פפסי
צילום: טוויטר

אליוט מהמרת על פפסיקו: השקעה של 4 מיליארד דולר עם אפסייד של 50%

הקרן האקטיביסטית דורשת רפורמות משמעותיות – מכירת מערך הייצור, צמצום מותגים חלשים והגברת שקיפות – על רקע ירידה של כרבע בשווי השוק, דעיכת הקולה הקלאסית והאטה בצמיחת חטיבת המזון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פפסיקו קוקה קולה

אליוט אינווסטמנט מנג'מנט, אחד המשקיעים האקטיביסטים הבולטים בעולם, השקיע 4 מיליארד דולר בפפסיקו Pepsico Inc. 1.1%  ודורש מההנהלה לבצע שינויים מהותיים. המטרה: לעצור את הירידה בביצועים של אחת מחברות הצריכה הגדולות בעולם, כאשר קרן ההשקעות רואה אפסייד של 50% לחברה. השקעת אליוט מציבה את הקרן כאחת מבעלות המניות הגדולות בפפסיקו, והיא גם אחת מההשקעות המשמעותיות ביותר שביצעה אליוט בקריירה שלה. 


בלב הבעיה של פפסיקו ניצב נתון אחד בולט: הקולה הקלאסית של פפסי, שבעבר התחרתה ישירות על הבכורה בשוק המשקאות הקלים, הידרדרה למקום הרביעי ברשימת המותגים הנמכרים ביותר בארה"ב. קוקה קולה ממשיכה להוביל, ד"ר פפר ניצבת במקום השני, וספרייט שומרת על המקום השלישי.


הקשיים במגזר המשקאות הם חלק ממגמה רחבה יותר. גם חטיבת המזון, שבעבר הייתה מנוע הצמיחה המרכזי של פפסיקו, כבר אינה מספקת את הסחורה. הצמיחה בצפון אמריקה נחלשת מרבעון לרבעון מאז השיא בסוף 2022, על רקע צרכנים שהפכו רגישים יותר למחיר. בנוסף, שווי השוק של פפסיקו ירד מ־270 מיליארד דולר במאי 2023 לכ־200 מיליארד דולר כיום – ירידה של כרבע מהשווי. התדרדרות שמשקפת את חוסר האמון של המשקיעים באסטרטגיה הנוכחית של החברה.


רפרומה מקיפה

במכתב ששלחה אליוט להנהלת פפסיקו, הקרן הציגה תוכנית לרפורמה מקיפה. ההצעה המרכזית של הקרן היא למכור את מערך ייצור הבקבוקים לזכיינים עצמאיים, בדומה למהלך שביצעה קוקה קולה בשנת 2017. מהלך זה, שהשלים את התפרקות מערך הייצור הפנימי של קוקה קולה, תרם לכך ששווי השוק שלה מתקרב כיום ל־300 מיליארד דולר – הוכחה ליעילות המודל.


אליוט ממליצה גם על צמצום תיק המוצרים. במקום להשקיע במותגים חלשים שאינם מניבים, החברה צריכה להתמקד בליבת המותגים החזקים שלה ולזנוח מוצרים שאינם מצליחים. גישה עסקית ממוקדת רווחיות. דרישה נוספת של הקרן היא שקיפות רבה יותר מול המשקיעים. הקרן טוענת כי פפסיקו אינה מספקת תוכניות מספיקות ומפורטות לשיפור הביצועים, מה שמקשה על המשקיעים להעריך את כיוונה.


המבנה העסקי של פפסיקו מוסיף שכבת מורכבות נוספת. חטיבת המשקאות מהווה כ־40% מההכנסות, בעוד חטיבת המזון מספקת את היתר. בוול-סטריט טוענים זה שנים כי מדובר במבנה לא יעיל, שכן כל חטיבה דורשת מיומנויות ניהוליות שונות ומיקוד נפרד. נלסון פלץ, משקיע אקטיביסט נוסף, ניסה כבר לפני עשור לשכנע את פפסיקו להתמזג עם מונדליז ולהפריד את חטיבת המשקאות לחברה עצמאית. המהלך לא התממש אז, אך הרעיון שב ועולה לדיון ציבורי כיום.

הקשיים במגזר המשקאות בולטים במיוחד בשטח. מפיצים עצמאיים, רבים מהם עסקים משפחתיים שעובדים עם פפסי דורות שלמים, מתארים תקופה קשה במיוחד. לטענתם, הנהלת פפסיקו בחרה להשקיע בחטיבת המזון על חשבון פיתוח חטיבת המשקאות.

קיראו עוד ב"גלובל"


האסטרטגיה של מנכ״ל פפסי

מנכ"ל פפסיקו, רמון לאגוארטה, המכהן מאז אוקטובר 2018, מנסה לעצב אסטרטגיה חדשה. הוא מתמקד במתן ערך רב יותר לצרכנים ובשיפור נראות המוצרים בחנויות. פפסיקו השיקה קמפיינים שיווקיים חדשים ופועלת לשילוב טוב יותר בין חטיבות המשקאות והחטיפים.


במסגרת צעדי החיסכון, החברה מאחדת משלוחים – משקאות פפסי וחטיפי לייז מועברים כעת במשלוח אחד במקום בשתי משאיות נפרדות. בנוסף, מתוכננת השקה מחדש של מותגי חטיפים מרכזיים בגרסה נטולת תוספים מלאכותיים. מדובר בצעדים בכיוון הנכון, אך ספק אם בהיקף הנדרש.


הדו"ח הרבעוני האחרון סיפק מעט אופטימיות. החברה דיווחה על עלייה בנפחי המכירות האורגניות ועל שיפור בנתחי השוק בחטיבת המזון בצפון אמריקה. גם בתחום המשקאות נרשמה צמיחה, בעיקר הודות להצלחה של פפסי זירו שוגר.


אליוט אינווסטמנט, שמנהלת נכסים בשווי העולה על 76 מיליארד דולר, ידועה כאחת הקרנות האקטיביסטיות האגרסיביות בעולם. בשנה שעברה השקיעה מעל 5 מיליארד דולר בהוניוול ודרשה את פירוקה – עד שהחברה עצמה אימצה תוכניות לכך. הקרן אף הצליחה להשיג ייצוג בדירקטוריון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.