ת"א לא הצליחה לנער את הירידות: מדד הבנקים קרס 4.5%; הנדל"ן 15 איבד 4.3%
המשקיעים בבורסה של תל אביב פתחו עוד שבוע מסחר חדש בירידות שערים חדות בעוד הם עכלו את נתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע והושפעו לרעה מהסנטימנט השלילי שפקד את וול סטריט ביום שישי האחרון.
גם היום נסגר המסחר באחד העם מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15. הנהלת הבורסה הודיעה היום, כפי שעשתה בכל אחד מימי המסחר בשבוע שעבר, כי יום המסחר יהיה מקוצר, זאת ברקע לסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
בין ההודעות הבולטות של היום, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הודיע, כי יכנס בשעה 15:30 מסיבת עיתונאים בה ידון בהתפתחויות האחרונות בשוק המט"ח.
בין הסקטורים שבלטו בירידות היום, עמד סקטור הפיננסים ששלח את מדד הבנקים לירידה של 4.5%, בהובלת מניות פועלים. סקטור הנדל"ן, שלח את המדד המרכז את 15 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לירידה של 4.3%, בהובלת מניית
מחזור המסחר הסתכם ב-1.687 מיליארד שקל, בעוד רק 11 מניות מתוך מדד ת"א 100 רשמו עליות שערים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל הודיעה ביום שישי האחרון, כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.2% לרמה של 102.3 נקודות, זאת בעוד קונצנזוס תחזיות השוק ציפה לירידה של 0.4% במדד. מהנתונים עולה, כי ההיחלשות המתמשכת של הדולר והצניחה במחירי ההלבשה וההנעלה היו אלו שקיררו את האינפלציה בישראל. בסיכום 12 החודשים האחרונים, האינפלציה הסתכמה ב-3.6% - מעל ליעד הממשלתי שעומד על 1%-3%.
בוול סטריט נסגר שבוע המסחר בירידות שערים חדות ביום שישי, לאחר
בארה"ב מתכוננים לשבוע סוער נוסף, כאשר בין הנתונים החשובים השבוע בוול סטריט יהיו התוצאות הכספיות של סקטור הפיננסים, הצפויות להיות שליליות. בין המדווחות יעמדו ענקיות ההשקעות: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.
בעקבות הצרות בבית ההשקעות, שניצב על סף קריסה, והנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב המעידים על הרעה בכלכלה הגדולה בעולם, מגדילים המשקיעים את ההימורים כי הפדרל ריזרב יפחית ביום שלישי את הריבית בשיעור של 1%.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 1.94% וסגר ברמה של 1,004 הנקודות. ת"א 100 השיל 2.2% לרמה של 922 הנקודות והתל-טק 15 המשיך במגמה השלילית ונסוג 1.55% ל-224 נקודות.
היום לא מתקיים מסחר בדולר, אך המסחר באופציות מגלם את המשך היחלשות השטר הירוק מחר בפתיחת המסחר לרמת ה-3.465 שקלים, לאחר זינוק של כ-2% ביום שישי בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר.
מניות במרכז
בין חברות הנדל"ן בלטה היום חברת אפריקה ישראל בשליטתו של לב לבייב ובעלת המניות הגדולה בדניה סיבוס, שהודיעה על מינויו של אילן בן גיגי למנכ"ל דניה סיבוס. בן גיגי יחליף את עופר קוטלר, שעבר לחברת שיכון ובינוי.
חברת הבת, אפריקה מגורים, דיווחה היום על זינוק של 186% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, בעוד הכנסות החברה גדלו ברבעון זה והיא הצליחה להשיג גם שיפור ברווח הגולמי והתפעולי. את שנת 2007 כולה סיכמה אפריקה מגורים עם רווח נקי של 60.3 מיליון שקל בהשוואה ל-29.9 מיליון שקל ב-2006. הכנסות החברה זינקו ב-204% לרמה של 449 מיליון שקל.
אם כבר בענייני בעלי שליטה, חברת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של קבוצת idb בשליטת נוחי דנקנר, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות בהן היא מדווחת על רווח נקי של 170 מיליון שקל בשנת 2007, עלייה של 11.1%.
עוד בענייני סקטור הנדל"ן, חברת Reality First capital, חברת הבת הקנדית של גזית גלוב, הודיעה כי חתמה על הסכם עם קבוצת חתמים בראשות הבנק המוביל RBC Capital Markets במסגרתו יירכשו החתמים 4,300,000 ממניות החברה במחיר של 22.25 דולר למניה ובסה"כ תמורת כ- 95.7 מיליון דולר קנדי. במסגרת ההסכם, גזית גלוב, התחייבה לרכוש 1,000,000 מהמניות המוצעות על-ידי החתמים. שאר 3,300,000 המניות תוצענה לציבור.
חברת אמות ושופרסל נסחרו ברקע להודעת החברות, כי בסוף השבוע חתמה הראשונה על הסכם לרכישת החזקות שופרסל בקניון בת ים, וזאת בתמורה ל-157 מיליון שקל. הרכישה תתבצע על ידי קניית חלקה של שופרסל בחברת קניונים בישראל, המחזיקה בזכויות בקניון בת ים.
סקטור הפיננסים היה בין הנפגעים הגדולים היום בעוד עננת המחיקות המשיכה לרחף מעל מניית בנק הפועלים היום, שסגרה בירידות של 5.75% במחזור של מעל 100 מיליון שקל, לאחר שמוקדם יותר ביום חמישי הודיע הבנק כי ימחוק 350 מיליון דולר מההון העצמי בעקבות השקעות בני"ע מגובי משכנתאות.
אך למרות זאת, בבנק הפועלים מרוצים מיו"ר הבנק, דני דנקנר, ומעוניינים להעניק לו בונוס שנתי של 4.3-5.1 מיליון שקל שייקבע לאור התשואה על ההון שיציג הבנק עבור שנת 2007, כך עולה מהודעת הבנק מליל יום חמישי. עלות שכרו הכולל של דנקנר צפוי להסתכם ב-10.5-11.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מניית טבע המשיכה במסע החד מטה ופתחה פער ארביטראז' שלילי של מעל 2% מוול סטריט. ברקע, החברה קיבלה סקירה פושרת מצד סיטיגרופ ביום שישי, לאחר שאנליסטים אמרו כי הם חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.
כאמור, מניות אלווריון ואודיוקודס נהנו היום מפערי ארביטראז' חיובים. ברקע, עמדו עסקאות חדשות עליהן דיווחו השתיים בנפרד, בשבוע שעבר. היקף העסקאות לא נמסר, אך מניות הטכנולוגיה החבוטות נהנות מכל הודעה אשר יכולה לקזז מעט מהמגמה השלילית הפוקדת אותן.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
