ראש עיריית יהוד-מונוסון: הבנקים נהגו כ"שוק אפור"
הבנקים התנהגו כמו ב"שוק אפור" לאורך שנים, במתן הלוואות בריבית בלתי נסבלת לעיריות. כך אומר ראש העיר יהוד-נווה מונוסון, יוסי בן-דוד בראיון ל-BizTV כאן ב-Bizportal לדבריו, ההנפקות המוצלחות של אגרות חוב אשר ביצעו לאחרונה עיריות בבורסה של ת"א, משנות את המפה ואת חוקי המשחק בהם לבנקים היתה בלעדיות על תחום מימון פעילות העיריות, שאיפשרה להם לעשות כל העולה על רוחם בו.
עיריית יהוד-מונסון השלימה החודש הנפקת אג"ח מוניציפאלי והצליחה לגייס 100 מיליון שקל בריבית נמוכה של 5.8% בלבד. להנפקה נרשמו ביקושים בולטים של גופים מוסדיים מקומיים וחיתום יתר של 280 מיליון שקל. זו הנפקת האג"ח המוניציפאלי השלישית בישראל, לאחר הנפקות של עיריית רמלה ורעננה.
העירייה הציעה למשקיעים אג"ח מוניציפאלי לתקופה של 15 שנה, בריבית של 6.5% לשנה צמוד מדד, אשר דורגו על ידי מעלות בדירוג של A+. האג"ח מגובה בשעבוד ספציפי של תקבולי ארנונה משלושה אזורי תעסוקה ומגורים (קריית הסביונים, נווה מונוסון ואזור העסקים והתעשייה).
בראיון איתו מסביר בן-דוד, כי לפני ההנפקה הבנקים הציעו לו הלוואות בריבית של יותר מ-20%. ההנפקה, הוא אומר, תשווה את רמת הריביות לעיריות עם זו של המגזר העסקי, למרות שמדובר בגופים עם מחזורי ענק שעסקים מעטים מייצרים בישראל.
בן-דוד מסביר, כי השינוי הגדול שנוצר בעקבות ההנפקות המוניציפליות המוצלחות איננו רק ביכולת לקבל אשראי בריבית נמוכה עבור העירייה, אלה מבטיח גם חסכון עצום בעמלות על פעולות שבנקים גובים. הוא מציע להסתכל על העשייה הזו כפי שבוחנים התנהלות של משק בית פרטי.
לדבריו, בדיוק כמו שמשפחה הופכת לחזקה מול הבנק, כשאין לה צורך באשראי - ויכולה לדרוש הנחות על בפעולות היקרות בבנק, כך גם עירייה תוכל לנצל זאת, אם היא תגייס הון מחוץ למערכת הבנקאית.
העיר תוכפל - נתחרה ברעננה
לדברי ראש העירייה, העיר נתקע במקום לאורך שנים, בשל ניהול כושל וכישלון של מנהל מקרקעי ישראל לייצר בה שינוי של ממש. הוא מסביר, כי מרכז העיר סבל בשנים האחרונות מהעדר יכולת טיפול בו, בשל המנעות המנהל מטיפול באיזורים מאוכלסים. השינוי, הוא אומר, יבוא על ידי פרויקט "פינוי בינוי" גדול בו מתכננת העירייה שת"פ רחב היקף, עם חברות פרטיות.
בן-דוד הציב תוכנית כוללת שאפתנית בפני חברי המועצה שלו תאפשר הכפלה, ויותר מכך, של שטח העיר יהוד-מונוסון בתוך שנים אחדות. הוא מציג תוכנית אב להגדלת שטח המגורים ממערב ומזרח לעיר (כל הנחלות של המושב מגשימים יעברו ליהוד), טיפול בשכונות המרכז הישנות באמצעות אותו פרויקט "פינוי-בינוי" - עם פינוי של 196 יחידות דיור שיהפכו לשכונה של יותר מ-900 יחידות דיור. האיזור המרכזי של העיר, יבנה לדבריו על פי מודל איטלקי שמאפשר בניה ייחודית - שאינה ב"קווי בניין", כלומר מבנים ללא סדר סטנדרטי בשורות אלה בדומה לערים עתיקות ששומרו באירופה, יבנה המרכז באופן בו יחפפו מבנים זה לזה ויצרו בליל של בניה ייחודית, כיכרות ואיזור בילוי לצד דירות יוקרה.
גולת הכותרת, לדבריו, היא התוכנית שלו להקמת איזור תעשייה חדש מעבר לנווה-מונסון, על אדמות שיופשרו על חשבון שטחים חלקאיים ופינוי של בסיס צבאי באיזור. הוא מסביר כי מדובר בשיתוף פעולה של העירייה עם רשות שדות התעופה ונתב"ג שיפתחו שטחי מסחר ותעשיה צמודים אחד לשני ויהפכו את האיזור שבין נווה מונסון לשדה התעופה לאיזור תעשיה ענק. איזור התעשיה שיקום, מבטיח בן-דוד, יהווה למעשה את הכלי המרכזי להגדלת הכנסות העירייה ויבטיח את החזרי החוב שגייסה העירייה בבורסה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
