דו"ח חדש של חברת מחקרי השוק האמריקאית IDC, קובע כי "תופעת הקוד הפתוח היא המגמה המשמעותית ביותר שחווה היום תעשיית התוכנה העולמית, מאז תחילת שנות ה-80'". בעקבות המחקר צופה IDC כי הקוד הפתוח ישחק תפקיד מרכזי בכל פיתוח, או חידוש, של תוכנה בעולם. מסקנה זו נובעת ממחקר שערכה IDC, בו השתתפו 5,000 מפתחי תוכנה, על פני 116 מדינות ברחבי העולם.

במחקר זה, מגלה חברת IDC כי השימוש בקוד פתוח שמעבר ללינוקס, התפשט בכ-75% מן הארגונים ונמצא במאות אלפי פרויקטים. המחקר החדש מוכיח כי 71% מהמפתחים ברחבי העולם עושים שימוש בקוד פתוח. מכאן עולה, כי הקוד הפתוח נמצא בשימושם של 54% מהארגונים מהם הגיעו הנשאלים בסקר. יתרה מכך, חצי מהנשאלים טענו כי היקף השימוש בקוד הפתוח בארגונים שלהם – הולך וגדל.

"למרות שהקוד הפתוח יפחית באופן משמעותי את ההזדמנויות של תעשיית התוכנה המסורתית במהלכן של עשר השנים הבאות, האפקט של הקוד הפתוח יהיה בתמיכה בהמצאות, שהן חלק אינטגרלי מפיתוחים של השוק היום", אומר גלעד בן יוסף, מנהל הפיתוח של קודפידנס, העוסקת בייעוץ ופיתוח פרויקטי קוד פתוח. בן יוסף הוא ממקימי העמותה הישראלית לקוד פתוח. "כל זה, יביא להרחבתן של תוכנות שימושיות ולחסכון בעלויות עבור לקוחות".

מה משמעות המחקר?

"אנשי IDC סקרו 5,000 מפתחי תוכנה וכותבי קוד, לא מטמיעים, ושאלו אותם על מה עובדים, ומהם הכלים שהם עובדים עימם. למעלה משני שליש מהמשיבים, מהמפתחים, ענו כי הם עושים שימוש כלשהו במהלך הפיתוח בקוד פתוח, או במוצר הסופי. זהו ממצא חשוב ומעניין. עוד נושא הוא הנפיצות של הקוד הפתוח, אשר נמצא בצורה כלשהי בקרב 54% מהארגונים, כאשר מחצית מהנשאלים ענו שהיקף השימוש בקוד פתוח - הולך וגדל".

"מה שיפה במחקר הוא בכך שהוא לא התמקד בלינוקס, כי אם בקוד פתוח בכלל. זה פותח צוהר להסתכל על קוד פתוח במובנו הרחב, ולא רק בהיבט מערכת הפעלה: חלונות מול לינוקס. המסקנה של החוקרים היא כי תופעת הקוד הפתוח היא המגמה המשמעותית ביותר שחווה תעשיית התוכנה מאז שנות ה-80'. כלומר, הם רואים שהסיפור הזה, של קוד פתוח - מספק תפקיד מרכזי בעולם ובתעשיית התוכנה ומשנה את הדרך בה תעשיית התוכנה עובדת".

"המודל המסורתי, שאמר 'אני מפתח תוכנה וכותב אותה בבית ולא משתף בתהליך. אני מחליט מה טוב בשבילם, ואז משווק החוצה ומוכר רשיונות' – הוא מודל שעבד עד היום, אלא שהוא הופך להיות מודל לא רלוונטי בעולם בו הקוד הוא פתוח. אז המפתחים הופכים להיות שותפים למשתמשים, ללקוחות – הם שותפים בהחלטה מה לפתח, הם שותפים בבעלות על הקוד. בהכרח, כל מודל ההכנסות משתנה - ההכנסות באות מתחזוקה וממוצרים נילווים".

"פעם, הערך המוסף היה בכתיבת עוד חתיכת קוד. כיום, הערך המוסף הוא בקשר טוב עם הקהילה, המביא ליכולת לפתור בעיות. ערך מוסף הוא להיטיב עם הקהילה, והיא תיטיב עמך בכך שתשתמש במוצריך. יש להוכיח שמי שעובד איתך - יש לו ערך".

ומה לגבי היבטי אבטחת מידע?

"בניגוד למה שאנו רואים בעולם הקנייני, אחת הדרכים לספק ערך מוסף, היא על ידי כך שהספק הופך לפרואקטיבי בהיבט האבטחה. משמע, לא לשחרר טלאי, אלא להביא למצב בו הספק עובד עם הלקוחות בצורה הדוקה ושלובה, ומספק אבטחה הצופה מראש את התקלות ונערכת אליהן".

"הספק בודק מה יש ללקוח, והוא מציע את עדכוני התוכנה הנדרשים. הוא יכול להציע עדכוני תוכנה שאפילו לא הוא כתב, כי זה קוד חופשי. SUSE, רד-האט ואחרות, יכולות להנפיק טלאים לבעיות אבטחה בעולם MySql, בסיס הנתונים של הקוד הפתוח, אשר נפוץ מאד. מדובר בפרויקט קוד פתוח והן יכולות לשלוח עדכונים, גם לא שלהן. כך, מנהל מערכת המשתמש במחשב, או המריץ שרת ווב או יישומים, יכול להוריד מספק אחד את כל עדכוני האבטחה מכל החברות. לא כך הדבר בעולם הקנייני - מיקרוסופט לא תוציא עדכונים לבסיס נתונים של אורקל. כשמדובר בחברות העוסקות בקוד פתוח, אתה יכול לעבוד מול ספק אחד, לעומת העולם הקנייני, בו נדרש לעבוד מול כמה ספקי אבטחת מידע".

ומה המצב בישראל?

"בישראל המצב מוזר מעט. יש פיצול בשוק: ישנן חברות היי-טק המפתחות בעצמן תוכנה, והן מובילות בשימוש ובניה על גבי קוד פתוח. מצד שני, יש שוק מסורתי של ארגונים גדולים מאד וקטנים מאד, אשר עושים שימוש בקוד פתוח, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, וחברות טלקום. כל החברות שבתווך בין שני קצוות אלו – לא עוסקות בקוד פתוח".

"הסיבה לכך, היא היכולת של הגדולות והקטנות להשתמש במשאבים פנימיים לתמיכה. למשל סלקום – לחברה יש מחלקה גדולה, אשר תומכת ביישומי קוד פתוח. חברות בינוניות, בעלות מאות משתמשים - נמצאות בבעיה בעולם זה, כי אין להן משאבים פנימיים מספיקים לתמיכה בקוד פתוח".