ת"א לא הצליחה לנער את הירידות: מדד הבנקים קרס 4.5%; הנדל"ן 15 איבד 4.3%

יום מסחר מקוצר נסגר בירידות חדות. מניית טבע ירדה 3%. אפריקה השילה עוד 5.5%. פועלים צנחה 5.75%
אריאל אטיאס |

המשקיעים בבורסה של תל אביב פתחו עוד שבוע מסחר חדש בירידות שערים חדות בעוד הם עכלו את נתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע והושפעו לרעה מהסנטימנט השלילי שפקד את וול סטריט ביום שישי האחרון.

גם היום נסגר המסחר באחד העם מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15. הנהלת הבורסה הודיעה היום, כפי שעשתה בכל אחד מימי המסחר בשבוע שעבר, כי יום המסחר יהיה מקוצר, זאת ברקע לסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.

בין ההודעות הבולטות של היום, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הודיע, כי יכנס בשעה 15:30 מסיבת עיתונאים בה ידון בהתפתחויות האחרונות בשוק המט"ח.

בין הסקטורים שבלטו בירידות היום, עמד סקטור הפיננסים ששלח את מדד הבנקים לירידה של 4.5%, בהובלת מניות פועלים. סקטור הנדל"ן, שלח את המדד המרכז את 15 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לירידה של 4.3%, בהובלת מניית

מחזור המסחר הסתכם ב-1.687 מיליארד שקל, בעוד רק 11 מניות מתוך מדד ת"א 100 רשמו עליות שערים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל הודיעה ביום שישי האחרון, כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.2% לרמה של 102.3 נקודות, זאת בעוד קונצנזוס תחזיות השוק ציפה לירידה של 0.4% במדד. מהנתונים עולה, כי ההיחלשות המתמשכת של הדולר והצניחה במחירי ההלבשה וההנעלה היו אלו שקיררו את האינפלציה בישראל. בסיכום 12 החודשים האחרונים, האינפלציה הסתכמה ב-3.6% - מעל ליעד הממשלתי שעומד על 1%-3%.

בוול סטריט נסגר שבוע המסחר בירידות שערים חדות ביום שישי, לאחר ואכזבה מנתוני סנטימנט הצרכנים לא הותירו שום אפשרות לעליות שערים למרות נתוני האינפלציה שנתפסו כחיוביים למחצה.

בארה"ב מתכוננים לשבוע סוער נוסף, כאשר בין הנתונים החשובים השבוע בוול סטריט יהיו התוצאות הכספיות של סקטור הפיננסים, הצפויות להיות שליליות. בין המדווחות יעמדו ענקיות ההשקעות: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.

בעקבות הצרות בבית ההשקעות, שניצב על סף קריסה, והנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב המעידים על הרעה בכלכלה הגדולה בעולם, מגדילים המשקיעים את ההימורים כי הפדרל ריזרב יפחית ביום שלישי את הריבית בשיעור של 1%.

מדדים מובילים: המעו"ף איבד 1.94% וסגר ברמה של 1,004 הנקודות. ת"א 100 השיל 2.2% לרמה של 922 הנקודות והתל-טק 15 המשיך במגמה השלילית ונסוג 1.55% ל-224 נקודות.

היום לא מתקיים מסחר בדולר, אך המסחר באופציות מגלם את המשך היחלשות השטר הירוק מחר בפתיחת המסחר לרמת ה-3.465 שקלים, לאחר זינוק של כ-2% ביום שישי בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר.

מניות במרכז

בין חברות הנדל"ן בלטה היום חברת אפריקה ישראל בשליטתו של לב לבייב ובעלת המניות הגדולה בדניה סיבוס, שהודיעה על מינויו של אילן בן גיגי למנכ"ל דניה סיבוס. בן גיגי יחליף את עופר קוטלר, שעבר לחברת שיכון ובינוי.

חברת הבת, אפריקה מגורים, דיווחה היום על זינוק של 186% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, בעוד הכנסות החברה גדלו ברבעון זה והיא הצליחה להשיג גם שיפור ברווח הגולמי והתפעולי. את שנת 2007 כולה סיכמה אפריקה מגורים עם רווח נקי של 60.3 מיליון שקל בהשוואה ל-29.9 מיליון שקל ב-2006. הכנסות החברה זינקו ב-204% לרמה של 449 מיליון שקל.

אם כבר בענייני בעלי שליטה, חברת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של קבוצת idb בשליטת נוחי דנקנר, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות בהן היא מדווחת על רווח נקי של 170 מיליון שקל בשנת 2007, עלייה של 11.1%.

עוד בענייני סקטור הנדל"ן, חברת Reality First capital, חברת הבת הקנדית של גזית גלוב, הודיעה כי חתמה על הסכם עם קבוצת חתמים בראשות הבנק המוביל RBC Capital Markets במסגרתו יירכשו החתמים 4,300,000 ממניות החברה במחיר של 22.25 דולר למניה ובסה"כ תמורת כ- 95.7 מיליון דולר קנדי. במסגרת ההסכם, גזית גלוב, התחייבה לרכוש 1,000,000 מהמניות המוצעות על-ידי החתמים. שאר 3,300,000 המניות תוצענה לציבור.

חברת אמות ושופרסל נסחרו ברקע להודעת החברות, כי בסוף השבוע חתמה הראשונה על הסכם לרכישת החזקות שופרסל בקניון בת ים, וזאת בתמורה ל-157 מיליון שקל. הרכישה תתבצע על ידי קניית חלקה של שופרסל בחברת קניונים בישראל, המחזיקה בזכויות בקניון בת ים.

סקטור הפיננסים היה בין הנפגעים הגדולים היום בעוד עננת המחיקות המשיכה לרחף מעל מניית בנק הפועלים היום, שסגרה בירידות של 5.75% במחזור של מעל 100 מיליון שקל, לאחר שמוקדם יותר ביום חמישי הודיע הבנק כי ימחוק 350 מיליון דולר מההון העצמי בעקבות השקעות בני"ע מגובי משכנתאות.

אך למרות זאת, בבנק הפועלים מרוצים מיו"ר הבנק, דני דנקנר, ומעוניינים להעניק לו בונוס שנתי של 4.3-5.1 מיליון שקל שייקבע לאור התשואה על ההון שיציג הבנק עבור שנת 2007, כך עולה מהודעת הבנק מליל יום חמישי. עלות שכרו הכולל של דנקנר צפוי להסתכם ב-10.5-11.3 מיליון שקל בשנת 2007.

מניית טבע המשיכה במסע החד מטה ופתחה פער ארביטראז' שלילי של מעל 2% מוול סטריט. ברקע, החברה קיבלה סקירה פושרת מצד סיטיגרופ ביום שישי, לאחר שאנליסטים אמרו כי הם חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.

כאמור, מניות אלווריון ואודיוקודס נהנו היום מפערי ארביטראז' חיובים. ברקע, עמדו עסקאות חדשות עליהן דיווחו השתיים בנפרד, בשבוע שעבר. היקף העסקאות לא נמסר, אך מניות הטכנולוגיה החבוטות נהנות מכל הודעה אשר יכולה לקזז מעט מהמגמה השלילית הפוקדת אותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.