חברות הביטוח שלחו את אירופה ליום רביעי רצוף של ירידות: הדקס הגרמני רחוק 17% מהשיא
המניות האירופאיות נפלו זה היום הרביעי ברציפות בהובלת מגזר הפיננסים, לאחר שוורן באפט הודיע למשקיעים כי החגיגה לחברות הביטוח נגמרה, המשקיעים מצידם העלו ספקולציות לפיהן הבנקים יסגו עוד הפסדי אשראי.
חברת הביטוח הגדולה באירופה, Allianz, נפלה לשפל של שבועיים לאחר שוורן באפט הכריז כי שיעורי הרווח בתעשייה יפלו בצורה משמעותית. הבנק הגדול באירופה, UBS, הוביל את מגזר הפיננסים לירידות חדות, לאחר שהעריך היום את היקף מחיקותיו ב-15 מיליארד דולר.
מדד ה- Stoxx 600 איבד 1.4% למה של 314 נקודות. כל 18 התעשיות הנכללות במדד ננעלו בירידות כולל יצרניות הרכבים. האינדקס איבד מתחילת השנה 14%, בעקבות אנליסטים שהפחיתו את תחזית צמיחת הרווח של החברות.
"ישנן חברות פיננסיות רבות שהמשקיעים לא מעוניינים להתקרב אליהן," אמר ג'יימס בוקלי, דירקטור ב- Baring Asset Management, שמנהלת נכסים בשווי של 48 מיליארד דולר. "ישנו חשש ניכר באשר לטוו הקרוב של הרווחים בשל המחיקות."
הרווחים בקרב חברות מדד ה- Stoxx 600 האירופאי, כנראה יעלו ב-4.5% בשנה הנוכחית, פער גדול לעומת התחזית הראשית לצמיחת רווח של 11%, שנעשתה בסוף 2007.
המדדים הלאומיים רשמו ירידות בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה. הקאק הצרפתי איבד 1%. הדקס הגרמני נסוג 0.9%, ואילו הפוטסי הלונדוני השיל 1.1%. מדד הדקס השלים ירידה של 17% מתחילת השנה, השנייה החדה ביותר אחרי הודו בקרב 10 שווקי האקוויטי הגדולים בעולם.
מניות במרכז
מניית HBOS צנחה בשיעור של 7.5% למחיר של 558 פני, לאחר שהאנליסטים בבר סטרנס הורידו את הדירוג למעניקת המשכנתאות ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר". חברת הברוקראג' מעריכה כי הרווח למניה בפירמת המשכנתאות ירדו ב-6% במהלך 2008.
הבנק הגדול באירופה, UBS, איבד משוויו 3.3% ונפל למחיר של 33.22 פרנקים שווצרים. בקרדיט סוויס, הבנק הגדול באירופה במבחינת שווי הנכסים הכריזו היום על מחיקות עתק כתוצאה מנכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים, אלה צפויים להתסכם ב-15.5 פרנקים שווצרים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
