באבטחת מידע, שקיפות היא שם המשחק
בשבוע החולף קיבלנו דיווח מקיף על 160 המחשבים הנישאים שאבדו או נגנבו מארגון ה-FBI במהלך ארבע השנים האחרונות. ידיעות שכאלה מעוררות תמיד עניין מציצני; המופקדים על הגנת הציבור בפני הפשיעה, מסתבר, אינם מוגנים בעצמם. לא פעם חולשת אנוש מובילה להגיב לידיעה שכזו בחיוך ואולי אף בקורטוב של שמחה לאיד.
אצלי, הדו"ח עורר כבוד רב. כולנו בני אדם, אפילו סוכנים חשאיים, וכולנו עלולים לשגות או ליפול קורבן. ארגון נאור חייב להכיר את מימדי הבעיה, ללמוד את הנסיבות, להבין את הנזקים הכרוכים ולחפש את הדרכים האופטימליות לצמצום מרבי של התופעה השלילית. כאשר הנתונים תמיד חסויים, כאשר לציבור אסור לדעת כיצד מטפלים במידע סודי, כאשר אף אחד לא נדרש ממש לדווח ולהסביר, מובטח שהבעיה לא תיפתר ומימדיה לא יודעו לעולם. באבטחת מידע, שקיפות היא שם המשחק.
בארבעת השנים הנדונות נגנבו בארה"ב כמיליון וחצי מחשבים נישאים. מתוכם כ-160 של הארגון הנדון, כולל אבדות. בשביל משרד המשפטים האמריקני - זה היה יותר מידי. אשר על כן, עוד בשנת 2002 חקר מפקח המשרד את הבעיה. כעת חזר ובדק, בכדי לברר האם המגמות משתפרות. אין זה מפתיע שאכן נמצא שיפור אבסולוטי מסוים, למרות הגידול הטבעי הוודאי במספר המחשבים מסוג זה. חרף השיפור, אני מוכן להסתכן ולקבוע כי המפקח לא ירפה ובעוד שנים ספורות יבצע בדיקה נשנית.
אובדן מחשבים ובהם מידע בטחוני רגיש איננו נחלתם הבלעדית של האמריקניים. בבריטניה נערכה בשנת 2001 בדיקה בלחץ הפרלמנט המקומי, בעקבות 35 מקרים של העלמות מחשבים רגישים בתוככי הממלכה ומחוצה לה. בעקבות זאת, פרסם הסנדיי טיימס כי במשך ארבע שנים - מאז 1997 - איבדו יחידות צבא ומודיעין של הכתר הבריטי לא פחות מ-204 מחשבים.
אצלנו מתפרסמות מדי פעם ידיעות אודות מקרים בודדים, בזכות עיתונאים חטטנים הנוברים בתיקי מערכות המשפט. בהקשר זה, זכור למשל המקרה משנת 2005, של קצין בכיר מחיל-האוויר שמחשבו האישי - ובו חומר סודי - נגנב ממנו. שנה קודם לכן, פקד גורל דומה את מחשבה הנייד של פסיכולוגית משטרתית שהכיל מידע רגיש על סוכנים והושאר בביתה הפרטי.
אז מה בעצם המצב אצלנו ומהי רמת האבטחה? על רקע היעדר נתונים מסכמים רשמיים, מרשה אני לעצמי להניח כי המצב קשה והוא אף ילך ויחמיר אם לא נשנה את הגישה. יש אצלנו התייחסות לא רציונלית בקשר לנתונים מסוג זה. "אסור לדווח לציבור, הואיל ומדובר לכאורה בדברים סודיים", גורס הכלל. אין טיפשי מכך. מי שגנב או מצא ולא החזיר - יודע. מי שיצא עם מחשב מהמשרד וחזר בלעדיו - יודע גם יודע. רק לנו, האזרחים, אסור לדעת מה המצב. ברור שבנסיבות מסוימות אפשר לעכב את עיתוי הפרסום... משיקולים טקטיים - לא חייבים במקרים מוגדרים לפרסם איזה מידע בדיוק נעלם. אבל את האמת בכללותה, גם אם היא מרה, חובה לגלות.
שקיפות היא חיונית בכל הנוגע למאבק בכשלי אבטחת מידע. בסקטור הפרטי היא נחוצה לא פחות מזה הציבורי. אף ארגון לא יכול למנוע שיקולים מוטעים או לנקות החברה האנושית כליל מעברייניה. שקיפות יכולה לקצץ במופעי רשלנות, למנוע הישנותם של שיקולים מוטעים וליעל המלחמה במשיגי הגבול.
לנו, כאזרחים, השפעה קטנה יחסית על הנעשה בחברות הפרטיות. שם, לעיתים משיקולי יוקרה עסקית, מעדיפים בינתיים להסתיר מקרים של חשיפת מידע רגיש. על הסקטור הציבורי, לנו האזרחים יש יכולת השפעה רבה יותר. אנחנו צריכים רק להבין, כי זוהי זכותנו ואף חובתנו ולעמוד על כך.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.37% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
