מה הופך שכונת מגורים למבוקשת

מה הופך שכונות מסויימות ללהיט נדל"ני מבוקש בעוד ששכונות אחרות זוכות ליחס אדיש, או במקרה הגרוע מתוייגות ככשלון?
אריאלה באייר |

מהם הגורמים המניעים את רמת הביקושים דווקא בשכונה מסויימת? האם מדובר בגורמים קבועים, או כאלה הניתנים לשינוי? - "המיצוב התדמיתי הוא גורם ההשפעה המרכזי שממנו נגזרים כל גורמי המשנה", כך טוען צחי ברדוגו, מנכ"ל

בדק-בית מקבוצת קו מנחה, העוסקת בשרותי מידע ובדיקות לרוכשי דירות.

בכל ישוב יש שכונות מבוקשות יותר מאחרות, וגם כאן הסיסמה הידועה של לוקיישן-לוקיישן-לוקיישן היא עדיין מרכיב חשוב, אך כיום בעידן השיווק המתוחכם, מרכיב המיצוב התדמיתי של שכונת מגורים הוא הגורם המניע ביותר את רמת הביקושים וקובע אם שכונה מסויימת תהייה להיט נדל"ני.

מיצוב תדמיתי הוא "קווי האופי והאישיות" המשפיעים על ההתרשמות מפרוייקט או שכונה, ומתוייגים בתודעה כחלק מהאופן שבו הם נתפשים. "המיצוב התדמיתי מורכב מאשכול של תכונות המשולבות זו בזו ומעניקות לשכונה את הזיהוי המסויים שלה שבעזרתו הוא נצרב בתודעה", מציין ברדוגו.

כידוע ישנן שכונות הנחשבות מבוקשות על ידי קהלי יעד שונים. לא כל מה שנתפש כאטרקטיבי בעיני זוג צעיר, עשוי להיות אטרקטיבי באותה מידה על ידי זוג מבוגר שילדיו כבר עזבו את הבית. לכן כיום, בפרוייקטים חדשים, היזמים מקדישים תשומת לב בהתאמה קפדנית לקהלי היעד שאליהם ממקדים את מאמצי השיווק של הפרוייקט.

התכונות שמאפיינות שכונות מגורים מבוקשות נשענות בחלקן על גורמים מדידים, נתונים ועובדות, וחלקן על התרשמות והערכה תחושתית. חוקרי נדל"ן בארה"ב שבדקו את הנושא, סבורים כי אפקט הרושם החזותי הראשוני (curb appeal) הוא זה שקובע, ממש כמו ב"בליינד דייט". האם המפגש הראשוני הזה מצליח "להדליק" אותנו, או להבריח אותנו. האם אנחנו מרגישים רצון להתחבר למקום הזה, או שאנחנו נרתעים ממנו. מדובר איפוא, בתכונה חמקמקה וסובייקטיבית שלפעמים קשה להגדירה שכן היא מבוססת על מגוון תחושות משתנות בין אדם לאדם. באזורים בעלי צביון כפרי, למשל, ישנם כאלה שריחות הפריחה משכרים אותם ולטענתם זה מקדם המכירות הטוב ביותר. לעומתם ישנם כאלה שריח עז של רפתות ממשק השוכן באזור דווקא הבריח אותם. לפיכך, אפקט הרושם הראשוני לא מושפע רק מהגורם החזותי, אלא גם מתחושות נוספות שמתלוות אליו.

"תכונה נוספת בעלת השפעה מכרעת על רמת הביקושים בשכונה מסויימת היא סוג והרכב האוכלוסיה המתגוררת בה", מדגיש ברדוגו, "זאת כחלק מתפישת דימוי הסטטוס של המקום". תכונה זו מתייחסת למעמד הכלכלי-חברתי של תושבי המקום, השכלה, רמות הכנסה, תעסוקה בתפקידים בכירים, שיעור אבטלה מזערי, מספר מכוניות לבית אב, רמת חיים גבוהה, ידוענים הגרים בסביבה , וכד'. מרכיבים אלה משפיעים על מעמדה של השכונה ומעניקים לה דימוי נחשק ומבוקש.

