ארז מלצר מנכל ננוקס
צילום: מרשתות חברתיות

הישראלית שנפלה ב-50% מתחילת השנה והאם יש סיכוי לקאמבק?

עם הכנסות זעומות של 3 מיליון דולר והפסד נקי של 14.7 מיליון דולר ברבעון, ננוקס שורפת מזומנים במהירות ומתקשה להוכיח ביקוש לטכנולוגיה שלה – כשהשעון הפיננסי מתקתק לקראת גיוס הון נוסף או שינוי עמוק במודל העסקי
אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה ננוקס

נאנו-אקס או ננוקס Nano-X Imaging -3.16%  מציגה תוצאות כספיות שמעמידות בספק את יכולתה להפוך את הטכנולוגיה החדשנית שלה לעסק רווחי. החברה, שפיתחה מערכת צילום רנטגן מתקדמת המבוססת על שבבי סיליקון, רושמת הפסדים עקביים למרות שנים של פיתוח והשקעות משמעותיות במחקר ופיתוח.


התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025 חושפות את הבעיה, כאשר ההכנסות עמדו על 3 מיליון דולר בלבד לצד הפסד נקי של 14.7 מיליון דולר. זו עלייה קלה בהכנסות לעומת אותה תקופה אשתקד, אבל גם החמרה בהפסד. מתוך 3 מיליון הדולר, 2.7 מיליון מגיעים משירותי הטלה-רדיולוגיה המסורתיים - בעצם עסק ישן שלא קשור לטכנולוגיה המהפכנית. פתרונות הבינה המלאכותית, שאמורים להיות הפנינה של החברה, הביאו רק 100,000 דולר עם הפסד ברוטו של 2 מיליון דולר.


הנתון הזה הוא הבעיה האמיתית: אחרי שנים של מחקר ופיתוח, החטיבה החדשנית ביותר של החברה לא רק שלא מרוויחה כסף - היא בעצם שורפת אותו במהירות מדאיגה. זהו מצב שמעלה שאלות לגבי הביקוש בשוק למוצרי החברה ויכולתה לבנות בסיס לקוחות משמעותי.


גם הנתונים התפעוליים לא נראים טוב במיוחד. החברה מדווחת על יותר מ-20 מערכות פועלות שסורקות מטופלים, ונותנת יעד של 100 מערכות עד סוף השנה. אבל כשמסתכלים על ההכנסות מצילומים - 221,000 דולר בלבד ברבעון - ברור שהתפוקה הכספית ממערכת ממוצעת היא נמוכה מאוד.


החברה מנסה להציג תמונה אופטימית עם שותפויות עם אוניברסיטאות יוקרתיות כמו דיוק ואוניברסיטת קייזר, ועם הרחבה גיאוגרפית לרומניה ויוון. אבל שותפויות אקדמיות ואישורים רגולטוריים הם רק התחלה - לא הוכחה לביקוש מסחרי אמיתי.


אתגר קיומי

המצב הפיננסי הנוכחי מעמיד את החברה בפני אתגר קיומי. עם מזומנים של 62.6 מיליון דולר לצד הפסדים רבעוניים של כ-15 מיליון דולר, לנאנו איקס נותרו פחות מארבעה רבעונים לפני שהיא תיאלץ לגייס כספים נוספים או לשנות באופן דרסטי את המודל העסקי.


הנהלת החברה מבטיחה עליית הכנסות במחצית השנייה ושבירת שוויון ב-2026, אבל הביצועים עד כה לא מעידים על מסלול בר-קיימא. המעבר ממודל מנויים למכירות ישירות עשוי לעזור, אבל זה דורש בניית צינור מכירות שעדיין לא קיים בהיקפים משמעותיים. בנוסף, בשוק הרפואי, אימוץ טכנולוגיות חדשות הוא תהליך איטי ומורכב. בתי חולים ומרפאות זקוקים להוכחות קליניות מוצקות, אישורי רגולטורים ומחירים תחרותיים. נאנו איקס עדיין נאבקת בכל החזיתות האלה בו זמנית, מה שהופך את הדרך לרווחיות לארוכה ולא ודאית.

קיראו עוד ב"גלובל"


הזמן פועל נגד החברה. עם קצב השריפה הנוכחי ומיעוט ההכנסות המשמעותיות, המירוץ הוא בין יכולת החברה לבנות עסק אמיתי לבין דילול בלתי נמנע של בעלי המניות הקיימים. המשקיעים שקנו את החלום הטכנולוגי עלולים לגלות שהם משלמים על חזון שלא הצליח להפוך למציאות עסקית.


קצת היסטוריה

נאנו־אקס אימג'ינג הוקמה בדצמבר 2018 בידי היזם רן פוליאקין, כאחת מחברות ההזנק שצמחו בנווה אילן. החברה הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לפתח מכשור דימות רפואי מבוסס קרני רנטגן, אך במחיר נגיש בהרבה מזה של מערכות קיימות. החזון היה לאפשר שירותי דימות רפואי לכל מקום בעולם באמצעות מודל הכנסות ייחודי — MSaaS, כלומר "סריקה רפואית כשירות", שבו לקוחות משלמים לפי שימוש ולא רוכשים ציוד יקר.


בשנים הראשונות שמה החברה דגש על בניית שיתופי פעולה וחתמה בפברואר 2020 על הסכם עם חברת USARAD האמריקנית לפריסה של 3,000 מכשירים בארצות הברית. שנה וחצי לאחר מכן, באוגוסט 2021, רכשה נאנו־אקס את USARAD תמורת כ־20 מיליון דולר במזומן ובמניות, צעד שהרחיב את נוכחותה בשוק האמריקני והעניק לה שליטה מלאה בשירותי הפענוח.


