ת"א לא הצליחה לנער את הירידות: מדד הבנקים קרס 4.5%; הנדל"ן 15 איבד 4.3%
המשקיעים בבורסה של תל אביב פתחו עוד שבוע מסחר חדש בירידות שערים חדות בעוד הם עכלו את נתוני האינפלציה שפורסמו בסוף השבוע והושפעו לרעה מהסנטימנט השלילי שפקד את וול סטריט ביום שישי האחרון.
גם היום נסגר המסחר באחד העם מוקדם מהרגיל, בשעה 14:15. הנהלת הבורסה הודיעה היום, כפי שעשתה בכל אחד מימי המסחר בשבוע שעבר, כי יום המסחר יהיה מקוצר, זאת ברקע לסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
בין ההודעות הבולטות של היום, סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הודיע, כי יכנס בשעה 15:30 מסיבת עיתונאים בה ידון בהתפתחויות האחרונות בשוק המט"ח.
בין הסקטורים שבלטו בירידות היום, עמד סקטור הפיננסים ששלח את מדד הבנקים לירידה של 4.5%, בהובלת מניות פועלים. סקטור הנדל"ן, שלח את המדד המרכז את 15 חברות הנדל"ן הגדולות בבורסה לירידה של 4.3%, בהובלת מניית
מחזור המסחר הסתכם ב-1.687 מיליארד שקל, בעוד רק 11 מניות מתוך מדד ת"א 100 רשמו עליות שערים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל הודיעה ביום שישי האחרון, כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.2% לרמה של 102.3 נקודות, זאת בעוד קונצנזוס תחזיות השוק ציפה לירידה של 0.4% במדד. מהנתונים עולה, כי ההיחלשות המתמשכת של הדולר והצניחה במחירי ההלבשה וההנעלה היו אלו שקיררו את האינפלציה בישראל. בסיכום 12 החודשים האחרונים, האינפלציה הסתכמה ב-3.6% - מעל ליעד הממשלתי שעומד על 1%-3%.
בוול סטריט נסגר שבוע המסחר בירידות שערים חדות ביום שישי, לאחר
בארה"ב מתכוננים לשבוע סוער נוסף, כאשר בין הנתונים החשובים השבוע בוול סטריט יהיו התוצאות הכספיות של סקטור הפיננסים, הצפויות להיות שליליות. בין המדווחות יעמדו ענקיות ההשקעות: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.
בעקבות הצרות בבית ההשקעות, שניצב על סף קריסה, והנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב המעידים על הרעה בכלכלה הגדולה בעולם, מגדילים המשקיעים את ההימורים כי הפדרל ריזרב יפחית ביום שלישי את הריבית בשיעור של 1%.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 1.94% וסגר ברמה של 1,004 הנקודות. ת"א 100 השיל 2.2% לרמה של 922 הנקודות והתל-טק 15 המשיך במגמה השלילית ונסוג 1.55% ל-224 נקודות.
היום לא מתקיים מסחר בדולר, אך המסחר באופציות מגלם את המשך היחלשות השטר הירוק מחר בפתיחת המסחר לרמת ה-3.465 שקלים, לאחר זינוק של כ-2% ביום שישי בעקבות התערבות בנק ישראל במסחר.
מניות במרכז
בין חברות הנדל"ן בלטה היום חברת אפריקה ישראל בשליטתו של לב לבייב ובעלת המניות הגדולה בדניה סיבוס, שהודיעה על מינויו של אילן בן גיגי למנכ"ל דניה סיבוס. בן גיגי יחליף את עופר קוטלר, שעבר לחברת שיכון ובינוי.
חברת הבת, אפריקה מגורים, דיווחה היום על זינוק של 186% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, בעוד הכנסות החברה גדלו ברבעון זה והיא הצליחה להשיג גם שיפור ברווח הגולמי והתפעולי. את שנת 2007 כולה סיכמה אפריקה מגורים עם רווח נקי של 60.3 מיליון שקל בהשוואה ל-29.9 מיליון שקל ב-2006. הכנסות החברה זינקו ב-204% לרמה של 449 מיליון שקל.
אם כבר בענייני בעלי שליטה, חברת נכסים ובנין, זרוע הנדל"ן של קבוצת idb בשליטת נוחי דנקנר, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הפיננסיות בהן היא מדווחת על רווח נקי של 170 מיליון שקל בשנת 2007, עלייה של 11.1%.
עוד בענייני סקטור הנדל"ן, חברת Reality First capital, חברת הבת הקנדית של גזית גלוב, הודיעה כי חתמה על הסכם עם קבוצת חתמים בראשות הבנק המוביל RBC Capital Markets במסגרתו יירכשו החתמים 4,300,000 ממניות החברה במחיר של 22.25 דולר למניה ובסה"כ תמורת כ- 95.7 מיליון דולר קנדי. במסגרת ההסכם, גזית גלוב, התחייבה לרכוש 1,000,000 מהמניות המוצעות על-ידי החתמים. שאר 3,300,000 המניות תוצענה לציבור.
חברת אמות ושופרסל נסחרו ברקע להודעת החברות, כי בסוף השבוע חתמה הראשונה על הסכם לרכישת החזקות שופרסל בקניון בת ים, וזאת בתמורה ל-157 מיליון שקל. הרכישה תתבצע על ידי קניית חלקה של שופרסל בחברת קניונים בישראל, המחזיקה בזכויות בקניון בת ים.
סקטור הפיננסים היה בין הנפגעים הגדולים היום בעוד עננת המחיקות המשיכה לרחף מעל מניית בנק הפועלים היום, שסגרה בירידות של 5.75% במחזור של מעל 100 מיליון שקל, לאחר שמוקדם יותר ביום חמישי הודיע הבנק כי ימחוק 350 מיליון דולר מההון העצמי בעקבות השקעות בני"ע מגובי משכנתאות.
אך למרות זאת, בבנק הפועלים מרוצים מיו"ר הבנק, דני דנקנר, ומעוניינים להעניק לו בונוס שנתי של 4.3-5.1 מיליון שקל שייקבע לאור התשואה על ההון שיציג הבנק עבור שנת 2007, כך עולה מהודעת הבנק מליל יום חמישי. עלות שכרו הכולל של דנקנר צפוי להסתכם ב-10.5-11.3 מיליון שקל בשנת 2007.
מניית טבע המשיכה במסע החד מטה ופתחה פער ארביטראז' שלילי של מעל 2% מוול סטריט. ברקע, החברה קיבלה סקירה פושרת מצד סיטיגרופ ביום שישי, לאחר שאנליסטים אמרו כי הם חוששים מפני קריסה נוספת של המניה השנה, כמו ב-2006, בשל דאגות המשקיעים סביב יכולתה של טבע להשיג את יעדי הרווחיות ל-2009.
כאמור, מניות אלווריון ואודיוקודס נהנו היום מפערי ארביטראז' חיובים. ברקע, עמדו עסקאות חדשות עליהן דיווחו השתיים בנפרד, בשבוע שעבר. היקף העסקאות לא נמסר, אך מניות הטכנולוגיה החבוטות נהנות מכל הודעה אשר יכולה לקזז מעט מהמגמה השלילית הפוקדת אותן.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)