השיא והתקדים
לפני כשנה הפך הסכסוך העסקי בין חברת הביטוח הראל לחברת המיחשוב נס, לפומבי. הלקוח פנה אל בית המשפט בתביעה כנגד ספק מערכותיו הממוחשבות העתידיות. הסכום הנתבע בנה כותרות, אפילו בארץ הקודש מאה מיליון שקלים אינם עניין של מה בכך. חלק קטן מסכום זה, אשר שימש כביטחון בידי הלקוח, כבר חולט עוד בראשית הפרשה. והעיקר, הלקוח ביטל את הפרויקט כולו בטענה שהספק לא עמד בהתחייבויותיו. השבוע הנושא חזר לכותרות בין היתר בשל השמועה כי הפרשה עלולה לגרור פגיעה בפרויקט אחר של אותו ספק עם חברת ביטוח נוספת. יש לנו כאן תקדים מקומי, תביעה משמעותית ראשונה של לקוח כנגד ספק של פתרון ממוחשב.
בעולם ובארץ התמסדה מוסכמה כי רוב הפרויקטים בענפנו מסתיימים בכישלון. הכוונה לחריגות בתקציב ו/או בלוחות הזמנים ו/או בהשגת היעדים. בדגימה כרונולוגית של מקרים בולטים העלינו את חברת רבלון שתבעה כבר ב-1990 את ספק התוכנה לוגיסטיקון ממנו רכשה תוכנה לניהול המלאי. חברת פורד תבעה ב-2003 במישיגן את טכנולוג'י סולושנס בגין הפרת חוזה וכשלון באספקת מערכת ERP גדולה. שנה לאחר מכן העמידה אוניברסיטת אוהיו רף תביעה גבוה של מעל חצי מיליארד דולרים, כנגד פיפל-סופט בקשר למה שהגדירה ככישלון בהקמת מערכת רישום הסטודנטים. לפני כשנה דיווחו עיתוני ארה"ב על בית תוכנה בתחום הבריאות ששילם מיליוני דולרים בעקבות תביעת לקוח על כשלון באספקת מערכת ממוחשבת. זו סבלה, בין היתר, מאי יכולת לספק מידע נדרש בשל ליקויים, כגון אינטגרציה דלה.
בכתב העת האמריקני מידע, חוק וטכנולוגיה פרסמו בשנת 2002 הפרופסורים דסיי מאיור וריצ'ארד תומאס מאמר על הסיבות לריבוי התביעות בתחום התוכנה. לטענתם, רבים מספקי שירותי התוכנה הגדולים מנהלים במקביל הגנה ב-50 תביעות שהוגשו נגדם. לדעתי אמת המידה הנכונה היא הפרופורציה. מיעוט יחסי של תביעות בהשוואה למספר האין סופי של מערכות תוכנה שנמכרות ללקוחות. על המכאניזם המוביל למיעוט היחסי של תביעות בענף עמדנו כאן במדור לפני שבועות אחדים.
עד כה המכאניזם היה ברור. ארגון לא סב על עקבותיו וחזר בו מהדרך בה בחר. החשש מפני הנזקים הגדולים בממון ובמוניטין גרמו לכולם לחרוק שיניים, לשלם יותר, להמתין שנים נוספות אך לדבוק בפרויקטים. לא עוד, בעיקר אם הראל תצליח בתביעתה ולו גם חלקית. במקרה שכזה עשויה להתפתח מגמת תביעות. מדובר כאן גם בסכומים של שיא. משמעותיים לגופים המכובדים בהם אנו עוסקים. לקבוצת הראל, שסבלה לאחרונה ממעילת ענק, יכול הפסד במערכה המשפטית, להוות נטל כבד. בעייתי אף יותר יהיה מצבה של נס, אם תהיה היא הצד המפסיד. לחברה, שברבעון האחרון הרוויחה 3%-4% ממחזור המכירות שלה, קיזוז של עשרות מיליוני שקלים מהרווח יכול להיות משמעותי ביותר.
קשה לדעת מה תלד הבוררות. כל תוצאה לא תפתיע אותנו ובעצם לא תשנה. התוצאה האמיתית כבר מובטחת בשל עצם הגשת התביעה וללא כל קשר מי מהצדדים יצא כאשר ידו על העליונה. מעתה מדיניות ההתקשרות של חברות המיחשוב תהיה שונה. חוקי המשחק עד היום היו של תחרות פרועה. הורדת מחירים ללא כל הגיון, אפיינה כמעט כל מכרז להקמת מערכת בולטת. ספקי הפתרונות הלכו על קו דק של אמונה כי בסוף יצליחו, בדרך זו או אחרת לחלץ מהלקוחות יותר כסף ממה שאלה התכוונו לשלם. שרר עודף מתח, היו כיפופי ידיים. אנרגיה רבה הושקעה במאבק הבלתי מועיל לשני הצדדים.
כעת מתברר כי מחיר הכישלון עלול להיות כבד מנשוא. בעתיד הנראה לעין הלקוחות והספקים יבינו כי אין להיכנס לפרויקט תוכנה חשוב מבלי להבטיח כי כולם יקבלו תמורה הוגנת. ההתקשרות תעוגן בחוזים המבטיחים היטב האינטרסים של כל הצדדים. בין יתר המשמעויות: העלאת התעריפים לרמות סבירות, בצד שיפור ההתמקצעות וניהול הפרויקטים. אם כך יקרה, המקרה העצוב כשלעצמו יהווה אבן דרך בהתפתחות התרבות העסקית בענף המיחשוב בארץ.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
