חברות הביטוח שלחו את אירופה ליום רביעי רצוף של ירידות: הדקס הגרמני רחוק 17% מהשיא

באפט הכריז ביום שישי האחרון כי החגיגה בקרב חברות הביטוח נגמרה ושלח את סקטור הפיננסים באירופה ליום קשה
שהם לוי |

המניות האירופאיות נפלו זה היום הרביעי ברציפות בהובלת מגזר הפיננסים, לאחר שוורן באפט הודיע למשקיעים כי החגיגה לחברות הביטוח נגמרה, המשקיעים מצידם העלו ספקולציות לפיהן הבנקים יסגו עוד הפסדי אשראי.

חברת הביטוח הגדולה באירופה, Allianz, נפלה לשפל של שבועיים לאחר שוורן באפט הכריז כי שיעורי הרווח בתעשייה יפלו בצורה משמעותית. הבנק הגדול באירופה, UBS, הוביל את מגזר הפיננסים לירידות חדות, לאחר שהעריך היום את היקף מחיקותיו ב-15 מיליארד דולר.

מדד ה- Stoxx 600 איבד 1.4% למה של 314 נקודות. כל 18 התעשיות הנכללות במדד ננעלו בירידות כולל יצרניות הרכבים. האינדקס איבד מתחילת השנה 14%, בעקבות אנליסטים שהפחיתו את תחזית צמיחת הרווח של החברות.

"ישנן חברות פיננסיות רבות שהמשקיעים לא מעוניינים להתקרב אליהן," אמר ג'יימס בוקלי, דירקטור ב- Baring Asset Management, שמנהלת נכסים בשווי של 48 מיליארד דולר. "ישנו חשש ניכר באשר לטוו הקרוב של הרווחים בשל המחיקות."

הרווחים בקרב חברות מדד ה- Stoxx 600 האירופאי, כנראה יעלו ב-4.5% בשנה הנוכחית, פער גדול לעומת התחזית הראשית לצמיחת רווח של 11%, שנעשתה בסוף 2007.

המדדים הלאומיים רשמו ירידות בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה. הקאק הצרפתי איבד 1%. הדקס הגרמני נסוג 0.9%, ואילו הפוטסי הלונדוני השיל 1.1%. מדד הדקס השלים ירידה של 17% מתחילת השנה, השנייה החדה ביותר אחרי הודו בקרב 10 שווקי האקוויטי הגדולים בעולם.

מניות במרכז

מניית HBOS צנחה בשיעור של 7.5% למחיר של 558 פני, לאחר שהאנליסטים בבר סטרנס הורידו את הדירוג למעניקת המשכנתאות ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר". חברת הברוקראג' מעריכה כי הרווח למניה בפירמת המשכנתאות ירדו ב-6% במהלך 2008.

הבנק הגדול באירופה, UBS, איבד משוויו 3.3% ונפל למחיר של 33.22 פרנקים שווצרים. בקרדיט סוויס, הבנק הגדול באירופה במבחינת שווי הנכסים הכריזו היום על מחיקות עתק כתוצאה מנכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים, אלה צפויים להתסכם ב-15.5 פרנקים שווצרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.