גרינספאן מגביר את המתח בשווקים: "ארה"ב פגיעה והצמיחה בה אפסית; נתוני התעסוקה של ינואר יבהירו את המצב"

יו"ר ה'פד' לשעבר מתנער מאחריות למשבר בשווקים: "בנקים מרכזיים לא יכולים לשלוט במחירי נכסים"
עדי בן ישראל |

לא מעט קולות נשמעו בתקופה האחרונה נגד יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גרינספאן, בטענה כי הוא האחראי למשבר שפוקד כיום את ארה"ב ולמעשה את העולם כולו. רבים טוענים כי גרינספאן, שחתך באגרסיביות את הריבית בארה"ב בתחילת העשור והותיר אותה ברמה נמוכה במשך זמן רב, תרם להיווצרות בועת הנדל"ן בארה"ב שהתפוצצה בשלהי 2005.

"אם בנקים מרכזיים יכולים לשנות מחירי נכסים - עלינו לעשות זאת. אך האמת היא שאנו לא יכולים", אומר גרינספאן, אשר דוחה את ההאשמות המופנות נגדו. "אני לא יכול לחשוב על אף דוגמה בה בנקים מרכזיים הצליחו לשלוט על מחירי נכסים".

יו"ר ה'פד' לשעבר אמר את הדברים בראיון לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס", ודוחה גם את ההאשמות לפיהן תמיכתו במתן משכנתאות בריבית משתנה לרוכשי דירות חדשים תרמה לתדלוק הבועה. החדשות הרעות הן שגרינספאן עדיין סבור כי מחירי הבתים רחוקים מלהגיע לתחתית. הוא מאמין כי מלאי הבתים החדשים יעיק על שוק הדיור, וכי ישנו סיכוי של למעלה מ-50% למיתון בארה"ב.

גרינספאן שומר על שתיקה בכל הנוגע להחלטות הפדרל ריזרב ולא מוכן לומר אם ההחלטה של בן ברננקי משבוע שעבר לחתוך את הריבית ב-0.75% ל-3.5% היא החלטה נבונה או לא. באשר לסוגיית המיתון, גרינספאן מנסה לשמור על אופטימיות ואומר כי גם הנתונים הכלכליים השליליים שפורסמו לאחרונה - אין בהם די כדי לקבוע שהכלכלה בדרך למיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.