החברה המשיכה להשקיע בפיתוחים טכנולוגיים וקיבלה באפריל 2021 אישור "clearance" מה־FDA למכשיר רנטגן בעל מקור קרינה יחיד. בהמשך, רכשה את חברת זברה מדיקל ויז'ן ממשפיים בעסקה של עד 200 מיליון דולר — מהלך שנועד להעמיק את יכולותיה בתחום הבינה המלאכותית לדימות רפואי. באוקטובר 2021 חנכה מפעל ייצור בדרום קוריאה, ובמאי 2023 השיגה את אישור ה־FDA למערכת Nanox.ARC מרובת מקורות הקרינה ולתשתית הענן שלה Nanox.CLOUD.


המסע של נאנו־אקס לווה גם בגיוסי הון נרחבים. היא הצליחה לגייס מאות מיליוני דולרים ממשקיעים בולטים, בהם SK טלקום הדרום־קוריאנית ופוקסקון הטייוואנית, והנפקתה באוגוסט 2020 בנאסד"ק הניבה 165 מיליון דולר נוספים. עם זאת, לצד ההשקעות המרשימות נאלצה החברה להתמודד עם מתקפות מצד גופי מחקר, בראשם סיטרון ומאדי ווטרס, שהאשימו אותה ביצירת מצג שווא ובהונאת משקיעים.


הסערה סביב החברה הובילה לפתיחת חקירה בידי ה־SEC בנובמבר 2021, בחשד להפרות דיני ניירות ערך. המשקיעים, שהתרגלו לתנודתיות קיצונית במניה, חוו ירידה דרמטית משיא של 100 דולר בינואר 2021 לשפל של 8 דולר בלבד במאי 2022. אף שנאנו־אקס המשיכה להציג התקדמות טכנולוגית, נותרה השאלה המרכזית כשהייתה: האם היא מסוגלת להפוך את ההבטחה המדעית לעסק יציב ורווחי בשוק תחרותי ורווי ספקות.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בכל מקום שאתם רואים את ארז מלצר תברחו (ל"ת)
    אנונימי 03/09/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 03/09/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
    עובדים יקרים
  • 2.
    אנונימי 03/09/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
    בסוף תסיים בסנטים בודדים פשוט השחלה של חברה אבל היי מה אני מבין
  • Fraud על מלא (ל"ת)
    גיא 04/09/2025 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/09/2025 22:03
    הגב לתגובה זו
    כל עניין מודל המנויים הזול הזה היה לא הגיוני מהתחלה גם אם רוצים מודל מנויים צריך אז לעשןת מנוי יקר יותר. בכל מקרה החברה חייבת הסכם עם חברה גדולה למשל פיליפס שתפיץ את המוצרים שלה באירופה למשל לא הגיוני לחברה קטנה לנסות לעבוד לבד .
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"

פטרו דוגל ב"שלום" עם הקרטלים, והסמים מציפים את ארה"ב; טראמפ טוען שהתמיכה הכלכלית בארה"ב נובעת מהונאה של קולומביה  

אדיר בן עמי |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הפסקת כל הסיוע האמריקאי לקולומביה, כולל תשלומים וסובסידיות, והאשים את נשיא המדינה גוסטאבו פטרו בכך שהוא "סוחר סמים" שמעודד ייצור סמים. ההודעה פורסמה ב-Truth Social והיא מגיעה על רקע ביקורת מתמשכת על מדיניותו של פטרו בנושא סחר הסמים.

טראמפ טען כי קולומביה מקבלת תמיכה כספית גדולה מארה"ב מבלי להפגין מאמץ משמעותי בהתמודדות עם הייצור, וכינה את הסיוע "הונאה ארוכת טווח של אמריקה". הוא הזהיר כי אם פטרו לא יפעל, ארה"ב תתערב בעצמה, "ולא בצורה נעימה".

ההחלטה מצטרפת לצעדים קודמים, כמו שלילת מעמדה של קולומביה כשותפה במאבק בסמים בחודש שעבר, שהשוותה אותה למדינות כמו ונצואלה ובוליביה. כעת, מדובר בהפסקה מלאה של הסיוע הכלכלי והצבאי, שמשפיעה על תקציבים שונים.

הסיוע האמריקאי לקולומביה, שהחל להתגבר משמעותית בתחילת שנות ה-2000 במסגרת תוכנית "פלן קולומביה", הגיע לכ-14 מיליארד דולר מאז 2000. בשנים האחרונות, הסכומים ירדו: כ-505.7 מיליון דולר בשנת הכספים 2024, וכ-210 מיליון דולר בשנת 2025, כולל 31 מיליון דולר לתמיכה חקלאית. חלק מהכספים שימשו למודרניזציה של כוחות הביטחון, נטרול מוקשים ולחימה בסחר סמים.

רקע היסטורי ליחסי ארה"ב-קולומביה

שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקולומביה התחיל להתעצם בשנות ה-90, על רקע עלייה בסחר הסמים מהמדינה לארה"ב. תוכנית "פלן קולומביה", שהושקה ב-2000 בתקופת הנשיא ביל קלינטון והורחבה תחת ג'ורג' ו. בוש, התמקדה בהגברת היכולות הצבאיות והמשטרתיות של קולומביה.