מה הופך שכונת מגורים למבוקשת

מה הופך שכונות מסויימות ללהיט נדל"ני מבוקש בעוד ששכונות אחרות זוכות ליחס אדיש, או במקרה הגרוע מתוייגות ככשלון?
אריאלה באייר |

מהם הגורמים המניעים את רמת הביקושים דווקא בשכונה מסויימת? האם מדובר בגורמים קבועים, או כאלה הניתנים לשינוי? - "המיצוב התדמיתי הוא גורם ההשפעה המרכזי שממנו נגזרים כל גורמי המשנה", כך טוען צחי ברדוגו, מנכ"ל

בדק-בית מקבוצת קו מנחה, העוסקת בשרותי מידע ובדיקות לרוכשי דירות.

בכל ישוב יש שכונות מבוקשות יותר מאחרות, וגם כאן הסיסמה הידועה של לוקיישן-לוקיישן-לוקיישן היא עדיין מרכיב חשוב, אך כיום בעידן השיווק המתוחכם, מרכיב המיצוב התדמיתי של שכונת מגורים הוא הגורם המניע ביותר את רמת הביקושים וקובע אם שכונה מסויימת תהייה להיט נדל"ני.

מיצוב תדמיתי הוא "קווי האופי והאישיות" המשפיעים על ההתרשמות מפרוייקט או שכונה, ומתוייגים בתודעה כחלק מהאופן שבו הם נתפשים. "המיצוב התדמיתי מורכב מאשכול של תכונות המשולבות זו בזו ומעניקות לשכונה את הזיהוי המסויים שלה שבעזרתו הוא נצרב בתודעה", מציין ברדוגו.

כידוע ישנן שכונות הנחשבות מבוקשות על ידי קהלי יעד שונים. לא כל מה שנתפש כאטרקטיבי בעיני זוג צעיר, עשוי להיות אטרקטיבי באותה מידה על ידי זוג מבוגר שילדיו כבר עזבו את הבית. לכן כיום, בפרוייקטים חדשים, היזמים מקדישים תשומת לב בהתאמה קפדנית לקהלי היעד שאליהם ממקדים את מאמצי השיווק של הפרוייקט.

התכונות שמאפיינות שכונות מגורים מבוקשות נשענות בחלקן על גורמים מדידים, נתונים ועובדות, וחלקן על התרשמות והערכה תחושתית. חוקרי נדל"ן בארה"ב שבדקו את הנושא, סבורים כי אפקט הרושם החזותי הראשוני (curb appeal) הוא זה שקובע, ממש כמו ב"בליינד דייט". האם המפגש הראשוני הזה מצליח "להדליק" אותנו, או להבריח אותנו. האם אנחנו מרגישים רצון להתחבר למקום הזה, או שאנחנו נרתעים ממנו. מדובר איפוא, בתכונה חמקמקה וסובייקטיבית שלפעמים קשה להגדירה שכן היא מבוססת על מגוון תחושות משתנות בין אדם לאדם. באזורים בעלי צביון כפרי, למשל, ישנם כאלה שריחות הפריחה משכרים אותם ולטענתם זה מקדם המכירות הטוב ביותר. לעומתם ישנם כאלה שריח עז של רפתות ממשק השוכן באזור דווקא הבריח אותם. לפיכך, אפקט הרושם הראשוני לא מושפע רק מהגורם החזותי, אלא גם מתחושות נוספות שמתלוות אליו.

"תכונה נוספת בעלת השפעה מכרעת על רמת הביקושים בשכונה מסויימת היא סוג והרכב האוכלוסיה המתגוררת בה", מדגיש ברדוגו, "זאת כחלק מתפישת דימוי הסטטוס של המקום". תכונה זו מתייחסת למעמד הכלכלי-חברתי של תושבי המקום, השכלה, רמות הכנסה, תעסוקה בתפקידים בכירים, שיעור אבטלה מזערי, מספר מכוניות לבית אב, רמת חיים גבוהה, ידוענים הגרים בסביבה , וכד'. מרכיבים אלה משפיעים על מעמדה של השכונה ומעניקים לה דימוי נחשק ומבוקש.

