סיטי לא מוותר על כי"ל: "קנו בירידות; המניה תגיע ל-70 ש'"
שרוצים להבין את גורמים חשובים להצלחת החברה, אין דבר טוב יותר מאשר להיפגש עם מי שמנהל אותה, כך עשו כלכלני סיטיגרופ כשנפגשו עם עקיבא מוזס, מנכ"ל כימיקלים לישראל, פגישה שממנה חזרו עם מחיר יעד גבוהה יותר.
בסיטי ניסו להבין טוב יותר, 2 משתנים עיקריים לחברה, אחד לטווח הקצר והשני לטווח הארוך: הראשון, האומדן הכספי של מלאי האשלג. והשני, הגידול בתפוקת סלע הפוספט.
בסיכומה של הפגישה עם מוזס, מאמינים האנליסטים, כי החברה תטפל באופן טוב בדברים בהתחשב במחיריהם הנוכחיים.
תחילה למלאי האשלג. לכיל היה עודף של 700 קילו טון (700,000 טון) אשלג בסיומה של שנת 2007 ובסיטי מאמינים ש-400 קילו טון עשויים להימכר בשנת 2008 וה-300 הנותרים ימכרו בשנת 2009. בהתחשב במחירי היעד לחומר הגלם של 469 דולר לטון ו-562 דולר לטון בהתאמה לשנת 2008 ו-2009, דבר הצפוי להניב רווח של 0.2 דולר למנייה שיחולקו בין 2008 ל-2009.
לגבי סלע הפוספט מעריכים הכלכלנים, שכי"ל תמכור 600 קילו טון בשנת 2008 במחיר ממוצע של 197 דולר לטון (לעומת עלות של 40 דולר לטון). בסיכום השורה, צופי בסיטי, רווח נקי שווה ערך להיום של 1.1 מיליארד דולר בטווח הרחוק.
"תקנו בירידות"
"אנחנו מאמינים שכיל יכולה להרוויח עד 1.24 דולר למניה ו-1.77 דולר למניה בשנים 2008 ו-2009, בהתאמה. הרווח הנקי לטווח הרחוק מהוון להיום עשוי להגיע ל-1.4 מיליארד דולר, או 8% מנתח השוק. אנחנו רואים בכך אפשרות היכולה לשלוח את הערך האמיתי של מניית החברה ל-70 שקלים", אומרים בסיטיגרופ.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
