ת"א לא הצליחה לנער את הירידות: מדד הבנקים קרס 4.5%; הנדל"ן 15 איבד 4.3%
המשקיעים בבורסה של תל אביב פתחו עוד שבוע מסחר חדש בירידות שערים חדות בעוד הם עכלו את נתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע והושפעו לרעה מהסנטימנט השלילי שפקד את וול סטריט ביום שישי האחרון.
גם היום נסגר המסחר באחד העם מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15. הנהלת הבורסה הודיעה היום, כפי שעשתה בכל אחד מימי המסחר בשבוע שעבר, כי יום המסחר יהיה מקוצר, זאת ברקע לסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
בין ההודעות הבולטות של היום, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הודיע, כי יכנס בשעה 15:30 מסיבת עיתונאים בה ידון בהתפתחויות האחרונות בשוק המט"ח.
בין הסקטורים שבלטו בירידות היום, עמד סקטור הפיננסים ששלח את מדד הבנקים לירידה של 4.5%, בהובלת מניות פועלים. סקטור הנדל"ן, שלח את המדד המרכז את 15 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לירידה של 4.3%, בהובלת מניית
מחזור המסחר הסתכם ב-1.687 מיליארד שקל, בעוד רק 11 מניות מתוך מדד ת"א 100 רשמו עליות שערים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל הודיעה ביום שישי האחרון, כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.2% לרמה של 102.3 נקודות, זאת בעוד קונצנזוס תחזיות השוק ציפה לירידה של 0.4% במדד. מהנתונים עולה, כי ההיחלשות המתמשכת של הדולר והצניחה במחירי ההלבשה וההנעלה היו אלו שקיררו את האינפלציה בישראל. בסיכום 12 החודשים האחרונים, האינפלציה הסתכמה ב-3.6% - מעל ליעד הממשלתי שעומד על 1%-3%.
בוול סטריט נסגר שבוע המסחר בירידות שערים חדות ביום שישי, לאחר
בארה"ב מתכוננים לשבוע סוער נוסף, כאשר בין הנתונים החשובים השבוע בוול סטריט יהיו התוצאות הכספיות של סקטור הפיננסים, הצפויות להיות שליליות. בין המדווחות יעמדו ענקיות ההשקעות: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.
בעקבות הצרות בבית ההשקעות, שניצב על סף קריסה, והנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב המעידים על הרעה בכלכלה הגדולה בעולם, מגדילים המשקיעים את ההימורים כי הפדרל ריזרב יפחית ביום שלישי את הריבית בשיעור של 1%.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 1.94% וסגר ברמה של 1,004 הנקודות. ת"א 100 השיל 2.2% לרמה של 922 הנקודות והתל-טק 15 המשיך במגמה השלילית ונסוג 1.55% ל-224 נקודות.
היום לא מתקיים מסחר בדולר, אך המסחר באופציות מגלם את המשך היחלשות השטר הירוק מחר בפתיחת המסחר לרמת ה-3.465 שקלים, לאחר זינוק של כ-2% ביום שישי בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר.
מניות במרכז
בין חברות הנדל"ן בלטה היום חברת אפריקה ישראל בשליטתו של לב לבייב ובעלת המניות הגדולה בדניה סיבוס, שהודיעה על מינויו של אילן בן גיגי למנכ"ל דניה סיבוס. בן גיגי יחליף את עופר קוטלר, שעבר לחברת שיכון ובינוי.
חברת הבת, אפריקה מגורים, דיווחה היום על זינוק של 186% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, בעוד הכנסות החברה גדלו ברבעון זה והיא הצליחה להשיג גם שיפור ברווח הגולמי והתפעולי. את שנת 2007 כולה סיכמה אפריקה מגורים עם רווח נקי של 60.3 מיליון שקל בהשוואה ל-29.9 מיליון שקל ב-2006. הכנסות החברה זינקו ב-204% לרמה של 449 מיליון שקל.
אם כבר בענייני בעלי שליטה, חברת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של קבוצת idb בשליטת נוחי דנקנר, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות בהן היא מדווחת על רווח נקי של 170 מיליון שקל בשנת 2007, עלייה של 11.1%.
עוד בענייני סקטור הנדל"ן, חברת Reality First capital, חברת הבת הקנדית של גזית גלוב, הודיעה כי חתמה על הסכם עם קבוצת חתמים בראשות הבנק המוביל RBC Capital Markets במסגרתו יירכשו החתמים 4,300,000 ממניות החברה במחיר של 22.25 דולר למניה ובסה"כ תמורת כ- 95.7 מיליון דולר קנדי. במסגרת ההסכם, גזית גלוב, התחייבה לרכוש 1,000,000 מהמניות המוצעות על-ידי החתמים. שאר 3,300,000 המניות תוצענה לציבור.
חברת אמות ושופרסל נסחרו ברקע להודעת החברות, כי בסוף השבוע חתמה הראשונה על הסכם לרכישת החזקות שופרסל בקניון בת ים, וזאת בתמורה ל-157 מיליון שקל. הרכישה תתבצע על ידי קניית חלקה של שופרסל בחברת קניונים בישראל, המחזיקה בזכויות בקניון בת ים.
סקטור הפיננסים היה בין הנפגעים הגדולים היום בעוד עננת המחיקות המשיכה לרחף מעל מניית בנק הפועלים היום, שסגרה בירידות של 5.75% במחזור של מעל 100 מיליון שקל, לאחר שמוקדם יותר ביום חמישי הודיע הבנק כי ימחוק 350 מיליון דולר מההון העצמי בעקבות השקעות בני"ע מגובי משכנתאות.
אך למרות זאת, בבנק הפועלים מרוצים מיו"ר הבנק, דני דנקנר, ומעוניינים להעניק לו בונוס שנתי של 4.3-5.1 מיליון שקל שייקבע לאור התשואה על ההון שיציג הבנק עבור שנת 2007, כך עולה מהודעת הבנק מליל יום חמישי. עלות שכרו הכולל של דנקנר צפוי להסתכם ב-10.5-11.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מניית טבע המשיכה במסע החד מטה ופתחה פער ארביטראז' שלילי של מעל 2% מוול סטריט. ברקע, החברה קיבלה סקירה פושרת מצד סיטיגרופ ביום שישי, לאחר שאנליסטים אמרו כי הם חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.
כאמור, מניות אלווריון ואודיוקודס נהנו היום מפערי ארביטראז' חיובים. ברקע, עמדו עסקאות חדשות עליהן דיווחו השתיים בנפרד, בשבוע שעבר. היקף העסקאות לא נמסר, אך מניות הטכנולוגיה החבוטות נהנות מכל הודעה אשר יכולה לקזז מעט מהמגמה השלילית הפוקדת אותן.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
