פלסאון
צילום: פלסאון

פלסאון רוכשת מרכז לוגיסטי בבריסביין אוסטרליה תמורת 70 מיליון שקל

החברה־הנכדה, פלסאון אוסטרליה, חתמה על הסכם לרכישת מרכז לוגיסטי בשטח של כ-25 אלף מ"ר, מתוכם כ-13,500 מ"ר שטח בנוי; המעבר צפוי במחצית הראשונה של 2026, עם תוכנית להשכיר חלק מהשטחים

רן קידר | (5)
נושאים בכתבה פלסאון

חברת פלסאון תעשיות פלסאון תעשיות -1.22% , העוסקת בייצור ושיווק אביזרי חיבור לצנרת, ומוצרים לבעלי חיים חקלאות וגינון, הודיעה כי חברה נכדה בבעלות מלאה, חתמה על הסכם לרכישת מרכז לוגיסטי חדש בסמוך לעיר בריסביין, אוסטרליה. על פי ההסכם, פלסאון אוסטרליה תרכוש את מלוא הזכויות במרכז לוגיסטי המשתרע על שטח קרקע של כ-25,480 מ"ר, שעליו שטח מבונה בהיקף של כ-13,500 מ"ר. הרכישה היא בתמורה של 31.8 מיליון דולר אוסטרלי, כ-70 מיליון שקל. במעמד החתימה הופקד בנאמנות סכום של 1.6 מיליון דולר אוסטרלי, והיתרה תשולם לאחר קבלת מימון בנקאי, הצפוי להתקבל עד סוף 2025. 

מעבר למתקן חדש והשכרות משנה נכון להיום פלסאון אוסטרליה שוכרת מרכז לוגיסטי קיים בשטח של כ-5,500 מ"ר, הסמוך לנכס החדש. בכוונת החברה להעביר את הפעילות למרכז החדש במחצית הראשונה של 2026 ולהשכיר את הנכס הקיים בשכירות משנה עד תום תקופת החוזה ב-2029. בנוסף, החברה מתכננת להשכיר בשכירות משנה כ-4,000 מ"ר מתוך המרכז החדש, לתקופה שתיקבע בהתאם לצרכיה אך לא תעלה על עשר שנים. 

להערכת פלסאון, ההכנסות משכירויות המשנה יקזזו במידה רבה את עלויות התפעול והוצאות המימון, כך שהוצאות התפעול הכוללות יהיו דומות לעלויות הנוכחיות של המרכז הישן. מימון העסקה מימון הרכישה יתבצע באמצעות שילוב של מקורות בנקאיים והון עצמי: 22.2 מיליון דולר אוסטרלי במימון בנקאי מתאגיד באוסטרליה, בריבית משתנה של 4.78% לשנה. קרן ההלוואה תיפרע לאחר שלוש שנים, כשהביטחונות הם שעבוד הזכויות במרכז הלוגיסטי החדש בלבד. יתרת הסכום תמומן ממקורות עצמיים של פלסאון תעשיות או פלסאון אוסטרליה. 

בנוסף, פלסאון תישא בתשלום מס של כ-4 מיליון שקל. כמו כן, מתוכננות השקעות נוספות בהיקף של כ־5.3 מיליון שקל להתאמת המתקן החדש לפעילות החברה. הצהרת החברה בהודעתה הדגישה פלסאון כי לא חלות מגבלות חוקיות או רגולטוריות על השימוש במרכז הלוגיסטי החדש. החברה מעריכה שהמהלך יחזק את פעילותה באוסטרליה, יאפשר התייעלות תפעולית ויתרום להמשך הצמיחה באזור. את הדיווח חתמו מנכ"ל החברה, גל וקסלר, וסמנכ"ל החברה, עמוס רם.

כתבנו על דוח הרבעון הראשון של 2025 בהרחבה, ודיווחנו על כך שהחברהטענה שהמצב הגיאו-פוליטי והמאקרו העולמי הכבידט על יכולת התחזית הכלכלית של החברה, היות והם ומשפיעים על תנודתיות בשוק המט"ח וההון שלה. מצד שני, החברה נהנתה מירידה בעלות חומרי הגלם, כשהחומרים הפלסטיים שרכשה הקבוצה ברבעון ירדה בכ-2.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואילו עלות חומרי הגלם ממתכות ירדה בכ-12.7%.

שווי השוק של החברה עומד על כ-1.96 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-1.22 מיליארד שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-7.3% וב-12 החודשים האחרונים בכ-39%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עסקה מצויינת. צריך לבחון שהעלויות הלוגיסטיות לא יעלו על 12%. ואתם על דרך המלך. (ל"ת)
    גלעד 06/09/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/09/2025 17:15
    הגב לתגובה זו
    לא עובד טוב כל הזמן נתקע!אני בעד תוצרת ישראלית אבל כל הזמן ניראה שדופקים אותנו!
  • אצלי בבית עובדות 2 מערכות של החברה בשימוש רצוף 14 שנה ללא שום תקלה (ל"ת)
    יוסי כהן 04/09/2025 23:47
    הגב לתגובה זו
  • לרון 04/09/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
    במדינות אנטישמיות בהתהוות איננו רעיון מוצלח.פלסאון תמיד עשתה שטויות
  • אנונימי 05/09/2025 07:49
    תסביר
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.