סיטי לא מוותר על כי"ל: "קנו בירידות; המניה תגיע ל-70 ש'"

האנליסטים נפגשו עם עקיבא מוזס, מנכ"ל החברה וחזרו אף יותר מעודדים. בסיטי מאמינים שנתוני האשלג וסלעי הפוספט יקפיצו את רווחי החברה
אריאל אטיאס |

שרוצים להבין את גורמים חשובים להצלחת החברה, אין דבר טוב יותר מאשר להיפגש עם מי שמנהל אותה, כך עשו כלכלני סיטיגרופ כשנפגשו עם עקיבא מוזס, מנכ"ל כימיקלים לישראל, פגישה שממנה חזרו עם מחיר יעד גבוהה יותר.

בסיטי ניסו להבין טוב יותר, 2 משתנים עיקריים לחברה, אחד לטווח הקצר והשני לטווח הארוך: הראשון, האומדן הכספי של מלאי האשלג. והשני, הגידול בתפוקת סלע הפוספט.

בסיכומה של הפגישה עם מוזס, מאמינים האנליסטים, כי החברה תטפל באופן טוב בדברים בהתחשב במחיריהם הנוכחיים.

תחילה למלאי האשלג. לכיל היה עודף של 700 קילו טון (700,000 טון) אשלג בסיומה של שנת 2007 ובסיטי מאמינים ש-400 קילו טון עשויים להימכר בשנת 2008 וה-300 הנותרים ימכרו בשנת 2009. בהתחשב במחירי היעד לחומר הגלם של 469 דולר לטון ו-562 דולר לטון בהתאמה לשנת 2008 ו-2009, דבר הצפוי להניב רווח של 0.2 דולר למנייה שיחולקו בין 2008 ל-2009.

לגבי סלע הפוספט מעריכים הכלכלנים, שכי"ל תמכור 600 קילו טון בשנת 2008 במחיר ממוצע של 197 דולר לטון (לעומת עלות של 40 דולר לטון). בסיכום השורה, צופי בסיטי, רווח נקי שווה ערך להיום של 1.1 מיליארד דולר בטווח הרחוק.

"תקנו בירידות"

"אנחנו מאמינים שכיל יכולה להרוויח עד 1.24 דולר למניה ו-1.77 דולר למניה בשנים 2008 ו-2009, בהתאמה. הרווח הנקי לטווח הרחוק מהוון להיום עשוי להגיע ל-1.4 מיליארד דולר, או 8% מנתח השוק. אנחנו רואים בכך אפשרות היכולה לשלוח את הערך האמיתי של מניית החברה ל-70 שקלים", אומרים בסיטיגרופ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.