לצד תכונות אלה, ישנם גורמים אובייקטיביים המשפיעים על רמת הביקוש של שכונה:

ביטחון - שיעורי הפשיעה במקום, עבריינות, פריצות לבתים, תופעות של אלימות, וואנדליזם, וכיוב'. שכונה המאופיינת ברמת ביטחון גבוהה נחשבת למבוקשת יותר.

שיעור בעלות - שכונה עם שיעור גבוה של דירות ובתים בבעלות, לעומת שכירות, נחשבת למבוקשת יותר בקרב אלה המבקשים מגורי קבע, ולא מגורים עראיים.

חינוך - שכונות שבקרבתן מוסדות חינוך הידועים כאיכותיים, נחשבות אטרקטיביות במיוחד בקרב משפחות עם ילדים, ולא אחת גורם זה הוא השיקול המכריע עבורן.

תשתיות - ישנן שכונות חדשות שניבנו ואוכלסו טרם שהתשתיות היו מוכנות, דבר שגרם עוגמת נפש ותיסכול רב בקרב הדיירים. כבישים סלולים, מדרכות, ביוב וניקוז שפכים, תאורת רחוב, גינות, שבילים, ספסלים, פינות משחק לילדים, הם חלק ממערך התשתיות החיוניות המשפיעות על איכות החיים בשכונה.

קרבה לעוגן מסחרי - הניסיון מלמד כי בלא מעט ישובים בארץ שכונות שניבנו בסמוך לקניון, הפכו מבוקשות ביותר הודות לקרבה זו.

ריאות ירוקות - שכונה שאחוזים משטחה מוקדשים לריאות ירוקות, נחשבת כיום לאיכותית ומבוקשת יותר משכונה על טהרת הבטון והשיש.

שקט - שכונה הנחשבת לסואנת, בין אם בגלל כביש ראשי סמוך, או אזור תעשיה ובילוי בקרבתה, עלולה לגרוע מרמת האטרקטיביות שלה. שכונות שבהן יש הקפדה על שקט מלמדות על תרבות הדיור של תושביהן.

קהילה - שכונה עם שרותים קהילתיים כדוגמת מרכז תרבות, קאנטרי, ספרייה, חוגים ופעילויות,

ועם וועד שכונתי אקטיבי הנוקט יוזמות לשיפור איכות החיים, מגביר את מעורבות התושבים ותורם לרמת האטרקטיביות שלה.

מפגעים - מכת יתושים, אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה, מי תנום מזוהמים, צחנת שפכים, זיהום אוויר, מדרכות רעועות, ערימות גרוטאות, וכד', הם חלק משורת המפגעים שגורעים מרמת הביקוש.

תעבורה - דרכי גישה נוחות לצירי תנועה בשעות העומס, כבישים ללא עיקולים חדים ומסוכנים, רמזורים בצמתים רכישים, פסי האטה וכיכרות, וכמובן תכנון יעיל של אפשרויות חניה.

מראה מתוחזק - שכונה בעלת מראה מטופח ונקי מצביעה על תושביה. מדרכות ללא גללים של כלבים, פחי אשפה תקינים, פינות נוי, בתים בעלי מראה מתוחזק, כל אלה מהווים מעין שילוט חוצות המקרין על תדמיתה של השכונה ומעלה את ערכה.

תוכניות עתידיות - תנופת בנייה בחלקי השכונה השונים עשוייה להצביע על רמות ביקוש ערות, אך גם על עומס ופקקי תנועה צפויים, כמו גם על פוטנציאל צפיפות.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגורמים ההופכים שכונה למבוקשת אינם מוחלטים ואינם קבועים. ישנן שכונות בעלות עבר מפואר שבחלוף השנים הלכו ודעכו. הדור הצעיר עזב ונותרו רק הזקנים.

כיום הן מקרינות תחושת עזובה, תחזוקה רופפת של המבנים שהתיישנו והזנחה סביבתית. ולעומתן יש דינמיקה של התעוררות והתחדשות בשכונות שבעבר נתפשו כדלות ורעועות וכיום מגיעה לשם אוכלוסיה חדשה וצעירה, שיוזמת ומקדמת את שיקום האזור ובכך מעודדת את רמות הביקוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: