ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 

אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.

אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

האם שוק המניות האמריקאי עומד בפני פריצה היסטורית? לפי ג’וליאן עמנואל, אסטרטג בכיר ב־Evercore ISI, מדד S&P 500 עשוי להגיע ל־7,750 נקודות עד סוף 2026 – יעד שמהווה את התחזית המרכזית שלו. בתרחיש האופטימי במיוחד, הוא מוסיף, השוק יכול אפילו לגעת ברמה דמיונית של 9,000 נקודות.

ההשוואה המתבקשת היא לימי בועת הדוט־קום בסוף שנות ה־90: טכנולוגיה שמבטיחה לשנות את העולם, משקיעים שמצטרפים בהמוניהם, ובנק מרכזי שמקל על תנאי האשראי. השילוב הזה, טוען עמנואל, עשוי להזניק את השווקים לגבהים חדשים – לפני שהמציאות תעמיד את כולם במבחן. לדבריו, אנחנו נכנסים לשלב של “התלהבות רציונלית”: עליות חדות המבוססות על ציפיות גבוהות, אך עדיין נתמכות בנתוני צמיחה והכנסות. בשלב זה, כל ירידה קצרה בשוק נתפסת כהזדמנות ולא כסימן לסוף החגיגה

עמנואל העלה את תחזיתו לסוף 2025 ל־6,250 נקודות, מעט מתחת לרמות הנוכחיות. מבחינתו, גם תיקון קל אינו מצביע על שוק דובי, אלא על ראלי בריא שבו תנודתיות היא חלק מהדרך.

שני תרחישים

כשהוא מביט קדימה, עמנואל מציב כאמור שני תרחישים: יעד מרכזי של 7,750 נקודות ל־S&P 500 עד סוף 2026 – התחזית האופטימית ביותר בוול סטריט כיום – ובתרחיש קיצון, זינוק אפשרי ל־9,000 נקודות. שני המספרים נשענים על אותה הנחה: מהפכת הבינה המלאכותית תמשיך להאיץ את רווחי החברות ותספק דלק לראלי ממושך.

• הנאסדק ירד 1.2%; קאמטק ונובה ירדו 5.8% ו-4.6% בעקבות מארוול ודל, שירדו 18.6% ו-9%
• מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה לאופטימיות נעוצה לא רק ב־AI. עמנואל מצביע גם על כלכלה אמריקאית יציבה, הקלות מס מתוכננות והפחתת אי־הוודאות סביב סחר בינלאומי. כל אלה עשויים לשחרר “גל התלהבות” אצל משקיעים ולדחוף את המדדים מעלה. “הבינה המלאכותית גדולה מהאינטרנט”, אמר האנליסט. לדבריו, שלוש שנים בלבד מאז השקת ChatGPT, כבר ניתן לראות את ההשפעה בכל תחום – מתעשייה ועד בריאות – והאימוץ האמיתי עוד רק בתחילתו.