מניית הפועלים ממשיכה להידרדר: האנליסט יובל בן זאב חותך ההמלצה בצל מחיקת ה-SIV
מניית בנק הפועלים ממשיכה לרדת גם היום בעקבות היוודע דבר המחיקה אותה ייאלץ הבנק לבצע בעקבות השקעותיו הכושלות בשוק המשכנתאות האמריקני. המניה מאבדת כעת 1.8% ומשלימה ירידה של כמעט 17% בפחות מ-3 חודשים, כאשר היא השילה כ-4% מאז יום חמישי האחרון, עת הודיע הבנק כי ייאלץ למחוק 260 מיליון דולר בדוחות הרבעון הרביעי.
המחיקה הנוכחית מצטרפת להפסד בגובה 30 מיליון דולר עליו הודיע הבנק לפני מספר חודשים, מה שמביא את היקף ההפסד מתיק ה-SIV (מכשירי השקעה מובנים) שלו ל-290 מיליון דולר עד כה. שווי תיק ה-SIV הכולל של הבנק, יש לציין, עומד על 400 מיליון דולר. המחיקה אותה יבצע הבנק צפויה לפגוע ברווח הנקי שלו ברבעון הרביעי של 2007, וגם בתשואה על ההון.
כלל פיננסים: המחיקו יימשכו; IBI: הגרוע מכל כבר מאחורינו
האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה מגיב היום בהורדת המלצה למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".
בכלל פיננסים מתייחסים לעובדה שהחברות הפיננסיות המובילות בארה"ב מבצעות מחיקות גדולות מהצפוי, כדוגמת סיטיגרופ שעלולה להודיע על מחיקה של 24 מיליארד דולר ברבעון החולף. "אם זה המצב בבנקים בעולם, לא היינו ממהרים לומר שפועלים סיים עם המחיקות", מדגיש בן זאב.
בניגוד לעמדתו של בן זאב, בבית ההשקעות IBI התייחסו גם הם היום למחיקת ה-SIV של בנק הפועלים, כאשר האנליסטים ליאור רבינוביץ' ויובל זעירא הותירו המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 24.6 שקל למניה - מחיר הגבוה בכ-38% ממחיר המניה כיום בשוק.
"התרחיש הפסימי התממש, השוק כבר העניש - הממלצה נותרת בעינה", כותבים האנליסטים. "הדו"ח השנתי של בנק הפועלים יגלם את המחיקות הגדולות (ואת הרווחים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007). אולם החל ממרץ 2008 אנו מאמינים כי הנהלת הפועלים תוכל להציג דף חלק להמשך השנה. הנחה זו מתבססת גם על ההנחה כי הבנקים הגדולים בוול סטריט מבצעים במאזניהם ניקיון גדול במהלך הרבעונים האחרונים".
הזרים אוספים מניות?
לצד הירידה במניה וההסתבכות של בנק הפועלים בהרפתקאה אליה יצא בארה"ב, בתקופה האחרונה משחרר הבנק הודעות לבורסה אודות רכישות שמבצעים גופים פיננסיים גדולים. היום נודע, כי ענקית הפיננסים אליאנס, אשר כבר נמנית על בעלי העניין בבנק הפועלים, הגדילה את החזקותיה ב-323.7 אלף מניות, ובכך הגיעה להחזקה של 7.55% בבנק.
כאמור, אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה גוף פיננסי גדול בעל שם עולמי מחליט לנצל את הרמות אליהן הגיעה מניית הפועלים ולרכוש אותה. בתחילת החודש נודע, כי לזאר, אחד מבתי ההשקעות הגדולים והמוערכים בוול סטריט, הפך לבעל עניין בבנק הפועלים לאחר שרכש מניות והגיע להחזקה של 5.05%, כלומר בבעלותו 63.6 מיליון מניות.
למרות התמיכה הפסיכולוגית, בן זאב מכלל פיננסים בטוחה אמר ל-Bizportal כי הגופים הפיננסיים הגדולים לא אוספים את מניית הפועלים כיוון שמדובר בסכומים זניחים. לדבריו, ברגע שבו הרכישות יהיו מאסיביות יותר, אז ניתן יהיה לדבר על איסוף. "יהיה מעניין לראות מה הם יעשו השבוע, אחרי הודעת המחיקה של בנק הפועלים", מסביר בן זאב.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
