חברות הביטוח שלחו את אירופה ליום רביעי רצוף של ירידות: הדקס הגרמני רחוק 17% מהשיא
המניות האירופאיות נפלו זה היום הרביעי ברציפות בהובלת מגזר הפיננסים, לאחר שוורן באפט הודיע למשקיעים כי החגיגה לחברות הביטוח נגמרה, המשקיעים מצידם העלו ספקולציות לפיהן הבנקים יסגו עוד הפסדי אשראי.
חברת הביטוח הגדולה באירופה, Allianz, נפלה לשפל של שבועיים לאחר שוורן באפט הכריז כי שיעורי הרווח בתעשייה יפלו בצורה משמעותית. הבנק הגדול באירופה, UBS, הוביל את מגזר הפיננסים לירידות חדות, לאחר שהעריך היום את היקף מחיקותיו ב-15 מיליארד דולר.
מדד ה- Stoxx 600 איבד 1.4% למה של 314 נקודות. כל 18 התעשיות הנכללות במדד ננעלו בירידות כולל יצרניות הרכבים. האינדקס איבד מתחילת השנה 14%, בעקבות אנליסטים שהפחיתו את תחזית צמיחת הרווח של החברות.
"ישנן חברות פיננסיות רבות שהמשקיעים לא מעוניינים להתקרב אליהן," אמר ג'יימס בוקלי, דירקטור ב- Baring Asset Management, שמנהלת נכסים בשווי של 48 מיליארד דולר. "ישנו חשש ניכר באשר לטוו הקרוב של הרווחים בשל המחיקות."
הרווחים בקרב חברות מדד ה- Stoxx 600 האירופאי, כנראה יעלו ב-4.5% בשנה הנוכחית, פער גדול לעומת התחזית הראשית לצמיחת רווח של 11%, שנעשתה בסוף 2007.
המדדים הלאומיים רשמו ירידות בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה. הקאק הצרפתי איבד 1%. הדקס הגרמני נסוג 0.9%, ואילו הפוטסי הלונדוני השיל 1.1%. מדד הדקס השלים ירידה של 17% מתחילת השנה, השנייה החדה ביותר אחרי הודו בקרב 10 שווקי האקוויטי הגדולים בעולם.
מניות במרכז
מניית HBOS צנחה בשיעור של 7.5% למחיר של 558 פני, לאחר שהאנליסטים בבר סטרנס הורידו את הדירוג למעניקת המשכנתאות ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר". חברת הברוקראג' מעריכה כי הרווח למניה בפירמת המשכנתאות ירדו ב-6% במהלך 2008.
הבנק הגדול באירופה, UBS, איבד משוויו 3.3% ונפל למחיר של 33.22 פרנקים שווצרים. בקרדיט סוויס, הבנק הגדול באירופה במבחינת שווי הנכסים הכריזו היום על מחיקות עתק כתוצאה מנכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים, אלה צפויים להתסכם ב-15.5 פרנקים שווצרים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
