איפכא מסתברא

לפני כשבוע פרצה פרשת ויקיפדיה, שהפכה כבר מאז לנחלת הכלל. רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, דוגמת ABC ו-CNN, הובילו את הסיפור, וכל יתר שחקני המדיה המשודרת והכתובה רכבו עליו אחריהם.

כפי שדיווחנו, בחור צעיר בשם וירג'יל גריפיט העלה אתר שמנועו הפנימי מאפשר לדעת אילו עדכוני ערכים בוויקיפדיה בוצעו ממחשבים של אילו ארגונים. לאט לאט, ככל שחולפים הימים, צפים הסיפורים המפולפלים. מחברות כמו סטארבאקס ו-וולמרט, למשל, יצאו עדכונים שניסו לשפר את תדמיתן כפי שהצטיירו באנציקלופדיה. משרדי חברי קונגרס שינו תוכן שהתייחס אליהם ואל הבטחות בחירות שלא קיימו. עובדים באמצעי המדיה המרכזיים בעולם, דוגמת ה-BBCוהניו-יורק טיימס, העלו לאתר מילות גנאי על הנשיא בוש. ארגונים מזוהים אחרים היו המקור, כך מסתבר, לדברים פוגעים כנגד קונדוליסה רייס ואפילו האפיפיור. ואם לא די בכך, אז מסוכנות הביון המרכזית בארה"ב יצאו עדכוני ערכים מסוימים ומוגדרים.

התגובות לפרשה בעיקרן מביעות התנגדות למעורבות ארגונים בניסוח ערכים הנוגעים להם עצמם. הרי זאת גם המדיניות המוצהרת של האתר. מה שאינני מבין הוא על מה כל הרעש והמהומה. את הערכים באנציקלופדיה שפתוחה לכל, כותבים ומעדכנים בני אנוש שרובם ככולם אינם אובייקטיבים. אם ניקח רק לדוגמה את השינוי שבוצע מתוך רשת וולמרט בערך שעוסק בחברה זו, נגלה שראשית היה כתוב שם שהמשכורות המשולמות בחברה נופלות ב-20% מהמשולם בחברות אחרות. והנה, בא מישהו מתוך החברה ושינה את הכתוב לנוסח שקובע, כי המשכורות המשולמות הנן בשיעור כפול ממשכורת המינימום. אין ספק שהפעולה באה להיטיב עם תדמית החברה, אך האם העדכון הוא שקרי? כיצד אנו יכולים לדעת בוודאות שהנוסח הקודם היה מדויק? האם הכותב הראשון היה נקי מכל הטיה בכתיבתו? איך יודעים שלא היה זה מתחרה או עובד ממורמר, בלתי אובייקטיבי כשלעצמו?

כתיבה הייתה תמיד עניין סובייקטיבי. עיינו באנציקלופדיה העברית ותמצאו בה ערכים רבים שגם לדעתכם נוסחו בצורה אינטרסנטית. כך, ערכים פוליטיים הוטו, אולי על ידי גורמי שלטון או כותבים שנהו אחריהם. אנציקלופדיה פתוחה היא שיא הדמוקרטיה. כל אחד יכול לכתוב, כל אחד יכול לתקן ולעדכן. תוספת של היום יכולה לשוב ולהיעלם מחר. בכל אחת מחמש השנים האחרונות התרחשו בממוצע קרוב לשבעה מיליון עדכונים בוויקיפדיה. מיליוני הגולשים באתר מידי יום ביומו, בשפות רבות, מצביעים על האמון שיש לאזרחי העולם באתר. העובדה שחשוב לגופים מובילים מה כתוב אודותם במאגר מידע זה, הנה הוכחה נוספת בדבר חשיבותו.

אין האתר מתיימר להיות מקור אקדמי, אבל לצרכים מסוימים הוא המענה האופטימאלי. זכותו של כל אחד לנסות ולהשפיע. זכות זו שמורה לא רק לאנשים בודדים, אלא גם לישויות כמו חברות, ארגונים, בתי-ספר, ועדות וכדומה. אני הייתי מציע לכן לאתר עצמו לשקול מחדש מדיניותו בנדון. למה לראש הממשלה אין זכות לתקן הערך הנושא את שמו - זכות שיש לאחרון האזרחים? מעל לכל, הרי שהאתר עצמו מפעיל בקרה, שיקול דעת וער לפניות ותלונות.

עיתון האינטרנט סקוטסמן.קום, שנדרש לפרשה, מצא כי רבות מהפניות מתוך ארגונים אינם כלל קשורים לאינטרסים של אותה יישות. עובדים משועממים פשוט עדכנו במקרים רבים אתרים ללא כל זיקה למקום עבודתם. למשל: 100 עדכונים ממשרד הביטחון הבריטי לערך שעוסק במכוניות מרוץ מסוג פורמולה 1.

מה שמדאיג את רוב המתייחסים לפרשה, מותיר אותי רגוע. העולם מבין את חשיבותם של מאגרים וולונטריים פתוחים. גם החזקים בארגונים השתכנעו בכך. חשיפה גדולה לפרשה רק תגביר את ההתעניינות הכללית, מה שמוריד את סיכויי ההטיה באנציקלופדיה. הדאגה שלי באה מכוון לגמרי אחר; בתוכנית הידועה "בוקר טוב אמריקה" צוטט ג'ימי ווילס, מייסד ויקיפדיה, באומרו בהקשר האקטואלי: "אנשים צריכים להבין שהם לא בהכרח אנונימיים כמו שהם חושבים. אפילו לא ה-CIA". באירופה אמר אנדרה קונר, מומחה סקוטי לאבטחה: " זהו מיתוס שכל אחד אנונימי ברשת. במטרה לשלוח ולקבל מידע, השרתים השונים צריכים לדעת היכן המחשב שלך". בתנאים מסוימים זה עלול להדאיג, אבל זה כבר נושא למאמר שונה.