פיטורי עובד סמוך לשרות מילואים
עובדות
------
ערעור לפי סעיף 23 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, על החלטת ועדת התעסוקה (להלן - הועדה), שקבעה כי פיטוריו של איגור רובינשטיין (להלן - העובד) נעשו בשל שירות מילואים ובעקבות כך, חייבה את מובילי סלע (להלן - המעבידה) לשלם לעובד פיצויי בגובה חמש משכורות.
העובדות שנקבעו ע"י הועדה לאחר ששמעה את טענות הצדדים ועדויותיהם הינן: העובד, נהג משאית במקצועו, החל לעבוד אצל המעבידה ביום 21.1.05. בחודש מאי 2005 קיבל העובד צו קריאה לשירות מילואים מיום 18.7.05 ועד ל-10.8.05. היו מגעים לביטול/דחייה של שירות המילואים, אך בסופו של דבר שירות המילואים לא בוטל ולא נדחה. סמוך לתחילת שירות המילואים, דהיינו בלילה שבין ה-14 ל-15 ליולי 2005, נגנבה המשאית של המעבידה שחנתה ליד ביתו של העובד, אשר נהג על משאית זו. המעבידה חשדה במעורבותו של העובד בגניבה זו, אך לא הגישה על כך תלונה במשטרה, אלא השאירה זאת לטיפול חברת הביטוח וחברת המיגון. ב-17.5.05, יום לפני תחילת שירות המילואים של העובד, הודיע בעל תפקיד במעבידה לעובד, כי הוא מפוטר עקב מעורבותו בגניבת המשאית ולקח ממנו את מכשיר המירס שהיה ברשותו. ביום 18.7.05 יצא העובד לשירות מילואים ובשובו לא הועסק יותר ע"י המעבידה.
הועדה קבעה, כי העובד אכן פוטר ע"י המעבידה וכי התקיימו שני מועדי פיטורים: הראשון ביום 17.7.05 בו פוטר ע"י נציג המעבידה. המועד השני הוא עם שובו של העובד משירות המילואים, כאשר נמנעה המעבידה מלספק לו עבודה. באשר למועד הפיטורים הראשון, הגיעה הועדה למסקנה, כי המעבידה לא הרימה את הנטל להוכיח שפיטורי העובד לא היו בשל שירות המילואים. באשר למועד הפיטורים השני, קבעה הועדה, כי מאחר ונעשה בתקופה של 30 יום לאחר שירות המילואים, לא יכולה היתה המעבידה לפטר את העובד מכל סיבה שהיא.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
-------------------------------
סעיף 41א(א1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן – החוק) קובע: "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים". החוק קובע, כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל המפעל להראות שהפיטורים היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.
ועדת התעסוקה הינה טריבונל סטטוטורי, היינו גוף מעין שיפוטי ויש לבחון את טענות הערעור עפ"י המבחנים המקובלים לביקורת שיפוטית על החלטות ועדות מעין שיפוטיות, כלומר, בחינת שיקול דעתה של הועדה וסבירות החלטה.
בית הדין קבע, כי לאחר בחינת החלטת הועדה והראיות, המסקנה המתבקשת היא שיש לבטל את החלטת הועדה מהנימוקים הבאים:
באשר למועד הפיטורים, קבעה הועדה, כי במקרה שלפנינו התקיימו שני מועדי פיטורים, האחד – יום אחד לפני יציאתו של העובד לשירות המילואים והשני לאחר שובו מן השירות. עפ"י הפסיקה, היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא, שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העבודה לידי סיום. אין חולק כי בעניינינו, העובד עצמו טען כי פוטר ע"י נציג המעבידה באופן חד משמעי ומפורש כבר ביום 17.7.05, היינו לפני יציאתו לשירות מילואים. משכך, אין להיזקק לבחינת מועד הפיטורים השני. יש לבחון מהי העילה שהביאה לפיטורי העובד והאם אלו נבעו מהעובדה, כי העובד היה צריך לצאת לשירות מילואים ב-18.7.05 או שמא נבעו מעילה אחרת. בעניין זה, העובד עצמו הודה כי פוטר מעבודתו בשל החשד למעורבות בגניבת המשאית ולא בשל יציאתו לשירות המילואים. משכך, נראה כי העילה לפיטורי העובד היתה נעוצה בחשד המעבידה באשר למעורבות העובד בגניבת משאיתו, כשמאידך לא נמצאה כל ראיה או עדות הקושרת בין הפיטורים לבין שירות המילואים. אין די בסמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים לבין יציאת העובד לשירות המילואים, כדי לקבוע כי אכן מדובר בפיטורים מחמת קריאה או יציאה למילואים, אלא ההפך הוא הנכון במקרה זה, שכן סמיכות הזמנים בין מועד גניבת המשאית לבין מועד פיטורי העובד, מלמדת על העילה האמיתית שהביאה לפיטוריו והיא החשד בדבר מעורבות העובד בגניבת המשאית. חשד המעבידה לא היה חשד בעלמא. בניגוד למסקנת הועדה, לא הוטל על המעבידה הנטל להוכיח קיומה של אשמה בפועל, אלא להוכיח כי המניע לפיטורי העובד לא היה נעוץ בשירות המילואים. נטל זה הורם.
לאור כל האמור לעיל, בית הדין קיבל את הערעור, וביטל את החלטת הועדה, לפיה על המעבידה לשלם לעובד פיצוי בגובה חמש משכורות.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.28% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
