אקדח נשק
צילום: Getty images Israel

שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה

בצעד חריג ויוצא דופן, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול הרשעתו של גבר בן 66, מורה לנהיגה לשעבר ומתנדב במשטרה, שהורשע בשימוש פזיז באקדח במהלך עימות סוער בכביש. השופט קבע כי נסיבות האירוע, מצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם, לצד התנהגות המתלוננת - שוטרת בעת האירוע - מצדיקים את ההחלטה, תוך שהוא מדגיש כי, "במובנים מסוימים, התנהגותה היתה חמורה משלו"

עוזי גרסטמן | (6)
נושאים בכתבה אלימות סכסוך

ביום קיץ מתוח, עימות שגרתי לכאורה בין נהגים נהפך לאירוע חריג שהגיע לפתחו של בית המשפט. מה שהחל כנסיעה צמודה בין שני כלי רכב על הכביש התפתח במהרה לעימות מתלהט, שבסיומו שלף אחד הנהגים - גבר בן 66, מורה לנהיגה במקצועו - את האקדח האישי שלו בעודו יושב במכוניתו. אף שלא ירה ולא כיוון את הנשק ישירות אל מי מהנוכחים, עצם השליפה הובילה להגשת כתב אישום נגדו, ולהליך פלילי שהסתיים השבוע בהחלטה דרמטית: ביטול הרשעתו, בנימוק שהנזק הצפוי לו כתוצאה מהרשעה חמור לאין ערוך מחומרת מעשיו.

השופט שרון דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי אמנם הנאשם ביצע עבירה של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה" לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין, אך לנוכח הנסיבות החריגות יש מקום להורות על ביטול ההרשעה. בהחלטתו עמד על כך שהנאשם פעל לאחר שרכבו נחסם על ידי נהגים אחרים, כשאחד מהם אף פתח את דלת רכבו. "בהכרעת הדין קבעתי כי שליפת האקדח על ידי הנאשם במהלך האירוע... אינם מאפשרים את ביטול כתב האישום באופן גורף", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "אך מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבמובנים מסוימים, התנהגותה של המתלוננת היתה חמורה יותר מזו של הנאשם".

המאשימה, עו"ד זיוה לדרמן, ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר לבקשת ההגנה לביטול הרשעה. לדבריה, מדובר במורה לנהיגה ששלף נשק במהלך עימות בכביש, מעשה שיש בו פגיעה חמורה בערכים המוגנים. היא טענה כי, "האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר מרתיע לפיו עבירה של כיוון נשק כלפי אחר מחייבת הרשעה בדין". עם זאת, השופט דניאלי סבר אחרת, והדגיש כי למרות החומרה, אין להתעלם מהשלכות ההרשעה על חייו של הנאשם.


"מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות"


מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד רן אפק, טען כי ההרשעה תפגע קשות בפרנסתו, שכן משרד הרישוי נוהג לפסול את רישיון ההוראה של מורי נהיגה שהורשעו בפלילים. אפק הדגיש כי הנאשם הוא המפרנס היחיד בביתו, בעוד אשתו נכה ואינה עובדת, וכי האירוע החריג הזה הביא גם להפסקת התנדבותו רבת השנים במשטרה. "מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות", טען הסנגור, והוסיף כי הנאשם לא פגע באיש, לא כיוון את האקדח באופן ישיר ולא דרך אותו כלל.

בפסק הדין נפרשה ההיסטוריה האישית של הנאשם: אזרח שומר חוק, שהקדיש שנים להתנדבות במשטרת התנועה, וכעת מצא עצמו במרכזו של הליך פלילי. השופט התייחס גם למסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, מהם עלה כי מצבו הבריאותי של הנאשם מורכב ואף התדרדר במהלך ההליך. לכך הצטרף מצבה הרפואי של אשתו ומצבם הכלכלי הקשה. מכלול הנתונים האלה, כך נקבע, מצדיקים את ביטול ההרשעה. "הנאשם הראה כי תיגרם לו פגיעה מוחשית ובהסתברות גבוהה אף מיידית כתוצאה מההרשעה", נכתב בהחלטה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהכרעת הדין חזר השופט והדגיש כי לא ניתן להתעלם מהתנהגות המתלוננת, שהיתה שוטרת בעת האירוע, אך בניגוד לנאשם לא הועמדה לדין ואף לא נחקרה באזהרה. "בביטול ההרשעה יהיה משום תיקון של העוול המסוים שנגרם לנאשם, מבלי למעט מחומרת מעשיו", הוא ציין. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי המתלוננת עצמה, על פי קביעות בית המשפט, השמיעה כלפי הנאשם איומים קשים והחריפה את העימות שלא לצורך.

השופט הסתמך על פסיקות קודמות

השופט דניאלי הסתמך בהחלטתו גם על פסיקות קודמות, שבהן ביטלו בתי המשפט הרשעות במקרים חמורים בהרבה של שימוש לא זהיר בנשק, לעתים גם כשבוצע ירי בפועל. כך למשל, במקרה שבו נאשם ירה תשעה כדורים באוויר, בוטלה ההרשעה מטעמי שיקום. במקרים אחרים בוטלו הרשעות של שוטרים ומפקדים שהותירו כלי ירייה ללא השגחה או שכיוונו נשק כלפי אחרים, מבלי שנגרם נזק. על רקע זה, סבר השופט כי, "העבירה בה הורשע הנאשם, בנסיבותיה, אינה מצויה ברף חומרה כה גבוה שאינו מאפשר לבחון את האפשרות לבטל את הרשעתו".

