ב-1981 בוטל מס הירושה, שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של אי הצדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם והכי חרוץ בעולם - אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא, אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים? 

מס הירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף, וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם היא להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים הצאצאים בהחלט יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום אי השוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי. 

 כתבה קשורה: העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות. 

• האם זה הזמן להטיל מס ירושה? מה אומרים המומחים
• מס ירושה - בעד ונגד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך

ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.

בשנת 1981 בוטל חוק מס עיזבון בישראל מכמה סיבות: אי כדאיות כלכלית - הוצאות גביית המס התקרבו לרווח שהתקבל ממנו, ואף עברו אותו. הביטול לא היה רק החלטה טכנית אלא חלק מהפיכה כלכלית רחבה יותר תחת ממשלת בגין, שביטלה גם מסים אחרים במטרה לעודד צמיחה ולמשוך הון זר.

מדוע המס נכשל? הקשיים המעשיים

אחד הקשיים המרכזיים היה שמשפחות אמידות למדו לעקוף את המס במגוון דרכים חוקיות. משפחות אמידות פיתחו מגוון דרכים להתחמק מהמס: העברות נכסים בחיים באמצעות מתנות, הקמת חברות משפחתיות, והעברת נכסים לחו"ל. התוצאה הייתה שהמס פגע בעיקר במעמד הביניים שלא יכול היה להרשות לעצמו ייעוץ מיסוי מתוחכם.

• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

היום, ארבעה עשורים לאחר הביטול, התמונה הישראלית מורכבת יותר מכפי שנראה על פני השטח. אומנם, אין מס ירושה ולפיכך, גם לא על דירה שנייה או על כל נכס אחר המועבר בירושה, אך בפועל יורשים עלולים להיתקל בחיובי מס עקיפים משמעותיים.

מס בדלת האחורית

המוקש הגדול ביותר מצפה ליורשים שמוכרים נדל"ן שקיבלו בירושה. מס השבח יחושב לפי הפער שבין הסכום בו רכש המוריש את הדירה לבין הסכום בו אתם מכרתם אותה.

לדוגמה: יורש שקיבל דירה בתל אביב שנקנתה בשנות השמונים תמורת 100,000 שקל ונמכרת היום תמורת 3 מיליון שקל, אמור לשלם מס שבח על הפרש של 2.9 מיליון שקל. יש פטורים כשהפטור המרכזי והמוכר ביותר חל על מכירת דירת ירושה אך ורק אם מתקיימים כל התנאים הבאים במצטבר: המוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של המוריש, והמוריש היה בעל דירה אחת בלבד. המשמעות היא שאפשר לתכנן מראש שלא יוטל מס עתידי.

הכסף שנשאר על השולחן: נתוני המציאות

קצת היסטוריה - בתקציב 1953/4 הוערכה ההכנסה ממס עזבון בכ-400,000 ל"י, שהיוו כרבע אחוז של הכנסות המדינה הכוללות ממיסים, אך בפועל הכניס המס רק כ-230,000 ל"י. נתונים אלה, שמתייחסים לתקופה שבה המס היה בתוקף, מלמדים על הקושי המהותי בגבייתו. אך האמנם המצב זהה גם היום?

המתנגדים להחזרת מס הירושה טוענים שהוא יזיק לאטרקטיביות של ישראל. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, ואם יהיה מס ירושה, עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל. אבל נזכיר להם שעצם המעבר לישראל פוטר אותם ממסים ענקיים בארץ ממנה הגיעו. מעבר לכך, תומכי המס מדגישים שהוא יכול להקטין אי-שוויון ולהגדיל את ההכנסות הציבוריות.

מבט על העולם: איך מתמודדים במדינות אחרות

אירופה: משחק מורכב בין צדק לתחרותיות

בצרפת קיים פטור של 100,000 אירו לילדים, והמס נע מ-5% עד 45%. ליורשים זרים המס יכול להגיע ל-60%. המודל הצרפתי מדגים את הגישה האירופית הטיפוסית: פטורים למשפחה הגרעין, אך מיסוי כבד על יורשים רחוקים יותר. בגרמניה פטורים גבוהים יותר לילדים (400,000 אירו) ובני זוג (500,000 אירו), אך המס ליורשים רחוקים יכול להגיע ל-50%.

העניין הוא שגם באירופה יש מעין תחרות. תוצאות הבחירות בצרפת ובריטניה הביאו את המגה־עשירים לחפש נתיב יציאה מיידי, מחשש למסי ירושה ועושר חדשים. כאשר איטליה מנסה למשוך עשירים בעזרת מיסוי נמוך.

