מטריקס רכשה את השליטה בספקית שירותי Offshore בולגרית תמורת שני מיליון דולר
מטריקס ממשיכה לחתור לכיוון הרחבת עסקי ה-Offshore שלה: אתמול (ד') הודיעה החברה כי רכשה באמצעות החברה הבת Net-Shore וזרוע ה-Offshore תלפיות את השליטה בחברת יוניקודרס (Unicoders) הבולגרית, שמרכזה בסופיה. במסגרת העסקה תשלם מטריקס 2 מיליון דולרים תמורת 67% ממניות החברה. סכום העסקה עשוי לגדול, בכפוף לעמידה במדדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות.
יוניקודרס, המעסיקה כ-150 עובדים, מספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות באירופה ובישראל במודל Offshore. בין לקוחותיה נמנות סימנס הגרמניה וחברות שונות בבריטניה ובישראל. ליוניקודרס מרכז פיתוח בסופיה וסניף במקדוניה. מייסדי החברה, אבי מגיד ועמית בוהנסקי, יצטרפו לצוות הניהולי של פעילות ה-Offshore של מטריקס כמנהלי השלוחה בבולגריה ומקדוניה.
לדברי מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, "פעילות ה-Offshore שלנו בישראל - תלפיות - היא סיפור הצלחה. אנו מעסיקים כ-350 מפתחות בשני אתרי פיתוח בישראל, וצומחים בשיעור של יותר מ-50% בשנה. תלפיות נהנית כבר היום מביקושים הולכים וגדלים מחברות בישראל, אירופה וארה"ב, אך לשם עליית מדרגה מקצועית וכמותית, וכדי להיענות לביקושים הגדולים, נחוצה מסה קריטית של מפתחים ונוכחות אמיתית באירופה".
לדבריו, "הרכישה של יוניקודרס מהווה נדבך מרכזי בבנייתה של רשת מרכזי פיתוח במתכונת Offshore במזרח אירופה. יוניקודרס מעסיקה צוות פיתוח מעולה בכל קנה מידה, ונהנית מניהול מצוין. עם השלמת הרכישה נעסיק 500 מפתחים בכל אתרי ה-Offshore כחלק מתוכניתנו להגיע עד סוף 2007 לכ-1,000 מפתחים. מטריקס רואה את נושא ה-Offshore כמנוע צמיחה בינלאומי בעל פוטנציאל עסקי משמעותי, המושתת על סינרגיה גבוהה עם פעילותנו בישראל".
"לצד הצמיחה האורגנית הדו-ספרתית של החברה בישראל, תרחיב מטריקס את פעילותה בשוק הבינלאומי ב-2007 באמצעות רכישות סינרגטיות לפעילות ה-Offshore שלה, שמרוכזות במסגרת חטיבת תלפיות והחברה הבת Net-Shore", סיכם גוטמן.
ערן לסר, מנכ"ל משותף של תלפיות ו-Net-Shore, אמר כי "מטריקס מציעה כיום פתרון מקצה לקצה בתחום ה-Offshore, מרמת מרכזי פיתוח Nearshore הממוקמים בישראל ומשרתים מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו"ל, ועד למרכזי הפיתוח והבדיקות של Net-Shore במזרח אירופה שאליהם הצטרפה יוניקודרס כנדבך מרכזי. אנחנו בטוחים שהרכישה של יוניקודרס תהווה מכפיל כוח אמיתי עבור מטריקס כשחקנית מובילה בתחום ה-Offshore".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
