ראש עיריית יהוד-מונוסון: הבנקים נהגו כ"שוק אפור"
הבנקים התנהגו כמו ב"שוק אפור" לאורך שנים, במתן הלוואות בריבית בלתי נסבלת לעיריות. כך אומר ראש העיר יהוד-נווה מונוסון, יוסי בן-דוד בראיון ל-BizTV כאן ב-Bizportal לדבריו, ההנפקות המוצלחות של אגרות חוב אשר ביצעו לאחרונה עיריות בבורסה של ת"א, משנות את המפה ואת חוקי המשחק בהם לבנקים היתה בלעדיות על תחום מימון פעילות העיריות, שאיפשרה להם לעשות כל העולה על רוחם בו.
עיריית יהוד-מונסון השלימה החודש הנפקת אג"ח מוניציפאלי והצליחה לגייס 100 מיליון שקל בריבית נמוכה של 5.8% בלבד. להנפקה נרשמו ביקושים בולטים של גופים מוסדיים מקומיים וחיתום יתר של 280 מיליון שקל. זו הנפקת האג"ח המוניציפאלי השלישית בישראל, לאחר הנפקות של עיריית רמלה ורעננה.
העירייה הציעה למשקיעים אג"ח מוניציפאלי לתקופה של 15 שנה, בריבית של 6.5% לשנה צמוד מדד, אשר דורגו על ידי מעלות בדירוג של A+. האג"ח מגובה בשעבוד ספציפי של תקבולי ארנונה משלושה אזורי תעסוקה ומגורים (קריית הסביונים, נווה מונוסון ואזור העסקים והתעשייה).
בראיון איתו מסביר בן-דוד, כי לפני ההנפקה הבנקים הציעו לו הלוואות בריבית של יותר מ-20%. ההנפקה, הוא אומר, תשווה את רמת הריביות לעיריות עם זו של המגזר העסקי, למרות שמדובר בגופים עם מחזורי ענק שעסקים מעטים מייצרים בישראל.
בן-דוד מסביר, כי השינוי הגדול שנוצר בעקבות ההנפקות המוניציפליות המוצלחות איננו רק ביכולת לקבל אשראי בריבית נמוכה עבור העירייה, אלה מבטיח גם חסכון עצום בעמלות על פעולות שבנקים גובים. הוא מציע להסתכל על העשייה הזו כפי שבוחנים התנהלות של משק בית פרטי.
לדבריו, בדיוק כמו שמשפחה הופכת לחזקה מול הבנק, כשאין לה צורך באשראי - ויכולה לדרוש הנחות על בפעולות היקרות בבנק, כך גם עירייה תוכל לנצל זאת, אם היא תגייס הון מחוץ למערכת הבנקאית.
העיר תוכפל - נתחרה ברעננה
לדברי ראש העירייה, העיר נתקע במקום לאורך שנים, בשל ניהול כושל וכישלון של מנהל מקרקעי ישראל לייצר בה שינוי של ממש. הוא מסביר, כי מרכז העיר סבל בשנים האחרונות מהעדר יכולת טיפול בו, בשל המנעות המנהל מטיפול באיזורים מאוכלסים. השינוי, הוא אומר, יבוא על ידי פרויקט "פינוי בינוי" גדול בו מתכננת העירייה שת"פ רחב היקף, עם חברות פרטיות.
בן-דוד הציב תוכנית כוללת שאפתנית בפני חברי המועצה שלו תאפשר הכפלה, ויותר מכך, של שטח העיר יהוד-מונוסון בתוך שנים אחדות. הוא מציג תוכנית אב להגדלת שטח המגורים ממערב ומזרח לעיר (כל הנחלות של המושב מגשימים יעברו ליהוד), טיפול בשכונות המרכז הישנות באמצעות אותו פרויקט "פינוי-בינוי" - עם פינוי של 196 יחידות דיור שיהפכו לשכונה של יותר מ-900 יחידות דיור. האיזור המרכזי של העיר, יבנה לדבריו על פי מודל איטלקי שמאפשר בניה ייחודית - שאינה ב"קווי בניין", כלומר מבנים ללא סדר סטנדרטי בשורות אלה בדומה לערים עתיקות ששומרו באירופה, יבנה המרכז באופן בו יחפפו מבנים זה לזה ויצרו בליל של בניה ייחודית, כיכרות ואיזור בילוי לצד דירות יוקרה.
גולת הכותרת, לדבריו, היא התוכנית שלו להקמת איזור תעשייה חדש מעבר לנווה-מונסון, על אדמות שיופשרו על חשבון שטחים חלקאיים ופינוי של בסיס צבאי באיזור. הוא מסביר כי מדובר בשיתוף פעולה של העירייה עם רשות שדות התעופה ונתב"ג שיפתחו שטחי מסחר ותעשיה צמודים אחד לשני ויהפכו את האיזור שבין נווה מונסון לשדה התעופה לאיזור תעשיה ענק. איזור התעשיה שיקום, מבטיח בן-דוד, יהווה למעשה את הכלי המרכזי להגדלת הכנסות העירייה ויבטיח את החזרי החוב שגייסה העירייה בבורסה.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.