לפידות קפיטל בהצעת רכש לחלץ יהש לפי 1.35 שקל
ההצעה שיקפה פרמיה של כ-17% על מחיר השוק טרם ההצעה ומכוונת לרכישת כ-16.6 מיליון יחידות ציבור; מניית חלץ קפצה 15% וסגרה את רוב הפער, אך התשואה למחזיקים מאז 2018 עומדת על כ-12.5% בלבד
לפידות קפיטל לפידות קפיטל 0.78% פרסמה מפרט להצעת רכש מלאה לשותפות לפידות חלץ יהש לפידות חלץ יהש 0% , במחיר של 1.35 שקלים ליחידה. ההצעה
מכסה את כל יחידות הציבור, קרי 16,577,982 יחידות (23.64% מהון היחידות). התמורה המצרפית המוצעת עומדת על כ-22.38 מיליון שקלים, כאשר על פי המפרט, המחיר מגלם פרמיה של כ-17.4% על מחיר הסגירה ביום שלישי האחרון, אז סגרה המניה על 1.157 שקלים, וכ-17.6% מעל הממוצע בחצי השנה האחרונה (1.148 שקלים).
מניית לפידות חלץ יהש קופצת כ-15% לשער של 1.33 שקל למניה לשווי שוק של כ־93 מיליון שקלים, וסוגרת למעשה את מרבית הפרמיה. עם זאת, שווי השוק כיום משקף מכפיל הון של כ-0.65 בהשוואה להון עצמי מוערך של כ-127 מיליון שקלים. לפי המפרט, ההון העצמי האחרון שדווח עמד על 127.4 מיליון שקלים, השווה לכ-1.82 שקלים ליחידה.
נכון למועד המפרט, לפידות קפיטל מחזיקה כבר בכ-76.36% מהון יחידות ההשתתפות (כ-53.54 מיליון יחידות). אם תתקבל הצעת הרכש המלאה בהתאם לסעיף 337 לחוק החברות, יושלמו העסקה והיחידות יירכשו ממחזיקים שלא נענו (מכירה כפויה), לאחר מכן תפעל לפידות למחיקת יחידות ההשתתפות מן המסחר, והשותפות תחדל מלהיות "שותפות מוגבלת ציבורית". ככל שההיענות לא תספיק לקבלת הצעת רכש מלאה, כוללת ההצעה
מנגנון רכישה חלקי (פרו-רטה) עד הגעה ל-90% מההון. מלבד לפידות, המחזיקה המוסדית היחידה היא אלטשולר שחם, המחזיקה כ-6.05% ממניות החברה.
לא ההצעה הראשונה
בשנת 2018 החלה לפידות קפיטל לקדם מהלך
מיזוג עם שותפות חלץ-לפידות, שבמסגרתו יחידות ההשתתפות היו אמורות להיות מומרות למניות לפידות קפיטל. לצורך כך מונתה ועדה בלתי תלויה ונבחר יועץ כלכלי חיצוני להערכת שווי, ואף התקבלה חוות דעת שאין מניעה עקרונית למהלך. למרות זאת, ההתנגדות מצד בעלי היחידות והקושי
להגיע להסכמות הובילו לכך שהמיזוג לא יצא לפועל, והשותפות נותרה ציבורית ונסחרת בבורסה עד היום.
- דניה סיבוס: הצבר עלה לכ-18.5 מיליארד שקל; השורה התחתונה ברבעון הסתכמה בכ-40 מ' שקל ותחולק כדיב'
- אחרי המימוש בדניה לפידות מבצעת בייבק ב-131 מיליון שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז ועד להצעת הרכש הנוכחית, המניה לא הציגה תשואה מהותית. למעשה, כבר בשנת 2018, עם תחילת הדיבורים על המיזוג, נסחרה יחידת ההשתתפות סביב 1.2 שקלים; כעת,
ההצעה עומדת על 1.35 שקלים בלבד, עלייה מצטברת של כ-12.5% בתוך שבע שנים, תשואה נמוכה יחסית לתקופה ארוכה כל כך ולמול הסקטורים האחרים בשוק ההון המקומי.
מניית לפידות קפיטל נסחרת לפי שווי שוק של כ-4.82 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-12% מתחילת השנה ובכ-52% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח של החברה עומד באזור 17.
- 6.רונןב 05/09/2025 07:52הגב לתגובה זוולסיום באר הנפט שהפיקה נפט ברציפות למספר השנים הרב ביותר בעולם הייתה באר חלץ1 שנקדחה באמצע שנות החמישים והפיקה עד שנות ה 2000 מעל מיליון חביות נפט. כ 5080 חביות ביום.
- רונןב 05/09/2025 11:24הגב לתגובה זובשנה הראשונה ואולי שנתיים בארות הנפט מפיקות מאות ואף אלפי חביות נפט ביום אך מהר מאוד הלחץ יורד וכדי להמשיך להפיק מתקינים משאבת חרגול שמפיקה כ 50150 חביות ביום לאורך שנים. כאמור באר חלץ1 הפיקה משך כ 55 שנים ברציפות. שיא עולמי.
- 5.רונןב 05/09/2025 07:50הגב לתגובה זועפי דוח המעריך החיצוני נראה שככל הנראה ההפקה של הנפט כולל האפשריים 3P יעשו מהקידוחים שיעשו בשנת 2026 ולפי הדוח השווי המהוון הינו כ 9.65 מיליון ב 20% ו 16.11 מיליון $ ב 10%. ככל הנראה שחלץ41A יקבל אישור. לגבי חלץ3 יש מחלוקת עם איכות הסביבה.
- 4.רונןב 05/09/2025 04:25הגב לתגובה זוסהכ חביות הנפט ברמת 2P הינם 955000 חביות וברמת 3P מדובר על 1.369 מיליון חביות נפט. בנוסף יש משאבים מותנים ברמת 2C בהיקף 3.1 מיליון חביות נפט.
- 3.רונןב 05/09/2025 04:12הגב לתגובה זועפי מעריך חיצוני שווי המאגרים ברמת 2P בהיוון של 20% הינו כ 4.7 מיליון דולר כ 16 מיליון שח ובהיוון של 10% כפי שמקובל בתעשיה כיום 8.8 מיליון $ כ 30 מיליון שח כלומר שווי נוסף למזומן של 10 עד 25 מיליון שח.
- 2.אנונימי 05/09/2025 04:10הגב לתגובה זולפיכך פחות מ 13.5% מחוזקים עי הציבור או מנהלי התיקים שלא חייבים להשתתף בהצבעות. בנוסף לכ 120 מיליון שח נטו במזומנים פקדונות אגח ומניות לשותפות ישנה השקעה ב 2 בארות בעלות מופחתת של כ 7 מיליון .
- 1.לרון 04/09/2025 20:52הגב לתגובה זומהשורה הראשונה.אני לא ממליץ אך קונה אפילו סאני כשכל האחרים מספידים.בלפידות וכהן פיתוח בלי קשר מחזיק שנים
- אדם חכם (ל"ת)אנונימי 05/09/2025 13:30הגב לתגובה זו
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
