מניית הפועלים ממשיכה להידרדר: האנליסט יובל בן זאב חותך ההמלצה בצל מחיקת ה-SIV
מניית בנק הפועלים ממשיכה לרדת גם היום בעקבות היוודע דבר המחיקה אותה ייאלץ הבנק לבצע בעקבות השקעותיו הכושלות בשוק המשכנתאות האמריקני. המניה מאבדת כעת 1.8% ומשלימה ירידה של כמעט 17% בפחות מ-3 חודשים, כאשר היא השילה כ-4% מאז יום חמישי האחרון, עת הודיע הבנק כי ייאלץ למחוק 260 מיליון דולר בדוחות הרבעון הרביעי.
המחיקה הנוכחית מצטרפת להפסד בגובה 30 מיליון דולר עליו הודיע הבנק לפני מספר חודשים, מה שמביא את היקף ההפסד מתיק ה-SIV (מכשירי השקעה מובנים) שלו ל-290 מיליון דולר עד כה. שווי תיק ה-SIV הכולל של הבנק, יש לציין, עומד על 400 מיליון דולר. המחיקה אותה יבצע הבנק צפויה לפגוע ברווח הנקי שלו ברבעון הרביעי של 2007, וגם בתשואה על ההון.
כלל פיננסים: המחיקו יימשכו; IBI: הגרוע מכל כבר מאחורינו
האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה מגיב היום בהורדת המלצה למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".
בכלל פיננסים מתייחסים לעובדה שהחברות הפיננסיות המובילות בארה"ב מבצעות מחיקות גדולות מהצפוי, כדוגמת סיטיגרופ שעלולה להודיע על מחיקה של 24 מיליארד דולר ברבעון החולף. "אם זה המצב בבנקים בעולם, לא היינו ממהרים לומר שפועלים סיים עם המחיקות", מדגיש בן זאב.
בניגוד לעמדתו של בן זאב, בבית ההשקעות IBI התייחסו גם הם היום למחיקת ה-SIV של בנק הפועלים, כאשר האנליסטים ליאור רבינוביץ' ויובל זעירא הותירו המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 24.6 שקל למניה - מחיר הגבוה בכ-38% ממחיר המניה כיום בשוק.
"התרחיש הפסימי התממש, השוק כבר העניש - הממלצה נותרת בעינה", כותבים האנליסטים. "הדו"ח השנתי של בנק הפועלים יגלם את המחיקות הגדולות (ואת הרווחים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007). אולם החל ממרץ 2008 אנו מאמינים כי הנהלת הפועלים תוכל להציג דף חלק להמשך השנה. הנחה זו מתבססת גם על ההנחה כי הבנקים הגדולים בוול סטריט מבצעים במאזניהם ניקיון גדול במהלך הרבעונים האחרונים".
הזרים אוספים מניות?
לצד הירידה במניה וההסתבכות של בנק הפועלים בהרפתקאה אליה יצא בארה"ב, בתקופה האחרונה משחרר הבנק הודעות לבורסה אודות רכישות שמבצעים גופים פיננסיים גדולים. היום נודע, כי ענקית הפיננסים אליאנס, אשר כבר נמנית על בעלי העניין בבנק הפועלים, הגדילה את החזקותיה ב-323.7 אלף מניות, ובכך הגיעה להחזקה של 7.55% בבנק.
כאמור, אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה גוף פיננסי גדול בעל שם עולמי מחליט לנצל את הרמות אליהן הגיעה מניית הפועלים ולרכוש אותה. בתחילת החודש נודע, כי לזאר, אחד מבתי ההשקעות הגדולים והמוערכים בוול סטריט, הפך לבעל עניין בבנק הפועלים לאחר שרכש מניות והגיע להחזקה של 5.05%, כלומר בבעלותו 63.6 מיליון מניות.
למרות התמיכה הפסיכולוגית, בן זאב מכלל פיננסים בטוחה אמר ל-Bizportal כי הגופים הפיננסיים הגדולים לא אוספים את מניית הפועלים כיוון שמדובר בסכומים זניחים. לדבריו, ברגע שבו הרכישות יהיו מאסיביות יותר, אז ניתן יהיה לדבר על איסוף. "יהיה מעניין לראות מה הם יעשו השבוע, אחרי הודעת המחיקה של בנק הפועלים", מסביר בן זאב.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
