יחסי ציבור - אינטרנט או עיתונות כתובה?
כידוע, יחסי ציבור הם הפעולה של – הבאת דברים טובים לידיעת הציבור. המשמעות היא חשיפת פעולות ומעשים בעלי ערך ותוכן חיובי בשלל סוגי המדיה.
ההגדרה של יחסי ציבור פשוטה וברורה והמטרה שלה הינה להגיע לקהל היעד וליצור הסכמה חיובית לגבי אותו מוצר, עסק, אדם ורצון לקבל אותו.
אולם, כאן עולה השאלה המורכבת – היכן הכי כדאי לפרסם? המדיה כיום מכילה בתוכה את העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, כמו גם את האינטרנט ומנועי החיפוש.
אין חדש באמירה כי עולם התקשורת הפך דינאמי ותחרותי מאי פעם. בעוד העיתונות הכתובה עושה כמיטב יכולתה להיות צעירה ועדכנית התחרות עם האינטרנט שמתעדכן ומשתנה און ליין בכל שעות היום היא כמעט בלתי אפשרית.
ניתן להגיע למסקנה שרבים חושבים כי היא נכונה ולומר - כיוון שהאינטרנט הוא הדבר הבא התקשורת רצוי לבסס את כל קווי התקשורת באינטרנט מתוך ראייה שזה מוקד המידע המרכזי והעיקרי היום ובעתיד. אך, לא כך הדבר.
ניתן לנצל בצורה טובה הן את תקשורת האינטרנט והן את העיתונות הכתובה. במאמר זה אנסה לעמוד על היתרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנצל אותן ליחסי ציבור.
היתרונות של העיתונות הכתובה
1. העיתונות הכתובה ביססה את עצמה כבר שנים כדבר הכי חשוב בעולם התקשורת. "אם אתה שם- אתה חשוב, אתה קיים". רבים מהאנשים רואים עדיין חשיבות ואמינות גדולה ורבה יותר בכתבה שתופיע בעיתונות הכתובה ובהרגשה כי החשיפה היא רחבה יותר. ופונה לקהל רחב יותר.
2. הפנייה בעיתונות הכתובה הינה בד"כ לקהל בוגר יותר ומחושב יותר שלרוב גם אם נחשף לתקשורת האינטרנט , יעדיף את העיתונות הכתובה.
3. גופי תקשורת רבים מסתמכים על ידיעות מהעיתון ונותנים להם עדיפות "כבר סמכא" מאשר לתקשורת האינטרנט.
היתרונות של תקשורת האינטרנט
1. מיידיות ורלוונטיות אינסופית. ניתן לפרסם כל דבר כל הזמן באופן מיידי ומאוד מהיר. המידע הנחשף באינטרנט נשמר לתמיד. בכתיבת שם העסק, המוצר או החברה במנועי החיפוש ניתן יהיה לאתר כתבות שפורסמו בעבר וכך למעשה האינטרנט הופך את כתבות הפרסום ויחסי הציבור לרלוונטיים ומשפיעים כל הזמן. כמו כן האינטרנט היא רשת תקשורת בינלאומית המגיע לכולם.
2. שימוש באינטרנט לטקטיקות יחסי ציבור- בניית אתרים, פורומים ובלוגים לצרכי פרסומים, הסברים וקידומי מכירות של מוצרים. פרסום מאמרים מקצועיים במטרה לשתף בידע ובמקצועיות ולשווק את החברה, מוצר ,אדם.
3. קהל היעד הינו קהל טכנולוגי- טווח גילאים צעיר בדרך כלל או אנשי תקשורת ומחשבים. מתעדכנים כל הזמן ובצורה שוטפת ונחשפים לכמות עצומה של ידע ועדכונים.
למעשה, כפי שניתן לראות מהאמור לעיל בעשיית יחסי ציבור אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. יש להשכיל ולנצל את השתיים בצורה נכונה.
ייתכן, כי בעולם החדשות הפרמטרים לבחינת יתרונות וחסרונות תהיה שונה . אולם בבדיקת חשיפה לתכנים פרסומיים ושיווקים יש להשכיל ולנצל את שתי המדיות בצורה נכונה ואין להספיד אף אחת מהן טרם זמנה.
יש לבנות קווי תקשורת טובים ומבוססים בכל אחת מהמדיות ולהפעיל אותן בהתאם לפרסום הרלוונטי ולאפקט אותו אנו רוצים ליצור.
היעילות תלוית קהל יעד ולכן אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. כאשר מדובר במדיות כל כך חשובות ופעילות בעידן התקשורת לפעמים קשה להחליט מה יותר טוב. המסקנה היא שאין מדיה אחת רלוונטית. כל מדיה היא נכונה כאשר היא ממוקדת עבור קהל המטרה של הלקוח.
אם מדובר במוצר אינטרנטי אשר קהל המטרה שלו הוא צעירים וסטודנטים אז כתבה באינטרנט תהיה יעילה יותר מכתבה בעיתונות כתובה. אם יש לך מוצר שקהל המטרה שלו הוא הגיל השלישי אז מן הסתם יהיה יעיל יותר לתקשר עימו דרך עיתונות כתובה או תכנית טלוויזיה ספציפית לנושא.
חברת יחסי הציבור יכולה להשפיע גם על לקוחות מקובעים. נכון, ישנו קיבעון אצל הלקוחות שמכירים עיתונים מובילים וחושבים שרק משם תבוא הישועה אך חברת יחסי ציבור טובה תשכיל ללמד את הלקוח ולגרום לו להבין שמה שהוא צריך כדי לגדול זה לקוחות מעל הכל. לצורך זה הוא נעזר במדיה זו או אחרת אך היא רק אמצעי, עוד דרך מיני רבות להגיע אל קהל המטרה ולכן החכמה היא למקד את החשיפה מול קהל המטרה ולא להתעסק באם זה אינטרנט או טלוויזיה הכל טוב כאשר התוצאות הסופיות הם שהלקוח ידוע יותר וכמובן מוכר יותר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
