השיא והתקדים
לפני כשנה הפך הסכסוך העסקי בין חברת הביטוח הראל לחברת המיחשוב נס, לפומבי. הלקוח פנה אל בית המשפט בתביעה כנגד ספק מערכותיו הממוחשבות העתידיות. הסכום הנתבע בנה כותרות, אפילו בארץ הקודש מאה מיליון שקלים אינם עניין של מה בכך. חלק קטן מסכום זה, אשר שימש כביטחון בידי הלקוח, כבר חולט עוד בראשית הפרשה. והעיקר, הלקוח ביטל את הפרויקט כולו בטענה שהספק לא עמד בהתחייבויותיו. השבוע הנושא חזר לכותרות בין היתר בשל השמועה כי הפרשה עלולה לגרור פגיעה בפרויקט אחר של אותו ספק עם חברת ביטוח נוספת. יש לנו כאן תקדים מקומי, תביעה משמעותית ראשונה של לקוח כנגד ספק של פתרון ממוחשב.
בעולם ובארץ התמסדה מוסכמה כי רוב הפרויקטים בענפנו מסתיימים בכישלון. הכוונה לחריגות בתקציב ו/או בלוחות הזמנים ו/או בהשגת היעדים. בדגימה כרונולוגית של מקרים בולטים העלינו את חברת רבלון שתבעה כבר ב-1990 את ספק התוכנה לוגיסטיקון ממנו רכשה תוכנה לניהול המלאי. חברת פורד תבעה ב-2003 במישיגן את טכנולוג'י סולושנס בגין הפרת חוזה וכשלון באספקת מערכת ERP גדולה. שנה לאחר מכן העמידה אוניברסיטת אוהיו רף תביעה גבוה של מעל חצי מיליארד דולרים, כנגד פיפל-סופט בקשר למה שהגדירה ככישלון בהקמת מערכת רישום הסטודנטים. לפני כשנה דיווחו עיתוני ארה"ב על בית תוכנה בתחום הבריאות ששילם מיליוני דולרים בעקבות תביעת לקוח על כשלון באספקת מערכת ממוחשבת. זו סבלה, בין היתר, מאי יכולת לספק מידע נדרש בשל ליקויים, כגון אינטגרציה דלה.
בכתב העת האמריקני מידע, חוק וטכנולוגיה פרסמו בשנת 2002 הפרופסורים דסיי מאיור וריצ'ארד תומאס מאמר על הסיבות לריבוי התביעות בתחום התוכנה. לטענתם, רבים מספקי שירותי התוכנה הגדולים מנהלים במקביל הגנה ב-50 תביעות שהוגשו נגדם. לדעתי אמת המידה הנכונה היא הפרופורציה. מיעוט יחסי של תביעות בהשוואה למספר האין סופי של מערכות תוכנה שנמכרות ללקוחות. על המכאניזם המוביל למיעוט היחסי של תביעות בענף עמדנו כאן במדור לפני שבועות אחדים.
עד כה המכאניזם היה ברור. ארגון לא סב על עקבותיו וחזר בו מהדרך בה בחר. החשש מפני הנזקים הגדולים בממון ובמוניטין גרמו לכולם לחרוק שיניים, לשלם יותר, להמתין שנים נוספות אך לדבוק בפרויקטים. לא עוד, בעיקר אם הראל תצליח בתביעתה ולו גם חלקית. במקרה שכזה עשויה להתפתח מגמת תביעות. מדובר כאן גם בסכומים של שיא. משמעותיים לגופים המכובדים בהם אנו עוסקים. לקבוצת הראל, שסבלה לאחרונה ממעילת ענק, יכול הפסד במערכה המשפטית, להוות נטל כבד. בעייתי אף יותר יהיה מצבה של נס, אם תהיה היא הצד המפסיד. לחברה, שברבעון האחרון הרוויחה 3%-4% ממחזור המכירות שלה, קיזוז של עשרות מיליוני שקלים מהרווח יכול להיות משמעותי ביותר.
קשה לדעת מה תלד הבוררות. כל תוצאה לא תפתיע אותנו ובעצם לא תשנה. התוצאה האמיתית כבר מובטחת בשל עצם הגשת התביעה וללא כל קשר מי מהצדדים יצא כאשר ידו על העליונה. מעתה מדיניות ההתקשרות של חברות המיחשוב תהיה שונה. חוקי המשחק עד היום היו של תחרות פרועה. הורדת מחירים ללא כל הגיון, אפיינה כמעט כל מכרז להקמת מערכת בולטת. ספקי הפתרונות הלכו על קו דק של אמונה כי בסוף יצליחו, בדרך זו או אחרת לחלץ מהלקוחות יותר כסף ממה שאלה התכוונו לשלם. שרר עודף מתח, היו כיפופי ידיים. אנרגיה רבה הושקעה במאבק הבלתי מועיל לשני הצדדים.
כעת מתברר כי מחיר הכישלון עלול להיות כבד מנשוא. בעתיד הנראה לעין הלקוחות והספקים יבינו כי אין להיכנס לפרויקט תוכנה חשוב מבלי להבטיח כי כולם יקבלו תמורה הוגנת. ההתקשרות תעוגן בחוזים המבטיחים היטב האינטרסים של כל הצדדים. בין יתר המשמעויות: העלאת התעריפים לרמות סבירות, בצד שיפור ההתמקצעות וניהול הפרויקטים. אם כך יקרה, המקרה העצוב כשלעצמו יהווה אבן דרך בהתפתחות התרבות העסקית בענף המיחשוב בארץ.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.51% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
