הכצעקתה?
כולנו עטים על כל ידיעה אודות פגיעה מעניינת במרכז מחשבים: חדירה לבסיסי הנתונים של חברה מסחרית, "תולעת" שמשתקת מנוע חיפוש ופירצה תורנית במערכת ההפעלה חלונות - כולן תמיד תעשנה כותרת טובה ותמשוכנה קוראים. כך, מתקבלת תמונה של איום אפוקליפטי המרחף תדיר מעל עולם המיחשוב. הדיווחים מגדילים את הדאגה וזו מצידה עושה רק טוב למכירות.
דווקא על רקע זה מעניין לקרוא את ממצאי הדו"ח השנתי המשותף של המכון לביטחון מחשב (CSI) ושלוחת סאן-פרנסיסקו של ארגון ה-FBI. המדובר באחד הפירסומים היותר משמעותיים שיוצא לאור בארה"ב בתחום פשיעת המחשב. חשיבותו העיקרית נעוצה בעובדה שהוא מונפק מזה 11 שנים ברציפות, תוך הקפדה על עקביות. בשל כך, ניתן ללמוד בראש ובראשונה על המגמות ההולכות ומסתמנות בזירת פשעי המחשב. ההתמקדות במגמות הברורות, מבלי לטבוע בפרטים, מאפשרת את עקיפת ההתפלמסות אודות שיטות המחקר, כמו גם שאלות צדדיות אחרות.
התמונה, מסתבר, אופטימית למדי - לפחות ברמת המגמה. בשורה התחתונה, הנזק הממוצע לארגון שהשתתף בסקר עומד על כ-166,000 דולרים בשנה, ירידה של 50% לפחות בהשוואה ל-2004. כשליש מהנזק מיוחס לוירוסים. מהדו"ח עולה, כי מזה ארבע שנים הנזק הממוצע יורד בצורה ברורה ומספר הפגיעות השנתי יורד אף הוא בהתמדה לאורך השנים. מאז שנת 2000 עולה חלקם של הארגונים המדווחים על 1-5 מקרים בשנה ויורד חלקם של הארגונים המדווחים על מספר גדול יותר של מקרים.
גם כאשר בוחנים בפרוטרוט את סוגי הפשיעה בשנים 1999-2006, מגלים מגמה דומה בנתיבה: אם בראשית התקופה דיווחו קרוב ל-100% מהארגונים על עבירות פנים ארגוניות של שימוש ברשת, הרי שכיום הרמה ירדה לשני שליש בערך. וירוסים שפגעו בתחילת התקופה ב-90% מהארגונים הלכו והצטמצמו גם הם לכדי שני שליש. התמונה דומה מאוד גם ביתר צורות הפשיעה: גניבות מחשבים ניידים וציוד מטלטל (צמצום מ-70% ל-50%), נבירות לא מורשות במידע (מ-55% ל-35%), מעילות כספיות (מ-30% לכדי 15%), חדירה למערכות (מרמה של 30% למחצית מזה בערך), חבלה (מ-15% לשליש מכך) וכן הלאה.
הסיבה העיקרית לבלימת הפשיעה נעוצה בהשקעות הגדולות שעשו הארגונים בארה"ב בתחום אבטחת מערכות המידע שלהם. הדבר בלט בדו"ח השנתי האחרון בעיקר בחברות הבינוניות (במימדים אמריקנים). חברות שהשתתפו בסקר ומחזורן עד 10 מיליון דולרים, הוציאו על כל עובד בממוצע שנתי כ-1,349 דולרים לנושא אבטחת המערכות הממוחשבות. בארגונים הגדולים הסכומים הממוצעים יורדים באופן טבעי, בין היתר בשל מספר העובדים הגדול. ארגונים שמחזורם היה מעל מיליארד דולרים הוציאו רק כ-200 דולרים על כל עובד בחברתם לצורך זה.
העובדה שהוצאות ההתגוננות גדלות והנזקים קטנים בוודאי מתפרשת אצל גופים אינטרסנטיים כהוכחה שההשקעה משתלמת. לדעתי, ראויה כאן גישה שונה בכיוון של ניהול סיכונים מתוחכם יותר. דוגמה בולטת בתחום זה קשורה לנושא הביטוח; כמו בכל תחום כלכלי, גם כאן אפשר תמורת סכומים ידועים מראש להעביר את הנשיאה בעול הנזקים מהארגון למבטחיו. עורכי המחקר מדגישים בכל השנים את העובדה שהשימוש בביטוח סיכוני מיחשוב מיוחדים, הנו מועט וכמעט זניח. אנשים ממהרים להשקיע הון רב בהתגוננות ישירה ולא ניתנת תשומת לב לגישות חלופיות.
הסיבה השנייה לבלימת הפשיעה הייתה רמת המודעות ההולכת וגוברת. הארגון האמריקני הממוצע משקיע סכומים גדלים והולכים בהדרכה של עובדיו במטרה להחדיר בהם מודעות למניעה ונטרול של פשיעת מחשבים. אצל העונים על הסקר נמצאה תמימות דעים בדבר חשיבות הנושא. כולם מאמינים, כי בעתיד ישקיעו בשיפור המודעות הרבה יותר מקורות.
בארץ התמונה איננה ברורה. אין גוף שבודק ועוקב לאורך השנים את הנעשה בתחום זה במשק. בהיעדרם של נתונים מוסמכים נותר רק להשתעשע בספורט הלאומי של ספקולציות. סביר להניח, כי הארגונים שלנו בממוצע מוציאים הרבה פחות כסף על אמצעי התגוננות ועוד פחות על הדרכה למודעות. אין זה אומר שדרך זו מובילה ליחס עלות/תועלת טוב יותר. כדי להגיע לאופטימום, גם אבטחה צריך לנהל ובצורה כלכלית. בתחום זה איננו מן המצטיינים דווקא.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.37% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
