מניית הפועלים ממשיכה להידרדר: האנליסט יובל בן זאב חותך ההמלצה בצל מחיקת ה-SIV
מניית בנק הפועלים ממשיכה לרדת גם היום בעקבות היוודע דבר המחיקה אותה ייאלץ הבנק לבצע בעקבות השקעותיו הכושלות בשוק המשכנתאות האמריקני. המניה מאבדת כעת 1.8% ומשלימה ירידה של כמעט 17% בפחות מ-3 חודשים, כאשר היא השילה כ-4% מאז יום חמישי האחרון, עת הודיע הבנק כי ייאלץ למחוק 260 מיליון דולר בדוחות הרבעון הרביעי.
המחיקה הנוכחית מצטרפת להפסד בגובה 30 מיליון דולר עליו הודיע הבנק לפני מספר חודשים, מה שמביא את היקף ההפסד מתיק ה-SIV (מכשירי השקעה מובנים) שלו ל-290 מיליון דולר עד כה. שווי תיק ה-SIV הכולל של הבנק, יש לציין, עומד על 400 מיליון דולר. המחיקה אותה יבצע הבנק צפויה לפגוע ברווח הנקי שלו ברבעון הרביעי של 2007, וגם בתשואה על ההון.
כלל פיננסים: המחיקו יימשכו; IBI: הגרוע מכל כבר מאחורינו
האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה מגיב היום בהורדת המלצה למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".
בכלל פיננסים מתייחסים לעובדה שהחברות הפיננסיות המובילות בארה"ב מבצעות מחיקות גדולות מהצפוי, כדוגמת סיטיגרופ שעלולה להודיע על מחיקה של 24 מיליארד דולר ברבעון החולף. "אם זה המצב בבנקים בעולם, לא היינו ממהרים לומר שפועלים סיים עם המחיקות", מדגיש בן זאב.
בניגוד לעמדתו של בן זאב, בבית ההשקעות IBI התייחסו גם הם היום למחיקת ה-SIV של בנק הפועלים, כאשר האנליסטים ליאור רבינוביץ' ויובל זעירא הותירו המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 24.6 שקל למניה - מחיר הגבוה בכ-38% ממחיר המניה כיום בשוק.
"התרחיש הפסימי התממש, השוק כבר העניש - הממלצה נותרת בעינה", כותבים האנליסטים. "הדו"ח השנתי של בנק הפועלים יגלם את המחיקות הגדולות (ואת הרווחים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007). אולם החל ממרץ 2008 אנו מאמינים כי הנהלת הפועלים תוכל להציג דף חלק להמשך השנה. הנחה זו מתבססת גם על ההנחה כי הבנקים הגדולים בוול סטריט מבצעים במאזניהם ניקיון גדול במהלך הרבעונים האחרונים".
הזרים אוספים מניות?
לצד הירידה במניה וההסתבכות של בנק הפועלים בהרפתקאה אליה יצא בארה"ב, בתקופה האחרונה משחרר הבנק הודעות לבורסה אודות רכישות שמבצעים גופים פיננסיים גדולים. היום נודע, כי ענקית הפיננסים אליאנס, אשר כבר נמנית על בעלי העניין בבנק הפועלים, הגדילה את החזקותיה ב-323.7 אלף מניות, ובכך הגיעה להחזקה של 7.55% בבנק.
כאמור, אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה גוף פיננסי גדול בעל שם עולמי מחליט לנצל את הרמות אליהן הגיעה מניית הפועלים ולרכוש אותה. בתחילת החודש נודע, כי לזאר, אחד מבתי ההשקעות הגדולים והמוערכים בוול סטריט, הפך לבעל עניין בבנק הפועלים לאחר שרכש מניות והגיע להחזקה של 5.05%, כלומר בבעלותו 63.6 מיליון מניות.
למרות התמיכה הפסיכולוגית, בן זאב מכלל פיננסים בטוחה אמר ל-Bizportal כי הגופים הפיננסיים הגדולים לא אוספים את מניית הפועלים כיוון שמדובר בסכומים זניחים. לדבריו, ברגע שבו הרכישות יהיו מאסיביות יותר, אז ניתן יהיה לדבר על איסוף. "יהיה מעניין לראות מה הם יעשו השבוע, אחרי הודעת המחיקה של בנק הפועלים", מסביר בן זאב.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
