מטריקס רכשה את השליטה בספקית שירותי Offshore בולגרית תמורת שני מיליון דולר

במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 67% ממניות יוניקודרס, שמעסיקה כ-150 עובדים בבולגריה ובמקדוניה, ומספקת שירותי פיתוח תוכנה
אור יעקב |

מטריקס ממשיכה לחתור לכיוון הרחבת עסקי ה-Offshore שלה: אתמול (ד') הודיעה החברה כי רכשה באמצעות החברה הבת Net-Shore וזרוע ה-Offshore תלפיות את השליטה בחברת יוניקודרס (Unicoders) הבולגרית, שמרכזה בסופיה. במסגרת העסקה תשלם מטריקס 2 מיליון דולרים תמורת 67% ממניות החברה. סכום העסקה עשוי לגדול, בכפוף לעמידה במדדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות.

יוניקודרס, המעסיקה כ-150 עובדים, מספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות באירופה ובישראל במודל Offshore. בין לקוחותיה נמנות סימנס הגרמניה וחברות שונות בבריטניה ובישראל. ליוניקודרס מרכז פיתוח בסופיה וסניף במקדוניה. מייסדי החברה, אבי מגיד ועמית בוהנסקי, יצטרפו לצוות הניהולי של פעילות ה-Offshore של מטריקס כמנהלי השלוחה בבולגריה ומקדוניה.

לדברי מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, "פעילות ה-Offshore שלנו בישראל - תלפיות - היא סיפור הצלחה. אנו מעסיקים כ-350 מפתחות בשני אתרי פיתוח בישראל, וצומחים בשיעור של יותר מ-50% בשנה. תלפיות נהנית כבר היום מביקושים הולכים וגדלים מחברות בישראל, אירופה וארה"ב, אך לשם עליית מדרגה מקצועית וכמותית, וכדי להיענות לביקושים הגדולים, נחוצה מסה קריטית של מפתחים ונוכחות אמיתית באירופה".

לדבריו, "הרכישה של יוניקודרס מהווה נדבך מרכזי בבנייתה של רשת מרכזי פיתוח במתכונת Offshore במזרח אירופה. יוניקודרס מעסיקה צוות פיתוח מעולה בכל קנה מידה, ונהנית מניהול מצוין. עם השלמת הרכישה נעסיק 500 מפתחים בכל אתרי ה-Offshore כחלק מתוכניתנו להגיע עד סוף 2007 לכ-1,000 מפתחים. מטריקס רואה את נושא ה-Offshore כמנוע צמיחה בינלאומי בעל פוטנציאל עסקי משמעותי, המושתת על סינרגיה גבוהה עם פעילותנו בישראל".

"לצד הצמיחה האורגנית הדו-ספרתית של החברה בישראל, תרחיב מטריקס את פעילותה בשוק הבינלאומי ב-2007 באמצעות רכישות סינרגטיות לפעילות ה-Offshore שלה, שמרוכזות במסגרת חטיבת תלפיות והחברה הבת Net-Shore", סיכם גוטמן.

ערן לסר, מנכ"ל משותף של תלפיות ו-Net-Shore, אמר כי "מטריקס מציעה כיום פתרון מקצה לקצה בתחום ה-Offshore, מרמת מרכזי פיתוח Nearshore הממוקמים בישראל ומשרתים מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו"ל, ועד למרכזי הפיתוח והבדיקות של Net-Shore במזרח אירופה שאליהם הצטרפה יוניקודרס כנדבך מרכזי. אנחנו בטוחים שהרכישה של יוניקודרס תהווה מכפיל כוח אמיתי עבור מטריקס כשחקנית מובילה בתחום ה-Offshore".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.