ארצות הברית: מודל למיסוי מתוחכם

המודל האמריקני מעניין במיוחד לישראלים עם נכסים בחו"ל. אזרח ארה"ב שנפטר, עזבונו פטור מתשלום מס עזבון על עיזבון בשווי שנמוך מ-11 מ' דולר ארה"ב. לעומת זאת יורשיו של אזרח ישראלי ישלמו מס עיזבון משמעותי על נכסים בארה"ב שמעל 60,000 דולר ארה"ב. ההפרש העצום הזה יוצר בעיה אמיתית עבור ישראלים רבים.

המגמה הגלובלית: בין צמצום לחיזוק

משנת 2000 יש מגמה עולמית של ביטול המס והוא בוטל במקאו (2001), פורטוגל (2004), סלובקיה (2004), שוודיה (2005), רוסיה (2005), הונג קונג (2006), הונגריה (2006), סינגפור (2008), אוסטריה (2008), ליכטנשטיין (2011), ברוניי (2013), צ'כיה (2014) ונורווגיה (2014). יחד עם זאת, מסי ירושה ועיזבון נגבים ב-31 מ-41 מדינות שבדקנו, כולל כל הכלכלות הגדולות.

הדילמה המוסרית: צדק חברתי נגד חופש כלכלי

הטיעונים בעד החזרת המס

התומכים בהחזרת מס הירושה מדגישים כמה היבטים חברתיים חשובים. מיסוי ירושות עשוי להבטיח שוויון הזדמנויות בין אנשים, שכן יורשים עשירים יתחילו את דרכם עם יתרון כלכלי משמעותי פחות. הטיעון המוסרי הוא שהון שהצטבר במשפחות אמידות לאורך דורות מקנה יתרון בלתי הוגן שאינו קשור ליכולות או מאמצים אישיים.

נתון מדאיג במיוחד הוא שבישראל  העשירים ביותר מחזיקים את רוב ההון של הציבור. על פי ההערכות כ-5% מהציבור מחזיק במעל 50% מההון של כל הציבור. מס ירושה יכול להיות כלי יעיל לשבירת מעגל זה של העברת עושר בין דורות ולהגדלת שוויון ההזדמנויות.

הטיעונים נגד המס

המתנגדים מציגים טיעונים כלכליים ועקרוניים חזקים. החלת מס עיזבון הינה פגיעה בזכויות כל אדם לצבור נכסים ולהורישם ללא הגבלה, במיוחד שכבר שולם מס על ההכנסה. הטיעון של "מיסוי כפול" הוא אחד החזקים: אדם עבד, שילם מס הכנסה, קנה נכס ושילם מס רכישה, ועכשיו גם היורשים צריכים לשלם מס נוסף?

בנוסף, בהתאם להערכות שמרניות, הכסף המושקע בהימנעות מתשלום מס עיזבון עשוי להיות שווה לסכום המס הנגבה. התוצאה עשויה להיות שהמדינה תשקיע משאבים רבים בגביית מס שיניב הכנסות זעומות, בעוד העשירים האמיתיים ימצאו דרכים להתחמק ממנו.

אם יחזור מס ירושה לישראל - כמה כסף ייכנס לקופה?

מיליארדי שקלים בשנה? תלוי את מי שואלים ואיך מחשבים. הרעיון להחזיר את מס הירושה לשולחן הדיונים הכלכלי צץ מדי פעם בשיח הציבורי. אבל כמה כסף ייכנס לקופה? לפי הערכות של כלכלנים ודו"חות מבדיקות שנעשו בעבר, עשרות עד מאות מיליארדי שקלים מועברים מדי שנה בירושות והעברות בין דוריות בישראל. בנק ישראל אף העריך בעבר שעשרות מיליארדי שקלים בשנה מועברים בירושות, חלק גדול מהם בנדל"ן. כנראה שלא יהיה מוגזם להעריך שכיום זה בין 50 ל-100 מיליארד שקל. 

רוב הרכוש הוא בדירות והשאר נכסים פיננסים. אחת ההצעות שעלתה בעבר היתה מס בגובה 10%, אבל רק על עיזבונות שמעל 10 מיליון שקל. כלומר, כל יורש שמקבל פחות, יהיה פטור לחלוטין. זהו מודל מקובל בעולם, שמטרתו להגן על המעמד הבינוני ולא לפגוע בירושות "רגילות" כמו דירה אחת בירושה.

בהנחה שבין 5% ל־10% מהירושות בישראל חוצות את הרף הזה, מדובר בכ־5–10 מיליארד שקל לשנה של עיזבונות חייבים במס. במיסוי של 10% הכנסה אפשרית של בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה. אבל זה מס נמוך במיוחד. 

תסריט אחר מדבר על מס מדורג, שמתחיל כבר ברמות נמוכות יותר - למשל, מס של 5% על עיזבונות מעל 5 מיליון שקל, מס של 10% על עיזבונות מעל 10 מיליון, 20% בעזבונות מעל 20 מיליון, 30% מעל 50 מיליון שקל.  כאן כבר מדובר על מיסוי כולל של בין 3 ל-5 מיליארד שקל בשנה.