ת"א לא הצליחה לנער את הירידות: מדד הבנקים קרס 4.5%; הנדל"ן 15 איבד 4.3%
המשקיעים בבורסה של תל אביב פתחו עוד שבוע מסחר חדש בירידות שערים חדות בעוד הם עכלו את נתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע והושפעו לרעה מהסנטימנט השלילי שפקד את וול סטריט ביום שישי האחרון.
גם היום נסגר המסחר באחד העם מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15. הנהלת הבורסה הודיעה היום, כפי שעשתה בכל אחד מימי המסחר בשבוע שעבר, כי יום המסחר יהיה מקוצר, זאת ברקע לסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
בין ההודעות הבולטות של היום, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הודיע, כי יכנס בשעה 15:30 מסיבת עיתונאים בה ידון בהתפתחויות האחרונות בשוק המט"ח.
בין הסקטורים שבלטו בירידות היום, עמד סקטור הפיננסים ששלח את מדד הבנקים לירידה של 4.5%, בהובלת מניות פועלים. סקטור הנדל"ן, שלח את המדד המרכז את 15 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לירידה של 4.3%, בהובלת מניית
מחזור המסחר הסתכם ב-1.687 מיליארד שקל, בעוד רק 11 מניות מתוך מדד ת"א 100 רשמו עליות שערים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל הודיעה ביום שישי האחרון, כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.2% לרמה של 102.3 נקודות, זאת בעוד קונצנזוס תחזיות השוק ציפה לירידה של 0.4% במדד. מהנתונים עולה, כי ההיחלשות המתמשכת של הדולר והצניחה במחירי ההלבשה וההנעלה היו אלו שקיררו את האינפלציה בישראל. בסיכום 12 החודשים האחרונים, האינפלציה הסתכמה ב-3.6% - מעל ליעד הממשלתי שעומד על 1%-3%.
בוול סטריט נסגר שבוע המסחר בירידות שערים חדות ביום שישי, לאחר
בארה"ב מתכוננים לשבוע סוער נוסף, כאשר בין הנתונים החשובים השבוע בוול סטריט יהיו התוצאות הכספיות של סקטור הפיננסים, הצפויות להיות שליליות. בין המדווחות יעמדו ענקיות ההשקעות: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.
בעקבות הצרות בבית ההשקעות, שניצב על סף קריסה, והנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב המעידים על הרעה בכלכלה הגדולה בעולם, מגדילים המשקיעים את ההימורים כי הפדרל ריזרב יפחית ביום שלישי את הריבית בשיעור של 1%.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 1.94% וסגר ברמה של 1,004 הנקודות. ת"א 100 השיל 2.2% לרמה של 922 הנקודות והתל-טק 15 המשיך במגמה השלילית ונסוג 1.55% ל-224 נקודות.
היום לא מתקיים מסחר בדולר, אך המסחר באופציות מגלם את המשך היחלשות השטר הירוק מחר בפתיחת המסחר לרמת ה-3.465 שקלים, לאחר זינוק של כ-2% ביום שישי בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר.
מניות במרכז
בין חברות הנדל"ן בלטה היום חברת אפריקה ישראל בשליטתו של לב לבייב ובעלת המניות הגדולה בדניה סיבוס, שהודיעה על מינויו של אילן בן גיגי למנכ"ל דניה סיבוס. בן גיגי יחליף את עופר קוטלר, שעבר לחברת שיכון ובינוי.
חברת הבת, אפריקה מגורים, דיווחה היום על זינוק של 186% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, בעוד הכנסות החברה גדלו ברבעון זה והיא הצליחה להשיג גם שיפור ברווח הגולמי והתפעולי. את שנת 2007 כולה סיכמה אפריקה מגורים עם רווח נקי של 60.3 מיליון שקל בהשוואה ל-29.9 מיליון שקל ב-2006. הכנסות החברה זינקו ב-204% לרמה של 449 מיליון שקל.
אם כבר בענייני בעלי שליטה, חברת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של קבוצת idb בשליטת נוחי דנקנר, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות בהן היא מדווחת על רווח נקי של 170 מיליון שקל בשנת 2007, עלייה של 11.1%.
עוד בענייני סקטור הנדל"ן, חברת Reality First capital, חברת הבת הקנדית של גזית גלוב, הודיעה כי חתמה על הסכם עם קבוצת חתמים בראשות הבנק המוביל RBC Capital Markets במסגרתו יירכשו החתמים 4,300,000 ממניות החברה במחיר של 22.25 דולר למניה ובסה"כ תמורת כ- 95.7 מיליון דולר קנדי. במסגרת ההסכם, גזית גלוב, התחייבה לרכוש 1,000,000 מהמניות המוצעות על-ידי החתמים. שאר 3,300,000 המניות תוצענה לציבור.
חברת אמות ושופרסל נסחרו ברקע להודעת החברות, כי בסוף השבוע חתמה הראשונה על הסכם לרכישת החזקות שופרסל בקניון בת ים, וזאת בתמורה ל-157 מיליון שקל. הרכישה תתבצע על ידי קניית חלקה של שופרסל בחברת קניונים בישראל, המחזיקה בזכויות בקניון בת ים.
סקטור הפיננסים היה בין הנפגעים הגדולים היום בעוד עננת המחיקות המשיכה לרחף מעל מניית בנק הפועלים היום, שסגרה בירידות של 5.75% במחזור של מעל 100 מיליון שקל, לאחר שמוקדם יותר ביום חמישי הודיע הבנק כי ימחוק 350 מיליון דולר מההון העצמי בעקבות השקעות בני"ע מגובי משכנתאות.
אך למרות זאת, בבנק הפועלים מרוצים מיו"ר הבנק, דני דנקנר, ומעוניינים להעניק לו בונוס שנתי של 4.3-5.1 מיליון שקל שייקבע לאור התשואה על ההון שיציג הבנק עבור שנת 2007, כך עולה מהודעת הבנק מליל יום חמישי. עלות שכרו הכולל של דנקנר צפוי להסתכם ב-10.5-11.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מניית טבע המשיכה במסע החד מטה ופתחה פער ארביטראז' שלילי של מעל 2% מוול סטריט. ברקע, החברה קיבלה סקירה פושרת מצד סיטיגרופ ביום שישי, לאחר שאנליסטים אמרו כי הם חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.
כאמור, מניות אלווריון ואודיוקודס נהנו היום מפערי ארביטראז' חיובים. ברקע, עמדו עסקאות חדשות עליהן דיווחו השתיים בנפרד, בשבוע שעבר. היקף העסקאות לא נמסר, אך מניות הטכנולוגיה החבוטות נהנות מכל הודעה אשר יכולה לקזז מעט מהמגמה השלילית הפוקדת אותן.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
