איפכא מסתברא
לפני כשבוע פרצה פרשת ויקיפדיה, שהפכה כבר מאז לנחלת הכלל. רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, דוגמת ABC ו-CNN, הובילו את הסיפור, וכל יתר שחקני המדיה המשודרת והכתובה רכבו עליו אחריהם.
כפי שדיווחנו, בחור צעיר בשם וירג'יל גריפיט העלה אתר שמנועו הפנימי מאפשר לדעת אילו עדכוני ערכים בוויקיפדיה בוצעו ממחשבים של אילו ארגונים. לאט לאט, ככל שחולפים הימים, צפים הסיפורים המפולפלים. מחברות כמו סטארבאקס ו-וולמרט, למשל, יצאו עדכונים שניסו לשפר את תדמיתן כפי שהצטיירו באנציקלופדיה. משרדי חברי קונגרס שינו תוכן שהתייחס אליהם ואל הבטחות בחירות שלא קיימו. עובדים באמצעי המדיה המרכזיים בעולם, דוגמת ה-BBCוהניו-יורק טיימס, העלו לאתר מילות גנאי על הנשיא בוש. ארגונים מזוהים אחרים היו המקור, כך מסתבר, לדברים פוגעים כנגד קונדוליסה רייס ואפילו האפיפיור. ואם לא די בכך, אז מסוכנות הביון המרכזית בארה"ב יצאו עדכוני ערכים מסוימים ומוגדרים.
התגובות לפרשה בעיקרן מביעות התנגדות למעורבות ארגונים בניסוח ערכים הנוגעים להם עצמם. הרי זאת גם המדיניות המוצהרת של האתר. מה שאינני מבין הוא על מה כל הרעש והמהומה. את הערכים באנציקלופדיה שפתוחה לכל, כותבים ומעדכנים בני אנוש שרובם ככולם אינם אובייקטיבים. אם ניקח רק לדוגמה את השינוי שבוצע מתוך רשת וולמרט בערך שעוסק בחברה זו, נגלה שראשית היה כתוב שם שהמשכורות המשולמות בחברה נופלות ב-20% מהמשולם בחברות אחרות. והנה, בא מישהו מתוך החברה ושינה את הכתוב לנוסח שקובע, כי המשכורות המשולמות הנן בשיעור כפול ממשכורת המינימום. אין ספק שהפעולה באה להיטיב עם תדמית החברה, אך האם העדכון הוא שקרי? כיצד אנו יכולים לדעת בוודאות שהנוסח הקודם היה מדויק? האם הכותב הראשון היה נקי מכל הטיה בכתיבתו? איך יודעים שלא היה זה מתחרה או עובד ממורמר, בלתי אובייקטיבי כשלעצמו?
כתיבה הייתה תמיד עניין סובייקטיבי. עיינו באנציקלופדיה העברית ותמצאו בה ערכים רבים שגם לדעתכם נוסחו בצורה אינטרסנטית. כך, ערכים פוליטיים הוטו, אולי על ידי גורמי שלטון או כותבים שנהו אחריהם. אנציקלופדיה פתוחה היא שיא הדמוקרטיה. כל אחד יכול לכתוב, כל אחד יכול לתקן ולעדכן. תוספת של היום יכולה לשוב ולהיעלם מחר. בכל אחת מחמש השנים האחרונות התרחשו בממוצע קרוב לשבעה מיליון עדכונים בוויקיפדיה. מיליוני הגולשים באתר מידי יום ביומו, בשפות רבות, מצביעים על האמון שיש לאזרחי העולם באתר. העובדה שחשוב לגופים מובילים מה כתוב אודותם במאגר מידע זה, הנה הוכחה נוספת בדבר חשיבותו.
אין האתר מתיימר להיות מקור אקדמי, אבל לצרכים מסוימים הוא המענה האופטימאלי. זכותו של כל אחד לנסות ולהשפיע. זכות זו שמורה לא רק לאנשים בודדים, אלא גם לישויות כמו חברות, ארגונים, בתי-ספר, ועדות וכדומה. אני הייתי מציע לכן לאתר עצמו לשקול מחדש מדיניותו בנדון. למה לראש הממשלה אין זכות לתקן הערך הנושא את שמו - זכות שיש לאחרון האזרחים? מעל לכל, הרי שהאתר עצמו מפעיל בקרה, שיקול דעת וער לפניות ותלונות.
עיתון האינטרנט סקוטסמן.קום, שנדרש לפרשה, מצא כי רבות מהפניות מתוך ארגונים אינם כלל קשורים לאינטרסים של אותה יישות. עובדים משועממים פשוט עדכנו במקרים רבים אתרים ללא כל זיקה למקום עבודתם. למשל: 100 עדכונים ממשרד הביטחון הבריטי לערך שעוסק במכוניות מרוץ מסוג פורמולה 1.
מה שמדאיג את רוב המתייחסים לפרשה, מותיר אותי רגוע. העולם מבין את חשיבותם של מאגרים וולונטריים פתוחים. גם החזקים בארגונים השתכנעו בכך. חשיפה גדולה לפרשה רק תגביר את ההתעניינות הכללית, מה שמוריד את סיכויי ההטיה באנציקלופדיה. הדאגה שלי באה מכוון לגמרי אחר; בתוכנית הידועה "בוקר טוב אמריקה" צוטט ג'ימי ווילס, מייסד ויקיפדיה, באומרו בהקשר האקטואלי: "אנשים צריכים להבין שהם לא בהכרח אנונימיים כמו שהם חושבים. אפילו לא ה-CIA". באירופה אמר אנדרה קונר, מומחה סקוטי לאבטחה: " זהו מיתוס שכל אחד אנונימי ברשת. במטרה לשלוח ולקבל מידע, השרתים השונים צריכים לדעת היכן המחשב שלך". בתנאים מסוימים זה עלול להדאיג, אבל זה כבר נושא למאמר שונה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
