יחסי ציבור - אינטרנט או עיתונות כתובה?
כידוע, יחסי ציבור הם הפעולה של – הבאת דברים טובים לידיעת הציבור. המשמעות היא חשיפת פעולות ומעשים בעלי ערך ותוכן חיובי בשלל סוגי המדיה.
ההגדרה של יחסי ציבור פשוטה וברורה והמטרה שלה הינה להגיע לקהל היעד וליצור הסכמה חיובית לגבי אותו מוצר, עסק, אדם ורצון לקבל אותו.
אולם, כאן עולה השאלה המורכבת – היכן הכי כדאי לפרסם? המדיה כיום מכילה בתוכה את העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה, כמו גם את האינטרנט ומנועי החיפוש.
אין חדש באמירה כי עולם התקשורת הפך דינאמי ותחרותי מאי פעם. בעוד העיתונות הכתובה עושה כמיטב יכולתה להיות צעירה ועדכנית התחרות עם האינטרנט שמתעדכן ומשתנה און ליין בכל שעות היום היא כמעט בלתי אפשרית.
ניתן להגיע למסקנה שרבים חושבים כי היא נכונה ולומר - כיוון שהאינטרנט הוא הדבר הבא התקשורת רצוי לבסס את כל קווי התקשורת באינטרנט מתוך ראייה שזה מוקד המידע המרכזי והעיקרי היום ובעתיד. אך, לא כך הדבר.
ניתן לנצל בצורה טובה הן את תקשורת האינטרנט והן את העיתונות הכתובה. במאמר זה אנסה לעמוד על היתרונות של כל אחת מהן וכיצד ניתן לנצל אותן ליחסי ציבור.
היתרונות של העיתונות הכתובה
1. העיתונות הכתובה ביססה את עצמה כבר שנים כדבר הכי חשוב בעולם התקשורת. "אם אתה שם- אתה חשוב, אתה קיים". רבים מהאנשים רואים עדיין חשיבות ואמינות גדולה ורבה יותר בכתבה שתופיע בעיתונות הכתובה ובהרגשה כי החשיפה היא רחבה יותר. ופונה לקהל רחב יותר.
2. הפנייה בעיתונות הכתובה הינה בד"כ לקהל בוגר יותר ומחושב יותר שלרוב גם אם נחשף לתקשורת האינטרנט , יעדיף את העיתונות הכתובה.
3. גופי תקשורת רבים מסתמכים על ידיעות מהעיתון ונותנים להם עדיפות "כבר סמכא" מאשר לתקשורת האינטרנט.
היתרונות של תקשורת האינטרנט
1. מיידיות ורלוונטיות אינסופית. ניתן לפרסם כל דבר כל הזמן באופן מיידי ומאוד מהיר. המידע הנחשף באינטרנט נשמר לתמיד. בכתיבת שם העסק, המוצר או החברה במנועי החיפוש ניתן יהיה לאתר כתבות שפורסמו בעבר וכך למעשה האינטרנט הופך את כתבות הפרסום ויחסי הציבור לרלוונטיים ומשפיעים כל הזמן. כמו כן האינטרנט היא רשת תקשורת בינלאומית המגיע לכולם.
2. שימוש באינטרנט לטקטיקות יחסי ציבור- בניית אתרים, פורומים ובלוגים לצרכי פרסומים, הסברים וקידומי מכירות של מוצרים. פרסום מאמרים מקצועיים במטרה לשתף בידע ובמקצועיות ולשווק את החברה, מוצר ,אדם.
3. קהל היעד הינו קהל טכנולוגי- טווח גילאים צעיר בדרך כלל או אנשי תקשורת ומחשבים. מתעדכנים כל הזמן ובצורה שוטפת ונחשפים לכמות עצומה של ידע ועדכונים.
למעשה, כפי שניתן לראות מהאמור לעיל בעשיית יחסי ציבור אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. יש להשכיל ולנצל את השתיים בצורה נכונה.
ייתכן, כי בעולם החדשות הפרמטרים לבחינת יתרונות וחסרונות תהיה שונה . אולם בבדיקת חשיפה לתכנים פרסומיים ושיווקים יש להשכיל ולנצל את שתי המדיות בצורה נכונה ואין להספיד אף אחת מהן טרם זמנה.
יש לבנות קווי תקשורת טובים ומבוססים בכל אחת מהמדיות ולהפעיל אותן בהתאם לפרסום הרלוונטי ולאפקט אותו אנו רוצים ליצור.
היעילות תלוית קהל יעד ולכן אין מדיה רלוונטית יותר או פחות. כאשר מדובר במדיות כל כך חשובות ופעילות בעידן התקשורת לפעמים קשה להחליט מה יותר טוב. המסקנה היא שאין מדיה אחת רלוונטית. כל מדיה היא נכונה כאשר היא ממוקדת עבור קהל המטרה של הלקוח.
אם מדובר במוצר אינטרנטי אשר קהל המטרה שלו הוא צעירים וסטודנטים אז כתבה באינטרנט תהיה יעילה יותר מכתבה בעיתונות כתובה. אם יש לך מוצר שקהל המטרה שלו הוא הגיל השלישי אז מן הסתם יהיה יעיל יותר לתקשר עימו דרך עיתונות כתובה או תכנית טלוויזיה ספציפית לנושא.
חברת יחסי הציבור יכולה להשפיע גם על לקוחות מקובעים. נכון, ישנו קיבעון אצל הלקוחות שמכירים עיתונים מובילים וחושבים שרק משם תבוא הישועה אך חברת יחסי ציבור טובה תשכיל ללמד את הלקוח ולגרום לו להבין שמה שהוא צריך כדי לגדול זה לקוחות מעל הכל. לצורך זה הוא נעזר במדיה זו או אחרת אך היא רק אמצעי, עוד דרך מיני רבות להגיע אל קהל המטרה ולכן החכמה היא למקד את החשיפה מול קהל המטרה ולא להתעסק באם זה אינטרנט או טלוויזיה הכל טוב כאשר התוצאות הסופיות הם שהלקוח ידוע יותר וכמובן מוכר יותר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
