מניית הפועלים ממשיכה להידרדר: האנליסט יובל בן זאב חותך ההמלצה בצל מחיקת ה-SIV

בן זאב על מחיקת הענק: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא". IBI בעמדה הפוכה: "התרחיש הפסימי התממש, השוק כבר העניש - הממלצה נותרת בעינה"
עדי בן ישראל |

מניית בנק הפועלים ממשיכה לרדת גם היום בעקבות היוודע דבר המחיקה אותה ייאלץ הבנק לבצע בעקבות השקעותיו הכושלות בשוק המשכנתאות האמריקני. המניה מאבדת כעת 1.8% ומשלימה ירידה של כמעט 17% בפחות מ-3 חודשים, כאשר היא השילה כ-4% מאז יום חמישי האחרון, עת הודיע הבנק כי ייאלץ למחוק 260 מיליון דולר בדוחות הרבעון הרביעי.

המחיקה הנוכחית מצטרפת להפסד בגובה 30 מיליון דולר עליו הודיע הבנק לפני מספר חודשים, מה שמביא את היקף ההפסד מתיק ה-SIV (מכשירי השקעה מובנים) שלו ל-290 מיליון דולר עד כה. שווי תיק ה-SIV הכולל של הבנק, יש לציין, עומד על 400 מיליון דולר. המחיקה אותה יבצע הבנק צפויה לפגוע ברווח הנקי שלו ברבעון הרביעי של 2007, וגם בתשואה על ההון.

כלל פיננסים: המחיקו יימשכו; IBI: הגרוע מכל כבר מאחורינו

האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה מגיב היום בהורדת המלצה למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".

בכלל פיננסים מתייחסים לעובדה שהחברות הפיננסיות המובילות בארה"ב מבצעות מחיקות גדולות מהצפוי, כדוגמת סיטיגרופ שעלולה להודיע על מחיקה של 24 מיליארד דולר ברבעון החולף. "אם זה המצב בבנקים בעולם, לא היינו ממהרים לומר שפועלים סיים עם המחיקות", מדגיש בן זאב.

בניגוד לעמדתו של בן זאב, בבית ההשקעות IBI התייחסו גם הם היום למחיקת ה-SIV של בנק הפועלים, כאשר האנליסטים ליאור רבינוביץ' ויובל זעירא הותירו המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 24.6 שקל למניה - מחיר הגבוה בכ-38% ממחיר המניה כיום בשוק.

"התרחיש הפסימי התממש, השוק כבר העניש - הממלצה נותרת בעינה", כותבים האנליסטים. "הדו"ח השנתי של בנק הפועלים יגלם את המחיקות הגדולות (ואת הרווחים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007). אולם החל ממרץ 2008 אנו מאמינים כי הנהלת הפועלים תוכל להציג דף חלק להמשך השנה. הנחה זו מתבססת גם על ההנחה כי הבנקים הגדולים בוול סטריט מבצעים במאזניהם ניקיון גדול במהלך הרבעונים האחרונים".

הזרים אוספים מניות?

לצד הירידה במניה וההסתבכות של בנק הפועלים בהרפתקאה אליה יצא בארה"ב, בתקופה האחרונה משחרר הבנק הודעות לבורסה אודות רכישות שמבצעים גופים פיננסיים גדולים. היום נודע, כי ענקית הפיננסים אליאנס, אשר כבר נמנית על בעלי העניין בבנק הפועלים, הגדילה את החזקותיה ב-323.7 אלף מניות, ובכך הגיעה להחזקה של 7.55% בבנק.

כאמור, אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה גוף פיננסי גדול בעל שם עולמי מחליט לנצל את הרמות אליהן הגיעה מניית הפועלים ולרכוש אותה. בתחילת החודש נודע, כי לזאר, אחד מבתי ההשקעות הגדולים והמוערכים בוול סטריט, הפך לבעל עניין בבנק הפועלים לאחר שרכש מניות והגיע להחזקה של 5.05%, כלומר בבעלותו 63.6 מיליון מניות.

למרות התמיכה הפסיכולוגית, בן זאב מכלל פיננסים בטוחה אמר ל-Bizportal כי הגופים הפיננסיים הגדולים לא אוספים את מניית הפועלים כיוון שמדובר בסכומים זניחים. לדבריו, ברגע שבו הרכישות יהיו מאסיביות יותר, אז ניתן יהיה לדבר על איסוף. "יהיה מעניין לראות מה הם יעשו השבוע, אחרי הודעת המחיקה של בנק הפועלים", מסביר בן זאב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.