מניית טבע: תתכוננו לחודש פברואר - יהיה סוער
השבוע הודיעה טבע כי ב-12 בפברואר היא תפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2007 בכללותה. הדוחות יפורסמו לפני פתיחת המסחר בת"א, כאשר בשעות הצהריים תקיים הנהלת טבע את המפגש הדו-רבעוני הקבוע שלה עם קהילת שוק ההון הישראלי. לאחר מכן תיערך שיחת ועידה עם אנליסטים בשפה האנגלית. שבוע לאחר מכן, טבע תקיים בניו-יורק כנס שבמסגרתו תציג הנהלת החברה את עיקרי תוכניתה האסטרטגית העדכנית.
אין ספק שחודש פברואר השנה יהיה מעניין מאי-פעם מבחינת משקיעיה של טבע. אז מה צפוי?
ראשית, די ברור היום כי התחזיות הרב-שנתיות של טבע, שסופקו עי" הנהלת החברה לפני שנה (בפברואר 2007 בצמוד לפרסום הדוחות הכספיים לשנת 2006), הן שמרניות וכבר לא רלבנטיות. התחזיות היו כדלקמן: לשנת 2008 - הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה הגבוה מ-2.5 דולר; ולשנת 2009 – שיפור במגמת הצמיחה אשר יבוא לידי ביטוי ב-EPS שיעבור את רמת ה-3 דולר למניה.
ובכן, כיום – לאחר ששיווק גרסה גנרית לפרוטוניקס (תרופה לצרבות עם מכירות שנתיות של כ-2.5 מיליארד דולר במונחי המקור) הולך והופך לעובדה מוגמרת, ולאור הפוטנציאל הגבוה להשקות גדולות נוספות מצדה של טבע (די אם נזכיר תרופות כמו ה-Fosamax לגיל הבלות, ה-Lamictal לאפליפסיה, וה-Prevacid לצרבות), אל תופתעו לשמע תחזיות חדשות, אגרסיביות בהרבה, מפיה של טבע ב-12 לפברואר.
ומעבר לכך, במהלך חודש פברואר, תשפוך הנהלת טבע אור על תוכניתה האסטרטגית החדשה, תוכנית שהיא יותר מכל ה"בייבי" של המנכ"ל הטרי יחסית שלמה ינאי. יריית הפתיחה של התוכנית האסטרטגית הנ"ל כבר נראתה בשבוע שעבר, כאשר טבע דיווחה על רכישת חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית תמורת סכום לא נמוך של 400 מיליון דולר. רכישה זו, של חברת מו"פ קטנה ללא הכנסות עדיין, ממחישה היטב את החשיבות הגדולה שטבע מייחסת לשוק העתידי של ביו-גנריקה - גרסאות גנריות של תרופות שפותחו על בסיס ביולוגי (להבדיל מכימי). טבע רואה בתחום הביו-גנרי כמנוע צמיחה אסטרטגי חשוב לטווח הארוך.
עדיין – בסופו של דבר, השאלה הגדולה לגבי טבע היתה ונותרה, כשנתיים לאחר רכישת הענק של Ivax האמריקנית - מי תהיה החברה הגדולה הבאה שטבע תרכוש, ומה תהיינה ההשלכות של רכישה זו על מיצובה התחרותי של טבע ועל ביצועיה הכספיים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
