חברות הביטוח שלחו את אירופה ליום רביעי רצוף של ירידות: הדקס הגרמני רחוק 17% מהשיא

באפט הכריז ביום שישי האחרון כי החגיגה בקרב חברות הביטוח נגמרה ושלח את סקטור הפיננסים באירופה ליום קשה
שהם לוי |

המניות האירופאיות נפלו זה היום הרביעי ברציפות בהובלת מגזר הפיננסים, לאחר שוורן באפט הודיע למשקיעים כי החגיגה לחברות הביטוח נגמרה, המשקיעים מצידם העלו ספקולציות לפיהן הבנקים יסגו עוד הפסדי אשראי.

חברת הביטוח הגדולה באירופה, Allianz, נפלה לשפל של שבועיים לאחר שוורן באפט הכריז כי שיעורי הרווח בתעשייה יפלו בצורה משמעותית. הבנק הגדול באירופה, UBS, הוביל את מגזר הפיננסים לירידות חדות, לאחר שהעריך היום את היקף מחיקותיו ב-15 מיליארד דולר.

מדד ה- Stoxx 600 איבד 1.4% למה של 314 נקודות. כל 18 התעשיות הנכללות במדד ננעלו בירידות כולל יצרניות הרכבים. האינדקס איבד מתחילת השנה 14%, בעקבות אנליסטים שהפחיתו את תחזית צמיחת הרווח של החברות.

"ישנן חברות פיננסיות רבות שהמשקיעים לא מעוניינים להתקרב אליהן," אמר ג'יימס בוקלי, דירקטור ב- Baring Asset Management, שמנהלת נכסים בשווי של 48 מיליארד דולר. "ישנו חשש ניכר באשר לטוו הקרוב של הרווחים בשל המחיקות."

הרווחים בקרב חברות מדד ה- Stoxx 600 האירופאי, כנראה יעלו ב-4.5% בשנה הנוכחית, פער גדול לעומת התחזית הראשית לצמיחת רווח של 11%, שנעשתה בסוף 2007.

המדדים הלאומיים רשמו ירידות בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה. הקאק הצרפתי איבד 1%. הדקס הגרמני נסוג 0.9%, ואילו הפוטסי הלונדוני השיל 1.1%. מדד הדקס השלים ירידה של 17% מתחילת השנה, השנייה החדה ביותר אחרי הודו בקרב 10 שווקי האקוויטי הגדולים בעולם.

מניות במרכז

מניית HBOS צנחה בשיעור של 7.5% למחיר של 558 פני, לאחר שהאנליסטים בבר סטרנס הורידו את הדירוג למעניקת המשכנתאות ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר". חברת הברוקראג' מעריכה כי הרווח למניה בפירמת המשכנתאות ירדו ב-6% במהלך 2008.

הבנק הגדול באירופה, UBS, איבד משוויו 3.3% ונפל למחיר של 33.22 פרנקים שווצרים. בקרדיט סוויס, הבנק הגדול באירופה במבחינת שווי הנכסים הכריזו היום על מחיקות עתק כתוצאה מנכסים הקשורים במשכנתאות הסאב-פריים, אלה צפויים להתסכם ב-15.5 פרנקים שווצרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".