
העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
זו הייתה עונה שבעיקר ״עשתה שכל״ הענפים שהיו אמורים להרוויח מרבעון בצל הסלמה, הרוויחו - האחרים הפסידו: מגזר הפיננסים בלט עם רווחים פנומנליים ותשואות להון שוברות שיאים לחברות הביטוח והבנקים, אבל מהצד השני הצריכה והמלונאות תפקדו חלש
התוצאות הכספיות של חברות התעופה המלונאות,ההלבשה וההנעלה מצביעות על ירידה חדה ברווחים במהלך הרבעון השני של השנה, ב-13 ביוני פתח צה"ל במבצע עם כלביא, שמטרתו היתה השמדת יכולות הגרעין האירניות. המבצע נמשך 12 יום ובמסגרתו המשק הושבת באופן מלא.שדות התעופה היו סגורים,כך גם מרכזי הקניות,מסעדות ומרבית תחומי המסחר.
מעיון בדוחות הרבעון השני של החברות הציבוריות, עולה כי עבור רבים ובעיקר אלו שעוסקים בתחומי התעופה, מלונאות, קמעונאות וההלבשה התוצאות היו טרגיות. ישראייר היתה אמורה ליהנות ממחצית לא רעה בעיקר בשל העבודה שהישראלים, חזרו לטוס ולצד זה מרבית החברות הזרות לא חידשו עדיין את פעילותם. עם כלביא הביא להשבתה של שדות התעופה,לצד ביטולי טיסות רבים גם לתקופות קדימה.
ישראייר דיווחה על הפסד ישיר של 7.5 מיליון דולר כתוצאה מהמלחמה ועל הפסד חציוני של 17 מיליון דולר למול רווח של 7 מיליון דולר בחציון המקביל אשתקד. זה דלתא שלילית של 24 מיליון דולר שיהיה קשה מאד לישראייר לתקן בחציון השני של השנה. אל על הרוויחה עדיין ,אלא שרווחיה ברבעון צנחו ב ב 57% מ 150 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד ל 65 מיליון דולר השנה.
בתחום המלונאות המגמה זהה
ישרוטל דיווחה על פגיעה יחסית קלה של 20 מיליון שקל ברבעון השני ורווח של 87 מיליון שח לעומת רווח של 117 מיליון שח אשתקד. לעומתה פתאל דיווחה על הפסד של 50 מיליון שקל, ברווח של מגזר ישראל של החברה ועל תפוסה חסרת תקדים בחולשתה של 58% בלבד, במלונות הרשת בשיראל ברבעון השני. המכה הגדולה ביותר נחתה על רשת מלונות דן הותיקה,שם החברה עברה מרווח של 20 מיליון של בשנה שעברה להפסד עצום של 46 מיליון שקל.
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- צור מסכמת מחצית של צמיחה, ומה עם החברה הסודית שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד הפסדי רשת מלונות דן גבוהים מהצפוי ומצביעים על בעיה ניהולית. דן מבוססת ברובה על תיירות נכנסת ,שנפגעה באופן משמעותי בשנה האחרונה ,אלא שעדיין המלונות הם נדל"ן קיים והנהלת החברה לא השכילה לעשות שינויים נדרשים על מנת לגרום לישראלים להתארח במלונות החברה. תחת לעשות פעילויות שווקיות ומאמצים שתואמים למצב העדיפו בדן לשבת בחיבוק ידיים ולבכות על מר גורלם.
זו הסיבה להפסדים הגבוהים ולא רק תוצאות מבצע עם כלביא.
בתחום ההלבשה וההנעלה המצב לא היה טוב יותר
דוח הרבעון השני של קסטרו מצביע על צניחה של 60% ברווחי החברה . מ 56 מיליון שח אשתקד ל 23 מיליון של השנה.קסטרו העריכה את הפסדי המלחמה ב 35 מיליון שח.
בריל קבוצת אופנה שכוללת בין השאר את גלי ,סולג, ולי קופר דיווחה שהפסידה 14 מיליון שח עקב המלחמה, החברה דיווחה ברבעון על הפסד של 7.5 מיליון שח לעומת רווח של 8 מיליון שק ברבעון הזהה אשתקד
- הדולר עולה 1.2% מול השקל על רקע חשש להסלמה ביטחונית בעזה
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
אייס קנה ובנה ירדה מרווח של 6 מיליון שח ברבעון המקביל בשנה שעברה לאיזון (אפס רווח השנה).
ספינת הדגל של האופנה הישראלית פוקס של הראל ויזל הרוויחה 70 מיליון שח ברבעון למול 124 מיליון ברבעון המקביל אשתקד ירידה של 45% ברווח, גם ריטיילורס של ויזל ירדה ברווח ברבעון מ 24 מיליון ל 13 מיליון, אלא ששם יש בעיות אחרות ובעיקר חולשת המותג נייק בשנים האחרונות.
האם יש תקווה?
עבור חלק מהחברות התוצאות החלשות ,הן הרות גורל והם בעצם מביאות את 2025 לשנה אבודה. קשה להתגבר על הדממה מוחלטת של מסחר בתחומי פעילות שונים לתקופה כה ממושכת.
קיימת גם בעיית מלאים אותה אנחנו עשויים ,לראות ברבעון הקרוב שעשוי דווקא להיות רבעון טוב למרבית החברות האלה. מה שבטוח שמלחמה מותירה אחריה נפגעים רבים גם בצד הכלכלי.

יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
ראש המוסד לשעבר מכוון להיות ראש ממשלה, אבל בדרך עוצרים באקזיט ענק וגם מה חשוב יותר לכהן - המדינה או כסף?
יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר התארח בפודקאסט של יסמין לוקץ' והסביר לנו למה הוא צריך להיות ראש הממשלה הבא. העיתוי של הראיון כנראה לא מקרי. כהן שמר על עמימות ובחר שלא להיכנס לפוליטיקה כדי לא לפגוע בכיס שלו. הוא בחר בכסף הגדול בשנים האחרונות ולא "בהצלת העם", ועכשיו אחרי שהכסף כבר בדרך, הוא נזכר שהוא סופרמן.
כהן, מתקרב לאקזיט של 40-60 מיליון דולר. כהן מחזיק באופציות בדוראל LLC (דוראל ארה"ב) המוחזקת על ידי דוראל, קרן אפולו וקבוצת מגדל ומרכזת פעילות רחבה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. דוראל הודיעה ממש לאחרונה באופן רשמי על קידום ההנפקה בוול סטריט. זה היה אחד מהתפקידים של כהן - לפתוח דלתות, לקדם את הפעילות בארה"ב, לקדם את ההנפקה ועל זה הוא קיבל שכר ובעיקר אופציות בהיקף גדול.
ההנפקה צפויה להיות לפי שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, לכהן יש אופציות ל-3% מהחברה לפי מחיר מימוש של מתחת ל-1 מיליארד דולר. השווי של האופציות צפוי להיות 40 עד 60 מיליון דולר, ויש עוד בונוסים ומענקים נוספים.
יוסי כהן בשני אקזיטים - כסף ופוליטיקה
לכהן יש עדיין תפקיד בקידום ההנפקה, אבל פחות קריטי מבעבר - המהלכים שעשה או לא עשה (מספיק שיודעים שראש המוסד הישראלי לשעבר הוא דירקטור בחברה) כנראה עזרו, פתחו דלתות. הפעילות גייסה כסף גדול ממשקיעי עוגן וקרנות השקעה, נכנסה לפרויקטים ענקיים בארה"ב ונערכת להמשך הרחבת הפעילות. כלומר, העסק כבר רץ טוב פנימית וחיצונית; ועכשיו זה זמן טוב לעשות אקזיט נוסף - עוד צעד לכיוון הפוליטיקה ולספק הערכה על התמודדות על תפקיד ראש הממשלה.
- דוראל עם צמיחה בהכנסות ותכנית הנפקה בוול סטריט
- האקזיט של יוסי כהן מתקרב - דוראל ארה"ב נערכת להנפקה בוול סטריט בשנה הקרובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא מפתיע. חשוב להזכיר שכהן כבר אמר בעבר דברים בסגנון: הציבור רוצה אותי, הציבור קורא לי, יש לי אחריות. כן, כהן רוצה שתבינו שהוא עושה את זה בשבילנו, הוא לא בא בשביל כבוד, לא בשביל כוח, ובטח שלא כסף וטובות הנאה (את זה הוא כבר השיג, והאמת שעדיף ראש ממשלה עשיר, כזה שכנראה יהיה קשה יותר לשחד). הוא בא להציל אותנו.

הדולר עולה 1.2% מול השקל על רקע חשש להסלמה ביטחונית בעזה
הדולר מתחזק היום ב-1.2% ונסחר ברמה של 3.39 שקלים, כאשר בשוק מעריכים כי העלייה נובעת בעיקר מחששות גוברים להידרדרות ביטחונית ברצועת עזה. במקביל, האירו מטפס ב-0.4% לרמה של 3.95 שקלים, ואילו הפאונד יציב, עם עלייה קלה של כ-0.1% ונסחרת ב-4.55 שקלים.
על רקע החשש להסלמה מחודשת בעזה ואפשרות להתדרדרות למערכה רחבה מול איראן ישנם ביקושים גבוהים לדולר, ואלו מובילים לתופעה של "פיחות זוחל". לאור העובדה כי בימים האחרונים, לאור הסכסוך המתוקשר של ממשל טראמפ עם הפד, הדולר נחלש מול המטבעות המרכזיים בעולם. בנוסף,
התחזקות הדולר מעצימה את הפיחות של השקל מול סל המטבעות הבינלאומי.
כאמור, בזירה הגלובלית, הדולר מציג עליות קלות מול המטבעות העיקריים, לאחר מספר ימי ירידות בשבוע שעבר. אחד הגורמים המרכזיים ברקע הוא מתקפותיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הפדרל ריזרב, ובפרט החלטתו להדיח את המושלת ליסה קוק. מהלך זה מעורר דאגה בקרב המשקיעים מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי האמריקאי, מהלך שיכול להשפיע על אמון השווקים במדיניות המוניטרית של ארה"ב. החששות מתעצמים נוכח האפשרות שהבית הלבן ילחץ על יו"ר הפד, ג'רום פאוול, להאיץ צעדים מוניטריים בתקופה שבה ההצדקה הכלכלית להפחתת ריבית אינה ברורה. מצב זה יוצר אווירה של חוסר ודאות מוסדי ומגביר את תנודתיות המטבעות בזירה הבינלאומית.
השבוע יתפרסמו נתוני מאקרו חשובים בארצות הברית, ובהם מדדי מנהלי הרכש של ISM לתעשייה ולשירותים וכן דוח התעסוקה
החודשי. נתונים אלה יספקו למשקיעים אינדיקציה לגבי מצב הכלכלה האמריקאית ויעצבו את ציפיות השוק בנוגע למדיניות הפד בחודשים הקרובים.