מטריקס רכשה את השליטה בספקית שירותי Offshore בולגרית תמורת שני מיליון דולר

במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 67% ממניות יוניקודרס, שמעסיקה כ-150 עובדים בבולגריה ובמקדוניה, ומספקת שירותי פיתוח תוכנה
אור יעקב |

מטריקס ממשיכה לחתור לכיוון הרחבת עסקי ה-Offshore שלה: אתמול (ד') הודיעה החברה כי רכשה באמצעות החברה הבת Net-Shore וזרוע ה-Offshore תלפיות את השליטה בחברת יוניקודרס (Unicoders) הבולגרית, שמרכזה בסופיה. במסגרת העסקה תשלם מטריקס 2 מיליון דולרים תמורת 67% ממניות החברה. סכום העסקה עשוי לגדול, בכפוף לעמידה במדדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות.

יוניקודרס, המעסיקה כ-150 עובדים, מספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות באירופה ובישראל במודל Offshore. בין לקוחותיה נמנות סימנס הגרמניה וחברות שונות בבריטניה ובישראל. ליוניקודרס מרכז פיתוח בסופיה וסניף במקדוניה. מייסדי החברה, אבי מגיד ועמית בוהנסקי, יצטרפו לצוות הניהולי של פעילות ה-Offshore של מטריקס כמנהלי השלוחה בבולגריה ומקדוניה.

לדברי מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, "פעילות ה-Offshore שלנו בישראל - תלפיות - היא סיפור הצלחה. אנו מעסיקים כ-350 מפתחות בשני אתרי פיתוח בישראל, וצומחים בשיעור של יותר מ-50% בשנה. תלפיות נהנית כבר היום מביקושים הולכים וגדלים מחברות בישראל, אירופה וארה"ב, אך לשם עליית מדרגה מקצועית וכמותית, וכדי להיענות לביקושים הגדולים, נחוצה מסה קריטית של מפתחים ונוכחות אמיתית באירופה".

לדבריו, "הרכישה של יוניקודרס מהווה נדבך מרכזי בבנייתה של רשת מרכזי פיתוח במתכונת Offshore במזרח אירופה. יוניקודרס מעסיקה צוות פיתוח מעולה בכל קנה מידה, ונהנית מניהול מצוין. עם השלמת הרכישה נעסיק 500 מפתחים בכל אתרי ה-Offshore כחלק מתוכניתנו להגיע עד סוף 2007 לכ-1,000 מפתחים. מטריקס רואה את נושא ה-Offshore כמנוע צמיחה בינלאומי בעל פוטנציאל עסקי משמעותי, המושתת על סינרגיה גבוהה עם פעילותנו בישראל".

"לצד הצמיחה האורגנית הדו-ספרתית של החברה בישראל, תרחיב מטריקס את פעילותה בשוק הבינלאומי ב-2007 באמצעות רכישות סינרגטיות לפעילות ה-Offshore שלה, שמרוכזות במסגרת חטיבת תלפיות והחברה הבת Net-Shore", סיכם גוטמן.

ערן לסר, מנכ"ל משותף של תלפיות ו-Net-Shore, אמר כי "מטריקס מציעה כיום פתרון מקצה לקצה בתחום ה-Offshore, מרמת מרכזי פיתוח Nearshore הממוקמים בישראל ומשרתים מגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו"ל, ועד למרכזי הפיתוח והבדיקות של Net-Shore במזרח אירופה שאליהם הצטרפה יוניקודרס כנדבך מרכזי. אנחנו בטוחים שהרכישה של יוניקודרס תהווה מכפיל כוח אמיתי עבור מטריקס כשחקנית מובילה בתחום ה-Offshore".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.