בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%
בנק ישראל פרסם מוקדם יותר היום את החלטתו בנוגע לשער הריבית במשק. לפי החלטת הבנק, ריבית בנק ישראל לחודש יולי 2006 תשאר ללא שינוי בשיעור של 5.25%. החלטה זו להעלות את הריבית נועדה לפעול לשמירת יציבות המחירים בתוך גבולות יעד האינפלציה שקבעה הממשלה 1%-3%.
לאחר שהשאיר את הריבית לחודש יוני ברמה של 5.25% התקשו כלכלנים בכירים במשק לגבש דעה בנוגע למהלכיו העתידיים של הבנק המרכזי. מספר גורמים בארץ ובעולם פעלו לטובת העלאת הריבית במשק. הריבית האמריקנית שהוסיפה להוות משקולת מרכזית בהחלטת הבנק המרכזי וצפויה לעלות ביום רביעי הקרוב ב-0.25% נוספים. יחד עם זאת, קצב האינלפציה המקומי אשר הפך להיות מאיים והווה, למעשה, שיקול מהותי נוסף בהחלטתו של סטנלי פישר. בהודעה שפורסמה יחד עם ההחלטה האחרונה של הנגיד נכתב, כי הצמיחה המואצת ושיפור התעסוקה מצביעים על אפשרות של לחץ לעליית מחירים במהלך השנה הקרובה.
למרות כל הנתונים שפרסמו בעד העלאת הריבית מספר נתונים מרכזיים שפרסמו במהלך החודש תמכו דווקא בהשארת הריבית ללא שינוי. פרסום נתונים חיוביים על פעילות הממשלה, יחד עם הירידה הקלה בחודש האחרון בציפיות החזאים לאינפלציה, המשיכו לתמוך בהותרת הריבית על כנה. כך גם התבהרות המפה הפוליטית, והעברת תקציב 2006 בהצבעה בכנסת. פרמטר נוסף שתמך בהותרת הריבית ללא שינוי הינו שוק המט"ח, בו למרות החולשה בשוקי העולם, רשם השקל התחזקות של ממש מול הדולר בחודשיים האחרונים.
הטענות בעד ונגד העלאת הריבית הותירו את הכלכלנים ללא דעה חד משמעית בנוגע לצפי למהלך. בפועל הותיר הבנק המרכזי את הריבית ללא שינוי. לדברי הבנק שלושה גורמים מרכזיים עמדו מאחורי ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי.
האינפלציה, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, צפוייה להתכנס לתוך תחום יעד יציבות המחירים במהלך הרביע הקרוב של השנה, אמרו בבנק. בנוסף, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להימצא בקרבת אמצע יעד יציבות המחירים. זאת, טוענים בבנק, לנוכח הערכת השווקים והחזאים כי הריבית במשק תעלה בכחצי נקודת אחוז עד סוף השנה. התפתחות זו באינפלציה נגזרת בעיקר מן היציבות הנמשכת בשוק מטבע חוץ.
אומנם קיימים כוחות לעליית מחירים, מודים בבנק ישראל, אולם לעת עתה הם מאוזנים עם כוחות מנוגדים- בעיקר השפעת שער החליפין. הכוחות לעליית מחירים נובעים בעיקר מן הצמיחה המהירה והצמצום בפער התוצר וכן הצמצום הצפוי בפער הריביות בין השקל לדולר. מגמת העלייה של השכר במגזר העיסקי מהווה גורם נוסף ללחצים אינפלציוניים, אולם, אלה מנוטרלים על ידי עליה חזקה בפיריון העבודה.
המחויבות של הממשלה, אומרים בבנק ישראל, לתוואי של משמעת תקציבית שמטרתה להפחית בהתמדה את נטל החוב בתוצר, תורמת מצדה לצפי החיובי של המשק מצד המשקיעים המקומיים והזרים.
בבנק ישראל הוסיפו ואמרו כי בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן יתמוך הבנק ביציבות המערכת הפיננסית.