לצד תכונות אלה, ישנם גורמים אובייקטיביים המשפיעים על רמת הביקוש של שכונה:

ביטחון - שיעורי הפשיעה במקום, עבריינות, פריצות לבתים, תופעות של אלימות, וואנדליזם, וכיוב'. שכונה המאופיינת ברמת ביטחון גבוהה נחשבת למבוקשת יותר.

שיעור בעלות - שכונה עם שיעור גבוה של דירות ובתים בבעלות, לעומת שכירות, נחשבת למבוקשת יותר בקרב אלה המבקשים מגורי קבע, ולא מגורים עראיים.

חינוך - שכונות שבקרבתן מוסדות חינוך הידועים כאיכותיים, נחשבות אטרקטיביות במיוחד בקרב משפחות עם ילדים, ולא אחת גורם זה הוא השיקול המכריע עבורן.

תשתיות - ישנן שכונות חדשות שניבנו ואוכלסו טרם שהתשתיות היו מוכנות, דבר שגרם עוגמת נפש ותיסכול רב בקרב הדיירים. כבישים סלולים, מדרכות, ביוב וניקוז שפכים, תאורת רחוב, גינות, שבילים, ספסלים, פינות משחק לילדים, הם חלק ממערך התשתיות החיוניות המשפיעות על איכות החיים בשכונה.

קרבה לעוגן מסחרי - הניסיון מלמד כי בלא מעט ישובים בארץ שכונות שניבנו בסמוך לקניון, הפכו מבוקשות ביותר הודות לקרבה זו.

ריאות ירוקות - שכונה שאחוזים משטחה מוקדשים לריאות ירוקות, נחשבת כיום לאיכותית ומבוקשת יותר משכונה על טהרת הבטון והשיש.

שקט - שכונה הנחשבת לסואנת, בין אם בגלל כביש ראשי סמוך, או אזור תעשיה ובילוי בקרבתה, עלולה לגרוע מרמת האטרקטיביות שלה. שכונות שבהן יש הקפדה על שקט מלמדות על תרבות הדיור של תושביהן.

קהילה - שכונה עם שרותים קהילתיים כדוגמת מרכז תרבות, קאנטרי, ספרייה, חוגים ופעילויות,

ועם וועד שכונתי אקטיבי הנוקט יוזמות לשיפור איכות החיים, מגביר את מעורבות התושבים ותורם לרמת האטרקטיביות שלה.

מפגעים - מכת יתושים, אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה, מי תנום מזוהמים, צחנת שפכים, זיהום אוויר, מדרכות רעועות, ערימות גרוטאות, וכד', הם חלק משורת המפגעים שגורעים מרמת הביקוש.

תעבורה - דרכי גישה נוחות לצירי תנועה בשעות העומס, כבישים ללא עיקולים חדים ומסוכנים, רמזורים בצמתים רכישים, פסי האטה וכיכרות, וכמובן תכנון יעיל של אפשרויות חניה.

מראה מתוחזק - שכונה בעלת מראה מטופח ונקי מצביעה על תושביה. מדרכות ללא גללים של כלבים, פחי אשפה תקינים, פינות נוי, בתים בעלי מראה מתוחזק, כל אלה מהווים מעין שילוט חוצות המקרין על תדמיתה של השכונה ומעלה את ערכה.

תוכניות עתידיות - תנופת בנייה בחלקי השכונה השונים עשוייה להצביע על רמות ביקוש ערות, אך גם על עומס ופקקי תנועה צפויים, כמו גם על פוטנציאל צפיפות.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגורמים ההופכים שכונה למבוקשת אינם מוחלטים ואינם קבועים. ישנן שכונות בעלות עבר מפואר שבחלוף השנים הלכו ודעכו. הדור הצעיר עזב ונותרו רק הזקנים.

כיום הן מקרינות תחושת עזובה, תחזוקה רופפת של המבנים שהתיישנו והזנחה סביבתית. ולעומתן יש דינמיקה של התעוררות והתחדשות בשכונות שבעבר נתפשו כדלות ורעועות וכיום מגיעה לשם אוכלוסיה חדשה וצעירה, שיוזמת ומקדמת את שיקום האזור ובכך מעודדת את רמות הביקוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.