2. שימוש באינטרנט לטקטיקות יחסי ציבור- בניית אתרים, פורומים ובלוגים לצרכי פרסומים, הסברים וקידומי מכירות של מוצרים. פרסום מאמרים מקצועיים במטרה לשתף בידע ובמקצועיות ולשווק את החברה, מוצר ,אדם.

3. קהל היעד הינו קהל טכנולוגי- טווח גילאים צעיר בדרך כלל או אנשי תקשורת ומחשבים. מתעדכנים כל הזמן ובצורה שוטפת ונחשפים לכמות עצומה של ידע ועדכונים.

למעשה, כפי שניתן לראות מהאמור לעיל בעשיית יחסי ציבור אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. יש להשכיל ולנצל את השתיים בצורה נכונה.

ייתכן, כי בעולם החדשות הפרמטרים לבחינת יתרונות וחסרונות תהיה שונה . אולם בבדיקת חשיפה לתכנים פרסומיים ושיווקים יש להשכיל ולנצל את שתי המדיות בצורה נכונה ואין להספיד אף אחת מהן טרם זמנה.

יש לבנות קווי תקשורת טובים ומבוססים בכל אחת מהמדיות ולהפעיל אותן בהתאם לפרסום הרלוונטי ולאפקט אותו אנו רוצים ליצור.

היעילות תלוית קהל יעד ולכן אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. כאשר מדובר במדיות כל כך חשובות ופעילות בעידן התקשורת לפעמים קשה להחליט מה יותר טוב. המסקנה היא שאין מדיה אחת רלוונטית. כל מדיה היא נכונה כאשר היא ממוקדת עבור קהל המטרה של הלקוח.

אם מדובר במוצר אינטרנטי אשר קהל המטרה שלו הוא צעירים וסטודנטים אז כתבה באינטרנט תהיה יעילה יותר מכתבה בעיתונות כתובה. אם יש לך מוצר שקהל המטרה שלו הוא הגיל השלישי אז מן הסתם יהיה יעיל יותר לתקשר עימו דרך עיתונות כתובה או תכנית טלוויזיה ספציפית לנושא.

חברת יחסי הציבור יכולה להשפיע גם על לקוחות מקובעים. נכון, ישנו קיבעון אצל הלקוחות שמכירים עיתונים מובילים וחושבים שרק משם תבוא הישועה אך חברת יחסי ציבור טובה תשכיל ללמד את הלקוח ולגרום לו להבין שמה שהוא צריך כדי לגדול זה לקוחות מעל הכל. לצורך זה הוא נעזר במדיה זו או אחרת אך היא רק אמצעי, עוד דרך מיני רבות להגיע אל קהל המטרה ולכן החכמה היא למקד את החשיפה מול קהל המטרה ולא להתעסק באם זה אינטרנט או טלוויזיה הכל טוב כאשר התוצאות הסופיות הם שהלקוח ידוע יותר וכמובן מוכר יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.