קיראו עוד ב"משפט"

בהתחשב בכל אלה, קבע בית המשפט כי יש להסתפק בהטלת התחייבות כספית בלבד, בסכום כולל של 5,000 שקל למשך שנה, שלפיה לא יעבור הנאשם עבירה נוספת. לא הוטלו עליו עבודות שירות לתועלת הציבור ולא צו מבחן, בשל מצבו הבריאותי, ולא נקבע גם פיצוי למתלוננת, בין היתר נוכח התנהגותה באירוע. "מצאתי לנכון להימנע מהטלת עונש של"צ (שירות לתועלת הציבור, ע"ג)... בהתחשב במצבו הרפואי של הנאשם", כתב השופט דניאלי. הוא אף סיכם וכתב כי, "בנסיבות העניין, נסוג האינטרס הציבורי שבהרשעתו מפני האינטרס הפרטי שלו".


למה בעצם בית המשפט בחר לבטל את ההרשעה?

כי השופט חשב שהנזק שהיה נגרם לאיש אם יישאר עם הרשעה פלילית היה חמור מדי, בעיקר מכיוון שהוא מורה לנהיגה, והרשעה כזו עלולה לגרום למשרד הרישוי לשלול ממנו את רישיון ההוראה. מאחר שמדובר במקור הפרנסה היחיד שלו ושל אשתו, השופט סבר שהמחיר גבוה מדי לעומת חומרת המעשה.



האם האיש זוכה?

לא. חשוב להדגיש שהוא לא זוכה. השופט קבע במפורש שהוא כן ביצע את המעשים שיוחסו לו - שליפת האקדח - אבל ההליך הסתיים בלי הרשעה פלילית. כלומר מבחינה משפטית נקבע שהוא ביצע את העבירה, אבל לא נרשמת לו "כתם" פלילי בתיק.



מה ההבדל בין ביטול הרשעה לבין זיכוי?

זיכוי פירושו שהנאשם לא ביצע את המעשה או שלא הוכח שהוא עשה אותו. ביטול הרשעה זה מצב שבו כן הוכח שהנאשם עבר עבירה, אבל בית המשפט מחליט לא להרשיע אותו, בגלל נסיבות מיוחדות. זה צעד נדיר, שנעשה רק כשיש חשש לפגיעה קשה מדי בנאשם.



האם האיש יוכל להמשיך לעבוד כמורה לנהיגה?

כן, וזה בעצם היה אחד השיקולים המרכזיים. אם היתה נרשמת לו הרשעה פלילית, כמעט בוודאות משרד הרישוי היה שולל את רישיון ההוראה שלו. מכיוון בשאין הרשעה, הוא יוכל להמשיך לעבוד.



למה השופט כתב ש"המתלוננת התנהגה חמור ממנו"?

כי במהלך האירוע, המתלוננת, שהיתה שוטרת, נהגה בצורה פרובוקטיבית ועוינת, ואף איימה עליו. השופט ציין שהיא זו שהחריפה את העימות, ושבמובנים מסוימים ההתנהגות שלה היתה חמורה יותר משלו.



למה לא הוגש כתב אישום גם נגד השוטרת?

זו שאלה שעולה גם מקריאת פסק הדין. השופט עצמו אמר שיש טעם לפגם בכך שהנאשם הועמד לדין והיא לא. הוא ראה בזה חוסר צדק, וזה גם היה שיקול שתרם להחלטה לבטל את ההרשעה.



מה בכל זאת העונש שהוא קיבל?

הוא חויב לחתום על התחייבות כספית בסכום כולל של 5,000 שקל, שלפיה הוא לא יעבור עבירה במשך שנה. אם הוא כן יעבור עבירה, הכסף יחולט. מעבר לכך, לא הוטל עליו עונש של עבודות שירות או פיצוי, בעיקר בגלל מצבו הבריאותי והנסיבות האישיות שלו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ירון 12/10/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
    1. אם הוא במצב בריאותי לקוי כיצד זה המשיך בהתנדבותו במשטרה וזו לא הופסקה 2. מדוע השוטרת לא הועמדה לדין והאם בכלל נשלח החומר בעניינה למחש כפי שהחוק מחייב ואם לא מדוע לא וכיצד זה התביעה התעלמה מעובדה זו
  • 5.
    שליפת נשק במטרה להגן על עצמך היא עבירה רגישות מוגזמת (ל"ת)
    אלי 02/09/2025 21:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 02/09/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
    מורידים את הרף במשטרה לרמה של דפרים וזו התוצאה
  • 3.
    אנונימי 02/09/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר שבן גביר שלף אקדח בעימות עם מאבטח בקניון. לא עשו לו כלום.
  • 2.
    אנונימי 02/09/2025 08:52
    הגב לתגובה זו
    קבט חצרים ירה באוויר נגד מפגינים שחסמו את הכניסה לקיבוץ במחאה נגד חסימת כבישים אחרים על ידי קפלניסטים ולא עשו לו דבר. ככה זה כשאתה פריבילג מהמחנה הנכון. על מקרה דומה יוסף חדאד מועמד לדין. כאן אפילו לא היה ירי ובכל זאת היתה הרשעה
  • 1.
    אזרח שנמאס לו 02/09/2025 08:26
    הגב לתגובה זו
    זה איום הכי מפורש באלימות מי שבצד השני מבין שהוא הולך לחטוף מכות או יותר גרוע אין שום סיבה שלא יתגונן ככל יכולתו.
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.